פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עכשיו הולכים הביתה: מה צריכה לעשות מכבי תל אביב אחרי ההדחה?

        "ירידת הליגה" ליורוקאפ האפרורי קבעה כי העונה של הצהובים הסתיימה למעשה, מה שמאפשר להם לתכנן מעכשיו את העתיד. שי האוזמן על השינויים שצריכים להעשות והאנשים שצריכים לעזוב

        עכשיו הולכים הביתה: מה צריכה לעשות מכבי תל אביב אחרי ההדחה?

        עוד יש על מה לשחק העונה, יספרו לנו אנשי מכבי תל אביב בעתיד הממש, ממש קרוב. לרדת ליורוקאפ זה לא סוף העולם. יש עדיין גביע. יש עדיין אליפות. אפשר לעשות דברים יפים גם במפעל המשני של היבשת. יש בזה משהו, האמת. קבוצה תחרותית, אפילו אם היא לא מועדון בסדר הגודל של מכבי תל אביב, איננה יכולה להרשות לעצמה שלא להיאבק על כל תואר אפשרי. שלא לנסות למקסם את עונת המשחקים שלה. אנחנו רק בדצמבר ויש מספיק חודשים ומשחקים בקופה ששווה להילחם עבורם. צריך להרים את הראש, להסתכל קדימה ובלה בלה בלה.

        אחרי שאמרנו את כל זה, אולי עדיף פשוט לדבוק באמת. מכבי יכולה לזכות בדאבל מקומי, להניף את גביע היורוקאפ (היי, זה אפילו יקנה לה מקום ביורוליג של העונה הבאה. אה, רגע, היא כבר שם), לזכות בגביע בנדל או לקבל את פרס חביב הקהל בפסטיבל סנדאנס לסרטים. כל זה לא משנה, כי העונה של מכבי תל אביב הסתיימה אתמול ואם מעדיפה הקבוצה במיל' של המדינה שלא לחסוך מעצמה רגעים של כנות לא מתפשרת, היא צריכה להבין שלא רק העונה הסתיימה. גם התקופה תמה.

        לאורך חודשי העונה הזאת, ולא רק העונה הזאת, גם בעונות הקודמות, מוצלחות יותר או פחות, מנו ועמדו פרשני הכדורסל השונים את מכלול כשליה של האימפריה הצהובה-כחולה. פירטנו והסברנו פעם אחר פעם את המחדלים הניהוליים, את הכאוס בכל הנוגע לקבלת ההחלטות, את הביזוי המתמשך שהופגן כלפי מאמניה של הקבוצה בשנים האחרונות (כולל גיא גודס, כולל דיוויד בלאט), את היהירות הבלתי נתפסת, שהובילה למצב בו אנשים בלתי ראויים מקבלים החלטות קרדינליות במועדון הפאר הזה, תוך שהם רומסים בדרכם את אנשי המקצוע שדווקא כן מבינים דבר או שניים ואתם יודעים מה? לא אמרנו מספיק. כמעט שאין החלטה מקצועית בשנים האחרונות במכבי תל אביב שנלקחה משיקולים מקצועיים טהורים ונתקבלה לאחר שיקול דעת המצופה ממערכת שכזאת. באותה מידה אפשר היה לקבל את רוב ההחלטות הללו תוך התייעצות צמודה עם קוראת בקלפים או באמצעות טרלולי גימטריה.

        מכבי תל אביב הודחה מהיורוליג

        מכבי תל אביב ניצחה בטורקיה, אך הודחה מהיורוליג

        הנזק הכלכלי: קרוב לשני מיליון דולר

        במכבי ת"א "מתביישים", מאמן דרושפאקה: "הייתי עושה אותו דבר"

        "הכי מטומטם שיש": הרשת גועשת בעקבות הפארסה של מכבי תל אביב

        שחקני מכבי תל אביב (GettyImages)
        לאן הולכים מכאן? (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        את המחיר תשלם מכבי מחדש בכל יום רביעי, באפרוריות המייאשת של היורוקאפ. היסטורית אגב, קשה להצביע על קבוצות שירדו מהיורוליג אל ליגת המשנה והצליחו ללכת על הסוף. בין היתר, כי יש בירידת הליגה, וזוהי ירידת ליגה בהגדרה, ממד שמוציא את הרוח מהמפרשים. אבל כל זה לא אמור לשנות, כי העונה של מכבי הסתיימה ואם אמנם הסתיימה, אז קבלת ההחלטות לגבי ההמשך מתחילה בדיוק עכשיו.

