המסע שלא נגמר: על מסע משפחתי אחרי מכבי תל אביב בספרד
שלושה ימים, שלוש ערים, שלושה משחקים, ולבסוף ניצחון מתוק, אבל ממש לא על כר הדשא. מהשכונה בקאמפ נואו ועד ה"ראינו גול" בוויאריאל, פז חסדאי והחבורה יצאו לטיול כדורגל משפחתי בספרד
פז חסדאי
משנה לעורך וואלה! ספורט
כל הכתבות של פז חסדאי
הגדולים מכולם מזילים מדמעה: 30 ספורטאי ענק בוכים, האלבום
גם הספורטאים הקשוחים והמיומנים ביותר התפרקו לא פעם בקריירה, ופשוט פרצו בבכי על המגרש, על הפודיום, על המסלול, איפה שלא יהיה. מפלה ועד מסי, מרונאלדו ועד פדרר, צפו בתמונות של גיבורי על מזילים דמעה ומרגשים עולם שלם
פתאום קם אדם בבוקר: על חשיבות תחביב הריצה במדינת ספורט
אנשים נושמים נכון, מצילים את עצמם, קמים מהספה ולוקחים אחריות, ואתם מתעצבנים שסוגרים לכם את העיר לערב בגלל המרתון? פז חסדאי על הקשר בין קסם הריצה, תרבות ספורט וברק יצחקי
20 הוכחות שאתה חובב כדורגל מהניינטיז
בדיחות על "האווירון" עדיין מצחיקות אותך, אתה תוהה "איפה הזרים של פעם", מתגעגע לדרבוקה ביציעים והתמימות של טדי, ובטוח שפעם היה פה רומנטי וכדורגלנים שהם סמלים. מה, לא ככה?
זה הרגע ליהנות: על הימים החלומיים של עומרי כספי בגולדן סטייט
אין ספק שישראל שוב יוצאת מדעתה ("איזה באסה, דוראנט החלים"), אבל אין גם ספק שעומרי כספי עובר את התקופה הטובה בחייו וחייב ליהנות מכל רגע, לפני שזה נגמר. פז חסדאי מקנא, ונותן עצה קטנה
הזהו אדם: נאום הפרישה של בופון היה עוד רגע מכונן בקריירה שלו
הוא הפך הפסד לניצחון, לקח ערב של כדורגל אומלל והפך אותו למרגש, ובנאום פשוט וסוחף, כשהרגש נוזל מעיניו, הוא הוכיח לעולם מה הופך ספורטאי גדול לאדם גדול. פז חסדאי בכה עם ג'יג'י בופון
בכיינים נמאסתם: צוללנים ורמאים בספורט הם תוצאה של חינוך קלוקל
"לא ייאמן, היא צוללת כמו שכטר", אמרתי לעצמי בעודי מזהה את הנפילה התיאטרלית של בתי על רצפת הקניון, ואחריה הבכי המלאכותי שכולו אינטרסים. פז חסדאי מנסה לחנך את הצוללנים
לפעמים עדיף להיות בצד של האיש הרע: על הקרב בין מוריניו לפפ
סיטי משחקת כדורגל מהעתיד, יונייטד אפורה ומשעממת, ואומנם הלב הולך עם הכדורגל המלהיב, אבל ללב אין מושג. פז חסדאי מרגיש שאילו היה אוהד כדורגל במנצ'סטר, הוא היה מעדיף להיות בקבוצה של הפורטוגלי המרושע
לתפארת מדינת ישראל: על הטירוף סביב נבחרת הג'ודו באבו דאבי
זה לא קשור לספורט, הג'ודו הוא רק שולי, העיקר שהמורל הלאומי עולה ומירי רגב בכותרות. מעללינו בטורניר הזניח באבו דאבי שוב יצאו מפרופורציה, פז חסדאי ראה מדינה עם תרבות ספורט אומללה
זכות הצעקה: כך הפרשנות של חיים רביבו מסמלת את הכדורגל הישראלי
איך ייתכן שפרשן הכדורגל הרדוד, שצועק "שיואו" בגולים, הוא האיש שעשוי לבחור את המאמן הבא של נבחרת ישראל? פז חסדאי על חיים רביבו, האיש שחושף את האיכויות של מקבלי ההחלטות
ישראל מחכה לישראלים, ותיאלץ להמשיך לחכות: על מכבי תל אביב נטולת הצברים
זהות? העיקר שינצחו. ניכור? גם שאראס היה גוי. חמישיית אמריקאים? הפסדים עם ישראלים לא היוו נחמה. אז מה יהיה עם זוסמן? יש משימות בוערות יותר. מכבי תל אביב שיחקה ללא צברים, פז חסדאי לא הרגיש בחסרונם
אז מי פה המתנשא? על היחס המזלזל (והתמוה) לסטיב מקלארן
