בוידאו: כתבה על סמניה אחרי הסערה ב-2009
מה שלפעמים נשכח זה שבסופה של הפרשה, בקצה שלה, מעבר לעקרונות המהותיים ולטוהר התחרויות, עומדת אישה צעירה, שבסך הכל רוצה להמשיך לרוץ, ובעל כורחה הפכה לסמל למאבק. בכל פעם שהמצלמה התמקדה השבוע בקסטר סמניה מחוץ לבית המשפט, אפשר היה לראות בעיניים שלה שילוב של מבוכה - של מישהי שנקלעה לסיטואציה משפטית, שלא באמת רוצה לבלות את ימיה בלבוש מכובד לצד עורכי דין - לצד נחישות ותחושת צדק, של ספורטאית שמסרבת לוותר. היא מבינה שהיא נקלעה למשהו גדול ממנה, ושוב, כמו שעשתה כל החיים, נאבקת בכל הכוח.
זו פרשה שיש בה הכל. לפני הכל מרדף אחר צדק, לכאורה, שכך או כך ייצר תחושה של חוסר הגינות. יש פה טענות לגזענות, שמעוררות התגייסות לאומית. עומדות על הפרק זכויות אדם בסיסיות, ענייני מגדר וקיפוח, וזהות מינית. קסטר סמניה רק רוצה לרוץ, לנצח, לשמור על הגוף שלה כמו שהיא נולדה איתו, אבל המהות שלה, השוני שלה, ממשיך להסעיר את עולם האתלטיקה. השבוע בית הדין הגבוה לערעורים (CAS) דן בערעור שלה כנגד החוקים של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, במשפט שגורר תגובות ומעורר ויכוחים מכל עבר, ורק ממחיש עד כמה הנושא מורכב, טעון ורגיש.
הוויכוח סביבה נמשך כבר שנים, אבל בחודש אפריל האחרון התאחדות האתלטיקה הבינלאומית קבעה שספורטאיות שבגופן יש רמות גבוהות של טסטוסטרון צריכות או לעבור להתחרות נגד גברים, או לקבל טיפול תרופתי במסגרת התקנות החדשות. החוקים חלים על ספורטאיות עם "הבדלים בהתפתחות המינית" שמשתתפות בריצות במרחקים שבין 400 ל-1,500 מטר. מדובר בטיפול מורכב, קשה, עם השלכות פיזיות, ומוסריות: רצות ש"סובלות מהתופעה" ורוצות להמשיך להתחרות נגד נשים נדרשות על פי החוק לעבור טיפול תרופתי-הורמונלי שנמשך שישה חודשים על מנת להוריד את רמת הטסטוסטרון בגופן. לאחר מכן הן נדרשות להמשיך לשמור על רמה מסוימת של טסטוסטרון. סמניה, אלופת העולם פעמיים ב-800 מטר, נאבקת בהחלטה. כופים עליה לשנות את האיזון הכימי בגוף שלה, דורשים ממנה לשנות את עצמה. מבחינתה, ככה היא נולדה.
עוד בנושא
מעל 40,000 איש השתתפו במרתון תל אביב, סמואל גטסו ניצח
מארו טפרי שבר את השיא הישראלי במרתון
לונה צ'מטאי שברה את השיא הישראלי בריצת כביש ל-5 קילומטר
על פניו מדובר בדרישה הגיונית. מדובר בתקנות שמנסות לשמור על השוויון, ולא להעניק יתרון לספורטאיות כמו סמניה. "קטגוריית הנשים בספורט היא קטגוריה מוגנת", נמסר מהתאחדות האתלטיקה, "על מנת לשמור על מטרותיה, שביניהן לתת לנשים זכויות שוות לגברים, חייבים להיות סטנדרטים אמינים שמבטיחים שכל ספורטאית שמזדהה כאישה - אבל נבחנה ונבדקה ונמצאו אצלה רמות טסטוסטרון גבוהות - לפחות תוריד את רמות הטסטוסטרון על מנת להתחרות ברמות הגבוהות. זה נחוץ על מנת להבטיח תחרות הוגנת לכל הנשים. בלי זה, אנחנו מסתכנים ועלולים לאבד את הדור הבא של ספורטאיות, שיראו שהדרך להצלחה בספורט חסומה". אחד מעורכי הדין אף הזהיר השבוע שאם החוק לא יאושר, "טרנסג'נדרים וספורטאים עם הבדלים בהתפתחות המינית יזכו בכל התחרויות והפרסים הכספיים, ולנשים רגילות לא יהיה סיכוי".
ברור שנעשית פה הפחדה. זה לא שנשים עם רמות טסטוסטרון גבוה השתלטו על הענף. מדי פעם צץ מקרה עם בעיות ג'נדריות (הרצה ההודית דוטי צ'אנד, או המתאבקת הטרנסג'נדרית מק בגס מארה"ב) שמעורר את השאלות מחדש, אבל זו עדיין לא תופעה נפוצה. אפשר להבין למה רבים טוענים שזו התנכלות, וחשש מהשונה. סמניה באמת מעוררת תחושה לא נוחה. היא נראית גברית לחלוטין. תווי פניה חדים, היא שרירית וחסונה, החזה שלה שטוח, היא לא נוהגת לגלח את בית השחי, יש לה בת זוג מוצהרת. קל וטבעי להתנכל לה. נטען כי אין לה רחם ושחלות, ושיש לה אשכים פנימיים. היא סבלה מזה כל חייה, עברה בדיקות מגדריות, שוב ושוב, מאז ומעולם הייתה קורבן לשמועות והשמצות ותגובות מרושעות. היא שמעה את הקולות, גם את הלחשושים וגם את הצעקות. היא שילוב ייחודי של חזק וחלש.
אי אפשר להישאר אליה אדיש. במקביל לאיבה ולסלידה, היא זוכה לאהבה עצומה. בדרום אפריקה היא כמובן גיבורה. הנשיא יצא בהצהרה שמגנה עליה לפני יציאתה למשפט. היא מלווה בלוזאן בנציגים מהממשלה, שגם משלמת חלק מהמאבק המשפטי שלה. דרום אפריקה הגדירה את המשפט כמאבק לאומי. מעריציה של סמניה טוענים שהיחס אליה נובע מגזענות, ומזכירים ספורטאיות ממזרח אירופה שנראו לא פחות גבריות, אבל לא עוררו כזה עניין. לטענתם, אילו רמת הטסטוסטרון הגבוהה כל כך משמעותית, איך זה שהיא לא מנפצת שיאי עולם, איך היא לא זוכה בכל תחרות, ובכלל, אם זה כל כך קריטי, למה היא לא מכסחת את כולם גם בריצות 400 ו-1,500 מטר?
סמניה הפכה לסמל, לעניין עקרוני, כי מעל הכל גם מתנוסס העניין המוסרי: למי יש זכות להתערב ברמות הטסטוסטרון הטבעיות של אדם? למי יש זכות להחליש נתונים טבעיים של ספורטאי? היא לא עשתה משהו אסור, במזיד, לא לקחה סמים ממריצים, ככה היא. אפילו גורמים משפטיים באו"ם הודיעו שהם עוקבים אחרי המשפט, ובודקים האם מופרות פה "זכויות אדם בסיסיות". ובכלל, מי קובע מהו יתרון מוגזם? הרי לכל ספורטאי יש יתרון גנטי, פיזי, כימי, על האדם הרגיל ועל יריביו. היעלה על הדעת שכדורסלן ייפסל כי הוא גבוה מדי? "המתנה הגנטית שלה אמורה להיחגג, ולא לגרום לאפליה", אומרים נציגיה.
