החל את דרכו העיתונאית בשנת 2002 ברשת מקומוני מעריב וב-"שם המשחק" ז"ל, הצטרף ל-וואלה! ספורט ב-2008. מתמחה בכדורגל ישראלי (בוגרים ונבחרות צעירות), בעל בלוג שבועי בנושאים הללו אך יחד עם זאת, תמיד זמין לגלוש הצידה אם יש ביקוש, שערורייה או כל דבר המייצר עניין אמיתי.
הוא יילך רק עם שחקנים שרצים ומוסיפים פיזיות, ידרוש דינאמיות וחוכמה, ייתן להם הוראות שיהיו זרות לישראלי המצוי וינסה לשנות דברים בהרגלי העבודה של הנבחרת. לשחקני בית"ר לקח זמן להסתגל ולהתאהב, אבל האם לוזון מסוגל לתת ללואיס פרננדז את מה שלא נתן לדרור קשטן?
דוד אמסלם לא נכלל ברשימת השחקנים הכי גדולים של בית"ר ולא חתום על שער היסטורי בתולדות המועדון, אבל בזכות דברים אחרים קנה מעמד נצחי למרות היותו לא ירושלמי. דברים קטנים שתמיד עזרו לבית"ר וזקוקים להם היום יותר מתמיד
מכבי תל אביב פיתחה בשנים האחרונות פחד גדול מהפועל תל אביב, פחד מובנה והרסני שהוא תוצאה של תהליך ארוך. או כמו שאומר אלי כהן: "לאורך השנים בהפועל חיכו לדרבי ובמכבי פחדו שהוא יגיע"
אלי גוטמן שוב קרוב לאליפות. האם הוא נהנה מחולשת הליגה והנסיגה באיכות המאמנים, או שרק היום הליגה מכירה בעוול שעשתה לו?
ליצחקי שווה לחזור לאירופה? לברוכיאן מומלץ להישאר בבית"ר הצנועה של העונה הבאה? האם עידן טל חייב לחשוב כבר על קבוצה אחרת? שום, שפיגל, רוסו, לרואה ואלי כהן ממליצים לאן כל אחד מכוכבי בית"ר צריך לפנות ביום שאחרי ארקדי
אין לו תקשורת עם שחקני ההגנה, ואפילו גיורא שפיגל סבור ש"ההבאה של קאלה מסתכמת בציון נכשל". הערב (20.50, ערוץ 10), אחרי שסירב לשאת בעונש על התבוסה בבלומפילד, לשוער הקרואטי יש כמה פיות בירושלים שהוא צריך לסתום
ציפו מהם להנהיג, קיוו שיובילו בשעת משבר, שינווטו ברגעי הלחץ, שיתפקדו כשכולם נשברים. היום ברור מאי פעם שברוכיאן, בן שושן ויצחקי לא יכולים לסחוב קבוצה בלי שחקני רכש שיעשו זאת בשבילם
למרות שהוא מייצג את העשור הכי מוצלח בתולדות המועדון וסמל לבית"ר העממית, רעיון חזרתו ההזוי של משה דדש לא עורר גל געגוע אצל האוהדים. להם יש אמת היסטורית אחרת לגמרי על ימי דדש ואברהם לוי
יצאנו לבדוק האם נאום בתי הקפה של יוסי מזרחי, בו האשים את התקשורת התל אביבית בסיקור לא הוגן של בית"ר, מחזיק גרעין של אמת
