החלום האמיתי: האם ירדן שועה לא מבין מה יש לו בבית"ר?
מעצבן לשמוע שירדן שועה שוקל לעזוב בינואר תמורת הצעה שמנה: למה הוא לא מבין שכסף גדול זה חשוב, אבל להיות שחקן העונה שמצעיד את בית"ר ירושלים לאליפות זו משימה קדושה?
פז חסדאי
משנה לעורך וואלה! ספורט
כל הכתבות של פז חסדאי
למה לא אצלנו? השידור שהזכיר את המרחק בין אירופה לישראל
מגישי CBS התלוצצו במשך דקות ארוכות על ציצים במהלך שידור כדורגל, והזכירו שהכל מתחיל מהגישה החיובית למשחק: הנה מה שחלק מהפרשנים המרושעים בישראל יכולים ללמוד מקייט אבדו
בוא נפזר את מסך הערפל: מה אפשר ללמוד מהניצחון של נבחרת ישראל
יותר משהניצחון על בלגיה ממחיש תהליכים חיוביים בכדורגל הישראלי, הוא בעיקר מזכיר את הרעב להצלחות והתקווה נואשת. לצערנו, אוהדי הנבחרת כבר יודעים שאסור להיסחף, או להתרגש מסרטוני המוטיבציה מהמחצית. נתראה במאני טיים
חשף יותר ממה שרצינו לדעת: הנזק שגרם הסרטון של השופט האנגלי
דייויד קוט האומלל תועד מלכלך על ליברפול, גרם לפגיעה נוספת באמינות של מוסד השיפוט, ובעיקר המחיש שהמשחק הפופולרי בעולם לפעמים מופקד בידיים של טמבלים. על בדיחה שמהר מאוד הפכה ללא מצחיקה
השלט בפריז אישר את הפרעות באמסטרדם: הכדורגל הישראלי מוקצה
ההחלטה של אופ"א להכשיר את השלט האנטי-ישראלי ביציעי פריז סן ז'רמן הייתה עוד דלק שהצית את הפורעים המוסלמים בהולנד ונתן להם לגיטימציה. המסר לכדורגל הישראלי ברור: תגידו תודה שלא העפנו אתכם, תורידו ראש או שתקבלו מכות
הניצוץ: יצחקי השיג לבית"ר יתרון משמעותי על מכבי ת"א וחיפה
קבוצת ספורט היא תרכובת כימית מיוחדת שקשה לצפות כיצד תגיב, ויצחקי כרגע מצליח לגרום לבית"ר ירושלים לבעבע. מאמן גדול? יוסי אבוקסיס ומוריניו יכולים להזכיר לו כמה העסק עדין
מגיע לו: ויניסיוס וקסמו הייחודי ראויים לכדור הזהב
רודרי הוא כל מה שיפה בכדורגל, בלינגהאם היה בזון נדיר, אבל כמה נפלא יהיה אם תואר כדורגלן השנה יילך לוויניסיוס, הפראי והאמוציונלי, המבריק והפרובוקטור, שכולו רגש מתפרץ. מתי לאחרונה כדור הזהב הלך לשחקן כל כך שנוי במחלוקת?
מרגישים בבית: איך זרים עדיין נשארים בישראל למרות המלחמה
אולי אנחנו כבר התרגלנו לכדורגל בצל שקופיות של פיקוד העורף, אבל לראות ספורטאים זרים שמצליחים להתחבר לישראל למרות השיגעון נותן תקווה ומזכיר את העוצמה הרגשית של הספורט. פטריק בוורלי הוא דוגמה יפה
על מה לעזאזל אתה מדבר? הריאיון המקומם של רן בן שמעון
לתבוסות של נבחרת ישראל כבר התרגלנו, וגם למאמנים שעושים ספינים, אבל הדברים שאמר בן שמעון אחרי ה-4:1 לצרפת הם לא סתם תמוהים ומנותקים, אלא לוקחים את הכדורגל הישראלי 30 שנה אחורה
הקרב על הבית: הוויכוח של אוהדי הפועל ת"א הוא מהותי
כולם צודקים, כולם נלחמים על עתיד המועדון, אבל שני הצדדים מציגים ראיית עולם אחרת, שונה לחלוטין. הדיון הפנימי בקרב אוהדי הפועל תל אביב בכדורסל בנוגע למעבר ליד אליהו הוא רגע ספורט יפה שמסמל את הקרע של העידן המקצועני
כדור בראש: איך אפשר להגיב למהלך האלים של ארלינג הולאנד
המשחק בין סיטי לארסנל סיפק שערוריית שיפוט, בזבוזי זמן, בונקר מביך ותקריות אלימות, ועדיין היה בידור משובח. ככה זה כשהמשחק נע בין האידיאל של גווארדיולה לפראות של השחקנים על הדשא
משאלת מוות: למה מייק טייסון מוכן לסכן את חייו
הוא נדחף בחזרה לזירה, למרות שבריאותו בסכנה. הוא מונע על ידי כוח אפל, שרודף אותו כל חייו. זה לא הכסף שמלהיב אותו, כמו המרדף אחרי התהילה. מייק טייסון מודה שהוא מכור לכאב, ובגיל 58 מחפש ריגוש אחרון. זה עלול להיגמר רע, אבל למי אכפת?
