איש וואלה! NEWS מ-2005. כתב את הספר הכושל "שש בש עם ברוס לי" (מכר 100 עותקים, פלוס מינוס). חובב כדורגל ישראלי ומודה בזה, בין ספטמבר לינואר מתמכר לפוטבול בערבי ראשון. חובב ספרות ותיאטרון, כיאה לכל אוהד ספורט אמיתי. רואה פרקים חוזרים של "איש משפחה" בלופ אינסופי ועדיין צוחק מאותן בדיחות, במיוחד של עונות 4-6 המעולות. מתמוגג מסרטונים מטופשים על אנשים טיפשים, אוהב לנהוג ברכב בלי להאזין לרדיו ולהרגיש זקן מגילו (והוא אכן זקן מגילו. תמיד היה). מאמין גדול בפירותיו של עץ השווארמה ואה, כן – גם כותב פה על עצמו בגוף שלישי. מגה סאחי
טאפוקו ולוסיו מייצגים ניגודים - זה שמצטרף להפועל באר שבע לעומת האיש שנזרק ממנה בלי סנטימנטים. דוד רוזנטל סבור שמפגן הכוח של ברקת שוב לא ישתלם, חי את החוויה הכואבת של אוהדי הפועל תל אביב וקורא למכבי חיפה לא להיכנס לאופוריה. סיכום השבת עם מחשבה על אלישע לוי
עם שלוש דמויות מרכזיות ססגוניות, "חוות דעת מומחה, הפועל תל אביב" הוא רומן יוצא דופן עם חשיבה מחוץ לקופסה. למרות עלילה מופרכת שפוגעת קלות באמינות הסיפור, זהו מותחן קצבי שישאיר אתכם בפה פעור, ויגרום לכם לתהות איך הייתה המציאות נראית לו הדברים קרו באמת
אם במשחק טוב ומעט חומר למחשבה שאפשר לייצר בקלות מכל מחזה או סרט על בינה מלאכותית נבוא על סיפוקנו - דיינו, אבל מסיפור שעוסק בקדמה טכנולוגית אנו מצפים ליותר, הן ברמת התפאורה והאווירה והן ברמת המסר - וכאן המחזה של הקאמרי כבר רחוק מהגשמת המטרה
עוד לפני שהסתיימה העונה צץ בסטילרס משבר עם התופס אנטוניו בראון, שעלול לגדול אם לא יטופל כראוי. מרווין לואיס עזב, סופסוף, את סינסינטי ואולי הבנגאלס ינסו להפסיק להיות קבוצה רכה. דוד רוזנטל מסכם חדשות של פוסט-עונה
מעיל עם מנגנון חימום שמופעל דרך סוללה ניידת? מי צריך את זה בחורף הישראלי? דוד רוזנטל היה ספקן, עד שבערב יפואי קר גילה את התשובה. באירופה עפים על זה, ויש, מסתבר, סיבה
אחרי עונה שלישית כושלת, ניו יורק הדיחה את טוד בולס וטמפה ביי את דיק קוטר. ניו אורלינס פייבוריטית על פי הסוכנויות, לפני קנזס סיטי והראמס. תחושות קשות בפיטסבורג: "ההדחה שברה לנו את הלב"
זה לא רק העקב לדור פרץ: לאורך 90 דקות אלירן עטר שוב הראה שהוא מוכן להתיישר עם המציאות שמכתיב לו המאמן. דוד רוזנטל מסכם את השבת עם הקלף המנצח של מרקו בלבול, ההימור המסוכן של ברק בכר ואגדת שייע גלזר שמעתה רק תמשיך להתעצם
האיגלס ניצחו בוושינגטון 0:24 ועלו על חשבון מינסוטה, שהפסידה בבית לשיקגו. בולטימור גברה בבית על קליבלנד ודחקה החוצה את הסטילרס, שניצחו בקושי את סינסינטי. קנזס סיטי ראשונה ב-AFC, אינדיאנפוליס ניצחה בטנסי ועלתה. שבוע חופש גם לפטריוטס ולראמס
ברק בכר ראוי לקרדיט גדול בהרבה על ההצלחה בבאר שבע, אבל לאוהדי כדורגל יש זיכרון קצר. הפסד למכבי תל אביב עלול ליצור כדור שלג על המגרש וביציעים, שבמהלכו המאמן ייאלץ להתמודד עם פרק נוסף ופחות נעים בקריירת האימון שלו
