רוח וצלצולים: הכדורגל העולמי במיטבו, ובישראל מחלקים עונשים

זו התקופה הכי יפה בשנה. בכל העולם חובבי הספורט מתענגים על כל דקה ועוברים מתקציר לתקציר, חבל שרק בישראל הכותרות הן על עונשים וקנסות, רדיוסים ומחאות. כמה אפשר לאהוב משחק שמוצף באנרגיות שליליות?

07/05/2022
תקציר: ליברפול - מנצ'סטר יונייטד 0:4 (ספורט1)

1

ברגע שמתחילים לדבר על "רוח המועדון", אפשר להיות מרוצים. ברגע שמרגישים שיש פה משהו שהוא מעבר לכדורגל, כל הסיפור מקבל נופך אחר. ריאל מדריד, קבוצת פאר שמגלגלת מיליארדי דולרים, מצליחה לנצח משחק כדורגל - והצופה מרגיש שזה לא סתם ניצחון. שהיה פה עוד משהו. רוח כלשהי. אנרגיה מיוחדת. שדים. לא סתם רודריגו דוחק מקרוב או נוגח בתזמון מושלם. לא סתם גולים, טעויות בהגנה, דברים סטנדרטיים של שחקנים וכדור. גם חובב הכדורגל הבקיא ביותר, זה שמודע היטב לענייני טקטיקה, מערכים והכנות מקצועיות, מזהה שהיה פה משהו שקשה להסביר בנתונים יבשים. רצף של אירועים גורם לו לשכוח מהכל ולהאמין שקרו דברים שהם הרבה מעבר לגשמי ולמוחשי. "רוח המועדון". איך אנשים מבוגרים ורציונליים מעזים עדיין להשתמש במונח העמום והקלישאתי הזה? ריאל מדריד לא הותירה לנו ברירה.

קבוצה של מיליארדים מנצחת משחק כדורגל, והעולם נדהם. ריאל(צילום: רויטרס)

2

ערב יום העצמאות, מסביבך המולה. קולות של צפצופים ובאסים, תנועה בחדר המדרגות, השכנים מתכוננים ליציאה, מסיבות מכל עבר. ורק אתה, קבור בבית, דבוק למסך, לא מוותר, יודע שעומד לקרות פה משהו מיוחד. דקה 89, סיטי שולטת במשחק, ריאל נראית חסרת אונים, אבל הצופה לא מתרשם. לא מכבה, מחכה. הוא חי בתחושה שהכל עוד יכול לקרות. כל כך הרבה שנים עם המשחק הזה גרמו לך להבין שכדאי להמתין לסוף, לשריקת הסיום, לפני שאתה מכבה מסך, מספיד את הקבוצה הזאת, את המשחק הזה. ואז גול ומיד עוד גול, יש הארכה. על הגג בבניין הסמוך נמשכת המסיבה. האם מישהו מכל החוגגים סביב מתרגש כרגע ונלהב כמוני?

עוד בוואלה!

גם מסי היה המום מ"הלילה הגדול בתולדות הברנבאו": ריאל בעננים

לכתבה המלאה
אחד מרגעי השיא של השבוע, ולמי אכפת שזה נגמר בהפסד. ויאריאל(צילום: רויטרס)

3

למה אנחנו אוהבים כדורגל: בגלל ויאריאל. כי היא מארחת את ליברפול בפיגור 2:0, ומאמינה שיש לה סיכוי למהפך. קבוצה במקום השביעי בספרד, מתחת לסוסיאדד ובטיס, מרגישה שהיא עומדת לנצח את אחת הקבוצות הטובות בעולם. היא מתעלמת מהבדלי התקציב ופערי הרמות. היא מארחת את ליברפול הגדולה בביתה הקטן "המדריגל", בלב שכונת מגורים, בעיר של 50 אלף איש, ומסתערת, בגאווה ובאומץ. בידיעה שעם כל הכבוד להיסטוריה, ליחסי הכוחות, ל"רוח המועדון" - עכשיו יש 22 שחקנים בבועה, בזירה סגורה, שבה הכל אפשרי. השורה התחתונה, התוצאה הסופית, הן פחות משמעותיות. זה לא משנה שבסוף ליברפול הפכה וניצחה. המחצית הזאת, ה-0:2 הזה, הרגעים הקצרים שבהם ויאריאל היממה את ליברפול ואת כולנו, היו שווים הכל. ובסוף הפסד, הקבוצה מודחת, השחקנים עומדים דקות ארוכות ומודים לקהל, והקהל מריע.

