פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לחתוך בבשר החי: האשמים האמיתיים במצב העגום של מכבי תל אביב

        גיא גודס לא פטור מאחריות, אבל אם מכבי תל אביב רוצה להתחיל להבריא, היא צריכה לשלוח הביתה את ניקולה וויצ'יץ', שמוכיח פעם אחרי פעם שהתפקיד אותו הוא מאייש גדול עליו. שי האוזמן מסכם עם המחאה המוצדקת של האוהדים והאחראים לכישלון שמתחבאים

        לחתוך בבשר החי: האשמים האמיתיים במצב העגום של מכבי תל אביב

        במקביל לגונג הסיום בפיאסקו מול מלאגה, ואפילו קצת לפני, אותר המועמד הטבעי לחטוף קיתונות של ביקורת ובוז. הקהל. איך יכול להיות, שואלים השואלים, שאנשים ששילמו ממיטב כספם עבור מנויים שנתיים יקרים מעזים לעזוב את האולם טרם סיומו של המשחק? ואיך יכול להיות שכבר אחרי שני משחקי יורוליג מעז הקהל לצעוק ולשרוק בוז? הרי הקהל, אתם יודעים, תפקידו לתמוך בכל מצב וללא תנאי. לעמוד לצידה של הקבוצה שלו ויהי מה. לעודד כשטוב ובמיוחד כשרע.

        אחלה של טיעונים, לא? הבעיה היחידה היא שהקהל, בניגוד למה שנהוג לחשוב, איננו (לפחות כולו) מטומטם. ויתכן שאפילו, במעין הוכחה לקיומה של חוכמת המונים, הוא רואה ומבין דברים שבעלי הבית מדחיקים. כי הקהל, בחלקו הגדול, כבר יודע בדיוק עם איזו קבוצה העונה יש לו עסק. וזה לא מוצא בעיניו. ובצדק.

        כשהקהל של מכבי שורק בוז, לא בטוח שמדובר בצעקות מכוונות מטרה. לא ברור אם הטענות והתסכול מופנות אל המאמן, אל מי מהשחקנים או למי ממקבלי ההחלטות או בעלי המאה. הוא שורק בוז, לעניות דעתי, כי מבחינתו הבעיה היא רחבה בהרבה מסתם הפניית אצבע כלפי קורבן בודד.

        אז אנחנו ננסה לעזור לו.

        לראשונה מאז 1998: מכבי תל אביב פתחה ב-2:0 עם הפסד 93:82 למלאגה

        גורמים במכבי תל אביב דורשים לפטר את גיא גודס: "הכל רועד"

        שומעים את הקולות: המספרים מאחורי השפל החדש של מכבי תל אביב

        אוהדי מכבי תל אביב בטקס לזכר נייט האפמן (ברני ארדוב)
        אף אחד לא יעבוד עליהם. אוהדי מכבי תל אביב (צילום: ברני ארדוב)

        למרות שאנחנו עדיין בסך הכל בחודש אוקטובר, אין ספק שיש גורם אחד במועדון שמוכיח שהתפקיד אותו הוא מאייש גדול עליו. שהוא איננו מסוגל לנווט את הספינה או לנתב אותה בדרך נכונה. שההחלטות המקצועיות שהוא מקבל, באופן שיטתי, מוכיחות הבנה בעייתית של כדורסל. בלשון המעטה. ולמרות הסימפטיה שכו-לם (אוקיי, כמעט כולם) רוחשים אליו ואל אישיותו הנעימה, ולמרות עברו המפואר בצהוב כחול, אין מנוס אלא לומר את האמת ולהראות לו את הדרך החוצה. והגורם הזה, למי ששואל, הוא זה שעומד בראש הצוות המקצועי של מכבי תל אביב. ולכן, אם רוצים הפדרמנים להתחיל את השינויים הנדרשים במכבי במהלך אחד משמעותי, הם צריכים לשלוח אותו הביתה. את ניקולה וויצ'יץ'.

