תיירי הנרי ניתח במדויק את מה שכולנו הבנו. לאמין ימאל לא היה צריך לתקוף וללכת לשער בתוספת הזמן במשחק ההוא מול אינטר, שעדיין לא יוצא לנו מהראש. הוא היה "חייב" לברוח לקרן, להניע כדור, להעביר את הזמן, להיות יעיל, לעשות את הדבר הנכון כדי לנצח. הרי זו המטרה, לנצח. שום דבר אחר כבר לא חשוב.
לשמחתנו, לאמין ימאל בן 17. הוא אולי טורף, אבל לא אכזר ומרושע. עדיין לא ציני, אלא נער. ייתכן שבתוך תוכו ידע שההחלטה הנכונה באותו רגע היא ללכת לקרן, להגן על הכדור, לשמור עליו, העיקר להעביר עוד כמה שניות, לא לתת אותו ליריבה. אבל הפיתוי ללכת לשער חזק מהכל. זה חטאו של ימאל, תמימות הנעורים. חדוות המשחק. הוא כל כך אוהב לעבור שחקנים, לתקוף, לכבוש, גם כשזה כבר לא נחוץ, לא חובה, אפילו לא נכון.
ללכת לקרן זה מהלך אומלל. איזו המלצה עצובה זו מצד תיירי הנרי ללאמין ימאל, ללכת נגד האינסטינקטים שלו. עצה נכונה כמובן, אבל מדכאת. כולם שונאים את זה. מיליוני צופים ניטרליים (הרוב המוחלט של הצופים, כמובן) נאנחים בייאוש בכל פעם שזה קורה. זה אנטי כדורגל (בזבוז זמן), אבל הנרי מבהיר שזה גם כדורגל במיטבו. מהלך קלאסי. בסיסי. הרי זה לא משחק ראווה, אלא תחרות. יריבות. מאבק על התואר. בסופו של דבר, ספורטאי מחויב קודם כל לקבוצה שלו, לאינטרסים שלה, לניצחון, רק אחר כך לבידור ההמונים. תיירי הנרי, כוכב על, כישרון טהור, גם כבש עם היד כשצריך.
הנרי הוא שועל ותיק. הוא למעשה אומר לימאל "אל תהיה ילד", אבל ימאל בן 17. לפעמים קשה להבין איך בחור צעיר כזה עומד בלחץ העצום שיש עליו, אבל חלק מהקסם זה הנעורים. הוא בא ליהנות. אז הוא צובע את השיער, מעלה פוסטים, רוקד אחרי ניצחונות עם משקפי שמש הפוכים, נהנה מתשומת הלב, לא רואה ממטר. כן, הוא נהנה. לא מרגיש לחץ, אלא משחק. אולי זה עניין של בחור מרקע קשה עם פרופורציות, אולי זה פשוט האופי. ימאל במהותו הפשוטה והישירה מזכיר לכולם שזה רק משחק.
יגיע היום שבו ימאל יילך לקרן במצבים כאלה. זה קורה לטובים ביותר. הוא ילמד מהניסיון. הוא יבין שעם כל הכבוד למחמאות, המטרה היא להביא גביע. העולם רוצה לראות אותו תוקף ומלהטט, אבל לעזאזל העולם, הקבוצה שלו מעל לכל. יש רגעים בהם הוא לא צריך להיות צודק אלא חכם.
Looking back its so frustrating... Henry explained it perfectly how can we stay 3 at the back with 2 minutes left... There's many scenarios what if Yamal scores that, what if we woul win the ball with that cubarsi header... I genuinely think this is not how it was meant to be ? pic.twitter.com/U9GU4MgJQe
— Rel ?? (@FCB_Rel) May 10, 2025
ברצלונה הנפלאה הזאת עוד תתבגר. היום שבו ימאל ילך לקרן, יהיה כנראה היום שבו יידע לשלב בצורה אידיאלית כישרון עם ווינריות. אוהדי בארסה יתמוגגו, וכנראה גם העולם. אבל משהו גם יילקח ממנו, ומאיתנו.
ה-3:4 של אינטר על ברצלונה סיפק עילוי רגשי. קשה למנות את כמות הפעמים שבהן תפסנו את הראש, צרחנו, שאגנו "וואו". אם ימאל הולך לקרן, נגזל מאיתנו המהפך, הדרמה, השיא של הערב, המעבר מבין "וואו" של כדור שהודבק לקורה, לבין מתפרצת מהצד השני ושער של פרנצ'סקו אצ'רבי, בלם נטול הילה, בן 37 שהתגבר על דיכאון, אלכוהוליזם וסרטן באשכים, והנה הוא זוכה לכבוש שער מיתולוגי לעיני העולם כולו ולהעיף את החולצה באוויר כאילו השיג את כל מטרותיו בחיים וכאן העולם הסתיים. עם כל הכבוד לכישרון הטהור, גם זה כדורגל במיטבו.