שמח בחלקו: כל הסיבות לכך שניימאר פורח בברצלונה

יש משהו מוזר בכך שהעונה של ניימאר עוברת קצת מתחת לרדאר, עד כמה שמשהו יכול להיות מתחת לרדאר בברצלונה. יש לו 22 שערים בליגה הספרדית, ממוצע של יותר משער למשחק בגביע הספרדי, ולא פחות מתשעה כיבושים בליגת האלופות, כולל שלישייה לרשת באיירן מינכן בחצי הגמר – אלה מספרים אדירים ללא צל של ספק. בסך הכול יש לברזילאי 38 שערים ו-11 בישולים ב-50 משחקים, ובכל זאת הוא מדורגת תפיסתית במקום השלישי והאחרון בשלישיית החוד מבחינת תרומתו להצלחת הבלאוגרנה.

יש בזה מידה רבה מאוד של צדק. אין מה לעשות – ניימאר פנטסטי, אבל ליאו מסי הוא ליאו מסי, ולואיס סוארס הוא הגורם שהיה כה חסר בעונה שעברה והפך את בארסה למה שהיא כיום. כבר בדקה השלישית במשחק הבכורה שלו בקלאסיקו, בישל האורוגוואי את השער של ניימאר, וזה נמשך כך מאז, כולל צמד האסיסטים שחולקו בחוסר אנוכיות על ידי סוארס לברזילאי באליאנץ ארנה. אז מסי וסוארס תופסים את הכותרות, וניימאר הוא סוג של שחקן משלים, עד כמה שזה אבסורדי לנוכח הנתונים.

העבודה שלו מתקבלת כמובנת מאליה, ובכך יש משהו מוזר, כי הרי הוא השחקן המשתפר של ברצלונה העונה. אשתקד, בעונת הבכורה שלו, היו לניימאר 15 שערים בלבד בכל המסגרות, ושיתוף הפעולה עם מסי לא תמיד הצליח. קפיצת המדרגה הגדולה התרחשה למרות שערוריית הענק המתמשכת סביב עסקת ההעברה שלו, שהתפוצצה פעם אחר פעם בתקשורת. היא התרחשה על אף הפציעה במונדיאל שהרסה לו את ההכנות והשביתה אותו בתחילת העונה. עם המון נחישות ובטחון עצמי, שכה אופיינים לו, ניימאר התייחס לכל הבעיות כאל רעש רקע, ופשוט שיחק כדורגל. אז מה אם הוא לא תמיד קיבל קרדיט ראוי על הופעותיו, כאשר מסי וסוארס תפסו את הבמה המרכזית? זה ממש לא אכפת לו.

כל הכתבות והדיווחים לקראת הגמר בשבת

קייליני נטש את האימון, לא ברור אם ישחק מול ברצלונה

גאטאנו שיראה הוא המודל לחיקוי של קייליני

אינייסטה כשיר. צ'אבי: "רוצה לסיים את דרכי בברצלונה עם ניצחון"

פוגבה: "אשמח לשחק מול בארסה, אשמח יותר לראות אותה מפסידה"

זו הגדולה של שלישיית החוד בבארסה – החברים נהנים להיות ביחד על הדשא, ללא אגו ועם המון פרגון הדדי. זה גם ההבדל המהותי ביותר בינה לריאל מדריד, שם מתנהל קרב תמידי בין כריסטיאנו רונאלדו לגארת' בייל, שמתודלק לא פעם באופן מלאכותי בידי התקשורת. על אף שמאזן הכוחות בשורות לוס בלאנקוס ברורים לחלוטין, רונאלדו עדיין חושב שמגיע לו לכבוש את כל השערים של הקבוצה, ובייל סובל מרגשי נחיתות כשהוא שומע את שריקות הבוז מהקהל. איכשהו יוצא שהם חייבים להוכיח את עצמם זה על חשבון רעהו.

ניימאר אפילו לא חושב בכיוון. הוא יודע היטב שהוא כוכב. הוא הורגל לכך מגיל צעיר מאוד – הרבה יותר צעיר מרונאלדו או מסי, שלא לדבר על בייל. במשך שנים בנו בברזיל את המונדיאל סביבו ואירגנו משהו שגובל בפולחן אישיות. העובדה כי שרד את המבחן הכביר הזה מבלי לאבד את השפיות אומרת המון על חוסנו המנטלי של החלוץ. הוא התבגר מהר מאוד, ולמד להפיק את המקסימום ממעמדו. שום דבר לא יכול לפגוע בהערכה העצמית הגבוהה שלו, ואין לו צורך בחיזוקים חיוביים.

