פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בדרך למקום הטבעי: טבק לא יכול לתקן את הליקויים בסגל מכבי תל אביב

        עם סגל שמתאים במקרה הטוב ליורוקאפ, גם השינוי שז'אן טבק מנסה להנחיל במכבי תל אביב מאבד כל משמעות. שי האוזמן על הערב בו הצהובים ניסו להתחפש לקבוצת הגנה, וגמרו כמו עוד קבוצה ישראלית

        בדרך למקום הטבעי: טבק לא יכול לתקן את הליקויים בסגל מכבי תל אביב

        העניין מעולם לא נבדק סטטיסטית, אבל סביר להניח שצמד המילים שחוזר על עצמו הכי הרבה בפסקי הזמן של מאמנינו המצוינים הוא "תעשה פאול". קיבלנו סל? "תעשה פאול". עבר אותך השחקן שעליו אתה מופקד? "תעשה פאול". אתה מוצא עצמך במצב של נחיתות גופנית או אתלטית בגלל עוד חילוף הגנתי? "תעשה פאול". ולא דיברנו עדיין על הקלסיקה הידועה בכל הנוגע לעצירת נסיון להתקפה מתפרצת של היריבה.

        ז'אן טבק לא נראה ולא מתנהל כמו מאמן ישראלי. ההיפך הוא הנכון, אבל אם נשפוט לפי משחקה של מכבי תל אביב אתמול במלאגה, זה היה הפתרון ההגנתי אליו הלך גם הענק הקרואטי.

        כשהם מלאים ברצון להוכיח אגרסיביות, להפעיל לחץ על הכדור ולהפגין קשיחות ואסרטיביות, ניסו השחקנים של טבק לשמור. ואם לא הצליחו לשמור, אז הרביצו. ואולי צריך לומר זאת הפוך, אם רוצים לדייק. מכבי תל אביב יודעת שהיא לא יכולה לשמור. סביר להניח שגם מאמנה החדש. ולכן ניסו שחקניו להרביץ. ואם לא הצליחו להרביץ, אז עברו למכות.

        ולא, אל תטעו, לא מדובר באיזו גרסה מודרנית וים תיכונית לחבורת הבד בויז של דטרויט פיסטונס ההיסטורית. לא ממש מכות, כן? יותר כמו נסיון של אדם טובע, ביאושו, להיאחז במשהו.

        מאמן מכבי תל אביב ז'אן טבק (GettyImages)
        זה לא אתה, זה הם. טבק (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        לפחות ברמה הסטטיסטית היבשה, היורוליג מוכיח שאין קורולוציה בין "תעשה פאול" לבין הגנה או בין "תעשה פאול" לבין הצלחה. בעונה שעברה נמנו רק 2 קבוצות שהגיעו לשלב ההצלבה ומעלה על רשימת העשיריה שביצעה הכי הרבה עבירות. גם השנה מעטרות לא מעט מהקבוצות הטובות יותר של היורוליג, כמו פנרבחצ'ה, ברצלונה ומלאגה, את תחתית רשימת מבצעי העבירות. מכבי, טוב ששאלתם, מדורגת במקום השני ברשימת הפאוליסטיות, עם למעלה מ-23 עבירות למשחק, תוך כדי שהיא מפגינה הגנה רעה. אתמול היא לקחה את זה צעד אחד קדימה וביצעה 26, ועדיין שמרה רע.

        ז'אן טבק הצהיר, במלים ובמעש, שאצלו מכבי תשחק בצורה שונה. מהר יותר, פשוט יותר, נוקשה ואגרסיבי יותר. שזה בסדר גמור. אמנם קיים ספק גדול באשר ליכולת לבצע כזה מהפך תפיסתי משמעותי במהלך עונה, אבל הלו – שיהיה בכיף ובהצלחה. כל שינוי בכל הנוגע למשחקה של מכבי בכלל ולנושא ההגנתי בפרט הוא שינוי לטובה. השאלה היחידה היא האם שינוי כזה בכלל אפשרי.

        רוברט פרוסט אמר פעם שהפתרון הטוב ביותר לבעיה תמיד עובר דרכה. הבעיה של מכבי תל אביב היא סגל השחקנים שלה. הבעיה, לפחות הבעיה המרכזית, מעולם לא הייתה המאמן שלה. והיא עדיין לא.

