יוון זה לא רק בטן-גב: טיול אוף-סיזן בפלופונז
למרות היותו מרכז היסטורי שמושך אליו תיירים רבים, דווקא חצי האי פלופונז פחות מדבר למרבית המטיילים הישראלים. דוד רוזנטל מגיש יומן מסע שמתאים בול לעונה המתה ונצמד לתכונה הכי חזקה של היוונים: כנות
איש וואלה NEWS מ-2005. כתב את הספר הכושל "שש בש עם ברוס לי" (מכר 100 עותקים, פלוס מינוס). חובב כדורגל ישראלי ומודה בזה, בין ספטמבר לינואר מתמכר לפוטבול בערבי ראשון. חובב ספרות ותיאטרון, כיאה לכל אוהד ספורט אמיתי. רואה פרקים חוזרים של "איש משפחה" בלופ אינסופי ועדיין צוחק מאותן בדיחות, במיוחד של עונות 4-6 המעולות. מתמוגג מסרטונים מטופשים על אנשים טיפשים, אוהב לנהוג ברכב בלי להאזין לרדיו ולהרגיש זקן מגילו (והוא אכן זקן מגילו. תמיד היה). מאמין גדול בפירותיו של עץ השווארמה ואה, כן – גם כותב פה על עצמו בגוף שלישי. מגה סאחי
למרות היותו מרכז היסטורי שמושך אליו תיירים רבים, דווקא חצי האי פלופונז פחות מדבר למרבית המטיילים הישראלים. דוד רוזנטל מגיש יומן מסע שמתאים בול לעונה המתה ונצמד לתכונה הכי חזקה של היוונים: כנות
הנוסחה במרכז ספרו החדש של כריס פאבונה מוכרת וידועה, ובכך אין ב"הנוסעים" כל חדש. אלא שהאקספוזיציה המוצלחת, הקצב הקולח ובעיקר הדמויות המוצלחות, הופכים אותו לספר נסיעות נהדר. בעקבותיו זרים וקרובים כאחד כבר לא ייראו לכם אותו דבר
, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
הוא לא ציית לחוקים של אף אחד, הורה לרצוח מאות אנשים והטיל חיתתו גם על האנשים החזקים ביותר במאפיה. סיפורו של אלברט "הכובען המטורף" אנסטסיה, גנגסטר אכזרי שצבר אויבים רבים והתגבר על כולם, עד שעשה טעות פטאלית והרגיז את מאיר לנסקי
סרחיו ביסיו, מהקולות החשובים של עולם הספרות והקולנוע הארגנטינאי העכשווי, פותח גם את "אלה היו השמים" במשפט מדהים ממש, וממשיך כך גם לאורך עשרות עמודים נוספים. הבעיה היא מה שמגיע אחרי כן
בספרה החדש "בנות קסנטיפה האם נשים משתנות אחרי הנישואים?" מנסה ד"ר שרה ברסלרמן להסביר לכאורה את השינוי לרעה שקורה אצל נשים במערכות יחסים אחרי הנישואין, אבל מגיעה למסקנה די ברורה שזה בכלל הילדים אשמים, וגם הבעל
התסריטאי המוערך של "פארגו" מוכיח שהוא מוכשר כשד גם כסופר ב"לפני הנפילה" המותח. הוא בהחלט מצליח למשוך את תשומת לב הקורא במשך זמן רב, אבל אז מגיע הסוף המאכזב
אחרי שנתיים שבהן הפכה למאמי הלאומית, פרשת התוסף של שיר צדק מאיימת להטיל על הפועל באר שבע צל תדמיתי כבד. יחד עם הדעיכה המקצועית היא עלולה להידרדר במהירות, אבל דווקא בסיטואציה הזאת מקבל ברק בכר את ההזדמנות שהיה כל כך צריך לשינוי כיוון
בהצגה "גן הדובדבנים" של תיאטרון באר שבע, המבוססת על מחזה של צ'כוב ,יש לא מעט נקודות מעוררות מחשבה, אולם נדמה שאת כולן כמעט מצליח הבמאי לפספס. מה שנותר בסוף זה 100 דקות של אפס חיבור רגשי של הקהל לדמויות. במחזה יש אמנם מסר, אך אין שום רצון ללמוד אותו וממנו
