גיא ניב הוקפץ לטור דה פראנס: "מתרגש בטירוף". פרום: "גאה לייצג את ישראל"
צפו ברוכב הישראלי אחרי שהגיע לדנמרק במטרה להחליף את עומר גולדשטיין: "הפעם הטור שלי ייראה אחרת". הבריטי שומע את הביקורת, ומחמיא לרוכבים הישראלים
פז חסדאי
משנה לעורך וואלה! ספורט
כל הכתבות של פז חסדאי
לעומר גולדשטיין נשבר הלב, אבל סילבן אדאמס מתעקש: ישראל על המפה
הרוכב הישראלי ייאלץ להפסיד את הטור דה פראנס בגלל חשש לקורונה, הבעלים מזדהה עם כאבו אבל מתרגש: בכל מקום פה מדברים עלינו
הגיבורים של ימינו: ההחלטה של תומר גינת תעשה טוב לכולם
פסטיבל תומר גינת העלה השבוע הרבה שאלות: עד כמה טראומתיים חובבי הספורט שחושבים שהבחירה שלו "אמיצה"? מה משותף בינו לבין ערן זהבי, ולמה בכל זאת חשוב להחמיא לו בפומבי? על "ההחלטה" שעשתה טוב לכולם, גם לאוהדי מכבי תל אביב
הנוקמים: קרי, גרין ותומפסון הוכיחו שהם לא סולחים לפרשנים, כולל ה"ליצנים"
עור של פיל? זה רק בידור? גם אחרי שזכו באליפות מתוקה, קרי, תומפסון וגרין לא שוכחים את האנשים שלעגו והספידו אותם בעבר, ודואגים לעקוץ אותם בפומבי. כוכבי גולדן סטייט מראים: ככה לוקחים "שטויות", והופכים אותן לאנרגיה חיובית
הם משו-ריי-נים: הבעיות שהובילו לעוד נפילה של מכבי תל אביב
המקום המובטח ביורוליג ממשיך לייצר תחושת "עסקים כרגיל", בקבוצה שהפכה לביזנס. הליגה הפכה לבדיחה, והשחקן הישראלי לא משקם אותה. האוהדים מאיימים בחרם על ההנהלה, אבל כולם כבר שכחו מה לא בסדר. הבעיה העיקרית: אין מה שיטלטל את מכבי תל אביב
לקראת גיל 50 שוב הפכתי לאבא. ויש לזה חתיכת מחיר כבד
עשיתי אותך בגיל מאוחר, ויש לזה מחיר. כנראה שלא נוכל לשחק כדורגל בחצר. אולי אעשה בושות בטיולים השנתיים. אשתעמם באומללות בזמן שאנדנד אותך בגינה. אבל לפחות אני כבר בגיל שלא מתייסר. זה גם חשוב | טור אישי
הנה זה "מגיע": איזו קבוצה ראויה לזכות השנה בגמר ליגת האלופות?
ריאל מדריד האכזרית הזכירה למה היא הקבוצה הכי מפחידה באירופה. ליברפול הוכיחה לאוהדיה שאין כמוה בעולם. שתי אימפריות עלו לגמר, אבל רק לאחת מהן "מגיע" לזכות. מוכנים לעוד ערב בלתי נשכח?
יהיה פיצוץ: חזרה של ערן זהבי תוכל לעורר את ליגת העל
כמה כותרות יהיו, כמה פרשות, כמה יספידו אותו וכמה הוא יגיב בהשתקות, איזה כיף יהיה. אם ערן זהבי יחזור, סביר להניח שהקאמבק שלו יהיה דומה יותר לזה של רונאלדו ביונייטד, ולא לזה של ברקוביץ' ובניון לישראל
ממורמרי העולם התאחדו: ליגת העל נעה בין בכיינות לתוקפנות
לא מפרגנים לאלופה ("הליגה חלשה"), מתלוננים באובססיה על השופטים ("דופקים אותנו"), מלשינים לתובע ההתאחדות ("בוא נראה אותו עכשיו") ומגבירים את מעגל האיבה. הכדורגל הישראלי ממשיך להיות הזירה המושלמת לממורמרים
רוח וצלצולים: הכדורגל העולמי במיטבו, ובישראל מחלקים עונשים
זו התקופה הכי יפה בשנה. בכל העולם חובבי הספורט מתענגים על כל דקה ועוברים מתקציר לתקציר, חבל שרק בישראל הכותרות הן על עונשים וקנסות, רדיוסים ומחאות. כמה אפשר לאהוב משחק שמוצף באנרגיות שליליות?