עוד בוואלה!

ויאריאל זועמת אחרי ה"סקנדל" שהציל את ליברפול: "הערב החלומי הפך לסיוט"

לכתבה המלאה
ענפים שבהם גם המשחק עצמו מעניין. כדורסל אמריקאי(צילום: GettyImages, Justin Ford)

4

זו באמת התקופה הכי יפה בשנה. פלייאוף ה-NBA אנרגטי ומשובח, בני המזל צופים באקשן בלייב, השאר קמים בבוקר לדקות מענגות של דרמות והיילייטס. ליגות אירופה לקראת הכרעה, ליברפול ומנצ'סטר סיטי נאבקות בקרב אכזרי, ולפתע נראה שהקרב על הכדורגלן הטוב בעולם הוא בכלל בין ברנרדו סילבה ללואיס דיאס. באיטליה קרב אליפות הפכפך. טניס, יורוליג, סנוקר, אין סוף תקצירים ורגעי ספורט איכותיים. יש רק ענף אחד בעולם שבו הדברים החשובים מתרחשים מחוץ למגרש. רק ענף אחד שהמשחק עצמו, הגולים, המהלכים - הם עניין שולי, מאורעות זניחים שנשכחים. רק ענף אחד שהכותרות עליו נוגעות לבית דין, עונשים, לכלוכים והאשמות. ליגת הכדורגל הישראלית, יחידה במינה.

עוד בוואלה!

תדהמה במכבי חיפה אחרי החלטת ביה"ד בנוגע לב"ש: "לא ייאמן"

לכתבה המלאה
יציע שלם נסגר, ועל מה? אוהדי חיפה(צילום: מאור אלקסלסי)

5

נדמה שבכל בוקר בשבוע מתפרסם איזשהו דוח שיפוט, ומיד לאחריו דיון בבית הדין. בכל דקה מתפרסם איזשהו עונש, ערעור שנדחה, בקשה לדיון נוסף. והאוהד כבר מזמן מתקשה לעקוב, לא יודע על מה הוא נענש, על איזו עבירה מדובר, מאיזה משחק, רק מרגיש את האנרגיות הרעות. ימים שלמים שבהם הכותרות במדורי הספורט הם על העונשים האכזריים, השרירותיים והמרושעים, כאילו מישהו מנסה לפגוע בו, להרחיק אותו מהמשחק, לסגור לו את היציע, לשלוח אותו 50 ק"מ מהבית, הכי רחוק שאפשר, לעזאזל.

עוד בוואלה!

קוראים לזה שגעת: הטרפת הקבועה סביב הדיונים והעונשים בבית הדין

לכתבה המלאה

בראשו של האוהד, כולם מטומטמים. מנותקים. מתנשאים. לא מבינים כלום. הוא מדמיין את הדיינים כחבורה של בוקים בחליפות, אנשים חסרי פנים שמגגלים את השם שלהם בתום הדיון כדי לוודא שאויותו נכון. רוב הזמן הוא כועס, נגעל, ממורמר. חי בתחושת ניכור והזנחה, מרגיש שנדחק החוצה, מטולטל בזלזול. בשעות הפנאי הוא צופה בספורט ממקומות אחרים, ונזכר שזו התקופה הכי יפה בשנה.

  • ריאל מדריד
  • ליברפול

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully