פרשן כדורסל כפייתי, גם כשלא מדבר למיקרופון. נשיא של כבוד במועצת הגיפים העולמית העליונה. מלהג כרוני ומשתמש יתר על המידה במונחים שחוקים כמו "סנופי דיסקו", "יד אליהו הישן" ו"הליגה השנייה בטיבה בעולם". נשוי ללימור ואב ללולה היפה, בן המכביסט ודן המכונה מוּסִי. מאמין בכל לבו ששחקנים שטובים בכדורסל הם שחקנים יותר טובים מכאלו שאינם טובים בכדורסל. ולמרות מוגבלות ידועה בתחום המתמטיקה, סבור שזריקות לשלוש נקודות, כלומר טריצות, שוות יותר מזריקות לשתיים. כי שלוש זה יותר משתיים. מנסה להסתיר שבתוך תוכו הוא ממש, אבל ממש, אוהב ספורט.
מספר האוהדים והאווירה בהיכל היו של קבוצה שירדה ליגה, טבק הראה לראשונה שמתחיל להימאס לו, אבל הצהובים ממשיכים לספר לעצמם סיפורים. שי האוזמן על האשליה של מכבי תל אביב, והפספוס היקר של הפועל ירושלים
נכון, כל הפועל ירושלים מראה ניצוץ מיוחד כשהיא פוגשת את מכבי תל אביב, ונכון, ז'אן טבק מסתמן כמאמן עם טריק אחד, אבל ההבדל בין הקבוצות הוא דונטה סמית', הסופרסטאר האמיתי היחיד בישראל. שי האוזמן על עוד הצגה של האלופה הגאה
הקבוצות הקטנות לא באמת רוצות לקדם צעירים אלא רק להחליש את הגדולות, מכבי תל אביב לא באמת דואגת לשמירה על חוקי המדינה ומתעלמת משנים ארוכות בהן היא כופפה את החוקים בעצמה, ולשי האוזמן יש רק פתרון אחד למצב
"ירידת הליגה" ליורוקאפ האפרורי קבעה כי העונה של הצהובים הסתיימה למעשה, מה שמאפשר להם לתכנן מעכשיו את העתיד. שי האוזמן על השינויים שצריכים להעשות והאנשים שצריכים לעזוב
האדומים העפילו עם רצף ניצחונות נחמד, וזה אחלה, אבל צריך לזכור שאי העפלה לשלב שש עשרית הגמר במפעל השני בחשיבותו ביבשת, פירושו כשלון מוחץ. שי האוזמן מסכם את הניצחון ותוהה: אם הכול כל כך טוב, למה ירושלים עדיין נראית בינונית?
התרגילים שלו מיושנים, הכדורסל שלו פשוט, אבל ז'אן טבק גרם אתמול למכבי תל אביב להיראות מאומנת גם בלי להתחכם יותר מדי. שי האוזמן על עוד ציוות הגנתי מוצלח של המאמן, ועל ניצחון שעלול להיות לא יותר ממסיבת פרידה מכובדת מהיורוליג
אם מכבי תל אביב תעפיל לטופ 16 זה לא יהיה בזכות רוח המועדון, אלא בזכות החולשה האיומה של יריבות כמו ססארי ודרושפאקה, שרק ממחישות עד כמה עלובה העונה של הצהובים. שי האוזמן מסכם פרודיה על משחק כדורסל, מוצא נקודת אור וקורא לאדם סילבר לקחת כבר את העול ששמו בנדר
עם סגל שמתאים במקרה הטוב ליורוקאפ, גם השינוי שז'אן טבק מנסה להנחיל במכבי תל אביב מאבד כל משמעות. שי האוזמן על הערב בו הצהובים ניסו להתחפש לקבוצת הגנה, וגמרו כמו עוד קבוצה ישראלית
הפועל ירושלים אולי נראית כמו קבוצה גדולה, ואולי יש לה ארנה חדישה ומרשימה, אבל בפועל היא משחקת כמו קבוצה קטנה וזקנה. שי האוזמן על הפער בין דני פרנקו של ליגת העל לדני פרנקו של אירופה
הבעיות של מכבי תל אביב עמוקות יותר ממצב פיזי לקוי, ובמצבה הנוכחי אין זמן להתעודד מסימנים חיוביים. כשהגארדים לא מסוגלים לקלוע מבחוץ ונראים מביכים מול ענקי היבשת, סופן של החולשות להיחשף. שי האוזמן על קבוצה שגם חואן טוריחו לא יעזור לה
בלי רזומה ראוי, בלי יצירתיות התקפית ועם הרבה ספקנות מהיציעים. שי האוזמן מנתח את הגעתו של חבר חדש למושבה הקרואטית במכבי תל אביב, מסביר איך הוא בכל זאת יוכל להצליח, ומדוע העבר המשותף שלו עם רוצ'סטי יכול דווקא לשחק לטובת הצהובים
מחלקת הסקאוטינג, בראשות האיש שמתיימר להיות כיום מאמן מכבי תל אביב, ממשיכה לפגוע בקבוצה (מישהו אמר ג'ו אלכסנדר במקום סלוטר?). טוב יעשו ראשי המועדון אם יחזרו לשפיות. שי האוזמן מסכם עוד השפלה צהובה
הרבה יותר מאובדן האליפות לגליל ב-1993, מה שקורה השנה במכבי תל אביב מדגים את סופו של אחד המיתוסים הגדולים בתולדות הענף: ההנהלה היא החלק המבריק של הקבוצה. שי האוזמן מסביר כמה זה כבר לא רלוונטי ולמה האוהדים חייבים להסתכל למיתוס בעיניים
לגודס מכבי תל אביב הבטיחה את מה שלא רצתה לקיים, וכעת נתקעה עם מאמן בו אינה בוטחת. עם רוצ'סטי היא התעלמה מהתובנות אליהן הגיעה בעצמה, הנחיתה לו כוכב נוסף על הראש, וסירסה את שניהם גם יחד. אז למה היא מתפלאת? שי האוזמן על שתי ההחלטות שעוד ירוקנו את ההיכל
יעיל בעיקר בבידודים, לא מפעיל את חבריו לקבוצה, לא מחויב בהגנה, אבל עדיין דומיננטי. המדור בוחן האם ההצטיינות של הפרנצ'ייז פלייר של מכבי תל אביב מגיעה רק על חשבונו של דווין סמית', ולצד מי הוא הכי מתאים לשחק
ניתחו את אופיו, טענו שהוא צייתן וכנוע, אבל גיא גודס הראה אמש שגם לו נשבר לפעמים, וניצח את ססארי בדרך שלו. האוזמן מנתח ערב משמים בהיכל, כולל תהליך הדייויד בלוזיזיציה של סילבן לנדסברג והלקח של דווין סמית'
מכבי תל אביב היא כישלון ניהולי מתמשך. גודס ווויצ'יץ' צריכים ללכת, למחלקת הסקאוטינג אחוזי הצלחה טובים פחות מאחוזי העונשין של אונווקו וההיררכיה מבישה ומופרכת. וגם: נקודת האור והעליונות של ירושלים. שי האוזמן על קבוצה שנמצאת במשבר חודש ינואר, כבר באוקטובר
גיא גודס לא פטור מאחריות, אבל אם מכבי תל אביב רוצה להתחיל להבריא, היא צריכה לשלוח הביתה את ניקולה וויצ'יץ', שמוכיח פעם אחרי פעם שהתפקיד אותו הוא מאייש גדול עליו. שי האוזמן מסכם עם המחאה המוצדקת של האוהדים והאחראים לכישלון שמתחבאים
הוא איכותי בהגנה, איכותי בהתקפה, אבל משהו בו לא רגוע והטיפול בו לא ברור. שי האוזמן מתחיל מדור חדש שילווה את ליגת העל בכדורסל: מעקב סקאוט פרטני של שחקן שנמצא בתקופת מבחן. מתחילים בג'וש דאנקן מהפועל ירושלים
