פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        החוק הקרואטי: על חוסר ההתאמה של ז'אן טבק למכבי תל אביב

        בלי רזומה ראוי, בלי יצירתיות התקפית ועם הרבה ספקנות מהיציעים. שי האוזמן מנתח את הגעתו של חבר חדש למושבה הקרואטית במכבי תל אביב, מסביר איך הוא בכל זאת יוכל להצליח, ומדוע העבר המשותף שלו עם רוצ'סטי יכול דווקא לשחק לטובת הצהובים

        החוק הקרואטי: על חוסר ההתאמה של ז'אן טבק למכבי תל אביב

        עם ההודעה על מינויו של ז'אן טבק למאמנה החדש של מכבי תל אביב, הדבר המתבקש והמובן מאליו הוא לספר כמה בדיחות בקרואטית; לעשות גוגל טרנסלייט בקרואטית על המשפט "חבר מביא חבר" (Dovesti prijatelja, למי ששואל); לשאול אם החוק הרוסי תקף גם על אנשי צוות ולא רק על שחקנים.

        כשהשם של טבק הועלה לראשונה כאפשרות, זה אכן נראה כמו בדיחה. כאילו שמישהו לוקח את נושא ניקולה וויצ'יץ' ומידת השפעתו על קבלת ההחלטות בצהוב כחול עד לקצה המוגזם, הבלתי הגיוני. הרי מה יש בו, בז'אן טבק, שמכשיר אותו להיות מאמנה של מכבי תל אביב? טבק, שחקן עבר גדול, מעולם לא השלים עונת משחקים שלמה ברמות הגבוהות: עונה אחת בליגה השנייה בספרד, עונה לא מלאה בוויטוריה ועוד שליש עונה בפואנלברדה. סה טו. וכן, לא מעט שנים כעוזר מאמן. במיוחד בריאל מדריד. כך שמבחינת ניסיון ורזומה, אין כאן שום דבר שנותן נוקאאוט מול המאמנים הישראלים שכן מוכנים להגיד כן למכבי. דן שמיר למשל.

        לו הייתה מכבי בוחרת במאמן עם קורות חיים מרשימים יותר ודרכון שאיננו משובץ אדום ולבן, נניח יונאס קזלאוסקאס, סביר להניח שמידת הספקנות של הקהל הייתה פוחתת. אבל השילוב של מאמן שהקהל הרחב לא באמת מכיר + החשדנות הקיימת ממילא ביחס לדרך ולאופן שבו מכבי בוחרת לקבל את החלטותיה בשנים האחרונות מייצרים כאן נקודת פתיחה לא קלה לענק שמגיע מספליט.

        גם ברמת הכדורסל והתפיסה המקצועית, לא נראה המינוי הזה, בנקודת המוצא שלו, כמו זיווג משמיים. טבק המאמן הוא אחד שלא מוכן להיכנע למשחק התקפה נון שלטני מבוסס כדרור ולסגנון של פיק אנד רול כשיטה, אלא יעדיף מהירות ואינטנסיביות (גם) בצד שאליו קולעים. טבק, על פי מה שניתן להתרשם, הוא מאמן שמחפש איזון התקפי עם נטייה להתחיל לא מעט התקפות דווקא ממצבי פוסטאפ של גבוהים. וחשוב מכך – מגיע עם טיקט של כדורסל קשוח והגנתי. אה, וכמי שמגיע מבית הספר הגבוה ע"ש ז'ואן פלאסה ופבלו לאסו, גם טבק חשוד באהדה לרוטציות ולסכמות חילופים שמתעלמות לעיתים ממצב המשחק.

        ז'אן טבק, חואן פלאסה (GettyImages , Nebojsa Parausic)
        הרוטציות מגיעות להיכל? טבק עם פלאסה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        אם ננטרל לרגע את המשבר החמור אליו נקלעה מכבי בשבועות האחרונים, סביר להניח שלסגל שהולחם שם בדרך לא דרך מתאים מאמן שידוע ברמת היצירתיות ההתקפית שלו. אחד כזה שיודע לתת חופש ולנצל את האיכויות ההתקפיות המובנות בו – במיוחד ברמת הקו האחורי. ואחד שיודע לבנות בטחון לכוכבים שלו. אז גם מהבחינה הזאת, לא נראה המינוי של החבר של כמו ההחלטה המושלמת.