יש מחיר לכסף הגדול: ההכרזה של קומאן היא מאבק סמלי בליגה הסעודית
ההחלטה החריגה של רונלד קומאן להדיח מיידית את סטיבן ברחוויין מנבחרת הולנד רק בגלל שבחר לעבור לליגה הסעודית היא מסר בשם כל האוהדים: מבינים את המרדף אחרי הכסף, אבל דעו לכם שפרצופכם האמיתי נחשף
שלא תעז להגיד שאתה לא נהנה: הכוכב שהרגיז את הקהל
מייקל פורטר, שמרוויח עשרות מיליוני דולרים בשנה, אמר שהכסף בספורט מקשה עליו ליהנות מהכדורסל והרתיח את ההמונים: איך אתה מעז להציג מציאות מורכבת?
16 ימים חלומיים, בהם כדורגל ישראלי מרגיש כמו זבוב טורדני
האהבה לאתלטיקה. הסגידה למתעמלים. ההשתאות מהשחיינים. המקום היחידי בעולם בו מקום 3 הוא חלום. בין אם זה קפיצות למים או חתירה בנהר סוער, פז חסדאי מנסה להסביר לילדיו למה האולימפיאדה זה שיא השיאים
שיר קטן, נזק גדול: כשאנסו פרננדס נותן לגיטימציה לגזענות
הקשר לא העלה ברוחו ש"שיר אוהדים עליז" של אוהדי ארגנטינה ייצור כזאת סערה עולמית, אבל המציאות שוב נחשפה: ההווי ביציעי הכדורגל הוא אלים בבסיסו, ומהווה בית נוח לגזענים. השבוע גם אבו פרחי הרגיש את זה
הרגע הגדול בחייהם: ימאל, קיין והסרטון המרגש של השבוע
למה דווקא סרטון זניח מאוסטרליה סיפק את רגע הספורט הכי מלבב של השבוע, מה ההבדל המהותי בין הארי קיין ללאמין ימאל ומה הופך את יום ראשון למושלם ומתסכל כאחת. אם מישהו תהה למה אנחנו מכורים לספורט, הנה התשובה
כמו איזה שני משוגעים: לברון וכריסטיאנו, עדיין מעל כולם
השנים חולפות, ועדיין אין באירופה כוכב כדורגל שמתקרב לעוצמות של רונאלדו. הוא כבר בן 39, אבל לברון ג'יימס הגשים השבוע עוד חלום בלתי נתפס. שני כוכבי העל, רעבים וממוקדים, ממחישים מה מבדיל אותם מכל השאר
בדיוק מה שהיינו צריכים: על מתח, הומור וחיטוט באף
בזמן שהסרטון המביך של קומאן ממחיש את הסטרס, מליקסון ושכטר הם שוב נקודת האור של היורו. על טורניר עוצמתי, דרמות משפחתיות של 19:00 בערב ונבחרת טורקית מופלאה שפשוט אי אפשר לאהוב
קרוב רחוק: הפתיחה הנהדרת ליורו והמסר לישראל
יורו 2024 נפתח בצורה מושלמת. הכדורגל מעולה, האולפנים מצוינים, הסקוטים מעוררי קנאה. אבל דווקא תמונה קטנה של רובי קין מזכירה את המרחק העצום בין החגיגה האירופית לבין ישראל
אימפריות נופלות לאט: 8 סיבות להיות בעד דורטמונד בגמר
בגלל המחויבות לאוהדים, ההזדמנות הנדירה, התנאים שמשתנים וכבודו של הכדורגל. עם כל ההערכה לשליטה ההיסטורית של ריאל מדריד, יש לא מעט סיבות לתמוך בניצחון של בורוסיה דורטמונד בגמר ליגת האלופות
שבוע הגאווה: ההחלטה לבטל את חגיגות האליפות מתבקשת ונכונה
שרן ייני היה מכביסט ייחודי, והפרישה שלו מראה צד יפה של המועדון. הפרידה מסבוריט הייתה מרגשת, ומזכירה עד כמה טעון המצב ואת הפער בין הכדורגל לחיים עצמם. ואז הגיע ביטול חגיגות האליפות, שרק הגביר את תחושת הגאווה של אוהדי מכבי תל אביב
אתה הראש: רובי קין וזהבי מתפקדים כמנהיגים שמכבי ת"א צריכה?