על פניו ספרו של ז'אן-פיליפ בלונדל הוא עוד אחד מאותם סיפורים בנאליים על דמויות מהעבר שרודפות אותך ולפתע נוקשות על מפתן הדלת ללא התראה, אבל ברומן הקסום הזה יש קצת יותר. בלונדל יודע לפרוט על כל המיתרים הנכונים כדי להכניס את הקורא לתוך מלנכוליה כאילו-שגרתית
שבע שנים אחרי שהקובץ האחרון של סיפורים קצרים מאת אתגר קרת ראה אור, מביאה הפקה מקורית של וידאו ובובות את סיפוריו אל במת התיאטרון. הצורך הלולייני לעקוב במקביל אחרי הנעשה על המסכים ועל הבמה מקשה על הצופה, והרמה הלא אחידה של הסיפורים פוגעת בחוויה הכללית
לאחר "טרגט" ומותגים בינלאומיים אחרים, נכנסת גם רשת הכלבו היוקרתית למשחק. כעת תוכלו לרכוש את מיטב פריטי האופנה ולשלוח לישראל ללא עלות. נשמע טוב, אלא שיש קאץ', שמוביל לעוד קאץ'
לאחר הצלחת מבצע משלוחי החינם של רשת הקמעונאות האמריקאית, יצא בסוף השבוע הזה מבצע דומה בעשר רשתות אופנה אוסטרליות, בהן SABA הוותיקה ו-Ksubi. בנוסף, בחלק מהחנויות תיהנו גם מהנחות
אחרי שהרומן הקודם פרי עטו היה קצבי ואיכותי ברמה עולמית, "צוערים" של יונתן דה שליט מסתבך בעלילות מופרכות מדי גם לעולם בו הכל, לכאורה, יכול לקרות. בהתחשב בעובדה שכבר התחייב לספר שלישי, ניתן רק לקוות שיהיה דומה ברמתו לקודמו
שני טריידים גדולים לבפאלו, ששלחה את התופס המצוין ללוס אנג'לס ומיד לאחר מכן עשתה עסקה גם עם פילדלפיה. השלל שלה: שש בחירות דראפט בשלושת הסיבובים הראשונים ב-2018. הרץ האחורי המצוין של דאלאס הושעה בעקבות סדרת אירועים אלימים מחוץ למגרש
אם תגיעו למופע הביזארי של שלושת "האנשים הכחולים" בציפייה לסיפור קוהרנטי ופואנטה, תפספסו את כל מהות המופע המצליח. בתוך השעטנז המוזר של רוק, פנטומימה, פסיכדליה וארט, אין שורה תחתונה רק רצף בלתי מוסבר כמעט של הנאה פרועה ומספקת
נדיר לשמוע את סיפורן של נשים שחשות חרטה על הבחירה המשמעותית ביותר בחייהן. דוד רוזנטל קרא את הספר "בכייה לדורות" המציג לראשונה את נקודת המבט שלהן, והבין שתחושת החרטה לאו דווקא מאפילה על האהבה והחמלה לילד
טעיתם באיות השם בדרכון באות אחת? זה יכול להסתיים בהרס החופשה. לא הדפסתם את הכרטיס? זה עשוי לעלות לכם כמעט 200 שקל. תוספת על מזוודות? לא רק בחברות הלואו קוסט. אם אתם מתכוננים לחופשה, הטיפים האלה יכולים לעזור לכם להימנע מזריקת כסף
צפייה בעיבוד הבימתי לספר זוכה פרס מאן בוקר מאת דוד גרוסמן, עוזרת להבין מדוע הפך להצלחה גדולה כל כך. הסיפור האוניברסלי שבמרכזו, בתוספת המשחק המרשים של דרור קרן, מצליחים לשרוד גם כמה חלקים מייגעים לאורך הסיפור
העיבוד הבימתי לסיפורה האמיתי של פלורנס פוסטר ג'נקינס העשירה, שהפכה לסמל בזכות העובדה שהייתה זמרת איומה ונוראית, סובל מעט מהאמצעים הדלים שעמדו לרשותה של הבמאית, נועה רבן. אף על פי כן, הוא מהנה ומשוחק היטב, ובעיקר מעורר מחשבה
הסופר האוסטרי המחונן עסק כבר בעבר בדמויות שיש להם מה להסתיר, אבל ב"פחד" מדובר במהות כל הספר. הכתיבה היעילה של צוויג מייצרת הזדהות עם גיבורת הספר, ומותירה את הקורא עם הרבה פחות מוטיבציה להציב את עצמו בסיטואציה דומה
חדר בריחה חדש נפתח בתל אביב - חדר בריחה "פאודה". YES נתנה את חסותה לחדר, יוצרי הסדרה ביקרו ונתנו כמה טיפים, ואנחנו ביקרנו בו. אז איך היה?