        ויש גם את עניין הסיטואציה הדומה. במכבי מספרים שטבק כבר היה במצב הזה, עת הגיע ללבוראל כשהיא על סף הדחה מהשלב המוקדם (בעונת 2012-13) והצליח להצעיד אותה עד לשלב ההצלבה. מה שנכון. מצד שני, קצת מוגזם לייצר תאוריה ממקרה אחד ויחיד, לא? גם רוני בוסני הצליח לקחת את נהריה, בעונה נוראית, ולהצעיד אותה לרצף נצחונות עצום. גם צביקה שרף בראשון ובאשדוד. להמשיך? וצריך לזכור, ככלות הכל, שבסיומה של אותה עונה בחבל הבאסקים, ממנה מבקשת מכבי להיבנות כיום, טבק נשלח הביתה.

        אז אחרי שאמרנו את כל זה, בואו ננסה להגיד למה כן. קודם כל, עושה רושם שטבק מאמן טוב. וזה לא מעט. אם נבדוק אותו מול האלטרנטיבות בגזרת המאמנים הזרים, לא בטוח שרק על סעיף ניסיון צריך להעדיף על פניו את פיאניג'אני רווי הכשלונות. ולא בטוח שקזלאוסקאס, שהחל משנת 2006 אימן רק עונה אחת ביורוליג, מוכן ומתאים ממנו. או יורי זדובז'. ובטח שלא דירק באורמן. גם לא צריכים להתרגש יותר מדי גם מנושא החלפתו בויטוריה בתום עונת 2012/13. מי שמכיר קצת את המועדון הבסקי יודע שקבלת ההחלטות שם איננה שגרתית, לשון המעטה. וגם סוגיית הטיקט ההגנתי והקשיחות לא צריכים להרתיע יותר מדי. אותה עונה מפורסמת בויטוריה הייתה השנה הכי טובה בקריירה של מצ'אי לאמפה, אחד הגבוהים ההגנתיים הכי גרועים בטורניר אי פעם. וטבק הסתדר איתו יפה מאוד, תוך שהוא מבליט את יתרונותיו ההתקפיים ומצליח איכשהו לשרוד חרף בעיותיו בצד שבו אמורים לשמור.

        מאמן הכדורסל ז'אן טבק (GettyImages)
        ישים דגש על ההגנה. טבק (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מכבי תל אביב מודל אמצע נובמבר 2015 צריכה לסגל לעצמה שיטה, מבנה וסדר. אין שום פסול במאמן שלא מריץ תרגילי פיק אנד רול כשיטה, בין אם מתאימים או לא לשחקנים שלו. ההיפך הוא הנכון. מאמן שרוצה להטמיע בקבוצה שלו קצב משחק גבוה (כולל ובמיוחד בהתקפה המסודרת) במקום מחלקת הכדררת הנפוצה. כדורים פנימה? בכיף (ועכשיו רק צריכים למצוא מישהו שאפשר למסור לו במצבי פוסטאפ). קשיחות הגנתית? מכבי תל אביב משוועת, ולא רק השנה, למאמן שיציל אותה מתבנית ההגנות המתחכמות והפסיביות שלה. אם יצליח טבק לעשות זאת עם הסגל הקיים, זאת תהיה בשורה. אם יצליח לעשות זאת עם סגל שונה במקצת, לאחר כמה שינויים, גם זו לטובה.

        כו-לם כבר יודעים שטבק נפרד לשלום מטיילור רוצ'סטי בקדנציה המשותפת שלהם בויטוריה. וזה לא בהכרח סימן רע עבור הצהובים. רוצ'סטי, כפי שהוא נראה עד כה, הוא לא השחקן שיצעיד את מכבי קדימה. אם הוא יחתך וטוב יותר – אם יבצע התאמות ויראה שהוא מסוגל להרים את רמת וקצב המשחק שלו, הרווח כולו של מכבי. בכיף.

        מכבי תל אביב יכולה עדיין להעפיל לטופ 16. קל זה לא יהיה, אבל זו חייבת להישאר המטרה הריאלית, למרות שלו היו משכילים הבוסים הצהובים לפעול קצת יותר מהר, ניתן היה לבצע את המהלך הזה שבוע-שבועיים מוקדם יותר ולמנוע זמן מבוזבז ויקר של הקבוצה (כולל מסיבות העיתונאים, ההצהרות ושפת הגוף המעט מביכים של המאמן הזמני שאולי ינצח הערב את משחקו השני בליגת העל. אה, סליחה, השלישי. הוא החליף פעם את יעקב ג'ינו באמצע הרבע השלישי או משהו מביך שכזה).

        ובמקרה הכי גרוע, אם תיזכר הקדנציה של ז'אן טבק במכבי כלא מוצלחת, אז לא בטוח שהוא יהיה הקרואטי היחידי שילך הביתה בסיום העונה. Prijatelji, אתם יודעים, בטוב וגם ברע.