        אפשר לדבר על ניהול החילופים של מכבי אתמול. אפשר לתהות על ציוותי חמישיה שונים, אבל זה מיותר. אם ננתח את המיקרו, נחטא לאמת.

        לפחות ברמה ההגנתית, תחילת המשחק בישרה על המשכו. פוזשן ראשון – וקוזמינסקס האיום מקבל אחרי חילוף את ג'ורדן פארמר עם הגב לטבעת. סל קל. נו טוב, אתם יודעים, פארמר והגנה. בהתקפות שאחרי עבר הליטאי המתולתל להתעלל בדווין סמית'. מתחילים מריבאונד התקפה, עוברים לחדירה שמאלה (ופאול) ועוד חדירה שמאלה (עם סל ועבירה). עם שתי עבירות מהירות של ה-3 הבכיר שלו, הסתכל טבק ימינה, הביט שמאלה, והרים אל המגרש את בנדר. בעמדה 3. כדי שישמור על קוזמינסקס. זה לא החזיק מעמד יותר מדי.

        ולא שהתקפית הדברים נראו טוב יותר. מלאגה, בגלל האופי ההגנתי שלה, היא קבוצה שמאפשרת ליריבותיה להגיע לאחוזים טובים בזריקות ל-2 נקודות. הלחץ עליו מתעקש מאמנה פלאסה גורר גם לא מעט נקודות מהצבע של היריבות. אבל מכבי תל אביב קלעה אתמול 10/32 בזריקות ל-2 נקודות. סה"כ 31%, כולל בדקות הגארבג'.

        שחקן מכבי תל אביב טיילור רוצ'סטי (GettyImages)
        לא מספיק טובים. רוצ'סטי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        אחת הסיבות המרכזיות לתחושה הטובה איתה יצאה מכבי לאחר ההפסד מול צסק"א בשבוע שעבר נוגעת לתפוקה ההתקפית מעמדה מספר 4. בריאן רנדל ואייק אופייבו תרמו ביחד 34 נקודות ו-43 נקודות מדד יעילות, כאשר רובם הגיע מתפקוד לצד גבוה נוסף לצידם. אתמול הם תרמו, נניח, 0 נקודות משותפות ב-22 דקות. אם מוסיפים לכך 5 נקודות משותפות של עמדה מספר 5 (כולן של אמבקווה ב 32 דקות, כשלצידו מוסיף אונואקו כלום ושום דבר ב-8 הדקות הנוספות). כשאתה מקבל 5 נקודות מכל הקו הקדמי שלך, זה סימן די בעייתי. וזה מותיר את כל ההתקפה בידיים של הקו האחורי. אז שלישיית פר"ל (פארמר-רוצס'טי-לנדסברג) קלעה 39 נקודות משותפות. ביג דיל. ב-39% ל-2.

        חייבים להגיד, אגב, שהניסיון לשחק מול מלאגה בכלים שלה, כלומר כדורסל אגרסיבי ומהיר יותר, בעצימות גבוהה יותר, משול לניסיון לאיים על יונה ביין. מלאגה נתקלת בסגנון כזה כמעט בכל שבוע במסגרת הליגה המקומית, עם קבוצות שמבצעות את מה שמכבי מנסה לעשות עכשיו, פשוט טוב יותר. מסורתית והיסטורית, הדרך של מכבי להכאיב לקבוצות כמו זו של פלאסה נעשתה באמצעים וכלים שונים ומתוחכמים יותר. אבל למכבי של השנה, נכון לעכשיו, אין את היכולת להעניש את מלאגה ככה או ככה. היא לא טובה מספיק.


        מכבי תל אביב נראתה רע מאוד עד שז'אן טבק הגיע. אתמול היא נראתה רע לפחות באותה המידה גם איתו. ככה זה כשחומר השחקנים שנאסף בצהוב כחול איננו מספיק טוב. לפחות ליורוליג. מצד שני, יכול להיות שיש כאן אחלה סגל בשביל השלבים המתקדמים ביורוקאפ. לא בטוח.