זה קצת מוזר שדווקא במדינת ישראל הקטנה, זו שהביאה לעולם את לוזון ויובל נעים, אנשים מרשים לעצמם ללגלג על איש מקצוע בכיר ומנוסה כמו סטיב מקלארן. פז חסדאי לא מצפה שתבקשו סליחה, אלא שסתם נבין את מקומנו
וגם הכוכבים דולקים על אש קטנה: השבוע השערורייתי של קווין דוראנט וניימאר
קווין דוראנט יושב לבד בבית וכותב טוקבקים בעילום שם, ניימאר שוכח מהתדמית ומתנהג כמו ילד אגואיסט בשכונה, וכשכל מסכות הפאסון קורסות, אנשים גדולים מתגלים כקטנים. פז חסדאי על רגשי נחיתות של כוכבי על
רקדי, ידך הניפי: החגיגה של שלומי דורה היא תמצית ליגת העל
כשהמאמן נפנף ידיים אחרי שער מול מכבי חיפה כמו חתן על רחבת הריקודים, פתאום כל הכדורגל הישראלי נראה הגיוני, מערן לוי ועד גיא לוזון, ממיכאל אוחנה ועד אלי טביב. פז חסדאי על רגע מזוקק של ישראליות
ספורטאים עם כוכבית (*אין קשר בין רמת הסיקור לרמה המקצועית)
אולי התקשורת אשמה. אולי השחקנים האלה מרוויחים יותר מדי. אולי הם מאמינים לפרומואים. אולי צריך להזכיר שוב ושוב: הם גדולים רק במדינת הגמדים. פז חסדאי על השבוע שהבהיר: אנחנו פשוט מעריצים ספורטאים חלשים
כשהמנטליות היא להאשים את המנטליות: על פרשת סכנין-סווירסקי
למה פרשת סווירסקי הייתה מצחיקה ואומללה בו זמנית, למה היא רק תחזק את הנראטיב הסכנינאי, ומה עומד מאחורי היחס המיוחד שהקבוצה הזאת מקבלת. פז חסדאי על מועדון שלא יכול לצאת מהלופ
לחצן מצוקה: הרצון להחזיר את אלירן עטר ממחיש את הייאוש במכבי תל אביב
היכולת מדאיגה, האנרגיות נמוכות, ואם יש משהו שמסמל את מצבה של מכבי תל אביב זה הרצון הרגשני להחזיר את אלירן עטר. פז חסדאי על פתיחת העונה של הצהובים, והאיש היחיד שיכול לייצר להם את הניצוץ
"כסף זה הבל הבלים, המשחק מעל לכל": הנאום שניימאר לא יישא
"עם כל הכבוד לפ.ס.ז', כבר הרווחתי מספיק בחיי. לא אתן יד להרס הכדורגל ולפגיעה בתדמית השחקנים. אין בנו אגו, רק אהבה, זו זכות עבורי לשחק לצד מסי". פז חסדאי כותב לניימאר את הנאום שכל אוהד כדורגל ירצה לשמוע
שני ליצנים בזירת הקרקס: על המופע של מייוות'ר ומקגרגור
הם כבר לא ספורטאים, אלא שחקני תיאטרון. לא מעניין אותם האתגר, רק ההזדמנות העסקית. אולי הגיע הזמן להפסיק לסקר את הקרב הזה, או להעביר אותו למדור תרבות או ממון? פז חסדאי נגעל ממופע השפל של מייוות'ר ומקגרגור (וכבר לא יכול לחכות)
להציל את הקבוצה מעצמה: הגיע הזמן למהפך ביציעי יד אליהו
כדי ליצור שינוי אמיתי במכבי תל אביב, כדי לרענן ולשנות את האווירה, נדרשת גם מהפכה ביציעי יד אליהו: פז חסדאי מציע לפנות את הרולקסים עם שופל, ולהעביר לשם את הגוש המעודד משער 11
תשתחווה יא בן: על העוול שעשה ג'ון מקנרו לסרינה וויליאמס
אז מה אם היא פחות טובה מגברים? למי אכפת? למה היה לו כל כך חשוב לציין את זה? ומה היה קורה אילו היא הייתה מתנהגת על המגרש כמוהו? ג'ון מקנרו הקטין את סרינה וויליאמס וטפח על החזה, פז חסדאי נעלב בשם הבנות שלו
חוזה? לך ברח: מכבי תל אביב לא צריכה לשדרג את השכר של טל בן חיים
הוא מנהיג? הוא התבגר? הוא היה שם ברגעים הקשים? עם כל הכבוד לצ'יפ מעל בופון, מה בטל בן חיים של השנתיים האחרונות מצדיק לפתוח לו את החוזה מחדש ולתת לו משכורת עתק? פז חסדאי לא נבהל, ותוהה אם אלירן עטר הוא תחליף
הלכלכתם וגם ביקרתם: מה כל כך מפתיע בשריקות הבוז ליוסי בניון במשחק הנבחרת?
