אם חובב הספורט חונך על מיתוס של רומנטיקה ואהבה ללא תנאים, איך ייתכן שהוא כל כך התמוגג השבוע מהקטטה האלימה בין חביב לקונור מקגרגור? פז חסדאי על דם רותח, הענק הירוק ואוהדי סקוטלנד
משחקת תופסת כמו איילה, מזנקת על המתקנים כמו סימון ביילס, יכלה להיות אצנית או קופצת לגובה או ג'ודוקא, אבל מה לעשות שאנחנו לא בסרביה? פז חסדאי ראה בגינה ספורטאית על, האבא שלה ראה את שינו זוארץ
השנים חלפו, התבגרת, השתנית, אתה רואה את העולם במבט מפוקח, אבל רק הדרבי הארור הזה, רק הוא לא מצליח להרפות. פז חסדאי על טראומות ילדות ועוד יום במאבק בלתי נגמר
מה עובר לרונאלדו בראש בזמן הדעיכה ביובנטוס, ומה זה אומר על מודריץ' וסלאח? למה הפתיחה האדירה של ליברפול רק מלחיצה את אוהדיה, ואיך נבחרת הכדורסל קיבלה חיבוק במקום סטירה? פז חסדאי על אירועי השבוע
הסוכנים מרוויחים, השחקנים מזגזגים, הבעלים משתגעים. אבל האם מישהו שכח שרק לפני שבוע כל אותם כוכבי חלון העברות חטפו בראש מאלבניה וצפון אירלנד? פז חסדאי חזר מיוון השלווה לטירוף ישראלי לא מובן, שלאחרונה משתקף היטב בדמותה של אלונה ברקת
פה זה המקום עם הבלמים המוגבלים והמגנים שלא מגביהים, פה מחויבים לדרמות לפני הכדורגל, כאן אוהבים לקטול ולהלל, ובעיקר להיסחף. פז חסדאי על החוליה החלשה, הדרמה של זהבי ושידור שהמחיש את כל הבעיות של הכדורגל הישראלי
מה החטא הגדול של השופט שירד מכיסאו הרם ונתן לניק קיריוס "שיחת עידוד" באליפות ארה"ב? שהוא חרג מתפקידו, והתנהג כמו בן אדם. פז חסדאי על הגינות, רגישות והשיעור של זיו אדלר
בעוד סרינה התייסרה השבוע שהיא "אמא לא מספיק טובה", היה מעניין להיזכר בביקורת שספג דג'וקוביץ' על שהעז להשקיע במשפחה ולא בטניס. פז חסדאי על ציפיות שונות, ונאום בלתי נשכח
יש אמת בטענות של איל ברקוביץ' נגד המינוי של אנדי הרצוג לאימון הנבחרת, אבל דווקא בגלל הדרך שבה זה נאמר בפוסט, ודווקא בגלל הצורה בה הביקורת הכללית על הבחירה נאמרה, פז חסדאי הבין עד כמה צריך ונכון ללכת על המהלך הזה
נכון, עברו כבר שבועיים. נכון, צריך להתקדם. אבל איך אפשר לעבור מפסגת האולימפוס למוקדמות הליגה האירופית? למה לא הוציאו את כולנו לחופשה מרוכזת? פז חסדאי מתקשה להתאושש מהמונדיאל, עם נחמה קטנה
מי ששמע השבוע את התלונות ב-NBA על ה"בגידה" בדמאר דרוזן עלול לחשוב שהוא קורבן בשוק עבדים ולא מולטי מיליונר שבסך הכל עבר קבוצה. פז חסדאי מחפש פרופורציות, ותוהה: עד כמה כואב סכין בגב כשמרוויחים 76 אלף דולר ביום?