        ניקולה אחראי לאופן שבו מנוהלת הקבוצה שלו ברמה המקצועית. לאחרונה אנחנו שומעים לא מעט טענות על בניית הקבוצה הבעייתית של מכבי. בבסיס הטענה הזאת מצוי כשל לוגי. הבעיה של ניקולה איננה נוגעת לבנייה קבוצה גרועה, או אפילו בינונית. הבעיה עמוקה הרבה יותר. במכבי תל אביב פשוט לא בונים קבוצה. זה לא שהבנייה לא משהו, אלא שאין בניה.

        יש סדרה של החתמות שחקנים. רנדומלית. אשר איננה מקשרת או מחברת בין שחקן אחד לבין אחר. שאיננה מנתחת יתרונות וחסרונות ברמה שמתאימה למועדון טופ יורוליג. זו לא בניה. מקסימום העמסה.

        ניקולה וויצ'יץ', אלא אם יוכח אחרת, אחראי לבזבוז נוראי של כספי הבוסים שלו. אבל זה פחות משמעותי. יותר משמעותית העובדה שהמנהל המקצועי, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מהדעה של בעלי מקצוע מנוסים וטובים ממנו (קרי – המאמנים שלו), מקבל החלטות מקצועיות נוראיות. פעם אחר פעם. וזה יהיה לא נכון לפרוט את המשגים לעמדה 5, 1 או 4. הבלאגן במכבי כרגע חוצה עמדות ותפקידים. וכשזה המצב, הראשון שצריך לשלם את המחיר הוא האחראי הראשי. זה, שבין היתר, דאג להסיט את האש אל כתפיו של דיוויד בלאט (אך דאג שיהיה מי שינכס עבורו, לפני עונותיים, את ההישג הבלתי צפוי בדיעבד) וזה שדואג לעשות את אותו הדבר גם למאמן הנוכחי שלו.

        ניקולה וויצ'יץ' מנהל מכבי תל אביב עם דרגאן בנדר (ברני ארדוב)
        הראשון שצריך להחליף. וויצ'יץ' (צילום: ברני ארדוב)

        ולא שאנחנו נמנעים מלהתייחס לאחריותו של מאמן הקבוצה. האופן שבו נראתה הקבוצה של גיא גודס אתמול מעידה על רמת האימון שלה.

        בהיעדרו של בריאן רנדל, ה-4 היחידי ששווה דקות משחק אמיתיות בצהוב כחול, גודס הלך לקו הקדמי שהריץ נגד האימפריה של מיקי גורקה ביום ראשון. פניני ב-4 (בהתקפה). אונואקו ב-5. ואם רנדל ובעיותיו ההתקפיות אינן בנמצא, מכבי הלכה להתקפה מסודרת מרווחת, עם 4 שחקנים מחוץ לקשת שלוש הנקודות ועם אונואקו אחד גדול בצבע. או במילים אחרות, גודס הריץ תרגילי סופו, רק בלי סופו. הגנתית, מכבי ניסתה להתחכם כבר בפוזשן הראשון, עד שהחלה לחטוף ממטרים פזורים משחקניו של חואן פלאסה, והתקפלה בחזרה להגנה אישית.

        רגע, בואו נתחיל מההתחלה. מכבי יכולה לשמור אישית, אזורית, מאסקינג או 4-3-3. באף אחת מההגנות הללו אין למכבי שום אלמנט שעובד. כל פיק אנד רול חושף אותה, מסתבר, גם כשהבור המתקרא פבראני איננו בנמצא. כל חיתוך ללא כדור מציג בפנינו את פארמר ורוצ'סטי בחיקוי מושלם לכיסוי ההגנתי של מליקסון בסיום משחק הנבחרת מול קפריסין. במקום לנוע עם החותך, פארמר (או רוצ'סטי) נשארים נטועים במקומם. כל מסירה פנימה פלוס ו/או חסימה בצד החלש (פלייר סקרין) הופכת לשלשה קלה. ועל כל אלה, וגם על אחרים, אחראי המאמן.

