ואולי קלינגר בכל זאת צדק? נקודות ממחזור אמצע השבוע בליגת העל

בוידאו: מרקו בלבול מגיב לאחר ה-3:3 של מכבי חיפה ואשדוד

העצבנות של ניר קלינגר בשידור של ערוץ הספורט לאחר הדרבי הייתה מובנת. כבוד למאמן הפועל תל אביב על האומץ להתייצב בזמן אמת למשך עשר דקות שלמות ולדבר על משחק שסבל מכל רגע בו, וכבוד לערוץ הספורט שהצליח לשכנע אותו לעשות את זה ועל הדרך גם לזכות בראיון אמוציונלי ("בסדר אלי, שמענו"), בשונה מהיובש ומטר הקלישאות הרגיל של מאמנים במעמד הזה.

בהיעדר טיעונים רציונליים, קלינגר פנה אל מחוזות ה"אכלו לי, שתו לי" בקטע אחר הפעם. הוא תהה אם ללכת ל-VAR אחרי כמה מהלכים זה חוקי. אנשי צוות השידור הבהירו לו שכן, זה נעשה גם בליגת האלופות, מה גם שהשאלה נראתה לחלוטין תלושת קונטקסט. התוצאה, כזכור, הייתה 0:1 למכבי תל אביב עוד לפני הפנדל. בלי הפנדל זה כנראה גם היה נגמר ככה. הרשף שקלינגר שחרר היה, כנראה, על הגורם להתפרקות ולא להפסד, אבל הוא בכל מקרה לא יצא טוב מהקינה הזאת.

נתחיל מכך שההחלטה על הפנדל הייתה נכונה. שכטר הפגין מופע איוולות בכך שלא מסר לאחד משני השחקנים שרצו לצדו, אבל הוא לא צריך להיענש בגלל זה, אפילו לא בגלל המוניטין המפוקפקים שלו, שגרמו למשרוקית של גרינפלד להישאר דוממת. ועדיין - אי אפשר שלא ללכת במקרה כזה למחוזות ה"מה אם". מה אם הפועל תל אביב, בהתקפה הנגדית, כובשת את שער השוויון, רק כדי לראות אותו נמחק מהלוח ועוד לקבל פנדל לרעתה?

הליגה האיטלקית, פברואר 2019. ספאל הבקיעה לרשת פיורנטינה שער שהעלה אותה ליתרון 1:2. השופט הלך אל המצלמה, פסק שבאירוע לפני כן הגיע לפיורנטינה פנדל והורה על הנקודה הלבנה. הקבוצה מפירנצה הבקיעה בדרך לניצחון 1:4. אם דבר כזה היה קורה אתמול, מישהו חושב שהמשחק היה מגיע לסיומו החוקי?

התירוץ של קלינגר אולי נשמע תמוה, אבל משהו בהתנהלות עם ה-VAR חייב להשתנות. זו בעיה עולמית, אבל לא לדאוג, יש לנו לא מעט צרות משלנו.

ואם כבר פנדלים, ענייני VAR ושכטר (הכול נשאר במשפחה, הא?), מה שקרה במושבה הוא לא פחות משערורייה. בשבת דניאל בר נתן פסק על פנדל מגוחך לעירוני קרית שמונה וחזר בו. אתמול זיו אדלר שרק על פנדל לא פחות מצחיק לענר שכטר והפועל חיפה, בדקה הכי קריטית של המשחק.

אפשר איכשהו להבין את השריקה של אדלר. מהזווית שבה עמד נראה היה שיש דחיפה ובשנים עברו הוא היה נאלץ להסביר, להצטדק, אולי גם להתנצל אחרי שריקת הסיום. בדיוק בשביל זה המציאו את ה-VAR, כדי שלהתנצלות תהיה השפעה מידית. דרך צפייה אדלר היה יכול, כנראה, להגיע למסקנה שהצלילה של שכטר ג'וניור גרועה כמעט כמו זו של אמיר בן שמעון בשבת. היה יכול, אבל לא הגיע למסקנה הזאת, פשוט משום שהוא עצמו לא הביט במצלמות. דוד פוקסמן ויגאל פריד החליטו בשבילו.