"השיבה לברלין", אחד מספריו הפחות מוכרים של האנס פאלאדה, מבוסס על חוויותיו כמי שראה את הזוועות של המשטר הנאצי, ומציג את גיבורו כמי שאינו יכול לעשות דבר מלבד לשנוא את כל הסובבים אותו. אמנם לא מדובר בחוויה קולחת, אבל המשמעות ההיסטורית שסביבה חשובה ורלוונטית
למשינה יש את כל הסיבות לחגוג 25 שנה ל"מפלצות התהילה", וההופעה החגיגית אמש אמנם התחילה באופן מבריק - אך אז, למרבה האכזבה, היא צללה מטה
היסטוריונים רבים עסקו בתקופת הפולקסשטורם, במהלכה נשלחו מיליוני גרמנים אל מוות סתמי בימיה האחרונים באמת של מלחמת העולם השנייה. בניגוד להם, היינץ ריין היה שם בעת התרחשות הזוועות, ותיאר לפרטי פרטים את חידת הציות העיוור, הפחד והוויתור על הרצון החופשי
סיפורן של שלוש נשים שנלחמות מדי שנה על כספי השילומים המגיעים להם מגרמניה, הוא כזה שאמור לאחוז בצופה ולטלטל ללא הרף. אלא שההצגה החדשה של הקאמרי נכשלת לעשות זאת בגלל רמת המשחק הנמוכה, איכות הכתיבה הירודה, ולא פחות חשוב מכך המקום שנבחר להציג אותה
לפני שצפינו ב"בוצ'ה" של תיאטרון החאן, חששנו מעוד הצגה על חרדים וחילוניים, עם תפאורה "ירושלמית" דלה במכוון ואווירה קודרת על הבמה. גם אם הסיום מחליש מעט את המחזה, כל תמרורי האזהרה נפלו
במשך חלק ניכר מהופעתו של פול יאנג אתמול בהיכל התרבות בתל אביב כבשו האנרגיות שלו את הבמה, אבל לא הצליחו לחדור אל הכיסאות. דווקא כשנראה היה שהערב מתחיל ללכת לאיבוד, משהו נפתח
המחזה של תיאטרון "גשר", המבוסס על רומן מכתבים רב-משתתפים שכתב שלום עליכם, מציג רעיון נחמד אך כזה שקשה להפוך למוצלח בגלל פשטותו. העיסוק בבני זוג שמחפשים ריגושים נטול תחכום והתוצאה נחמדה, ולא יותר. מזל שהתפאורה והכוריאוגרפיה מוסיפים קצת צבע
הספר הדיסטופי שהפך לסדרת הריאליטי המצליחה בעולם ואנלוגיה לעלייתו של ממשל טראמפ, נראה כמו הימור מסוכן למחזה. מה כבר אפשר לומר שלא נאמר קודם לכן? הבימוי של עירד רובינשטיין, המשחק הנהדר של צוות השחקנים והוידאו הארט המצמרר, מוכיח שאפשר ועוד איך
ההתמכרות של ניסן שור למילים הופכת את "הישראלי הנצחי" לאוסף של משפטים, לא לסיפור רציף. מה שטוב לטור של 700 מילה לא סוחב במקרה הזה לאורך ספר שלם. קצת כמו לתת ליוסאין בולט לרוץ מרתון