כולם שונאים את הנבחרת ובזים לה, אבל לאוהדי חיפה אסור לשרוק לבניון? התקשורת מלבה ומסיתה, ואחר כך מצקצקת? פז חסדאי על התגובות הצבועות לפרשה, והנחמה הקטנה ממנה: לפחות למישהו עדיין אכפת
כמה גדולים, ככה משעממים: השבוע "המרגש" של נדאל וגולדן סטייט
מלך הרולאן גארוס שובר שיאים, וזה מתקבל באפאתיות. אלופת ה-NBA החדשה מציגה משחק וירטואוזי, וזה נפלא אבל לא מרגש. פז חסדאי מתקשה להבין איך רגעי ספורט היסטוריים נצפים בפיהוק
שחקן שאוהדים אוהבים: על החור שמותיר גל אלברמן במכבי תל אביב
הוא היה האיש שלהם על המגרש, האח הגדול, השחקן החכם והאלגנטי שסימל את המהפכה, ועכשיו הוא עוזב, עם צביטה בלב, והכל שוב מתערער. פז חסדאי על משמעות הפרידה של אוהדי מכבי תל אביב מגל אלברמן
הפסד קטן, נזק גדול: מכבי תל אביב מחפשת את עצמה אחרי גמר הגביע
גמר הגביע הגדיר את הלך הרוח במכבי תל אביב: ניצחון היה נותן שקט וביטחון, ההפסד הוציא את הלכלוך ופגע באמון בג'ורדי ובגולדהאר. פז חסדאי על שנתיים שהשכיחו שלוש, ומה צופן העתיד
הזהו אוהד: על היחס הבעייתי בישראל לאוהדי הכדורגל
פרשת ה"הלוויה" חיזקה את התדמית הרעה של אוהדי הכדורגל בישראל, והמשיכה את המעגל הבלתי נגמר: הכדורגל זוכה לתדמית של אנשי שוליים, ומושך אליו את אנשי השוליים. פז חסדאי תוהה על מה הם חולמים בלילה
100 אחוז אנטי: הסופ"ש שהוכיח שאין הבדל בין אוהדי מכבי והפועל ת"א
אוהדי הפועל משתוללים באימון ומרביצים לשחקנים, אוהדי מכבי שמחים לאידם וחוגגים בכיכר, כבר אין פאסון או רוח מועדון ייחודית, רק חובבי כדורגל שמפזרים שליליות. פז חסדאי על אגדת "הקומץ"
חברי היקר, אוהד הפועל תל אביב: מצטער, אבל אני רוצה שתרדו ליגה
משפחה לא בוחרים, קבוצה לא בוחרים, גם עם חברי ילדות נתקעים לכל החיים, ומה לעשות שאתה אוהד הפועל תל אביב עיוור וחסר מצפון? פז חסדאי מסביר לחברו: למה אשמח ברגעיך הקשים ביותר
האם אתם גדולים כמו שאתם חושבים? על המשחק בין מכבי תל אביב לבאר שבע
זה יכול להיות היום המאושר בחייהם של אוהדי באר שבע והתשובה שלהם ל-6:2. זה יכול להיות היום שיחזיר את הגאווה למכבי תל אביב ולעצב זיכרון אחר מג'ורדי. פז חסדאי על משחק גורלי, שעשוי לעשות היסטוריה