התופס של פיטסבורג ששמט כדור מכריע בניו אורלינס: "אכזבתי את כולם". סיאטל האריכה את חוזהו של קארול עד 2021. אוקלנד ניצחה את דנבר 14:27 במשחק האחרון במחזור
ההחלטה של מאמן פיטסבורג סטילרס מייק טומלין, ללכת על מהלך טריקי ברגע שחרץ את גורל העונה, אולי הייתה אמיצה אבל רחוקה מנכונה, הפטריוטס מתגעגעים לימים היפים של גרונקובסקי ודאלאס חולמת על הפתעה. דוד רוזנטל מביט אל שבוע 17 המכריע ב-NFL ועל מה שמצפה לנו אחריו
שבוע לפני הסיום, עושים סדר במיקום, בתרחישים ובסיכויים: פיטסבורג הסתבכה עם ההפסד בניו אורלינס, קנזס סיטי בעמדה נוחה לראשות ה-AFC, סיאטל הבטיחה מקום בפלייאוף ופילדלפיה נאחזת בציפורניים
ניק פולס, שניצח את הפטריוטס בסופרבול, הוביל את האיגלס ל-30:32 על יוסטון וקירב את בריידי וחבריו לשבוע החופש לאחר 12:24 על בפאלו. קנזס סיטי הפסידה בסיאטל שעלתה, דאלאס ניצחה וזכתה ב-NFC מזרח, ניו אורלינס גברה על פיטסבורג והבטיחה ביתיות בפלייאוף
הרייבנס גברו בלוס אנג'לס על הצ'ארג'רס 10:22, מלחיצים את פיטסבורג בצפון והפחיתו מאוד מהסיכויים של פיליפ ריברס וחבריו לזכות בראשות בית המערב. הטייטאנס גברו על וושינגטון 16:25 ושיפרו את סיכוייהם להעפיל מהוויילד קארד
מרקו בלבול חתם לעונה וחצי, אבל לא רבים מאמינים שיישאר בתפקיד מאמן מכבי חיפה עד יוני 2020. בהתאם לתקדימי העבר, שחר צפוי לשלם לעוד מאמן על חודשים ארוכים של ישיבה בבית, ובינתיים מספק גם הצהרת כוונות של בינוניות שעלולה לפגוע במכירת המנויים
טוב שהמחזה "השיטה" של תיאטרון באר שבע עלה, לא רק משום שהוא מוצלח אלא מפני שהוא לא נותן שום אפשרות לברוח. כמו עכברים במלכודת הצופה נאלץ לשבת בכסאו במשך 80 דקות, להסתכל על הבמה ולהבין שלו היה הוא בפוזיציה הזאת, כנראה שגם הוא היה מקיז מנות דם של רוע אנושי
דווקא כשניו אורלינס פחות טובה התקפית, היא נראית כמו מועמדת אמיתית ללכת עד הסוף. דוד רוזנטל מתרשם מההגנה של הסיינטס, רואה כיצד דעיכה קטנה של בריידי מחסלת את הפטריוטס ומשתאה מהמהפך שהעביר מאק את שיקגו
העונה הבינונית של הפועל באר שבע יכלה להיות גרועה בהרבה אם לא המנהיגות השקטה של מאור מליקסון, הסלע היציב היחיד שנותר משושלת האליפויות. דוד רוזנטל סוגר שבת, לא מופתע מהפציעה של דמארי וחושב ששידוך בין בניון להפועל תל אביב מתבקש
שחקן אחד תועד מכה אישה בבית מלון, אחר נכלא ל-8 שנים לאחר שאיים על חברתו לשעבר ברצח, וכל זה רק בחודש האחרון. האלימות הקשה כלפי נשים מטרידה את ה-NFL, אבל לא מספיק. הביקורת גוברת, ורק הצניחה של המשחק הפופולארי ברייטינג עשויה, אולי, להזיז סופסוף את העניינים
