בגדים חדשים הם כמו רכש מחלון העברות. בקבוצה בריאה הם לא נזרקים ישר למים, אלא מחכים קצת על הספסל, נקלטים בארון. כדאי לתת להם קצת זמן להתרגל לקבוצה החדשה, להבין איפה הם נחתו. יש כאלה שקונים חולצה חדשה וישר לובשים אותה, אני תמיד מעדיף לראות אותה כשחקן שעולה מהנוער, להשאיר אותה צנועה, נותן כבוד לחבר'ה הוותיקים. חמודה, אני אומר לה, ייקח זמן עד שתעלי הרכב. הרגע הגעת. חכי בסבלנות, תורך עוד יגיע. יש פה המון חולצות שכבר הוכיחו את עצמן. את תצטרכי להרוויח את המקום שלך.
נעליים הן חוליית ההגנה שלי. הבסיס של הקבוצה. כמאמן, ואני מודה שאני מאמן הגנתי, קצת שמרן, מבחינתי על הנעליים הכל עומד. הלוק מתחיל מהנעליים. הכל נבנה מלמטה. תן לי נעליים טובות, ואני מלא ביטחון. רגוע. הולך שקט. יציב. ולמה אני אומר שהן כמו בלם אחורי? כי לא מדובר רק בטיב הנעליים, אלא בתחושת הביטחון שהן מייצרות. לא במקרה אני מעדיף אולסטאר בלויות וקרועות. הן הליברו הוותיק, הכבד, שאומנם מועד מדי פעם, אבל עדיין מישהו שאפשר לרוץ איתו. לא מהמרים על נעליים. אפשר לפתוח עם שוער צעיר ואתלטי (סניקרס חדשות), לפעמים ותיק ומשופשף (מגפי חורף), העיקר שתדע שאתה יכול לסמוך עליו מאחורה. מפה אפשר להתחיל לעבוד.
מכנסיים זה חוליית הקישור. הלב של הקבוצה. החלק שמקשר בין הנעליים לחולצה. ואלוהים יודע, קשה למצוא קשרים טובים בימינו. מישהו שיצליח להתאים את עצמו גם לחלק התחתון, וגם לחלק העליון. מישהו שיזרום עם הנעליים, ויפרה את החולצות. נדרשת עבודת תיאום מאתגרת מאוד בחלק הזה של המגרש, ופה נמדדת גדולה של מאמן. אני זוכר תקופות שהייתי קונה שחקני קישור בכמויות, שופך עליהם כסף, זורק סכומים בחוסר אחריות. היום אני מבין, מכנסיים לא קונים סתם, אלא אם כן אתה ממש בטוח (יש שמינו את האישה במחלקת הסקאוטינג). כדאי להיות חכם ולהיבנות בקיץ, ברגעי מצוקה קונים גם בחלון של ינואר, אבל אין ספק שזה שוק בעייתי. אם מצאת משהו טוב, אם אתה נדלק, אל תירתע, אל תיתן למחיר לעצור אותך. ג'ינס טוב הוא פרייסלס.
על דבר אחד אין ספק: חולצות הן חוליית ההתקפה. פה זה לא המקום להגביל את עצמך, פה כבר נדרשת יצירתיות. לשחרר. חולצות הן סקורריות, הפרצוף של הקבוצה. דמיינו אדם עם חולצת הוואי פרחונית - יש מערך התקפי מזה? נכון, חולצות לא יכולות לעשות את זה בלי התמיכה מלמטה, של כל המערך, אבל לפעמים הן סוחבות את כל הקבוצה על הגב. בין אם הן מכופתרות, טריקו, צבעוניות או חלקות - אתה חייב שיהיה להן אופי. גם פה נדרשת חשיבה מקצועית של מאמן על המערך הכולל, שצריך להתאים את החולצה ליריבה: אופי האירוע, מזג האוויר, מצב הרוח. מה תעשה? תלך על חלוץ באנקר? תהמר על החלוץ הצעיר והחוצפן שיכול להפתיע לטובה או לרעה? חביבי, אף אחד לא אמר שזה קל להיות מאמן.
סוגיה חשובה, כאמור, היא התזמון של הופעות הבכורה. מתי אתה מעלה אותם בהרכב? ג'ינסים, למשל, אלא אם מדובר בכישרון יצא דופן, מתייבשים אצלי על הספסל תקופה ארוכה. בבוקר, כשאני בוחר הרכב, אני מסתכל עליהם בספסל המחליפים, ומזהה פחד בעיניים. הם עוד לא בשלים, וזה בסדר, אני לא כועס. ואז, גם כשהם עולים, זה רק אחרי שאני מצמיד להם כגיבוי את הנעליים הכי ותיקות ואת החלוצים הכי טובים בסגל. ג'ינס צריך ביטחון בהתחלה. אני זוכר את הפעם ההיא, את היום הגשום ההוא, כשכל הג'ינסים היו בכביסה. הבטתי על הג'ינס החדש וצעקתי לעברו: "חבוב, אתה עולה היום בהרכב, אתה מוכן? אתה מוכן?!". הופעת בכורה היא קריטית, כי היא כמו רושם ראשוני - אם כיכבת, כנראה שאתה כוכב; ואם נכשלת, אתה גמור לנצח. מעטים מקבלים הזדמנות נוספת. זכורים לא מעט מכנסיים ששילמו מחיר על הופעת בכורה מאכזבת, ומאז נקברו על הספסל לנצח נצחים.
עברתי לא מעט תהליכים בחיי, עם מערכים שונים וטקטיקות שונות. הייתה תקופה של קניות חסרות אחריות, בלי דרך, בלי שיטה, המון שחקנים זולים וחסרי כישרון, הרבה הימורים. הייתה את התקופה של בגדי יד שנייה, עם שחקנים ותיקים, מוכחים, עם ניסיון ואופי, שהעניקו לקבוצה ניסיון אבל גם הותירו אותה תקועה מאחור, עם המון חורים בהגנה. היום אני כבר נוקט בשיטת הרוטציה הקצרה: מעט בגדים, מעט אפשרויות, בלי סיכונים מיותרים. אומנם מתפשר על אמצע טבלה, אבל לפחות נשאר עם החיילים הוותיקים שלי, גם כי כבר אין לי מה להוכיח, גם כי הרכב מנצח לא מחליפים, וגם כי התחלתי לפקפק בכל שיקול הדעת שלי.
