שומו שמים, מי היה מאמין, אוהדי כדורגל שרקו בוז לשחקן יריב, שעזב את הקבוצה. אחר כך, כשהוא פונה פצוע מהמגרש, הם קראו לעברו "הוא מת", ומדינה שלמה הצטמררה. מסתמן, כך על פי ההערכות, שניסו לפגוע ברגשות שלו, במודע ובמכוון. ייתכן, ואני אומר זאת בלשון זהירה, שאף ניסו להעליב אותו. ובכלל, נראה שהיה חשוב להם להביע את הכעס שלהם כלפיו, את האכזבה שלהם מההתנהגות שלו, את העובדה שעשה משהו שלא עולה בדעתם, את הנורא מכל - לעבור לקבוצה אחרת. לכו תבינו, קטנוניות שכזו, מאנשים שבזים לכל אדם שלובש חולצה בצבע שונה.
ובכלל, מי היה מאמין, אוהדי כדורגל שונאים. מקללים. שימו לב: מלבד לקריאות "הוא מת", מדי פעם גם נשמעות במגרשים קללות על האמא של השחקן, וזאת כדי לפגוע בו בנקודה רגישה, ולהשמיץ את האישה היקרה לו מכל. היעלה בדעתכם שלפעמים יציע שלם של אוהדים, אנשים, נעמד וצועק בקול אחד "אמא שלכם זונה"? מאיפה התעוזה, החוצפה, חוסר הבושה? וכשילדים ונערים, גברים ונשים, בכל הגילאים, מקללים ביחד, איך בכל שבת לא מתייצבים בפני המצלמות עשרות נשיאי קבוצות ויוצאים בהודעה שמתנערת מהפוחזים שפוגעים בתדמית המועדון? מה העניין, מה הקטע, שעשרת אלפים איש שרים עכשיו ביחד "אמא שלכם זונה"?
עוד בנושא
מאור בוזגלו משחזר: "לא רציתי לעזוב את המגרש, במיוחד בגלל הקהל"
הפסד כלכלי? מאור בוזגלו קיבל מענקים שמנים על שערים ובישולים
אסי בוזגלו: "כל מה שברקת עשתה במשך עשור, ירד לטימיון בערב אחד"
וכשמדובר באוהדי כדורגל, הרבה מעבר לשירי הנאצה המתוזמנים והמאורגנים, מעבר להבעת האיבה המשותפת, יש פעמים בהן אפשר לראות אוהד בודד נעמד על הגדר, וקורא לעבר אדם זר על הדשא, שנמצא במרחק מטרים ספורים ממנו, קללות קשות ואלימות, ממש דברי תועבה. לפעמים אותו אוהד הוא חסר רגישות וקורא לפיטורים של איש מקצוע זה או אחר ("לך הביתה יא זבל") - ככה סתם, בלי בושה, בלי לגלות הבנה למצבו, בלי התחשבות במצבו הכלכלי ובעתידו המקצועי - אבל לפעמים האוהד, הצופה, פשוט מגדף בפה שוצף, בסיטואציה שבמצבים נורמליים נחשבים להתנהגות בוטה ויוצאת דופן, אפילו עבירה פלילית, ובמגרש נראים טבעית וטריוויאלית, חלק מהנורמות. גם במקרה כזה לא מזעיקים משטרה או מגישים תלונה, רק מדי פעם מטריח עצמו סדרן לעבר המקום, ומבקש בנימוס מהצופה לחזור למושב שלו. תירגע חביבי, אני יודע שאתה בסערת רגשות.
יותר מזה, הידעתם שלפעמים אדם מגיע למגרש כדורגל, ונדרש לעמוד? כן כן, לעמוד. ואין הכוונה למציאות עד לפני כמה שנים, כשאדם שילם ממיטב כספו ונאלץ להצטופף על טריבונות בטון, ללא מושבים, בקור, בחום, בגשם ובחמסין; הכוונה גם לימינו אנו, לשנת 2017, אפילו 2018. יש יציעים בהם הכרטיסים לא מסומנים, יש יציעים שבהם מספר הכיסא והשורה הם רק המלצה ויתקבלו בביטול על ידי האדם שתפס את מקומכם, אבל לפעמים גם כשהתיישבתם במקומכם המסומן, גם אז ייתכן שתיאלצו לעמוד דקות ארוכות, רק כי כולם במתח ולא מסוגלים לשבת מהלחץ והחרדה. ואם תבקשו לשבת (כי אתם עם ילד נמוך קומה, או כי אתם אדם מבוגר, או סתם עייפים), במקרה הטוב ילעגו לכם, במקרה אחר תיענו בגסות. ככה זה, מגרש כדורגל.
בנוסף, אם לא ידעתם, יש רעש מחריש אוזניים באצטדיון. אדם מגיע לאירוע ספורט, ונאלץ לשמוע קריאות עידוד וקריאות גנאי, ללא שום פיקוח, ללא מגבלה, ללא תקנות רעש. אנשים צועקים כאוות נפשם, בלי חשבון, בלי לקבל מבטים מוזרים מהסביבה. אילו אותו חובב ספורט היה מגיע למגרש טניס, ודאי היה מתאים את עצמו לנורמות של המשחק הלבן ומשתתק במהלך הנקודות על מנת שלא לפגוע בריכוז של הספורטאים הרגישים; ואילו במגרש הכדורגל, העממי והפרימיטיבי, מי היה מאמין, לא רק שמותר לצרוח, אלא למעשה, אותן קריאות ושירי עידוד הן מעבר לנורמה, אלא סימן ההיכר של המשחק, מקור לגאווה בקרב אוהדי הקבוצות.
כמו כן, מעבר לקללות ולרעש, שמתקבלים בטבעיות, לעתים אדם עלול להיתקל במגרש באביזרים לא בטיחותיים כמו פצצות תאורה או אבוקות, לפעמים רימוני עשן שפולטים כימיקלים, ולפעמים גם חזיזים, שכל מטרתם היא להרעיד, לרגש ולעורר אימה. ושוב, זה אומנם לא מחריד כמו הקנטות ושירת "הוא מת" לעבר שחקן יריב, ועדיין, מסכן חיים. בעין שפויה וניטרלית, כל אמצעי הפירוטכניקה הללו, שמטרתם להעלות את המוראל ולשלהב את הקבוצה מול היריבה, עשויים להיתפס כמגוחכים ומיותרים וחסרי פרופורציה, אבל על ידי אוהדי הכדורגל הם נתפסים כלא פחות מרומנטיקה.
כלומר, האידיאל מבחינת אוהדי הכדורגל הוא זירה משולהבת, שבה כולם קופצים ושרים וקוראים קריאות אהבה וגנאי. זירת קרב, "עד המוות", שבה האויב (מהעיר השכנה) הוא נורא ויש להביסו בכל מחיר. יש קריאות אכזריות במיוחד, שהן סתם מכוערות, חסרות רגישות וחושפות פנאטיות אומללה, יש קריאות גזעניות, מסוכנות ואסורות, שבהן יש להילחם בגלל משמעויות חברתיות, אבל על כל השאר, מה נאמר? רק שזה עולם שמאדיר את האהבה הקיצונית משיקולים כלכליים, מטפח אותה ועושה לה אידיאליזציה, מקדם אותה באדיקות, גורף מיליארדי דולרים בזכות אותה אלימות/רומנטיקה, ואחר כך מתפלא שאנשים נסחפים, ומאשים אותם בהתנהגות לא מוסרית.