במקביל מתקיים ויכוח רפואי מדעי מורכב, שבודק האם טסטוסטרון הוא אכן גורם עד כדי כך מכריע. בהתאחדות האתלטיקה טוענים שזה מעניק יתרון עצום ולא הוגן, שמעוות את הספורט, אבל לא מעט חוקרים טוענים שהנתונים שהוצגו על ידי התאחדות האתלטיקה הם מוטעים, מוגזמים ומופרזים, ושלמעשה כמות הטסטוסטרון היא רק מרכיב אחד במכלול של מרכיבים, ושמהירות - שלא לומר ניצחון בריצה תחרותית מקצוענית - הוא דבר שדורש הרבה יותר מטסטוסטרון. לכל זה צריך להוסיף את הנזק שטמון בהורמונים שסמניה תידרש לקחת, בטיפול מסובך שעלול לגרום ללא מעט תופעות לוואי, כולל חוסר איזון נפשי. טניסאית העבר בילי ג'ין קינג צייצה: "לכפות על אישה עם טסטוסטרון גבוה לוותר על הבעלות על הגוף שלה ולהכריח אותה לקחת סמים כדי להתחרות בספורט - זה ברברי, מסוכן ומפלה".
הקולגות של סמניה מתנסחות בזהירות. הן מבינות את המקרה שלה, את הטענות שלה, מודעות למסלול החיים הקשה שעברה, ובכל זאת מרגישות שמשהו פה לא הוגן. פאולה רדקליף, מדליסטית הזהב במרתון, אמרה ש"זו סוגיה כל כך מורכבת. זה לא עניין גזעני, לא קשור לפמיניזם או יתרון גנטי, אבל אי אפשר להתעלם מהיתרונות של רמות טסטוסטרון גבוהות. זה האינטרס של כל מי שרוצה להגן על ספורט נשים". טמסין לואיס, אלופת העולם באולם ב-800 מטר ב-2008, כתבה: "אם התאחדות האתלטיקה לא תנצח במאבק הזה, אני חוששת לעתיד האתלטיקה הנשית. נשמעו הרבה דעות בנושא, אבל אף אחד מאלה שדיבר לא הקריב את חייו לריצה והתאמן כל כך קשה, רק כדי להתחרות בתחרות לא שוויונית". כך או כך, ייעשה פה עוול: או לסמניה, או למתחרות שלה.
ברקע עומד מאבקם של טרנסג'נדרים, שהארגונים שמייצגים אותם עוקבים גם הם אחר המשפט ותוצאותיו, על מנת לגלות מה יעלה בגורלם לקראת טוקיו 2020 ומה יהיו מגבלות הטסטוסטרון שלהם. השבוע שוב פרץ הדיון גם בנושא הזה, כשמרטינה נברטילובה רמזה שמדובר בתופעה פסולה, והזהירה שגברים יהפכו לנשים על מנת להצליח בספורט, יזכו בתארים ופרסים, ואחר כך יוכלו לחזור להיות גברים. הם מיד ספגה מתקפה, כשהובהר לה שאף אחד לא הופך מגבר לאישה בכזו קלות דעת, וההאשמה כזו היא חוסר הבנה וחוסר הזדהות עם התהליך הקשה שעוברים אלו שבחרו או נאלצו לשנות את מינם. היו אף שטענו השבוע שעם כל הטשטוש המיני, זה רק עניין של זמן עד שבתחרויות, לצד גברים ונשים, תהיה קטגוריה שלישית. אחרים הזהירו שקרב יום שבתחרויות הנשים יהיו כמה קטגוריות, כמו בענפים הפראלימפיים.
וסמניה מביטה מהצד, ושוב מזהה איך היא במרכז סערה שחרגה הרבה מעבר לגבולות הספורט. זה לא סתם עוד חוק של איגוד האתלטיקה, בית המשפט יצטרך לקבל החלטה מהותית. הוא יחרוץ גם את גורלה של אלופה אולימפית, שזה דבר גדול בפני עצמו, אבל גם יידרש לקבוע פסק דין עקרוני, תקדימי, בעל משמעויות רבות, פסק דין על ג'נדר, ביולוגיה, זהות עצמית וזכויות אדם. משא לא קל על כתפיים של בחורה צעירה, שרק רוצה להמשיך לרוץ.