פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יש מכבי, יש חברים: ההודעה שחשפה את ההתנהלות של מכבי תל אביב

        מי אשם? "הנסיבות". אל תאמרו כושל, אלא "לא עמד בציפיות". בושות? "תודה על המאמץ". והעיקר? "מקווים שהחברות בין כולם תימשך". כך בהודעת הפיטורים של ספאחיה חשפה מכבי תל אביב איך איבדה את דרכה ועקרונותיה

        יש מכבי, יש חברים: ההודעה שחשפה את ההתנהלות של מכבי תל אביב

        "לצערנו, הנסיבות בתקופה הנוכחית הביאו לכך שבשלב זה הקבוצה לא עומדת בציפיות ולפיכך החליטה הנהלת המועדון לשחרר את המאמן ברוח טובה ובהבנה בין הצדדים. ההנהלה מבקשת להודות לנבן על מאמציו, מאחלת לו הצלחה בהמשך ומשוכנעת כי מערכת היחסים הקרובה והחברות בין כולם תימשך".


        ההודעה של מכבי תל אביב על פיטוריו של נבן ספאחיה ("סיום עבודתו") הייתה הזדמנות נוספת ללמוד על הלך הרוח בהנהלת הקבוצה ובדרך קבלת ההחלטות שלה. כל ניסוח בהודעה, כל בחירה של כל מילה, כל אמירה מכובסת, חשפו את דרך המחשבה במועדון, ואת תפיסת המציאות של ראשיו. אומנם בדרך כלל מערך הדוברות הוא זה שמנסח הודעות מסוג אלה, ולא יושבי הראש, חברי הדירקטוריון, המנהלים והמנכ"לים, אבל התחושה היא שהפעם מדובר בהודעה מייצגת מאוד, שממחישה מדוע וכיצד מכבי תל אביב מאבדת את אופיה הייחודי.

        נתחיל ב"לצערנו, הנסיבות". נחמד שמעורב צער בעניין, הבעת רגש היא דבר חיובי, שמייצר הזדהות, אבל מה לגבי "הנסיבות"? נסיבות, כידוע, הן מעבר לשליטתנו. נסיבות היא מציאות שנוצרה על ידי גורמים חיצוניים. "נסיבות" זה אנחנו פעלנו בסדר, אבל בתנאים האלה קשה היה להצליח. ייתכן שהכוונה ב"נסיבות" היא ללוח משחקים אכזרי ולפציעות. אולי ב"נסיבות" הם בעצם מתכוונים לומר ש"היריבות שלנו ביורוליג הן טובות מאוד, חזקות מאוד, מאומנות מאוד, ובנסיבות האלה, לצערנו, קשה מאוד לנצח". אבל "נסיבות" הן לא דבר ששמעון מזרחי נהג להשלים איתן. הוא נלחם בכל הכוח כדי לשנותן.

        מאמן מכבי תל אביב נבן ספאחיה (דני מרון)
        הודעה תמימה שמראה למה מכבי תל אביב הגיעה למצבה. ספאחיה (צילום: יוסי ציפקיס)

        "בתקופה הנוכחית". בתקופה הנוכחית, אה? זה הכל? ומה היה לפני התקופה הנוכחית? האם שכחו בקבוצה שכבר בעונה שעברה ספאחיה קרטע במשך חודשים ארוכים, איבד את קור הרוח שלו שוב ושוב, איבד את חדר ההלבשה, ולאט לאט את כבוד האוהדים? האם רק בגלל שהצליח לזכות באליפות בישראל (מול יריבות עם חמישית תקציב) בעיקר בזכות הגעתו של ג'רמי פארגו (פלסטר זמני שהפך לנס) בהנהלת מכבי תל אביב סבורים שאנשים שכחו לחלוטין את העונה הקודמת תחת ספאחיה, ומשלימים עם הגדרת הזמן "בתקופה הנוכחית"?

        "בשלב זה". בכלל, יש משהו מקומם מאוד בשימוש בתיאורי הזמן האלה, שמרמזים שמדובר במשבר קטן, זמני, חולף. הרי יש שיאמרו ש"שלב זה" נמשך כבר מספר שנים. ייתכן ש"שלב זה" יהפוך בקרוב ל"עידן". בכל אופן, משעשע לגלות שמה שבקבוצה מוגדר כתקופת מעבר, עבור הקהל הרחב "שלב זה" מרגיש כמו נצח.