רגע נדיר של חמלה: המחווה לרונאלדו הזכירה את הצד היפה של המשחק
באנפילד אוהדי ליברפול התעלו מעל השנאה והיריבות וכיבדו את רונאלדו. בבלומפילד אוהדי הפועל תל אביב זכרו את תומר מורד. בעולם אלים ומתלהם, היה מעודד לראות את אוהדי הכדורגל עוצרים לרגע, ומזכירים את הפוטנציאל במשחק, לפני שהוא נעלם
יותר מעוד פאדיחה: פרשת הכרטיסים בקאמפ נואו היא רגע מדאיג לבארסה ולכדורגל
ההשתלטות של אוהדי פרנקפורט על קאמפ נואו הזכירה את הבעיות של ברצלונה (אוהדים מפונקים, עם סף ריגוש גבוה) ושל הכדורגל המודרני (אצטדיונים של "תיירים"). מזל שהיה שם קהל נלהב שהזכיר איך המשחק אמור להיראות
והבעיה רק מחמירה: שופטי הכדורגל בישראל ממשיכים לקומם את הקהל
אף אחד לא אוהב שופטי כדורגל. הכי קל להאשים אותם בכל הבעיות והצרות, מאז ומעולם הם היו הקורבנות הקלאסיים של הענף, אבל בישראל הם איכשהו מצליחים לבלוט, ולהרגיז אפילו יותר. אז מי באמת אשם בתדמיתם האומללה: הקהל, התקשורת או אולי דווקא האיגוד?
אז מה אתה תזכור מהקריירה שלך, גארת'? על הפער בין בייל בריאל ובנבחרת
סביר להניח שבייל מאשים את התקשורת במדריד, מרגיש שהמאמנים התנכלו ושהקהל כפוי טובה, אבל דווקא ההצגה שלו במדי נבחרת ויילס מגבירה את התחושה של קריירה מפוספסת ושחקן שלא ידע להוציא את המיטב
תנו לצעוק בשקט: קריאות הבוז למסי וניימאר היו רגע חשוב בכדורגל
כפויי טובה או רומנטיקנים? עולם הכדורגל הזדעזע השבוע משריקות הבוז למסי וניימאר, אבל אוהדי פריז סן ז'רמן הזכירו שהקהל במגרשים הוא עדיין הדבר האמיתי, בלתי נשלט, ומה שהופך את ההצגה למלהיבה. לא בטוח שווסטברוק ואוסקה יסכימו עם זה
הפועל הפשוט המיוחד בעולם: לוקה מודריץ' וההצגה הנדירה מול פריז
אולי הוא בלט במיוחד מול הרכות של פ.ס.ז' וכוכביה, אבל אוהדי ריאל מדריד יודעים שזה המצב הטבעי של לוקה מודריץ': שחקן שלא טועה והופך להכל להיראות קל, האיש שכבר שנים גורם להם להבין מה הם מחפשים על המגרש ומה בדיוק הם אוהבים בכדורגל
הדייסה שכולנו בישלנו: כל הצדדים המכוערים בעימות בין לוזון לקלינגר
לא היה שום דבר מפליא בגערות של אבי לוזון על ניר קלינגר: התרגלנו כבר שלוזון מתנהג כמו שבא לו, שהאיש על הקווים תמיד סופג את כל השליליות והרפש, ושאת הקהל מעניין יותר המיץ הצהוב והרכילותי מאשר הכדורגל עצמו
כוכב בין כוכבים: ההצגה של מייקל ג'ורדן במשחק האולסטאר
כולם מעריצים, מתלהבים, ניגשים אליו ביראה כמו לסנדק, והוא מניח להם יד על הכתף בפטרונות ומבהיר מי הבוס. משחק האולסטאר איגד את כוכבי המשחק הגדולים בכל הזמנים, אבל 20 שנה אחרי שפרש, מייקל ג'ורדן הוכיח שהוא עדיין ברמה אחרת לגמרי. גם מלברון
מלחמה שאין בה מנצחים: שבוע הדרבים הסעיר את אוהדי מכבי והפועל ת"א
מה שעבר השבוע על אוהדי הספורט התל אביבים היה לא קל: שני דרבים חריגים בעוצמתם, ניצחון והפסד מענגים וכואבים, עם הקנטות והשפלות, אושר וסבל. שבוע שגרם לאוהדים להכיר בנזקי המלחמה הבלתי נגמרת, והכרה סופית: אין משחק גדול מזה
האיש שניצח גם את הזמן: בגיל 50, קלי סלייטר הדהים את העולם
גובר על ילדים חצי מגילו, מספק ביצועים מרהיבים, מדבר כמו זן מאסטר ומנצח כמו ווינר. הוא נחשב כבר שנים לגולש הטוב בכל הזמנים, אבל מה שקלי סלייטר עשה השבוע בגיל 50 כבר שם אותו בליגה של ג'ורדן, בריידי והגדולים מכולם. פלא שהוא הגדיר זאת כניצחון המתוק בחייו?