אף על פי שיש בו פה ושם רגעים יפים, לא הייתי ממליץ על "לוליטה/ז'אן ד'ארק" של תיאטרון "גשר" כמחזה להשקיע בו שעתיים מחייכם. התנאים המחפירים באולם, יחד עם ליהוק רקע שלא קשור לכלום של קבוצת רקדניות מבית ספר לבלט, יוצרים תחושה של תרגיל בתיאטרון ולא של הצגה
לכאורה, לא חסר שום דבר ב"לרקוד על סף תהום" של גרגואר דלקור. יש בו קו עלילה ברור ושפה רהוטה עם נימה של עצבות ואירוניה דקה. הבעיה היא שדלקור לא מצליח בשום שלב ברומן לגרום לנו להאמין לדמות שלו. משהו טוב צפוי לקרות להן, או שמא הקטסטרופה בדרך? לא ממש אכפת
השער האיום שגיא חיימוב ספג וחוסר האמון בגלזר ממחישים את החולשה הגדולה ביותר היום של הירוקים: עמדת השוער. דוד רוזנטל סוגר שבת, תוהה האם בניון הוא מה שבית"ר ירושלים צריכה ומברך את יונתן כהן על כניסתו לקמפיין "הצבוע של השבוע", בו גם אתם נוטלים חלק
טרייד משמעותי ב-MLB, כשאריזונה תעביר את שחקן הבסיס הראשון הכוכב שלה לקרדינלס. גם קורבין עוזב את הדיאמונדבקס לאחר שחתם בוושינגטון. יובאלדי חוזר לבוסטון
הביקורות על ההתנהלות, ההפסד להפועל חיפה וההערה לרותם ישראל הכריעו את אלי גוטמן, שהראה שוב את הצד האנושי של מאמני הכדורגל. עם זאת, צריך לזכור שגם הוא, כמו רבים אחרים, תרם להנצחת התחושה שהוא עשוי מחומר אחר, מה שהפך את הנפילה שלו לכואבת יותר
"הסוף של אדי" אינו רומן אופטימי. זהו מניפסט מבריק נגד אלימות, גזענות והומופוביה, וכל זאת מתוך סיפור אישי נטול פאתוס וניסיון לייפות את המציאות. אדואר לואי מצייר בכישרון רב תמונה קודרת ביותר של מציאות חסרת סיכוי, ממנה נחלץ בזכות כוח רצון
למרות התיקו של מכבי תל אביב, הקבוצה של ברק בכר לא נראית כמסוגלת לאיים על הפסגה. דוד רוזנטל סוגר שבת, קורא לאלי גוטמן להיזהר מדמות הקאלט לה הפך ופותח ב"הצבוע של השבוע", קמפיין חדש נגד האנטי-חגיגות של כובשים, שבו אתם מצביעים ומשפיעים. וגם: מחשבה על משה חוגג
בתור מחזה המנסה להעביר איזושהי ביקורת, "כלוב העליזים" של תיאטרון ב"ש נכשל כליל. מאז שנות ה-70 ואפילו שנות ה-90 חצינו אוקיינוסים בתפישה. גייז שלובשים בגדי נשים אולי עדיין מצליחים קצת להצחיק, אבל הם בטח כבר לא נחשבים לפריק שואו. רק השחקנים מצילים את המצב
אדם עם כישרון כתיבה יכול לספר בעניין על כל דבר הנקרה בדרכו. אלון מספר על שטיפת כלים, על שנת הצהריים שממנה הקיץ אל חשכת שעון החורף ועל ישיבה בתחנת אוטובוס. רשימה אחת ארוכה שלכאורה אין בה דבר, אך בעצם יש בה המון
בניגוד ל"אל נקמות" האלים והמיזוגני, המחזה "מעשייה מגונה" העוסק ב"אל נקמות"הוא מחזה טוב בואך מצוין: יש בו חמלה, מוסר ואין ספור עימותים - כל מה שנעדר מהמחזה האב
ספר טוב אינו ערובה למחזה טוב, ורבים המקרים שבהם רומנים קלאסיים לא צלחו את המעבר לבמה. לשמחתנו, "רודף העפיפונים", שעלתה בתיאטרון גשר בבימויו של נועם שמואל, עברה את ההמרה באופן מושלם וקיבלנו הצגה בעלת עוצמות שכנראה תרוץ עוד שנים