        ניקולה ווייצ'יץ' עם דני פדרמן (יוסי ציפקיס)
        "בשלב זה" כבר איבדנו תארים וכבוד עצמי. דני פדרמן עם וויצ'יץ' (צילום: ברני ארדוב)

        "הקבוצה לא עומדת בציפיות". קודם כל, אם בשלב זה הקבוצה לא עומדת בציפיות, ניתן להניח שבשלב הקודם (בעונה הקודמת עם ספאחיה) היא כן עמדה בציפיות? ומכאן עוברים לשאלה הבאה והחשובה יותר: מהן הציפיות? (התשובה בהמשך). אפשר להבין למה בהודעה רשמית משתמשים בניסוחים מניפולטיביים ולשון מכובסת, אבל להגדיר את מה שמתחולל בקבוצה הזאת "בתקופה הנוכחית" ו"בשלב זה" כ"לא עומדת בציפיות", מסמל בעיה מרכזית אחרת: זלזול באוהדים, פגיעה באינטליגנציה שלהם ופגיעה באמונם. אין אלא לקוות שבשיחות פנימיות של ההנהלה משתמשים במונחים קצת יותר מחמירים מ"לא עומד בציפיות". למשל, בושה.

        "ההנהלה מבקשת להודות לנבן על מאמציו". אוקיי, המאמן שוחרר (פוטר, לעזאזל, למה אי אפשר להגיד פוטר?) ברוח טובה ובהבנה בין הצדדים, אבל מה הקטע שההנהלה מבקשת להודות לו על מאמציו? א', למה לבקש להודות, ולא פשוט להודות? למה להתחנן? ב', האם "מאמציו" הם לא משהו מובן מאליו? האם עשה משהו מעבר למסגרת תפקידו? ג', לפחות מהצד, ספאחיה עמד על הקווים רוב הזמן בשילוב ידיים. גם בראיונות שלו לפני ואחרי משחקים הוא שידר רפיון, שלא לומר ויתור, ייאוש וכניעה. הוא הרבה להתלונן על הלו"ז, הסגל, השיטה, הפציעות. לכן ספק אם צריך לבקש להודות על מאמציו, אלא בדיוק להפך - לכל אורך "התקופה הנוכחית" צריך היה לדרוש ממנו בעיקר דבר אחד: חביבי, תתחיל להתאמץ יותר.

        אוהדי מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        גם את מעט האוהדים שנשארו בהיכל הם לא מכבדים (צילום: קובי אליהו)

        "ההנהלה משוכנעת כי מערכת היחסים הקרובה והחברות בין כולם תימשך". המשפט הזה מגיע בהמשך ל"נבן, בעלי הקבוצה, המנהלים והעובדים היו מאז ומעולם ביחסים קרובים מאוד ובין כולם שוררת אווירה של חברות וכבוד הדדי". זה בהחלט מחמם את הלב. איזה יופי. הלוואי והחברות בין כולם תימשך. הלוואי שיעדכנו אותנו אם זה באמת קורה. הלוואי ויבוא שלום עולמי. חברות היא באמת ערך עליון בחיים, מה חשוב מזה? אחווה, ג'נטלמניות וכבוד הדדי. הרי כל אדם ואדם חייב לפשפש בפנים נפשו, ולדעת שעשה את המיטב על מנת לקיים את המצווה הבסיסית - ואהבת לרעך כמוך.

        ועם זאת, הו גיבס א פאק? לא מדובר במועדון חברים, אלא במועדון ספורט מקצועני. ולא מדובר בעוד מועדון ספורט מקצועני, אלא במי שהתגאתה שהשם שלה הוא תופעה - מכביזם. למי אכפת אם "החברות בין כולם תימשך"? אתם רציניים? מה זה חשוב? בין פיני גרשון לבלאט הייתה חברות? בין האפמן למקדונלד הייתה חברות? מישהו היה חבר של שאראס? אפשר לאהוב אותו בכלל? מה הסיפור הגדול עם "מערכת היחסים הקרובה"? את מי זה מעניין? אם כבר, אז בדיוק להפך. זה רק מעורר חשד שבמינוי ובהחלטות היו שיקולים לא ענייניים. ש"החברות הקרובה", שכל כך חשוב לציין אותה שוב ושוב, השפיעה, עיוותה את דרך המחשבה, עיכבה את קבלת ההחלטות, מנעה שיקולים קרים. לא ברור, למשל, כמה חברים רכש שמעון מזרחי לאורך השנים במסגרת תפקידו, אם בכלל. אבל כרגע, כשכל העקרונות שלו מתפוגגים כלא היו, מתברר עד כמה זה שולי, ועד כמה הקבוצה הנוכחית סטתה מדרכיו.

        מאמן מכבי תל אביב דיוויד בלאט מקבל את תואר מאמן החודש ממנהל הפועל חולון פיני גרשון (קובי אליהו)
        בתמונה: לא חברים טובים. גרשון ובלאט (צילום: קובי אליהו)