        אם אני מכבי, הדבר הראשון שאני עושה ביום שאחרי הוא לשנן את המנטרה המתריסה של האוהדים שלה במשחק ההוא מול הכוכב האדום בלגרד בשנה שעברה: "אנחנו מכבי, who the fuck are you?" ודואג שרק אנשים/שחקנים שראויים להיות חלק מהחבילה הזו, יישארו בה, מבלי להתייחס למחיר המקצועי שעלולים לשלם בגין זה במה שנותר מהעונה, כי היא הסתיימה.

        ארינזה אונוואקו מעולם לא היה צריך להגיע למכבי והוא צריך ללכת הביתה. עכשיו. ג'ורדן פארמר לא רוצה להיות במכבי, לפחות כך משדרת שפת גופו. הוא צריך ללכת הביתה. עכשיו. גם כשמבינים שמכבי זורקת לפח מאות אלפי דולרים בגין המהלך ושסביר שמתוך יתרת חוזהו ניתן להציל סכומים מועטים באופן יחסי, שכן ספק אם יחתום בסכומים גבוהים בקבוצה אחרת. ניקולה וויצ'יץ', שחקן עבר גדול ועתיר הישגים, הוא מנהל/מנהל מקצועי גרוע וכושל. הוא צריך ללכת הביתה. עכשיו. אבי אבן הוא איש כדורסל ראוי והוא אחראי ישיר לבזבוז כספים משווע וחתום באופן כמעט בלעדי על שרשרת החלטות מקצועיות הזויות, רעות ומביכות. הוא צריך ללכת הביתה. עכשיו.

        ג'ורדן פארמר שחקן מכבי תל אביב (ימין) מול סקוטי ווילבקין שחקן דרושפאקה (ברני ארדוב)
        שפת הגוף שלו משדרת שהוא לא רוצה להיות כאן. פארמר (צילום: ברני ארדוב)

        לא שארבעת האנשים הנ"ל הם העובדים היחידים במפעל שלא מילאו תפקידם כראוי וחייבים לקבל מכתב פיטורין. טיילור רוצ'סטי לא הפגין עד כה בקריירה ולו סימן אחד שמלמד על יכולתו לקחת חלק בקבוצת יורוליג בכירה, כזו שמכבי חולמת להיות שוב. ספק רב אם יפגין בעתיד. מצבו של דווין סמית' חייב לעורר תהיות משמעותיות האם הכסף הגדול שהושקע בו, במסגרת חוזה ארוך טווח, אינו בזבוז מיותר. טרבור אמבקווה, נכון לעכשיו, לא נראה כמי שמתאים לליהוק של שחקן מוביל במכבי. בריאן רנדל, שמכונה על ידי כל מיני אנשים כשומר הטוב ביותר ביורוליג, לא יכול להיות הפאוור פורוורד הפותח בקבוצה ששואפת להיות בשפיץ של היבשת והוא גם לא השומר הטוב ביורוליג, אפילו לא ביורוקאפ. ואפשר (וחובה) להמשיך ולבחון שם אחרי שם, כי גם שמותיהם של אלו שנפקדו מהרשימה חייבים לעלות לדיון.

        אבל צריך הרי להתחיל במשהו והמשהו הזה בא בדמות שני שחקנים ושני אנשי צוות מקצועי. מי שאיננו ראוי, איננו מתאים, איננו כשיר או איננו רוצה, לא יכול להיות חלק מהמערכת. רק לאחר השלב הראשון בתהליך, יצטרכו במכבי להחליט מיהו הגורם והאיש שיוביל את המועדון בשנים הבאות. שישנה שם סדרי עולם, יעשה סדר, ייקח פיקוד,יחזיר את השפיות. ריצ'רד באך אמר פעם שמה שהזחל מכנה קץ העולם, מכנה המשיח פרפר. ירידת הליגה אל היורוקאפ אולי איננה קץ העולם (לא בטוח), אבל היא קץ. עכשיו צריכים למצוא דרך להפוך אותה לפרפר.