בכל מקרה, יש כבר אלוף: הקאמבק של רפאל נדאל באוסטרליה הוא דוגמה ומופת
הוא כבר מדבר כמו גורו. הנוכחות שלו מחשמלת. הקאמבק שלו מדהים אפילו אותו, וכל דקה שלו על המגרש היא זכות לחובבי הספורט. זה ממש לא משנה אם רפאל נדאל ינצח בגמר ויוכתר כ"גדול בכל הזמנים". מה שהוא עשה באליפות אוסטרליה זה הרבה מעבר לטניס
מה כל כך מצחיק? האפקט המסוכן של הדאחקות על מלול ובית"ר
בית"ר ירושלים מבהירה למה אסור להתייחס לאוהדי הכדורגל הישראלי כאל קהל שבוי, ומזכירה שמי שמזלזלים בו וצוחקים עליו במשך שנים בסוף מצליח לברוח מהשבי. על בדיחות עצובות ונשמה שאובדת
הדלק שמניע את הבן של סרג'אן: דג'וקוביץ' חולם על נקמה
ייתכן שספורטאי אחר היה נעלב מהיחס המשפיל ובורח מאוסטרליה, אבל נובאק דג'וקוביץ' מחכה במלון לערעור עם מוטיבציה מיוחדת: רק תנו לי לשחק, ואראה למנוולים שהם לא יכולים לעצור אותי. ככה זה כשאבא שלך בטוח שאתה "בן האלוהים"
הדברים שלא רואים בסטטיסטיקה: מאחורי המספרים של חובבי הספורט ב-2021
5-4 משחקים בשבוע, אלפי שעות צפייה, עשרות לילות בלי שינה, ימים של חרדות בשביל דקות ספורות של אושר, עשרות ריבים מיותרים, זמן שמושחת על קליפים מהעבר ועדכונים על כלום, ואלוהים ישמור, כמה ג'ודו. סיכום 2021: המספרים
איך הם לא מתביישים? על מימר, גד עמוס והנזק לליגת העל
בזבוזי הזמן של סכנין והשוער גד עמוס היו חריגים אפילו לסטנדרטים של הכדורגל הישראלי. כשמאמן אומר "לא נתייפייף" אבל הקהל בבית נשבר ומתייאש, כדאי שהמנהלת תבדוק אם יש פה תופעה שהורסת את המוצר. ובבקשה, רק אל תגידו ש"זה חלק מהמשחק"
ואז תהיתי: מה בדיוק עובר לירון הוכנבוים בראש?
היה נחמד לשמוע את ירון הוכנבוים משווה בין הד.נ.א שלו ושל נוף הגליל לזה של סבו ניצול השואה, ולהיווכח שוב בפער שבין איך שהענף תופס את עצמו לבין המציאות העגומה. על עולם מונחים מעוות, וטרללת בעמדת הריאיונות
בדקה אחת שפויה: הקסם והפשטות מאחורי הסרטון של ליאו מסי וילדיו
אין חוקים, אין מגרש, רק הכדורגלן הטוב בעולם, בגרביים ופיג'מה, מהתל על השטיח בשלושה ילדים מאושרים. זו לא סתם הצצה וחטטנות. הסרטון של ליאו מסי משחק עם בניו בסלון היה רגע מושלם של כדורגל
מרגישים בבית: למה כל הטיפוסים האלה באים דווקא אלינו?
זאת המסורת, הערכים של המשחק, הדמויות שמסביב, הסטנדרטים שהתקבעו, ובעיקר התקווה הגדולה של הקהל, שמשולבת בייאוש. לא במקרה הכדורגל הישראלי מושך טיפוסים כמו משה חוגג, וזה לא עומד להיגמר
חגיגות היובל, גרסת הזעם: איך אוהדי מכבי תל אביב יכולים לכעוס על זוסמן?
אם יש אוהדים של מכבי תל אביב שנותרו עצבנים מיובל זוסמן, ולא מבינים את האושר, ההקלה והעקיצות שלו אחרי הניצחון, הרי שהם מפספסים את התמונה הגדולה - ואת מה שהוביל אותו לרגע הזה. כמה אפשר לנטור ל"אקסים"?
הרבה מעבר לכדורסל: סטפן קרי מצליח לספק רגעי ספורט משובחים
נכון, זאת רק העונה הרגילה, כבר התרגלנו למספרים "מפלצתיים", אבל מה שסטפן קרי עושה העונה זה קסם מיוחד, שהופך את המספרים לחסרי משמעות: אלו הקלילות והחיוך, הנסים הקטנים והתדהמה, והתחושה שמדובר בהתעלות שעבורה שווה לעצור את הכל