רוח רפאים: על הניצחון העצוב של מכבי תל אביב מול ססארי

לכריסטיאן איינגה, הסמול פורוורד של דינמו ססארי, היו שתי תצוגות התקפיות מרשימות העונה ביורוליג. בסיבוב הקודם נגד מכבי תל אביב (21 נקודות) ובשבוע שעבר במוסקבה (19 נקודות). כשלוקחים בחשבון את מצבו הבריאותי הבלתי ברור של דווין סמית', עובר לתחילת המשחק, נראה המאצ'אפ הזה כנקודת חולשה עבור הקבוצה של טבק. אז אולי הנושא תוכנן מראש ויתכן כי ההיעדרות של סמית' הובילה לפתרון, אבל טבק ציוות לאיינגה את בריאן רנדל מתחילת המשחק.
ויכול להיות שההתאמה ההגנתית הזאת עשתה חלק משמעותי מההבדל בין ניצחון להפסד. כשהיא נטולת לוגאן הפצוע (ופטווי), האופציות ההתקפיות של אלופת איטליה הופכות מצומצמות למדי. ונטרולו של איינגה החל מהג'אמפ בול (למעט בדקות בהן זכה להתקיף נגד דראגן בנדר), הותיר אותה כמעט ונטולת כלים.

באופן היסטורי ומסורתי, מהווים משחקים דוגמת זה ששיחקה אמש מכבי תל אביב מוקש מסוכן. כאשר קבוצה פייבוריטית מתמודדת נגד יריבה נחותה, שמשחקת כדורסל נחות, ועוד בביתה וכשהיא נטולת לחץ, יש כאן פוטנציאל הסתבכות. אבל זהו, שזה לא הסיפור בעניינינו. כי מכבי תל אביב, מודל דצמבר 2015, היא קבוצה נחותה (כמעט) כמו דינמו ססארי. ונכון שהיא שיחקה אתמול כשהיא נטולת ג'ורדן פארמר ודווין סמית', אבל לא בטוח שבלעדיהם היא נראית ומשחקת טוב פחות. או גרוע יותר.

בכל מקרה, עם או בלי קשר לפצועים בשני הצדדים, הציגו שתי הקבוצות שסוגרות את טבלת בית ד' פרודיה על משחק כדורסל. טוב, אולי הגזמנו, אילוסטרציה של משחק כדורסל. כדורסל טיפש, בלתי יעיל ונטול כשרון או עומק מיוחד. אם חשבנו לפני המשחק שססארי תגיע ותפגיז מחוץ לקשת, אז את ההובלה בתחום הזה נטלה לידיה מכבי. אחרי 20 ידויים מחוץ לקשת במחצית הראשונה, סיימה מכבי את המשחק עם 33 זריקות לשלוש נקודות, מהן קלעה 13, כלומר 39%, נתון מרשים למדי. אגב, מכבי זרקה 30 זריקות לשתי נקודות, מהן קלעה 12 (ב-40%). כלומר, מכבי זרקה יותר ודפקה יותר טריצות מאשר זריקות וקליעות ל-2.

ובכך, הציגה לראווה את גיא פניני, שנוכח מצב הסגל והאומה זכה לכ-30 דקות משחק. פניני זרק 11 פעמים מהשדה, מתוכן 9 שלשות – וייצר שורה סטטיסטית מרשימה של 16 נקודות, 5 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. ומדד יעילות 18. לשם השוואה, בשבעת המשחקים הקודמים של מכבי ביורוליג העונה, המדד המצטבר של פניני עמד על 12. פניני פתח בחמישייה בעמדה 3 אבל תופקד כ-4 הגנתי, כשהוא מקבל משימה פשוטה יחסית בדמות בריאן סאקטי. אז אם ננסה לדלות, בכוח, נקודות חיוביות מדברים שאשכרה קשורים לכדורסל, נוכל להצביע על הנתונים של פניני. וגם על משחק סולידי ויעיל של אמבקווה (שככל שחולף הזמן מתחדדת התחושה שלו רק היה חלק מקבוצת כדורסל השנה, יכולנו לראות ממנו לא מעט דברים). ועל היכולת של רוצ'סטי ולנדסברג לעשות נקודות. לפחות נגד ססארי.

בגזרת הדברים החיוביים פחות, הגיע הזמן שניתן איזו פיסקה קטנה על העלם בנדר. הקרואטי המוכשר עלה אסרטיבי במיוחד לפרקט אתמול, ובהזדמנות הראשונה גם הרשים ודפק שלשה. בכך, חברים, מסתכמים כל המהלכים הטובים של האיש שייבחר בקרוב בדראפט. אה, והעבירה שביצע ולא נשרקה על מרקז היינס במהלך האחרון של המשחק. בנדר הוא מפלצת, ואנחנו מקפידים לציין זאת בכל הזדמנות. אין ספק שהוא יגיע למקומות. אין גם שום ספק שעד כה, הוא לא תרם ולו דבר למכבי תל אביב. כל כניסה שלו למגרש היא נזק טהור. אז נכון שכולם זוכרים את הבלוק שנתן לג'נטילה על הראש במשחקי ההכנה בארה"ב, אבל קשה להצביע על תרומה הגנתית משמעותית מאז. בטח שלא אתמול, כששמר על איינגה, או על כל אחד אחר. והתקפית? בעיקר גונב זריקות (לא שאפשר להאשים אותו. לא הוא האחראי).

בתכנית "חמישיות" האחרונה הודה גיא גודס שהוא ניסה לשכנע שבנדר צריך להיות מושאל, ושלא האמין שבסופו של דבר יונחת הטאלנט של ניקולה על הראש שלו. וטעה. עכשיו הוא כבר הבעיה של טבק, אלא אם יצליחו לשכנע את אדם סילבר להקדים השנה את הדראפט ולשחרר את הקבוצה מהעול הזה.

אז אחרי כל האנחות והקיטורים, מוצאת עצמה מכבי תל אביב במצב שבו הטופ 16 לחלוטין בהישג ידה (בהישג ידה, אבל שלא יובן לא נכון – העפלה לטופ 16 איננה הישג). בהנחה שהטורקים לא ינצחו הערב את מלאגה, כל מה שיעמוד בדרכה של מכבי בדרך לשלב הבא יהיו ניצחונות על באמברג ודרושפאקה, ולא משנה באיזה הפרש. וזו משימה שבעונה רגילה מכבי מבצעת עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב. כשחושבים על זה, אז עצם המאבק של הצהובים-כחולים בנמושות כדורסל דוגמת ססארי-דרושפקה היא הביטוי המרכזי לעלבונה ועליבותה של עונת המשחקים הנוכחית.

ואם תצליח מכבי לנצח את שני המשחקים הקרובים ולהעפיל לטופ 16, זה לא יקרה בזכות רוח המועדון או הודות למיתולוגיה של יד אליהו הישן. זה יקרה בגלל שהיא מתחרה ביריבות מחורבנות.