פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אין צורך בסופרבול: אלופת ה-NFL כבר נקבעה

        חגיגות העלייה לפלייאוף של בפאלו בילס היו אולי מוגזמות, אבל קשה היה למצוא מחוץ לבולטימור מי שלא שמח עמם. וגם: הנורה האדומה של פילדלפיה וניו אינגלנד וסוף העידן בסיאטל

        הגרף שמתחתיכם מציין את חיפושי גוגל השונים עם שמות קבוצות ה-AFC שהעפילו לפלייאוף בשבוע החולף. עקומה אחת בולטת במיוחד, בשעה בולטת במיוחד. ב-3 לפנות בוקר יום שני שעוננו, המחוג הכחול קפץ. למי הוא שייך? אתם יכולים לנחש לבד.

        גוגל טרנדס בפאלו בילס (אתר רשמי)
        זקפת בוקר. הגרף של בפאלו בילס מנצנץ בגוגל טרנדס

        ההעפלה של בפאלו בילס לפלייאוף הייתה היסטרית, במיוחד באופן שבו הושגה. אחרי 17 שנים בחוץ, הרצף הארוך ביותר בספורט האמריקאי, פתאום הם נכנסו בזכות מסירת זהב אחת של אנדי דלטון. אלה לא דברים שאמורים לקרות לבילס. מצב הפוך, כזה שבו סינסינטי הייתה מובילה ובולטימור מנצחת לקראת הסיום ודוחקת את בפאלו החוצה, היה הרבה יותר מתקבל על הדעת, אבל פעם בדור הסטטיסטיקה מתעקמת.

        האמת היא שזה כיף. קשה למצוא אנשים מחוץ לבולטימור שלא שמחו עם הבילס והאוהדים ההילביליס שלהם, שקופצים על שולחנות תמורת סיכוי גבוה לשיתוק לכל החיים, שבזמן שמפלי הניאגרה קופאים הם מגיעים לאצטדיון רלף ווילסון ללא חולצות. מי בכלל זוכר עד עכשיו שלשון מקוי בספק גדול למשחק בג'קסונוויל ביום ראשון? תנו להם רק לשמוח, הם כבר המנצחים הגדולים של השנה.

        לאחר שקרסון וונץ נפצע וסיים את העונה, כתבתי פה שהמזל של פילדלפיה הוא שניק פולס הוא המחליף שלה. מה קרה מאז? פתיחה מצוינת נגד הג'איינטס, משחק חלש מול אוקלנד והופעה איומה ומביכה נגד דאלאס. המצב כל כך בעייתי, עד שלאחר ההפסד 6:0 לדאלאס כבר החלו שמועות לפיהן מעמדו של פולס כפותח של האיגלס בפלייאוף לא ברור.

        מי שהזימו את השמועות הללו היו האיגלס עצמם, שבמאמר באתר הרשמי כתבו "אין פה שאלה, ניק פולס הוא הקוורטרבק שלנו לפלייאוף, נייט סאדפלד הוא המחליף". בכך הם נתנו גב לקוורטרבק המשתנק, שסימני השאלה שאיתם עלה בלוס אנג'לס רק התחזקו. לאיגלס יש מנוחה של שבוע לעכל את המצב, והם מקווים שסיום העונה הקסומה שלהם לא יהיה דומה לזה של אוקלנד בשנה שעברה, כשאיבדה את דרק קאר וגוועה מידית בינואר.

        המכנה המשותף לשני הניצחונות האחרונים של ניו אינגלנד בבית על בפאלו והג'טס היה משוואת היכולת מול התוצאה. הפטריוטס לא שיחקו טוב, בעיקר במחצית הראשונה, אבל סיימו עם ניצחון בהפרשים של 21 ו-20 נקודות.

        כל בר דעת יכול היה לראות שההגנה לא ממש מתפקדת. ניו אינגלנד מאפשרת הרבה מהלכים גדולים, ובבוסטון הראלד כבר הביעו דעה שזו ההגנה הגרועה ביותר, כנראה, של הפטריוטס בעידן ביל בליצ'יק שהחל ב-2000.

        אם בפאלו תצליח לנצח בג'קסונוויל היא תיסע לפוקסבורו בשבוע שלאחר מכן. אם לא, המנצחת בין קנזס סיטי לטנסי תהיה זו שתעשה את הטיול לשם. לטעמי, הצ'יפס, עם אלכס סמית' המנוסה וקארים האנט המצוין, הם הקבוצה היחידה שיכולה למנוע מניו אינגלנד העפלה לגמר ה-AFC, במיוחד כשכבר חוררו את ההגנה של האלופים במחזור הפתיחה של העונה. הסיכויים תמיד נוטים לטובתו של טום בריידי, במיוחד בבית כשהטמפרטורות צוללות לאזור המינוס 20, אבל משהו בפטריוטס נראה שביר יותר מאשר בעבר.

        כעת השאלה היא האם ג'יימס הריסון, ההוא שפיטסבורג לא באמת רצתה, יהיה האיש שיוכל לעשות את ההבדל.

        שחקן ניו אינגלנד פטריוטס ג'יימס הריסון (AP)
        יוכל לעשות את ההבדל? ג'יימס הריסון (צילום: AP)

        קבוצה שלא עשתה את העבודה ביום ראשון היא סיאטל, שהייתה מודחת מהפלייאוף גם במקרה של ניצחון. הסיהוקס הפסידו לאריזונה, אבל האבדה הגדולה מבחינתם נרשמה יומיים לאחר המשחק. המאמן פיט קרול הצהיר כי הסייפטי הוותיק קאם צ'נסלור (שאי אפשר לשכוח את הכניסה שלו בדמריוס תומאס מדנבר שגמרה את הסופרבול ב-2014) והקיצוני הגנתי קליף אווריל "יתקשו לשחק פוטבול בעתיד". לא ייעדרו כמה שבועות, לא יחמיצו עונה שלמה – "יתקשו לשחק פוטבול בעתיד". אי פעם.

        שני השחקנים, מעמודי התווך בהגנה של סיאטל, נפצעו בצוואר ונעדרו כמעט עונה שלמה. יחד עם הפציעה של ריצ'רד שרמן, ההגנה של הסיהוקס נחשפה קשות להתעללויות במגרשה הביתי, עד לאחרונה המבצר הכי בטוח ב-NFC. עם הפציעות הללו, העונה הזו כנראה מסמנת את סוף העידן המוזהב של הסיהוקס, שהציבו את אחת ההגנות הטובות ב-NFL בשנים האחרונות.

        מרווין לואיס ימשיך בסינסינטי בשנתיים הקרובות. למה?