המפגשים החברתיים, הטקסים הקבועים, הסיכומים והפרידות, הוויכוחים ברשתות. הגביע הכסוף, הקפטן הבוכה, מצעד המנצחים וקלישאות שלא נמאסות. זה בכלל לא משנה מי נגד מי: גמר ליגת האלופות הוא יום חג לחובבי הכדורגל
על פניו הם נראים כמו משפחה מושלמת, אבל אפשר רק לדמיין את המתחים והיצרים בבית קרי בזמן המפגש הטעון בין סטף לסת. היריבות, הקנאה, ההתנשאות והסבל של האמא, פז חסדאי מנסה לדמיין מה הלך שם
סמל לסטנדרטים המעוותים של הפועל תל אביב, סמל לזלזול המעליב של מערכת החוק בחובבי הספורט, סמל לענף השוקע. אסור שהאוהד התוקף מהדרבי יחזור למגרשים, השאלה היא אם יש על מי לסמוך
שרצקי וקשטן מזלזלים, העלייה של נס ציונה מדכאת, פסטיבל בניון מזויף, ובזמן שליגת האלופות רק משתבחת, אבי לוזון עוד מוסיף ותוקע לנו אצבע בעין. פז חסדאי מסכם שבוע קשה לכדורגל הישראלי, ומתנחם ביוסי אבוקסיס
למרות העונה המצוינת והמאבק הנחוש על הדאבל, קיים תסריט די ריאלי שבו ליברפול תיכנע לסיטי ולברצלונה, ותסיים גם את העונה הזאת בידיים ריקות. אז אילו נחמות היא בכל זאת מסוגלת לשאוב מהמפלה? פז חסדאי מחפש תשובה
גנץ חוגג לפני הגול, נפתלי בנט הוא ניימאר, בית הדין לא יעזור, והשמאלנים מתבכיינים כאילו מעולם לא הפסידו בדרבי, במקום להשלים עם המציאות: אתם הפועל פתח תקוה
חטאב ואספה פותחים כרגיל בהרכב אשדוד למרות כתבי אישום חריפים, תמאש זוכה לתמיכה ואהבה מאוהדים למרות שנהג שיכור ב-200 קמ"ש, ואולי המנהלים מדברים על דרך וערכים, אבל הזלזול נמשך. יש מה ללמוד מדורטמונד
עוד ניצחון על בית"ר, ועוד ניצחון על חיפה, ועוד שבת בלי הפסד, ושוב בפסגה, מעל כולם, והפער רק גדל וגדל, ועוד שחקן בית, ושוב דור מיכה, וזה פשוט לא נגמר. תבינו, איפה שאתם רואים שיעמום, אוהדי מכבי תל אביב מרגישים גאווה
הוא נהנה לשמח את אוהדיו, אבל האש האמיתית שבוערת בו היא להשפיל את אויביו. לכן, עם כל הכבוד לשלוש הנקודות מול אוסטריה, מבחינת ערן זהבי הניצחון הגדול הוא הנקמה באוהדי הנבחרת: איך העזתם לפקפק בו?
כי הוא שחקן העונה, כי הוא יחיד במינו, כי חסר ניצוץ וחסרה התלהבות, כדי להראות לנו שוב מה הכוכבים שלנו שווים, כי מה כל כך נורא בלקוות להרכב קצת יותר התקפי? לא רוצים לפגוע בכבודך מר הרצוג, אבל לפעמים העם צודק
כבר חשבנו שנפטרנו מהם, אפילו הענקנו למודריץ' את כדור הזהב רק כדי לרענן קצת, אבל ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו לא מותירים לנו ברירה אלא להתנער מהפוזה ולהיות חלק מההמון
האם יש משהו טוב יותר לעשות עם המזכרות מהקריירה, מלבד לתרום אותן לצדקה? האם יש משהו צודק והגון יותר, מאשר להחזיר את הכסף לעם? קרים עבדול ג'באר, בהחלטה קטנה וסמלית, המחיש מה למד ממוחמד עלי על כוחו של הספורט
מי זוכר עכשיו את הימים של קשטן ושליימה? פעם מאמן היה בוק רציני וקשוח, היום כל שוער פישר מרשה לעצמו לזלזל במאמן שלו בשידור חי, ועוד יודע שייצא מזה בשלום. על חוצפה, נוסטלגיה ורחמים על איש זקן
זה לא סתם עוד חוק בעולם האתלטיקה: המשפט של קסטר סמניה שנערך השבוע ב-CAS הוא על זכויות אדם, מוסר, ביולוגיה וזהות עצמית, ועלול להכריע גורל של ספורטאית גדולה - ועתיד של ענף שלם
זו הייתה קבוצה כל כך מרשימה, עם נס כל כך אלוהי, שמאז שום דבר כבר לא מצליח לגעת באוהדיה. "סימפוניה צהובה", הסרט החדש על מכבי תל אביב הגדולה ההיא, ממחיש הרבה דברים על כדורסל, החיים ומכביזם
מי היה מאמין שהענף המושמץ הזה עדיין יכול לייצר גיבורים, שפוליטיקאים ירצו לרכוב על הגל שלהם? על העוצמות של אלונה, הפער בין החזות הנעימה לציוות המפתיע עם בנט, והכעס של אוהדי באר שבע. 6 הערות פרידה
למה התכוון דיא סבע כשאמר "הגשמתי חלום" אחרי שחתם בגוואנגז'ו? האם כל חייו חלם לשחק בסין, או שפשוט חלם לעשות את המכה? האם זה סתם עוד ברבור, או המורשת של זהבי ו-50 סנט?