המאמן נראה כמו פקעת עצבים על הקווים, הכוכב משדר לחץ (ומזכיר את נמני בשנותיו האחרונות), ומעבר לבעיות המקצועיות, רגע לפני משחק העונה, נשאלת שאלה חשובה: האם זהבי וקין מסוגלים להרגיע את מכבי תל אביב הלחוצה?
לא לבעלי לב רגיש: הסטרס משתלט על רגעי ההכרעה של העונה
בין בלומפילד לבלגרד, אוהדי הספורט חוו השבוע רגעי לחץ מכדורגל וכדורסל, כולל טרגדיה אחת שלא יוצאת מהראש. אולי הגיע הזמן שהסביבה תרגיע קצת את הרוחות
המנצח לוקח הכל: היום בו בלינגהאם נראה ככדורגלן המושלם
זה התחיל בהתנהלות על הדשא ונגמר בריאיון מופתי: הניצחון של ריאל מדריד על מנצ'סטר סיטי היה ניצחון של הכדורגל על "הכדורגל המודרני", וג'וד בלינגהאם הוא הדוגמה המושלמת
על העיוורון: מפריז ועד בלומפילד, אוהדי הכדורגל מכורים לוויכוחים
מדמבלה ועד רפאלוב, מליגת האלופות ועד ליגת העל, כדורגל הוא עולם קטנוני, מלא בוויכוחי סרק של אוהדים עיוורים שבטוחים בצדקתם, מרגישים גדולים ומקופחים בו זמנית. אבל יש הבדל אחד מהותי
התשובה: השיגעון סביב קייטלין קלארק ממשיך לסחוף
ההייפ גובר, התקשורת משתגעת, הצרכן מתלהב, מרגיש FOMO, ובלי לשים לב גם חובב ספורט ישראלי מוצא את עצמו יושב באמצע הלילה ומתרגש ממשחק של אוניברסיטת אייווה. זאת לא קייטלין קלארק, זה אנחנו
דמעות של מלכים: סטפן קרי לקח ללב, והזכיר מה שכחנו
פתאום סטף קרי התחיל לבכות. על חבר שלו שאיבד את הדרך, על הקבוצה שלו שמתקשה. באותו רגע, כל מי שמלגלג על הזלזול ב-NBA או על הכסף המשחית וההתמסחרות, גילה עד כמה חזק העומק הרגשי והחיבור למשחק
הסמלים הלאומיים: הרגעים הקטנים שהפכו לכישלון של הנבחרת
העבירה של קניקובסקי, האדום של רביבו, הנאום של זהבי והחולשה של קינדה. נבחרת ישראל שוב הוכיחה שיש לה יכולת להפוך כל הפסד לגרנדיוזי, כמה רגעים סמליים מול איסלנד המחישו עד כמה הבעיה היא מורכבת
הסטייק עוד ימשיך להתהפך: איך אוהד אמור להתמודד עם השפלה?
מה ניתן ללמוד מהתלהמות הפרשנים (ומאמן הנבחרת), מה יאמרו זקני המועדון, ואילו קלישאות כדורגל אפשר לאמץ בעת שכזו? אוהדי מכבי תל אביב מנסים להתמודד עם טראומת אולימפיאקוס, הנה כמה שיטות (לא באמת מועילות)