האם השופט במשחק של ניק קיריוס פעל על פי החוקים כשהעניק לטניסאי "שיחת עידוד"? כנראה שלא. האם זה היה הוגן כלפי היריב של קיריוס? בהחלט לא. האם זה נורמלי ששופט תופס יוזמה ויורד מכיסאו על מנת להכניס קצת שכל והיגיון בספורטאי לא יציב? לא, ממש לא. ועם זאת, האם זה הדבר הנכון לעשות? ייתכן מאוד שכן. ולכן, על אף שמדובר במהלך שנוי במחלוקת, חסר תקדים, כמעט שלא הגון - כחובבי ספורט עלינו לבחון אותו לעומק, או לפחות לבדוק מה עומד מאחוריו.
למי שפספס, השבוע הטניסאי האוסטרלי (הידוע לשמצה!) היה מעורב בעוד תקרית שנויה במחלוקת באליפות ארה"ב, כשחזר מפיגור 6:4, 3:0 בדרך לניצחון על פייר הוגו הרבר הצרפתי. נדמה שיותר מהפיגור בתוצאה, קיריוס נקלע לבור רגשי. כמו לא מעט פעמים בעבר, הוא שוב נראה עצבני על המגרש, מתוסכל, חסר מוטיבציה, עם מבט של ייאוש בעיניים. הוא נתן משחקונים ליריבו, ויתר על נקודות באופן מופגן, הכה מכות סתמיות, ובאופן כללי המשיך לא לעמוד בקודים ספורטיביים. בפיגור 3:0 במערכה השנייה, בהפסקה שבין המשחקונים, השופט מוחמד לחיאני השבדי ירד מכיסאו ושוחח עם השחקן. הוא התקרב אליו, כרע לעברו, דיבר איתו כמעט דקה שלמה, ובין השאר נשמע אומר "אני רוצה לעזור לך, אני יודע שזה לא אתה, אתה נהדר לטניס".
עוד בנושא:
נדאל שרד מותחן בארה"ב, סרינה הביסה את ונוס
חולצה ממבוכה: סוגיית החולצה של אליזה קורנה מעוררת סערה בטניס
שני משחקונים לאחר מכן קיריוס ביקש טיפול רפואי, ומשם חזר למשחק בסערה. הוא ניצח ב-19 מ-25 המשחקונים הבאים, ועלה לסיבוב הבא. התקרית עוררה סערה בעולם הטניס, קולגות לא האמינו להתערבות הלא שגרתית, עיתונאים צייצו בהפתעה, ואפילו אנדי מארי עקץ את קיריוס ברשתות החברתיות ושאל "מתי מינית את לחיאני למאמן שלך?". היריב של קיריוס זעם בסיום: "ראיתי שמוחמד ניגש אליו, הופתעתי. לא שמעתי מה אמר לו, רק ראיתי שמאותה נקודה ניק חזר להיות מפוקס, ב-100 אחוז. השופט לא אמור לדבר איתו בכלל, הדבר היחיד שהוא אמור להגיד לו זה 'תיזהר, כי אם תמשיך ככה אתן לך אזהרה', משהו כזה. הוא יכול היה להגיד לו את זה מהכיסא, הוא לא היה חייב לרדת אליו, הוא לא חייב היה להגיד לו את הדברים שאמר לו, הוא שופט, וצריך להישאר על הכיסא שלו".
לא קל לראות ספורטאי מתנהג בצורה כזו. מוותר על נקודות, מכה בסתמיות לרשת, מאבד לחלוטין את הראש, אבל הציפייה היא ברורה: השופט חייב להישאר על הכיסא שלו. ההסבר הרשמי של המארגנים היה שלחיאני רק רצה לבדוק את מצבו הפיזי של קיריוס, ולוודא שהוא בסדר. לדבריהם, הוא ירד מכיסאו וניגש אליו בגלל הרעש באצטדיון, אבל סביר להניח שהסיפור מורכב יותר, והוא אנושי יותר: לחיאני זיהה ספורטאי מצוין, ששוב נקלע ללופ שהוא לא מצליח לצאת ממנו. הוא פשוט ביקש לעזור לאדם במצוקה.