מכבי תל אביב חשבה שזכתה מן ההפקר כשהחתימה את ויטור פבראני, אבל לא השאירה לעצמה פתח מילוט ונתקעה עם סנטר שלידו שחורציאניטיס נראה כמו שילוב הגנתי של הנפלד ורנדל. שי האוזמן על אחת התצוגות ההגנתיות השערורייתיות בתולדות הצהובים ועל סימני השאלה סביב הרכש שעשתה
ספק אם ההופעות המצוינות של שחקני הפנים יועילו למכבי תל אביב והפועל ירושלים בטווח הארוך. שי האוזמן מסכם מחזור פתיחה, כולל השוואה בין ראשון לציון לקליפרס והבעיות של הפועל אילת
הזכייה בגביע ווינר מנעה ממכבי תל אביב להיכנס לסחרור מסוכן כבר בספטמבר, אבל במקביל גם אימתה את החששות המוקדמים לגביה. הספסול של רוצ'סטי, השילוב עם פארמר ולאן הקו הקדמי הזה יכול לקחת את גודס ביורוליג? רמז: לא רחוק. שי האוזמן מנתח
גאסול המציא את עצמו מחדש כמו רוג'ר פדרר, יול ורודריגס עשו את ההבדל, וההיצמדות של סקאריולו לשיטות של פבלו לאסו הוכיחו שמאמן ריאל המושמץ צדק כל הזמן. שי האוזמן מסכם יורובאסקט מצוין עם אנטי קליימקס, ובוחר את חמישיית האליפות האלטרנטיבית
לא, אנחנו לא מיוחדים. ישראל היא עוד נבחרת באליפות, שלפרקים שיחקה אחלה כדורסל. ההייפ חסר פרופורציות וקשה עד בלתי אפשרי לנצח לאורך זמן עם קידוש הקלישאות השמרניות של פעם. מזל שהבומבה האיטלקית חוסכת מאיתנו את כל הבולשיט הזה. שי האוזמן על הדחת הנבחרת
ישראל יותר מתואמת ומחוברת, איטליה יותר כישרונית אבל פריכה, אדלשטיין יצטרך לאלתר בהגנה ולוותר על העקרונות שלו על מנת לשלוח את הנבחרת לרבע גמר סנסציוני. שי האוזמן מנתח את המצ'-אפים לקראת שמינית הגמר, ויודע: זה הרגע שלך, ליאור אליהו
פישר עולה על טיוס, מקל התבגר, רמת החיבור השתפרה, הכדורסל החכם והיעיל של אדלשטיין נותן את אותותיו ועומרי כספי מככב. שי האוזמן על ההבדלים בין הנבחרת הנוכחית לזו שכשלה ב-2013
מקומה של ישראל גם כך צריך להיות בין 16 הגדולות, אך ההישג הזה מרשים במיוחד בגלל הכדורסל, הקבוצתית, האופי והטקטיקה. ומעכשיו? הכל בונוס. שי האוזמן מסכם ומהלל את יוגב אוחיון
סגנון המשחק והקצב שלו הפכו את הניצחון השני של ישראל באליפות אירופה לתצוגת כדורסל: הנבחרת רצה, ייצרה נקודות והענישה במשחק המעבר, וליאור אליהו נתן משחק של גזור ושמור. ובונוס לשיפור האווירה: התעלמות מהמחצית השניה
גם אם הפסיד בכל הנוגע להכנה למשחק, אדלשטיין ביצע את ההתאמות הנכונות וניצח את פשוטין בדו-קרב המאמנים, גם בהחלטה ללכת עד הסוף. שי האוזמן מנתח ומתמוגג מהאופי של עומרי כספי
את המפתחות הרגילים להצלחת הנבחרת ביורובאסקט אתם כבר מכירים בעל פה. שי האוזמן מזכיר לכם שיש עוד כמה דברים שצריכים לקרות כדי שכספי-מקל-אליהו יעמדו באתגר. רביב לימונד, דגן יבזורי, שון דאוסן ודיאור פישר הם רק חלק מהם
