"ספורט זה דבר טיפשי. אתה מסתכל מהצד על משחק ותוהה למה בכלל אכפת לך. יש הרי 90 דברים טובים יותר לעשות מאשר להשקיע עכשיו שלוש שעות בצפייה במשחק כדורסל, אבל בסוף יש משהו יסודי שתמיד מחזיר אותך לשם. והשחקנים האלה, שאתה לא מכיר, הופכים לחלק יומיומי מהחיים שלך. זה כנראה יום הספורט העצוב בהיסטוריה"
(עיתונאי הספורט ביל סימונס מספיד את קובי בריאנט, לפנות בוקר)
בתהום בקליפורניה נקטעו קודם כל חייהם של אב ובתו. אבל אל אותה תהום, לפחות בתחושה, הושלכו באכזריות גם זיכרונות ילדות ובגרות של מיליוני אנשים. עכברי ליגה ואוהדי ניצחונות, צופי תקצירים ומתעוררי רבע רביעי, חובבי ספורט בעבר ובהווה, אוהבים ושונאים. קובי בריאנט הרי היה כאן תמיד. מתחילת ימי האינטרנט, בתקופה שבה הכל נראה פחות נגיש ויותר נוצץ, ועד עידן הרשתות החברתיות, שהקפיץ את סף הרגש והפך את צופה הספורט הממוצע לשבע ואדיש. בריאנט מתח לשיא את מנעד הרגשות שספורטאי כלשהו הצליח לעורר, ספקטרום שהכיל כנראה הכל, פרט לאדישות. בתקופת חייו, ולמרבה הצער גם במותו.
כי בריאנט הוא האיש עם חמש טבעות האליפות, כמו שהוא הרוקי בן 18 שמטיח בשיא חוצפתו ארבעה איירבולים בזה אחר זה במשחק פלייאוף גורלי ביוטה ב-1997; הוא הדמות הבעייתית ש"לא ניתנת לאימון" אם לצטט את מאמנו פיל ג'קסון, כמו שהוא המנטור של עשרות בשחקנים בליגה; הוא "מייקל ג'ורדן של הדור שלי", כפי שהגדיר לפני כמה שנים פול ג'ורג' את התחושות של דור שחקנים שלם, ששמע על ג'ורדן אבל חיקה את קובי, כפי שהוא האיש שהחטיא יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של ה-NBA (14,481 זריקות).
הוא האיש שהבטיח לאוהדי פילדלפיה, עיר הולדתו, ש"יחתוך להם את הלב" בגמר 2001, כמו שהוא האיש שזכה לכבוד נדיר במשחקי החוץ בעונת הפרישה שלו; הוא מי ששיחק 20 שנים באותה קבוצה בעידן שבו שחקנים מחליפים קבוצות כמו גרביים, כמו שהוא מי שפגע אנושות בתקרת השכר של הלייקרס ומנע מעצמו סיכוי לאליפות שישית כמו לג'ורדן. הוא מייקל ג'ורדן כמו שהוא לא.
קובי בריאנט נהרג בתאונת מסוק: כל העדכונים, ההספדים והכתבות
- גיבור על מסוג אחר: רביץ נפרד מקובי, האיש שתמיד היה בשיאו כשהכל נראה אבוד
- הכי ווינר, הכי גבר: הסיבה שבגללה המוות של קובי בריאנט נגע בכל אחד מאיתנו
- בלבול עם לברון ופליטת פה גזענית: המחדלים של התקשורת בסיקור מותו של בריאנט
- כתבת "וושינגטון פוסט" הזכירה את סיפור האונס של קובי בריאנט - והושעתה מתפקידה
- בצל הטרגדיה, על רקע ביקורות על ה-NBA: משחק המחווה של טריי יאנג לקובי בריאנט
- השמועות "הזדוניות" הופרכו: משפחתו של ריק פוקס מאשרת - הוא לא היה על המסוק
- לא רק קובי בריאנט : אסונות התחבורה הכי גדולים בתולדות הספורט לאורך השנים
- טיפול באקנה בגב בשיטה לא פולשנית, לא כואבת וללא תופעות לוואי
"אני מתבייש בעצמי"
(בריאנט מגיב לכתב האישום נגדו, יולי 2003)
ובאותו מארז, בריאנט היה גם איש המשפחה המסור ואב לארבע בנות כפי שהיה נאשם בפרשת אונס, שהסתיימה בהסדר סודי מחוץ לכותלי בית המשפט ובאינספור ספקולציות בנוגע למה שבאמת התרחש באותו חדר מלון בקולורדו ב-2003. מסיבת העיתונאים, אליה הופיע חובק ידיים עם רעייתו ונסה, ושבה התנצל בפניה על הבגידה אך כפר בהאשמות האונס, הייתה מוארת ככל הנראה באופן שונה בעידן ה-MeToo. ספק אם היה מצליח להשתקם היום מהפרשה.