זו לא פעם ראשונה שקיריוס זורק משחקים. בעבר נענש ונקנס על התנהגות דומה. מדובר בטניסאי יוצא דופן, עם מנגנוני הרס עצמי, שלפעמים פשוט מאבד את זה. מאבד שליטה, מאבד מוטיבציה, וסביר להניח שברגעים כאלה, של מערבולת רגשית, מאבד קצת את הקשר למציאות. נראה כי השופט ניסה קצת לנער אותו, לאפס אותו. או במילים אחרות, מה שמזעזע את כולם זה שהשופט לרגע העז לזנוח את תפקידו כשופט, לשבור את החוקים - והפך לאדם. עם רגישות, חום, חמלה, כל הדברים ש"אין להם מקום" על המגרש. הזעם של הקהל הרחב מהמהלך נובע מאיבה שהתפתחה כלפי קיריוס. הרי "לא מגיע לו" שיעזרו לו.
החוקים בטניס ברורים: נאסר על טניסאים לדבר עם המאמנים שלהם במהלך משחק. מותר לבקש טיפול רפואי, אבל באופן כללי הם נדרשים לטפל בעצמם. ברגעים האלה נבחנת עוצמתם. זה מה שמבדיל בין הגדולים לכל השאר. בגלל זה אין פלא שגם רוג'ר פדרר, היריב הבא של קיריוס, אמר דברים זהים: "זה לא מקובל, זה לא התפקיד של השופט. מה שהיה שם, זה שיחה. זה נמשך יותר מדי זמן. שיחה יכולה לשנות את הלך הרוח". רבות דובר על בדידותו של הטניסאי, שניצב לבדו על המגרש, מתמודד בעצמו עם הקשיים והאתגרים. קיריוס קיבל עזרה אסורה. לפעמים כמה מילים זה כל מה שאתה צריך. אדם, שמלכתחילה מתמודד עם כמה ברגים רופפים בראשו, זקוק לפעמים רק לחיזוק קטן כדי לשוב לאיתנו.
אברהם גרנט סיפר פעם כי אחד הדברים הכי מתסכלים בלהיות מאמן כדורגל, זה שאין פסקי זמן. בניגוד לכדורסל, למאמני כדורגל אין אפשרות לעצור לרגע, לדבר עם השחקנים, לקטוע מומנטום של היריבה, להוציא לרגע את השחקנים מהלך הרוח שלהם. קיריוס הוכיח שמה שהוא היה צריך זה רק מילה טובה, או שתיים, לא יותר מזה. לחיאני, יש שיאמרו, נקט באקטיביזם שיפוטי. הרי השופט אחראי על המהלך התקין של המשחק, ויש לו גם אחריות כלפי הקהל, כלפי הצופים. הוא פשוט וידא שכולם מפוקסים, נותנים את המיטב. הוא חרג מתפקידו, ואולי זה לטובה.
ואולי כדאי לקחת את המגמה, ולהרחיב אותה, להפיץ אותה. כי אם מדברים על שופט שחורג מתפקידו, הרי שאפשר להשוות את לחיאני לזיו אדלר, שהשבוע הרחיק את מיכיל קראמר אחרי שחלוץ מכבי חיפה אמר לו "פאק יו". אדלר יכול היה למלא בצורה יבשה וענייניית את תפקידו כשופט ולשמור על החוקים, או שיכול היה לנקוט בגישת לחיאני. אפשר רק לדמיין כמה נחמד היה אילו היה בוחר למחול על כבודו (שהוא ללא ספק ערך משני בהתנהלות תקינה של משחק, הלא גם ככה אף אחד מלבדו לא שמע את הקללה), יורד מכיסאו הרם, ניגש לשחקן, מניח עליו יד ולוחש לו באוזן: "יש פה קהל גדול שבא ליהנות מהמשחק, בוא לא נאבד את הראש ונהרוס אותו, אני רוצה לעזור לך, אני יודע שזה לא אתה".