הטענות של אנשי נס ציונה הן שאדלר נקרא לבדוק את האירוע בעצמו אבל הוא סירב. זה לא נכון ולכך יש גם סימוכין. יתרה מזאת, מאחר שההחלטה היא על הראש של אדלר, לא סביר שהוא או כל שופט אחר היו מסרבים לצפות ולהחליט בעצמם. פה בדיוק טמונה השאלה למה? מדוע החליטו אנשי ה-VAR, שעל מקרים גבוליים יותר שלחו שופטים לבירור עצמי, שזה, דווקא זה, פנדל?

ההתנהלות של הימים האחרונים מעידה על כך שכולם, השופטים שעל המגרש ואלה שבניידת, סומכים יותר מדי על הטכנולוגיה. שופט יודע שהוא יכול לפסוק על פנדל מגוחך כי יהיה מי או מה שיתקן אותו, אבל לפעמים, כמו במקרה של אתמול, האחריות מתגלגלת כמו מטבע עובר לסוחר, עד שהוא נופל מהיד ונעלם בפתח הביוב. אדלר, פוקסמן ופריד גילו שיפוט לקוי, כל אחד בגזרה שלו, ומי שהפסידה היא נס ציונה. ואם, כפי שטוענים האחרונים, הם ראו פנדל מזווית שלא נקלטה בטלוויזיה, כולנו, ובמיוחד אנשי נס ציונה, צריכים לראות את זה. יכול להיות שאנחנו טועים, אבל לפחות כרגע הם אלה שהטעות בידם. מה שבטוח הוא שיש שופט למשחק, ואם בדקה קריטית כל כך לא הוא המכריע הסופי, שום עזר טכנולוגי לא יהפוך את השיפוט לטוב יותר.

קבוצה אחרת שהתלוננה על פנדל ו-VAR היא מכבי חיפה, אבל שם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם. חיפה רשמה מהפכים יפים לאחרונה, אחד מהם אתמול, כשבתוך עשר דקות הפכה פיגור 1:0 ל-1:2. כשאתה בבית, מול מ.ס. אשדוד, ועם מומנטום כזה אתה צריך לקחת את הנקודות. אלא שלפתע הפציעה שוב מכבי חיפה הישנה, זו שלא מסוגלת להרוג משחקים ולא מבינה איך משחק שכתוב עליו שלוש נקודות הסתיים בקושי עם אחת.

לכאורה, אין טענה אמיתית ליכולת של מכבי חיפה. היא הבקיעה שלושה שערים והגיעה ללא מעט מצבים, אלא שמה שלוכד את העין הוא כמות הקרנות ומה שיצא ובעיקר לא יצא מהן. מכבי חיפה זכתה בלא פחות מ-20 כדורי קרן. היא לא הוציאה מהם שום דבר, אפילו סיכון אחד לשער של רועי משפתי. דמיינו 20 מצבים כאלה במכבי תל אביב ואולי תמצאו את ההסבר לפער 5 הנקודות. אחרי הכול, המפגש הישיר ביניהן הוכרע בדיוק ממצב כזה.

בניגוד למכבי חיפה, הפועל באר שבע לא שיחקה טוב ביום שלישי. בניגוד למכבי חיפה, היא כן עשתה מול כפר סבא את מה שצריך כדי לצאת עם ניצחון. בבאר שבע מבינים שבאליפות הם לא יזכו, אבל יודעים מניסיון העונה שעברה שמה שנראה רע יכול מהר מאוד להפוך לגרוע. לכן, למשחק מול מכבי חיפה ביום שני יש חשיבות עצומה. הפסד יהפוך גם את המקום השני ליעד בלתי מושג והתסיסה, שנרגעה קלות אחרי הניצחון במושבה, תחזור.

לבאר שבע מחכים שני משחקי מפתח באצטדיון טרנר - ביום שני הקרוב מול מכבי חיפה ושבוע לאחר מכן נגד בית"ר ירושלים. עכשיו, כשאשליות המרוץ לאליפות התפוגגו, יש לה הזדמנות לחזור ולמצב את עצמה ככוח הגדול ביותר בליגה אחרי מכבי תל אביב. דווקא הקרב על המקום השני הוא שיכול להציל את העונה של ברק בכר והפועל באר שבע.

ומשפט לסיום: האם אפשר להגדיר את בני יהודה טוב יותר מאשר המשפט: "עושים מהפך נגד באר שבע בחוץ, מוציאים בקושי תיקו מרעננה בבית"?