        בצד ההתקפי, נכון שההתקפה של הביתיים קלעה אתמול 47 נקודות במחצית הראשונה. הרבה בזכות ההגנה של מלאגה, שהפעילה לחץ כבד על הגארדים ולא דאגה לשום חיפוי אחרי המהלך הראשון (בין היתר, בגלל הסט ההתקפי של מכבי, כאמור לעיל, שכלל ארבעה שחקני התקפה שמהווים איום מחוץ לקשת. מצד שני, היי – גם הגארדים של באמברג עשו חיים נגד מלאגה בשבוע שעבר). במחצית השנייה זה כבר הלך הרבה יותר קשה. ולו תאורטית, כאשר עומדים לרשותך שני גארדים סופר התקפיים כמו רוצ'סטי ופארמר, אפשר לייצר התקפה שהיא שירה בתנועה. בתנאי שאתה יודע מה לעשות עם הכלים ההתקפיים הללו (חרף כל הבעיות בליהוק הזה, שהוא בעייתי מאוד במקרה הטוב). גודס לא מצליח למצוא את הדרך לעשות זאת ולא בטוח שיש לו את סט הכלים לעשות זאת – גם ברמת העמידה שלו מול השחקנים, גם ברמת היכולות המקצועיות להבין וליישם תאוריה התקפית איכותית דיה. ולכן, עם כל הצער שבדבר, נראה שגם בתפקיד המאמן יש מקום לחשיבה כבר עכשיו.

        כי בצד השני עמד לו עוד מאמן ספרדי מהסוג לו אנחנו נהנים לבוז. עם סכמת חילופים שמתעלמת ממהלכי המשחק, עם משחק התקפה שמקדש את היעדר הפואנטה בתרגילים, או לפחות פואנטה מהירה וסקסית מספיק. ואפילו עם משחק הגנה שנראה לעיתים כמו הסתערות יחידים על הכדור. אבל בסופו של יום, לחואן פלאסה יש אחלה קבוצה, שמשחקת כדורסל מחויב ושיטתי. ואפשר להגיד מה שרוצים על החמישיות שהוא הריץ אתמול, אבל בדקות האחרונות הוא הצליח לחזור לחמישייה החזקה ביותר שלו, כשהיא רעננה, בטוחה וערוכה לתת למכבי את הנוקאאוט.

        מאמן מכבי תל אביב גיא גודס (ברני ארדוב)
        לא פטור מאחריות. גודס (צילום: ברני ארדוב)

        אז אם מעוניינים הפדרמנים לעשות סדר בבלאגן, הם צריכים להתחיל מלמעלה: איש מקצוע מנוסה וראוי במקומו של ניקולה וויצ'י'ץ', שיצטרך לחשוב טוב טוב מה לעשות עם המאמן שלו. ושניהם ביחד צריכים לקבל החלטות עומק לגבי הסגל, שזקוק ליותר משינוי אחד. אגב, מעבר לחיזוק עמדה 5 או 4 או 3 או 2 או 1, מכבי צריכה להישמר היטב מכניסה מודעת לעונה רצופה שינויים בסגל. אונואקו הגיע אחרי תחילת העונה, ואחריו אופוובו, ובאיזה שהוא שלב הרי צפויים לעזוב פבראני ו/או אונואקו ו/או אופוובו. אם התהליך לא יתקצר והחילופים יגיעו האחד אחר השני, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לייצב כאן סגל. עדיף חיתוך אחד עמוק ואכזרי.

        אז אמרנו: בעל בית מקצועי – מאמן – שחקנים. אבל הסירו כל דאגה מלבכם, גולשים יקרים. את המחיר על הפסד באחד המשחקים הקרובים, אם זה יגיע, אשר משמעו סכנה אמיתית להדחה מוקדמת ביורוליג, ישלם קודם כל גיא גודס. ואם יגיעו נצחונות הירואיים על ססארי ובמברג, יהיה מישהו אחר שייקח קרדיט. אתם כבר יודעים.