המטרייה של פוטין, התמימות של אמבפה וסצינת ההנפה שלא הייתה. המצטיין של התאגיד, השחקן המשתפר והתופעה המוגזמת. פז חסדאי צפה בגמר ב"כאן11" ומסכם טורניר מצוין, שחבל שחלקכם פספסתם
היו שהספידו את הגביע העולמי, אמרו שזה טורניר גמור וארכאי, אבל המונדיאל ברוסיה הוכיח שזה עדיין הדבר האמיתי. פז חסדאי על האירוע שחזר להיות קדוש, שייצר גיבורים וחרץ גורלות, כמו בימים הטובים
הם סוגרים חלונות, נבהלים מכל צעקה, מתנתקים מהווטסאפ ומסתכלים על הטלפון באימה. האוהדים שרואים את הטורניר בדיליי לא סולחים לפרטנר וסלקום, ומסבירים: כך הצעקות של השכן הפכו לאות של "שירים ושערים"
היה כל כך מענג להיסחף לסערת הרגשות המשפחתית של פיטר וקספר שמייכל, אבל אז קשת סידרו פאנל שהטיח אותנו ישר למציאות. פז חסדאי על ערב מורכב, אובססיית השמות של רמי וייץ, והאותנטיות הנדירה של ג'ובאני
גם אם האולפנים קצת מייגעים, ערוץ הספורט ואנשיו מנצלים את המונדיאל כדי לחגוג ניצחון קטן על צ'רלטון ולמתג את עצמם כבית החם של האוהדים. פז חסדאי על זפזופ אובססיבי, שערוריית ה-HD, סוגיית הפרשניות והמגדר, והחשש משלב הנוקאאוט
ערב מושלם, דרמה לפנתיאון, מונדיאל משובח, מסי ומראדונה על המסך, ורק ברקע הפרשן איוניר ממשיך בגישה הנרגנת, לא חבל? פז חסדאי על הדרמה של ארגנטינה, ההצגה של מראדונה והשריטה של מסצ'ראנו ושפיגלר
אולפן המונדיאל ממחיש איזה דמויות ארכאיות מתווכות פה בין הצופה למשחק, ואת הפער האמיתי בין ישראל לעולם. פז חסדאי סבור שעמית לוינטל מייצג דור חדש של פרשנים ומסביר את חשיבותו
הכל היה מושלם. שבת אחרי צהריים, ארגנטינה ומסי על המסך, ואז התקלה, הזעם, הפאדיחה שאי אפשר לסלוח עליה. פז חסדאי יודע: "התקלה הטכנית" של "כאן" עלולה להרוס להם את המונדיאל, ואת התדמית
תנו לנו יותר כדורגל, פחות הלצות; יותר מקצוענות, פחות ג'ובאני רוסו. "כאן11" יכולים לנצל את האווירה החיובית ואת האנרגיות של המונדיאל כי לייצר חוויה טלוויזיונית טובה, פז חסדאי מנסה לזרום
זה נפתח באופוריה, קטילות על השדרים, הסקת מסקנות מהירה, דעיכה, שערוריית שיפוט, ביקורת על הפנדלים, ולחצי הגמר כבר מגיעים גמורים. פז חסדאי על עשרת השלבים של כל אוהד במונדיאל (כולל ה-2:3 הבלתי נשכח מהשמינית)
לא, זה לא טוב שעושים לך הפגנות במחנה האימונים, או שאנשי טרור מאיימים עליך, או שעושים ממך צחוק, או שמטרטרים אותך מפה לשם, משם לפה. המצעד השבועי ממליץ לארגנטינה, ולכל נבחרת, ממה כדאי להימנע בהכנות לרגע האמת
גם ברגעים האמוציונליים של "ג'ודי ואלירז", אופירה וברקו נתנו שואו עם עוד ראיון פרוע שהסתיים בצווחות וסתימת פיות, שהזכיר איפה האקשן. בלי ערך, בלי תרומה, למעשה עם נזק אמיתי, אבל עדיין עדיף על החיקוי החיוור
מגמגמים בפגישה עם הבוס, מתביישים להתחיל עם בחורות, לא פוגעים במשחק בשכונה, ואז קוראים לקאריוס צ'וקר? עזבו רוע, כמה מנותקים אתם מהסיטואציה? פז חסדאי תוהה: מתי אתם לאחרונה תפקדתם ברגע האמת?
בהעפלה ההיסטורית של חדרה אין שום דבר מלהיב, באיציק בן תורה אין שום קאלט, כל הדיבורים על פולקלור ואותנטיות רק מזלזלים ומושכים את הכדורגל למטה. פז חסדאי מודה: גם רז זהבי לא מצחיק אותי
פתאום, כשהם הולכים, כולם מריעים ליצחקי, אוהדי ארסנל מודים לוונגר, וגם אוהדי מכבי תל אביב מתחילים להבין שג'ורדי קרויף הוא משהו ייחודי. פז חסדאי על פרידה, פרופורציות וחשש מהעתיד
בסך הכל מדובר בסיפור קלאסי, על ילד צנום שעולה לגדולה, כובש את ישראל, מתקשה באירופה, מרוויח סכומי עתק, מתחכך בידוענים, מרוויח עוד סכומי עתק, מקרטע, דועך, ופורש כמו גדול. פז חסדאי מסכם בתמצות את הקריירה של יצחקי, כסמל לכדורגלן הישראלי
מישהו פה עדיין עוקב אחרי הג'ירו? מישהו העלה בדעתו לשנייה שלמירי רגב אכפת מאופניים? ואיך הטירוף הפטריוטי הישראלי הוציא מאיזון את לאנס ארמסטרונג? פז חסדאי על שבוע מעוות במדינה שנראית כמו רוסיה ב"רוקי 4"
אוטוטו מגיעה כתבת הצרכנות המסורתית, האייטם על הזווית הישראלית, ההפחדות למבקרים ברוסיה וזיכרונות מטורנירי עבר. הגביע העולמי קרב ובא, הדירוג השבועי של פז חסדאי כבר יודע מה מצפה לנו
כמה גולים. כמה דרמות. כמה מהפכים. מהערב המרגש באולימפיקו, המשפט האגדי של בופון בברנבאו ועד להצגות של סלאח וכריסטיאנו, שלב הנוקאאוט של הצ'מפיונס היה אחד הגדולים אי פעם
