"קץ השלטון הספרדי". זו הייתה הכותרת הנפוצה בכלי התקשורת באירופה בבוקר ה-1 במאי 2013, אחרי שריאל מדריד לא הצליחה להפוך את התוצאה בגומלין חצי גמר ליגת האלופות מול בורוסיה דורטמונד, ובידיעה שלברצלונה אין סיכוי לעשות את הבלתי ייאמן בהמשך הערב ולמחוק את התבוסה 4:0 לבאיירן מינכן מהמשחק הראשון. סוף עידן.
"זהו, השליטה הספרדית הסתיימה". כך קבע קצת יותר משנה לאחר מכן צ'אבי אלונסו, בעקבות ההפסד של נבחרת ספרד לצ'ילה במחזור השני של שלב הבתים במונדיאל. ספרד הודחה כבר בשלב הראשון ונפרדה מהתואר העולמי, וקשר באיירן מינכן דיבר בעיקר על הנבחרת, אבל ברמה הכללית הכדורגל הספרדי לא איבד אחיזה ולו לרגע. השליטה היבשתית שלו רק התעצמה. המפלות בחצי הגמר ב-2013, נענו שנה לאחר מכן עם גמר צ'מפיונס על טהרת העיר מדריד וזכייה של סביליה בליגה האירופית. ההתרסקות (הטבעית; בכל זאת, חילופי דורות) במונדיאל לא זרעה פאניקה, אלא רק זירזה את הרצון להזרים דם חדש.
נכון ליוני 2015: השחקנים הספרדים מככבים במועדונים הבכירים באירופה, המאמנים הספרדים הם המוצר הכי מבוקש והקבוצות שנוטלות חלק במפעלי אופ"א מוכיחות שלה ליגה לא שייכת רק לברצלונה וריאל מדריד, בדרך למספר שיא של חמש נציגות בשלב הבתים בליגת האלופות. זכייה נוספת של ברצלונה באליפות אירופה, בפעם הרביעית בתשע שנים, רק תגדיל את הפער בפסגה. אבל גם בלעדיה: זו קודם כל ספרד, ואז אירופה.
הכול לקראת גמר ליגת האלופות
הערב, 21:45, ערוץ 2: יובנטוס נגד ברצלונה
סיפורו של ג'ונייט צ'אקיר, השופט הטורקי שינהל את הגמר
מספרי הגמר הגדול: המסע בעקבות הטרבל השמיני
כל הסיבות לפריחה של ניימאר בעונתו השנייה בברצלונה
7 דברים שהלוואי ויקרו בגמר ליגת האלופות בברלין
קייליני יחמיץ את הגמר, יובנטוס הודיעה על רכש מבטיח
ג'יג'י בופון יודע: "ברצלונה פייבוריטית בגמר, זה די ברור"
"הליגה האנגלית משווקת בצורה הטובה ביותר, בנויה בצורה הטובה ביותר, יש לה את האצטדיונים הכי מלאים, עסקת זכויות השידור הגדולה ביותר והיא נחשבת למוצר הטוב ביותר", כתב ב"אל פאיס" העיתונאי ג'ורדי קיצ'אנו. "אבל יש רק בעיה אחת: הקבוצות הספרדיות טובות יותר בכדורגל. לקבוצות האנגליות יש יותר כסף, אבל תבחנו את ההישגים של הספרדיות ותגלו שיש מנצחת ברורה. אחת ויחידה".
אז בדקנו.
טבלת הזכיות מאז שנת 2000
במילניום הנוכחי, קבוצות הליגה הספרדית הניפו חמש פעמים את הגביע עם האוזניים הגדולות בליגת האלופות (הוצאנו מהספירה את הזכייה של ריאל ב-1999/00) ועוד שבע פעמים את זה של גביע אופ"א/הליגה האירופית. 12 גביעים, כפי שאפשר לראות בטבלה המצורפת. תוסיפו שמונה זכיות בסופרקאפ האירופי - תואר שזוכה לחשיבות לא קטנה בספרד - ותקבלו 20 תארים מאז שנת 2000. אנגליה, איטליה וגרמניה גם יחד לא מגיעות לכמות הזו. ואם נתחום את הבדיקה לעשור האחרון בלבד, אך נכלול גם את הנבחרות, ספרד שוב מציגה את מספר הקסם: 20. ברצלונה תוכל לתרום את התואר ה-21.
נמשיך הלאה. מאז גמר 2006 היו לספרד ארבע זכיות בליגת האלופות (שלוש פעמים ברצלונה ופעם אחת ריאל מדריד, שניצחה בגמר את אתלטיקו). במקביל, הספרדיות הניפו שש פעמים את הגביע במפעל המשני (ארבע זכיות של סביליה, שתיים של אתלטיקו) ובשני מקרים זה קרה אחרי ניצחון בגמר על יריבה מלה ליגה. בעוד חודשיים, בטביליסי, גאורגיה, אנחנו עשויים לחזות בסופרקאפ שלישי על טהרת הכדורגל הספרדי. ובחלוף חודש נוסף, ולנסיה תוכל להשלים חמישיית לה ליגה בליגת האלופות.
