ירדן שועה העונה כל כך טוב, שאין שום צורך להזכיר את העבר. כשמדברים על שועה הנטייה הראשונית היא להזכיר את ההתחלה הבעייתית שלו לקריירה, את בעיות המשמעת, את הימים בהם לא הסתדר עם מאמנים, ולהשתמש בתקריות האלה כדי להמחיש את גודל השיפור שלו והשינוי שעשה. אבל זה לא משנה. אין לזה חשיבות. לא אכפת לנו מהבגרות, מהאחריות, מהמנהיגות. זה לא מעניין. הדבר היחיד שמעניין אצל שועה זה הכדור שאצלו ברגל, והתהייה מה יהיה המהלך הבא.
ירדן שועה כל כך טוב העונה, שכל השאר שולי. למי אכפת שהוא מסכים לעשות הגנה, שהוא לוחץ על בלמים, שהוא לא עושה פרצופים כשהוא מוחלף, שהוא מחויב, שהוא נכס, שהוא השתנה ומנצל את הפוטנציאל. הכל טוב ויפה, ברכות על המהפך. אבל ירדן שועה כל כך טוב העונה, שה"סיפור" שלו נדחק הצדה. מה שנחקק הן הנוכחות, הנגיעה, ההתרגשות, המסלול הבלתי אפשרי שעושה הכדור.
הבחירה הכי קלה בשחקן העונה זה הכוכב של האלופה. לפעמים מזהים שזה לא הכובש המצטיין אלא קשר גרזן באמצע. לפעמים זה הקפטן הנחוש שהוא הלב והסמל. בדרך כלל אלה השחקנים עם התפוקה הכי בולטת, ובדרך כלל זה גם נכון, הלא מתבקש להכתיר את המצליחנים. גם בכדור הזהב, הזוכה הוא מי שהוביל את הקבוצה שלו לתארים. אבל הכדורגל הוא קצת יותר מורכב, והרבה יותר פשוט.
העונה למשל די ברור שקינגס קאנגוונה המועמד הטבעי, ובהחלט ראוי. אולי במשחקים האחרונים מישהו ממכבי תל אביב יתעלה בצורה שלא תאפשר שלא לבחור בו. אבל זה קל מדי. אפילו משעמם. הטענה היא לא שצריך להיות מקוריים ולתת למישהו "מפתיע" במקום ל"מובן מאליו", אלא פשוט לתת את הפרס האישי למי שכל העונה, ובכן, היה שחקן הכי טוב בליגה.
ושוב, אפשר למדוד תפוקה אישית (שערים ובישולים), לספור תארים, לדבר על השפעה, אנרגיות, נוכחות, המתקדמים ישתמשו בנתוני xg או שאר סטטיסטיקות חסרות חשיבות. אבל העליונות של שועה מתבטאת בתחושות: אין שחקן מלהיב ממנו. אין יצירתי ממנו. אין עוד שחקן שמצליח להפתיע ככה, לפרק הגנות בטאץ' גאוני, כלומר לא רק ראיית משחק אלא יכולת ביצוע.
יתרון (2) 60
18:35
מכבי ראשון לציון
עירוני נס ציונה
(1+)
1
1.80
X
9.00
2
1.80
ראשל"צ הפסידה 5 משחקים ברציפות, אם כי זה היה רצף קשה במיוחד. עדיין, היא במשבר, והיא תפגוש את נס ציונה, שהפסידה לר"ג, אך לפני כן נראתה מצוין. נס ציונה קיבלה משחק נוח להתאושש ממנו והליין איתה
רגיל (2) 84
19:00
בני יהודה
מכבי הרצליה
1
2.60
X
2.85
2
1.95
על הנייר לבני יהודה יש סגל מספיק איכותי בשביל להיות פייבוריטית כאן בבית. בפועל היא בעונה פשוט לא טובה והרצליה מסתמנת כמועמדת בולטת לעליית ליגה. האורחת במומנטום מצוין, טובה יותר ותנצח כאן
רגיל (2) 88
19:00
הפועל עכו
הפועל כפר סבא
1
2.45
X
2.75
2
2.10
כפר סבא אומנם טובה יותר, אבל עכו אחרי חמישה משחקים בלי הפסד וניצחון מצוין על כפר שלם. הזדמנות לתפוס משחק ביחס גבוה יחסית.
יתרון (2) 128
20:00
מכבי תל אביב
הפועל פתח תקווה
(2+)
1
2.90
X
3.85
2
1.55
מכבי תל אביב הובסה 1:4 נגד שטוטגרט ביום חמישי האחרון שמגיע אחרי ההפסד בטרנר. לצהובים אין פריבילגיה לאבד עוד נקודות, אבל לא מגיעים בכושר מספיק טוב כדי להביס כאן. ניצחון ביתי סולידי בהפרש של שני שערים
מעל/מתחת שערים (2.5) (2) 279
22:00
ראיו ואייקאנו
(2.5+)
בטיס
1
1.70
X
2
1.60
מתוך 30 משחקים שלי שתי הקבוצות העונה, נכבשו רק ב11 מהם מעל 2.5 שערים. ככלל, במשחקים של ראיו אין הרבה שערים.
זו כבר קלישאה, לדבר על ההתרגשות. על התחושה אצל הצופה כשהכדור מגיע לרגליים של שחקן גדול, איך "הגוף מזדקף, העיניים נפתחות והאוזניים מתחדדות". אבל גם לא פחות משעמם לדבר על קבוצה מגובשת והמנהיג שלה, על מכונה משומנת, מערכים וטקטיקה, על מספרים, תפוקה, דברים שניתן למדוד. לכן כדאי לדבר על ההבנה של הצופים, השחקנים, המאמנים, התומכים והיריבים, שכולם יודעים בכל משחק, בעקביות, ביציבות, שירדן שועה הוא השחקן הכי טוב על המגרש.
כשמדברים על שועה בהתלהבות, מיד עולים הספקות. תוהים איך היה מתפקד בקבוצה יותר "ממושמעת טקטית". האם יכול היה להצליח גם בליגות הבכירות, האם הוא מסוגל לסחוף את הנבחרת, האם הוא מסוגל להביא אליפות לבית"ר, עד כמה הוא באמת כוכב ומנהיג או רק עוד "כישרון גולמי". אלו הן שאלות טובות וחשובות, אבל למי אכפת מהתשובות. בעונת 2024/25, ירדן שועה היה השחקן הכי טוב בליגת העל. ובמילים אחרות, שחקן העונה.