האם ירדן שועה יצליח? האם זו החלטה נכונה? התשובה שכל אוהד מכבי חיפה צריך לומר לעצמו היא "אין לי מושג, הלוואי אמן, ניפגש ביציע". פז חסדאי עם בקשה אחת: רק אל תקראו להם פראיירים
לא צריך להתפלא מההתפרצות של רמי הדר, אלא לתהות איך זה לא קורה לו כל מחזור. לא חייבים להשלים עם המהפך ביונייטד, אלא לתהות מה מקורו. וגם: הארדן, ליברפול וטאפוקו. פז חסדאי מסכם שבוע
הרגע הזה, שבו איביץ' מדבר עם שכטר והחלוץ שואל "הבנת מה הוא אמר?", ממחיש את הכוח שצבר מאמן מכבי תל אביב ואת המומנטום הייחודי שיצר. תשאלו את ברק בכר וסטיב קר: ככה נראית קבוצה בזון
מי הם האנשים שטוענים ש"העונה הליגה חלשה"? מה הם ראו עד השנה? למה כל כך חשוב להם להגיד את זה, ומה זה אומר עליהם ועל ההצלחה של מכבי תל אביב? על תחושות, הקנטות ושייע פייגנבוים
השבוע נחשפו בארה"ב עוד עדויות וסיפורים קשים על המעודדות ב-NBA, שמנוצלות ומושפלות בעולם אלים וסקסיסטי שעוד כמה שנים נתקשה להאמין כמה טבעי הוא נראה. כך זה קשור לסרינה, גוטמן וג'רבי
הילד מככב, משחק בביטחון, מנצח משחקים בהגנה, נראה מבטיח, אבל לאוהד המבוגר, שבע האכזבות, שבור הלב, זה לא מספיק. הרי לא מזמן אמרו לו שאיתי שגב הוא הכוכב הבא. פז חסדאי על המתח שבין פחד, ייאוש ותקווה
המופע של יובל נעים חוזר, אלי גוטמן נותן הצגות לפנתיאון. בית"ר ירושלים אחרונה אך עדיין בשיאה. בשלושה שבועות בלי ליגת העל, גילינו כמה הכדורגל פה הוא שולי: העיקר זה מי הדמויות
מי אשם? "הנסיבות". אל תאמרו כושל, אלא "לא עמד בציפיות". בושות? "תודה על המאמץ". והעיקר? "מקווים שהחברות בין כולם תימשך". כך בהודעת הפיטורים של ספאחיה חשפה מכבי תל אביב איך איבדה את דרכה ועקרונותיה
השיחה עם ביבי, הנאום של זהבי, הלכלוכים שיצופו והסגידה להרצוג. אם חשבתם שעכשיו יש טירוף סביב נבחרת ישראל, אפשר רק לדמיין מה יהיה אחרי הפסד או ניצחון מול סקוטלנד. כך ייראה היום שאחרי
אלה הקודים של המשחק (ושל ההנהלה שלו), אלה הנורמות שספג בשכונה (גם הפרשן צועק לו "תיפול"), אלה הציפיות שמונחלות מלמעלה: מותר לרמות בשביל ניצחון. פז חסדאי על עולם שלם שהתנקז לפנדל של סטרלינג
מזלזלים בקהל, מצפצפים על החוקים, הכל בשם כדורגל איכותי וקבוצות על. החשיפות של "פוטבול ליקס" ממחישות את הקודים המפוקפקים שמנהלים את המשחק, פז חסדאי על פושעים בחליפות וקהל אפאתי
הם ממותגים כמנהיגים, כאנשי מילה וכבוד, אבל מי שמופתע מההתנהלות של ניר קלינגר ואלי אוחנה בפרשה האחרונה, לא עקב אחרי הקריירה שלהם, ולא מבין את כוחו של הכדורגל הישראלי. פז חסדאי כבר מזמן לא מאוכזב
למה הפרשנות של שגיא כהן הזכירה שאין דבר יותר כיפי מלתקוע למישהו אצבע בעין, ולמה עם ישראל באובססיית גל פרידמן. פז חסדאי עם המלעיזים