בחצאי הגמר בעידן ליגת האלופות (החל מ-1993/94, שכן ב-1992/93 מנצחות הבתים עלו ישר לגמר) היו 26 נציגות ספרדיות מתוך 88 בסך הכול (29.5 אחוזים). למעשה, רק בשישה מתוך 22 הקמפיינים לא הייתה קבוצה מספרד במעמד חצי הגמר. אנגליה היא הבאה בתור עם ייצוג מכובד של 20 קבוצות, אך העונה הייתה זו הפעם התשיעית בה נותרה ללא נציגה בחצי הגמר. חמש השנים האחרונות רק העצימו את הדומיננטיות, כאשר 10 מתוך 20 העולות היו נציגות לה ליגה, בעוד השנה הנוכחית היא החמישית ברציפות בה היו לפחות שתי ספרדיות בין ארבע האחרונות בצ'מפיונס ליג. ובמפגשים הישירים? הקבוצות הספרדיות ניצחו ב-30 מ-33 מפגשי הנוקאאוט האחרונים שלהן באירופה. משמע: 94 אחוזי הצלחה. כמעט מושלם.
ספרד השתלטה על הכדורגל האירופי עם אוכלוסיה של כ-48 מיליון בני אדם. היא מדינה קטנה יותר מגרמניה, אנגליה ואיטליה, אבל זכתה כאמור ביותר גביעי אירופה. הכוח המשמעותי שלה הוא הקאנטרה. מחלקות הנוער. בוגרי הקאנטרה זוכים לעדיפות בזכות היכרותם המעמיקה עם המערכת, הדרישות וסגנון המשחק שמתווה המועדון מגילאי הילדים. מחלקות הנוער משחקות בסגנון ספרדי, המושתת קודם כל על מסירות, תנועה ומחשבה. כך השחקנים שמגיעים לקבוצות הבוגרות ולנבחרות כבר יודעים בדיוק למה לצפות.
המשבר הכלכלי בספרד גרם לשחקנים מקומיים רבים לצאת לרעות בשדות זרים, והתופעה רק הולכת ומתרחבת. מושבות ספרדיות הוקמו בליגות ביוון, קפריסין, פולין, הונגריה ואפילו כאן אצלנו, אבל במקביל גם במועדונים הבכירים. חמישייה ספרדית לקחה אליפות עם באיירן מינכן של פפ גווארדיולה, שלושה (אם נכלול את מתאזרח הנבחרת דייגו קוסטה) עשו את זה עם צ'לסי ושניים עם יובנטוס. כולם שחקני נבחרת ספרד - כיום או עד לא מזמן.
הליגה האנגלית, שלדעת רבים נחשבת למרתקת והטובה באירופה, עשתה את העסקות הכי גדולות שלה עם הליגה הספרדית. בעוד שחקנים כמו גארת' בייל או לואיס סוארס נטשו לטובת ריאל וברצלונה, שחקני נבחרת ספרד דוגמת ססק פברגאס, דייגו קוסטה, דויד דה חאה, חואן מאטה ואחרים עשו את הדרך לפרמיירליג. ההבדל הוא שהקבוצות הספרדיות מצליחות למלא את החלל עם תוצר ביתי, וכך חוזר חלילה. האנגליות, לעומתן, חייבות להמשיך לקנות ולקנות ולקנות. מונצ'י כבר רשם על זה פטנט בסביליה. המועדונים האחרים בסדר הגודל הזה מנסים ללכת בעקבותיו.
כאשר ריאל מדריד וברצלונה הודחו בחצי גמר האלופות לפני שנתיים, רבים טענו שהדומיננטיות שלהן בלה ליגה גבתה את המחיר. אלא שאז הגיעה אתלטיקו לגמר האירופי, זכתה במקביל באליפות מפתיעה והעמידה את אלו על טעותם, יחד עם סביליה, שבדרך לזכייה בליגה האירופית בעונה שעברה הדיחה את היריבה המרה בטיס ובחצי הגמר את ולנסיה. "זה שריאל מדריד וברצלונה לפני כל היתר מבחינה כלכלית, לא אומר שהקבוצות האחרות לא תחרותיות", כתב העיתונאי גיאם בלאגה באחד מטוריו. "התחושה שלי שהפרמיירליג נרדמה לזמן מה, מאז השנים בהן שלטה בין 2007-2009".
