קבוצה תחת סימני שאלה: על מכבי תל אביב אחרי הזכייה בגביע הטוטו

השמחה המופגנת של שחקני מכבי תל אביב ואנשיה מהזכייה בגביע הטוטו הייתה אולי מוגזמת, כנראה מובנת ומתבקשת, אבל בעיקר המחישה את מה שעבר על השחקנים ועל ג'ורדי בשנתיים האחרונות. אם מישהו חשב שבמועדון אדישים למפלות, הגיע הניצחון הדחוק על באר שבע, ואחריו סצינות השחרור בחדר ההלבשה, שמבהיר כמה תסכול נאצר שם, כמה מרמור, כמה נמאס להם להפסיד. מה שהכי בלט זה חוסר הפאסון. לא היה שום רצון לשדר מסר של עסקים כרגיל, של "אנחנו מכבי תל אביב וזה כולה גביע הטוטו אז נניף אותו בנון שלנטיות כי אנחנו מכוונים רק לאליפות או במקרה הרע גביע וכל השאר זה הבל הבלים עבורנו". להפך. השחקנים נישקו את הגביע הזה בערגה, הצטלמו איתו בחגיגיות, והמחישו עד כמה הם התגעגעו לדבר הבסיסי הזה - ניצחון.

ועכשיו נשאלת השאלה: עד כמה גדולות החגיגות? האם ייאמר ביומיים הקרובים ש"צריך להוריד את השחקנים לקרקע" אחרי הניצחון? האם הם אשכרה באופוריה? האם יהיה להם קשה להגיע למשחק מול בית"ר בטדי אחרי ההישג הכביר? על זה מדובר? זה המצב? האם זה רגע השיא של העונה? האם זה באמת רעב מחודש, או הסתערות על פירורים ונחמה קטנה? ומעבר לזה - האם מישהו בקבוצה חושב שהבעיות המקצועיות נפתרו ומכאן יוצאים לדרך חדשה? כי הדבר הכי בולט בניצחון על באר שבע לא היה היכולת, או הצלחת המערך של שלושת הבלמים או החיבור המחודש של השחקנים, אלא בעיקר המוטיבציה והלחימה שלהם. זה בהחלט חשוב, אף אחד לא מזלזל בזה, אבל הבעיות בקבוצה הן מקצועיות, ומורכבות הרבה יותר.

מלחמה זה טוב. נחישות זה חשוב. לפעמים זה מה שמכריע, לפעמים אלה הדברים שעושים את ההבדל. אף אחד לא יכול לזלזל במונחים כמו מוטיבציה ותשוקה, אבל לפעמים הן מפלטם של הבורים והרדודים, אלה שיודעים להגיד אחרי משחק "מילא להפסיד אבל לפחות שיילחמו", של כל השייע והלוזונים שיודעים לדבר על טירוף אבל לא על עמידה נכונה ומערכים. ובאמת, מלחמה זה טוב, נחישות זה טוב, אין לזלזל בהן, אבל לפעמים הן מפלטן של קבוצות (קטנות?) שאין להן הרבה מעבר לזה, שאין להן באמת מה להציע. מוטיבציה אומנם יכולה לחפות על בעיות ומגבלות, אבל לא לטווח ארוך. או במילים אחרות, לג'ורדי קרויף היו גאוות גדולות יותר במכבי תל אביב מאשר ניצחון על הרכב משני של באר שבע במסגרת שולית בזכות מלחמה על הדשא.

עוד בנושא

גביע ה"ניצחנו-את-באר-שבע": על זכיית מכבי תל אביב בגביע הטוטו
ג'ורדי קרויף חוגג: "תמיד הרגשתי שהאוהדים מאחוריי, לא נעלבתי מהבוז"
קרויף: "לא המשחק הכי טוב שלנו העונה, תרופה קטנה להרגשה רעה"

כשבוחנים את הדעיכה של ג'ורדי, נזכרים בהתחלה שלו בישראל, ואולי ההתחלה הייתה פשוט קלה מדי, חלקה מדי. הוא הגיע למכבי לפני חמש שנים, קיבל כמה החלטות, שם יוטה בקרית שלום, שחרר את יצחקי, הביא כמה שחקנים שהפכו ללב הקבוצה (קרלוס, טיבי, ראדי), העסק התחיל לדפוק, אחר כך בינואר הביא עוד חיזוק (זהבי, פריצה), הוכתר למלך, ומשם הכל דהר. אולי זה מה שגרם לו לחשוב שהעניינים לא מורכבים מדי, שהוא צריך פשוט ללכת עם האינסטינקטים שלו, שיהיה בסדר. כך גם בקריירת האימון. הוא החליף את שוטא, ירד לקווים, סידר דבר או שניים, ופתאום בום, עשרה ניצחונות.

מגע הקסם נגמר. הימים הקשים שעברו עליו היו צביטה בלב לכל אוהד מכבי. לא היה קל לראות את מי שנמשח למלך מלכי המועדון מתפרק בשידור חי ומובך על ידי מראיינת צמאת דם על רקע קריאות "תתפטר". אפשר רק לדמיין מה עבר עליו, איך כבודו נפגע, איך לא ככה הוא רוצה לעזוב ולהיזכר. רק מהתגובות שלו לעיתונאים במסע"תים אפשר היה לחוש בסערה הרגשית שעוברת עליו: יום אחד הוא אומר להם שהוא לא מאמין לדיווחים שלהם ולא חייב להם דין וחשבון, ויום אחר הוא נפתח בפניהם ונחשף ומדבר בפתיחות על וואקמה וראדי והחלטות עבר. יש בו משהו לא יציב, קצת מעורער, שחלחל לקבוצה שלו. הקריסה במעמד של ג'ורדי והדעיכה של ההילה שלו היא מסר שהוא מעבר לעולם הכדורגל: זו הבהרה לכל אדם עד כמה הכל שביר בחיים.

אומרים שבספורט אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך, אבל הזיכרון קצת מורכב יותר. כמו שכמה עונות חלשות לא ישכיחו את ימי הזוהר שלו, כך גם 90 דקות סבירות בגביע הטוטו לא ישכיחו את המשחקים מול אשדוד ומכבי פתח תקוה. מכבי תל אביב נראתה רע מאוד העונה, ביותר מדי משחקים. ההבדל הוא שעד ליום חמישי היא נראתה שבירה וחסרת אונים, ופתאום שוב נחושה ורעבה. זה יכול להיות התחלה חדשה, זה יכול להיות פלסטר שדוחה את הקץ הבלתי נמנע. כך או כך, לשחקני מכבי יש עוד מה להילחם העונה, ואחד הדברים הוא ג'ורדי. לא מגיע לו לעזוב בראש מורכן.

העניין הוא שהעונה האליפות ממש מונחת על הרצפה, צריך פשוט לקחת אותה. באר שבע לא חזקה כמו בשנתיים האחרונות, היא פציעה ופגיעה והרבה פחות רעבה, ועדיין במקום הראשון בהליכה, בלי מאמץ, בלי תחרות, עם חצי שעה טובה בכל משחק, שמספיקה לה לעליונות על הליגה. זה מה שהופך את העונה הזו למתסכלת במיוחד. כי הזכייה בגביע הטוטו יכולה להחזיר את מכבי תל אביב לחיים ולמאבק על התואר, להחזיר את הביטחון לקיארטנסון, את האמונה לקרויף, את החדווה ליציעים. עם זאת, המשחק מול בית"ר עשוי להזכיר שהבעיות הן מעט עמוקות יותר.