ובכל זאת, גם ב-2020, הושעתה היום כתבת וושינגטון פוסט שצייצה מחדש כתבה בנושא הפרשה, בצעד שדי שירטט את גבולות השיח על פרשות מין שהגיעו לסוף אפור - וגם את הלגיטימציה המוגבלת לערוך דיון שלם לאחר מותה של אגדת תרבות גדולה ככל שתהיה. בריאנט היה דמות מסקרנת לא למרות דמותו המורכבת, אלא בגללה. וראוי שסיפורו יסופר במלואו.
קובי בריאנט נהרג בתאונת מסוק: כל העדכונים, ההספדים והכתבות
- הלם בארצות הברית: מסוקו של קובי בריאנט התרסק בדרכו לאימון האקדמיה שהקים
- תנאי הראות הקשים של הטייס וזהות ההרוגים הנוספים: פרטי התאונה הטרגית נחשפים
- ג'יג'י הפכה את קובי לחובב כדורסל נשים: הטרגדיה של ג'יאנה בריאנט שנהרגה עם אביה
- בעולם הכדורסל נפרדים, ג'ורדן: "הוא היה אחי הקטן", שאק: "אין מילים להביע את הכאב"
- גם שאר כוכבי ספורט המומים: מסי, רונאלדו, נדאל ודג'וקוביץ' מספידים את קובי בריאנט
- לשמוע על מותו של קובי במגרש. הכי סמלי, הכי מצמרר, הכי קשה: האסון מיד אליהו
- הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד
"כשנבחרתי בדראפט ב-1999, רציתי להיות השחקן הראשון שמגיע לכל אימון, אבל קובי תמיד היה שם שעה וחצי לפניי. ואז הוא שבר את יד ימין במשחק הכנה, וחשבתי לעצמי שלפחות עכשיו אוכל להיות הראשון שמגיע לאימון. הגעתי מוקדם בבוקר למחרת, ופתאום שמעתי רעש של כדור קופץ. קובי היה שם, זורק לסל עם גבס על היד"
(שחקן הלייקרס לשעבר, ג'ון סלסטנד)
ואלה שמות: שבר מאמץ בעצם הירך, שבר בברך ימין, שבר בברך שמאל, דלקת בברך ימין, נפיחות בברך ימין, שוקה חבולה, נקע בקרסול ימין, נקע בקרסול שמאל, דלקת בגיד, קרע בעקב אכילס, נפיחות בכף הרגל, שבר באצבע (שני סוגים שונים), שבר בכף היד, נקע בכתף. 20 שנים, 15 סוגי פציעות, ולמרות זאת - 48,637 דקות (שמיני בהיסטוריה).
בכל הקשור לנרקסיזם - בריאנט די הניח את היסודות לדור השחקנים שהגיע אחריו. אלה שחיים ונושמים את הדימוי שלהם כמו את הפרקט, שחושבים במושגים של "מורשת" עוד לפני שזכו בתואר אליפות אחד לרפואה. לברון ג'יימס, במובן הזה, הוא התגלמות מוקצנת של בריאנט. אך בכל הנוגע למוסר עבודה - בריאנט שימש, במודע או שלא, תנועת מחאה בלתי פוסקת נגד דור ה-Y. נגד כוכב אינסטנט, נגד תירוצי שחיקה, נגד עצלות, נגד מי שהצליח והסתנוור. הוא יצק תוכן אמיתי לקלישאת "אנחנו עובדים קשה באימונים" החבוטה. כך, באמצע שנות ה-30 שלו - חמוש בעשרות תנועות חדשות שהוסיף מדי קיץ - היה שחקן שלם בהרבה מזה ששיחק בליגה עשר שנים לפני.
בכל מקום עבודה קיימת גדר דמיונית המבדילה בין אלה שמדברים ואלה שעובדים. בריאנט היה דוגמה נדירה לשניהם.
קריאה מחודשת באגדה: הכתבות הגדולות על קובי בריאנט
- דווקא אז אני אוהב אותו יותר: יחסי האהבה-שנאה כלפי קובי בריאנט
- אהבה זה כואב: מסע מצולם דרך כל היריבויות של קובי בריאנט ב-NBA
- הצגת יחיד: בחזרה לערב בו קובי בריאנט קלע 81 נקודות על טורונטו
- מה למדתי ממנו, מה אני מעריץ בו: קובי בריאנט מציג - מייקל ג'ורדן ואני
- לא רק כדורסלן אגדי: צפו בסרטו של קובי בריאנט המבוסס על סיפור חייו
- אל תתפשרו על מין לא מספק: כך תשפרו ביצועים - עם הנחה בלעדית
"תזכור ליהנות"
(מייקל ג'ורדן לקובי בריאנט, קיץ 2015)
כשהחליט לפרוש סיפר בריאנט על שיחת טלפון שניהל עם ג'ורדן - הכל הרי מתחיל ונגמר איתו. השניים דיברו על הימים האחרונים כשחקן פעיל, ועל אלה שיבואו אחרי. "לא משנה מה, תזכור ליהנות מזה", אמר אלוהים של הספורט לבריאנט. אבל לאלוהים, מתברר, היו תוכניות אחרות.
* שרון קינן הוא עורך משנה בחדשות הלילה של כאן 11. סיקר במשך שנים את ליגת ה-NBA עבור "ישראל היום"