ואכן, הליגה הספרדית סיפקה את הסחורה העונה. אתלטיקו, ולנסיה וסביליה עמדו בקצב של הגדולות לאורך חודשים רבים, מאבק האליפות הוכרע במחזור הלפני אחרון והקרבות על אירופה ונגד הירידה נגררו עד למחזור הסיום. לשם השוואה, הפער בין המקום הראשון לשני בספרד עמד על שתי נקודות בסיום העונה. באנגליה וצרפת הפער היה 8, בגרמניה 10 ובאיטליה 17. סביליה, המדורגת חמישית בליגה הספרדית, צברה 76 נקודות שבכמה עונות (1997/98, 1999/00, 2001/02 ו-2006/07) היו מספיקות לה כדי לזכות באליפות. העונה, הכמות הזו הייתה מאפשרת לה לתפוס את המקום השני באיטליה ובצרפת. וזה קורה למרות היתרון המשמעותי לו זוכות ריאל מדריד וברצלונה בעקבות חלוקת זכויות השידור הלא שוויונית. או שמא זה קורה בזכות?
"חוסר השוויוניות הכלכלי חיזק ללא ספק את הכדורגל הספרדי ברמה העולמית", כתב לי רודן ב-ESPN. "ברצלונה וריאל הפכו לכוח הדומיננטי באירופה בעשור האחרון, וזה מקרין גם על הכסף שהן מכניסות בזירה המקומית. כל ההעברות הגדולות האחרונות מאנגליה היו מספרד ואליה. קבוצות כמו סביליה, ולנסיה או ויאריאל מרוויחות מכך גם הן". לכן, יש הטוענים כי הרצון ליצור חלוקה שווה של זכויות השידור אולי יקטין את הפערים העצומים בין שתי הגדולות לקבוצות הקטנות (ברצלונה עם סך משכורות של 348 מיליון יורו בעונה החולפת וריאל עם 328 מיליון - כמעט פי 30 מאלמריה, לה תקציב שכר השחקנים הנמוך בליגה עם 11.7 מיליון יורו) אבל ידכא את השליטה הספרדית ביבשת.
34 ספרדים סיימו את העונה בפרמיירליג, 16 שיחקו בסרייה A ועוד 14 בבונדסליגה. כאמור, השליטה לא באה לידי ביטוי אך ורק בליגות הגדולות. בליגה הבכירה ביוון היו 32 ספרדים ובקפריסין עוד 29. הנדידה היא כבר מזמן לא רק לכיוון פורטוגל השכנה. ולא מדובר רק בשחקנים. הבון טון הנוכחי, כפי שהעידו גם המינויים כאן של אוסקר גרסיה, פאקו אייסטרן וססאר מנדיונדו, הוא המאמנים הספרדים. "יצרנו טרנד", אמר השבוע מאמן הנבחרת ויסנטה דל בוסקה. "היום המאמן הספרדי הוא מאוד מכובד באירופה. גווארדיולה, רוברטו מרטינס, רפא בניטס וג'ולן לופטגי בחוץ, ובבית יש לנו את אונאי אמרי, ארנסטו ואלוורדה ולואיס אנריקה. אני שמח שאנחנו מיוצגים בצורה כזו".
קיקה סאנצ'ס פלורס, שמונה השבוע למאמן ווטפורד, הוא המצטרף הטרי לרשימה. המאמנים הספרדים הם המבוקשים בתחום, ולא רק בקבוצות בוגרים. גם במקומות בהם לא יכולים לשכור את שירותיו של מאמן ספרדי, כמו קניה למשל, מוציאים מדי פעם בצורה מסודרת קבוצת ילדים לסיור בספרד כדי ללמוד את יסודות המשחק ממאמנים מקומיים. "אנחנו מביאים תכנית אימונים שמנסה לייצר שחקנים אינטליגנטיים, שחקנים חושבים, שחקנים שיודעים לנתח את המשחק", הסביר אוסקר גארו פיניירו, מנהל מחלקת האימונים של ארגון המאמנים בספרד, שיצא להנחיל את השיטות באוקראינה ולאחרונה גם בקולומביה. "לפני שלומדים לשחק עם הרגל, הילדים חייבים ללמוד לשחק כדורגל עם הראש".
ההבדל הוא גם איכותי וגם כמותי. לספרד יש יותר מאמנים ברמה A של אופ"א מכל מדינה בכירה אחרת באירופה, ויותר מאמנים בעלי תעודת "פרו" מאשר בגרמניה ואנגליה גם יחד (2,140 לספרד לעומת כ-1,000 של גרמניה ועוד 203 של אנגליה, על פי בדיקה שנערכה בשנה שעברה). וכשהכסף לא קיים בקבוצות הקטנות בלה ליגה או בכל הליגה השנייה, שטף המאמנים הזה מציף את אירופה כולה. הרי כולם רוצים את המודל הכי מוצלח. וכרגע - בין אם מדובר בקבוצות, בשחקנים או במאמנים - מוצמדת למודל הזה התווית: Made in Spain.