לכן אין לו בעיה לעשות כבוד למסי ולשבח אותו בכל הזדמנות. בדיוק להיפך – הוא יודע שאמירות כאלה תורמות לקבוצה ומועילות לו אישית. החיבור בין השניים הלך והשתפר במהלך העונה השנייה, וכפי שהברזילאי עצמו טוען, הוא "לומד ממסי בכל יום". הארגנטיני מפרגן לו בחזרה. למשל, בניצחון הקליל על קורדובה, כבש מסי צמד, אך ויתר על השלישי ונתן לניימאר לבעוט את הפנדל על מנת ששמו יירשם אף הוא על לוח התוצאות. "זה פרט קטן, אבל הוא משמעותי. השחקן הכי טוב בעולם יכול להבקיע שלושער, אך במקום זאת נותן לי את הכדור. אני אוהב את מסי ומעריך אותו יותר ויותר", התפייט ניימאר.

כאשף תקשורת, ניימאר אוהב להעביר מסרים כאלה. הוא יודע גם לבדל את עצמו כשצריך, כפי שעשה בשבוע שעבר אחרי ההתנפלות ההמונית של שחקני בילבאו בשלהי גמר הגביע הספרדי. הבאסקים זעמו על התרגיל "המתגרה" לכאורה שביצע הברזילאי, ואפילו מאמן ברצלונה לואיס אנריקה לקח באופן מחפיר את הצד שלהם, אבל על ניימאר זה לא עשה רושם. הוא דאג לנצל את הבמה שניתנה לו כדי לקבע את תדמיתו כאמן הכדורגל החופשי. "הם יכולים לכעוס, אבל זה הסגנון שלי, ואני משחק כך תמיד. אני לא מתכוון לשנות דבר רק בגלל שזה מרגיז מישהו", טען ניימאר, והצדק איתו. הכדורגל הברזילאי הטהור הוא יכולת לבצע כל טריק שרק עולה על דעתך. הגישה לפיה יש להיזהר בכבודם של יריבים מגושמים, שלא ייעלבו חלילה, מנוגדת באופן ברור לרוח המשחק. אין כל דבר לא ספורטיבי בנסיון להקפיץ כדור מעל מישהו.

ניימאר גם יודע להגות קמפניים חברתיים. זוכרים את אכילת הבבנות ההמונית אל מול המצלמות במחאה על גזענות לפני שנה? דני אלבס אכל את הבננה שנזרקה לעברו, אך לאחר מכן נטל החלוץ את היוזמה בשיתוף פעולה עם משרד פרסום. "ניימאר החליט לא לשתוק, כי הוא רצה לנצל את הקול החזק שלו ולהעלות את סוגיית הגזענות לסדר היום", אמר אז השותף במשרד. כולם הלכו אחריו.

כי ניימאר הוא מנהיג. הוא תמיד היה כזה, כפי שמעיד דרלאן סנטנה, מאמן קבוצת קטרגל בה שיחק הכוכב בילדותו: "מגיל קטן ניימאר סחף את כולם אחריו. הוא מכבד את החברים, ויש לו חוש הומור נהדר. הוא תמיד ניסה להמציא משהו חדש, וזה בדרך כלל הצליח לו, אך אם משהו השתבש הוא פשוט ידע להתנצל". לכולם היה ברור שהוא יהיה קפטן ברזיל בבוא היום, והיום הזה הגיע מוקדם מהמתוכנן. דונגה, שהחליף את פליפאו סקולארי על ספסל הסלסאו אחרי המונדיאל, העניק את הסרט לחלוץ לאור הפציעה על טיאגו סילבה, ומאז הוא נשאר בתפקיד באופן קבוע על חשבון הבלם. כעת הוא מוביל את ברזיל בכל מובנים. בינתיים היא ניצחה בכל משחקי הידידות מאז גביע העולם, אך המבחן המשמעותי יהיה בקופה אמריקה.

בקצב הזה, קל לשכוח שמדובר בסך הכול בשחקן בן 23. עם 43 שערים ב-62 הופעות, הוא כבר במדורג במקום החמישי בטבלת הכובשים של הסלסאו בכל הזמנים, אחרי פלה, רונאלדו, רומאריו וזיקו. בבטו, ריבאלדו, ז'אירזיניו ורונאלדיניו נשארו מאחור. אם לא יתרחש אסון, תוך מספר שנים יהיה ניימאר במקום הראשון, כי בתקופתו יש הרבה יותר משחקים בינלאומיים בהשוואה לעידן פלה. הדבר עלול להתיש את השחקנים, אך מבחינת ניימאר המושג עייפות כאילו לא קיים.

תשפטו בעצמכם. הכוכב לא נח בקיץ כבר חמש שנים, עם השתתפות בקופה אמריקה ב-2011, באולימפיאדה ב-2012, גביע הקונפדרציות ב-2013, גביע העולם בקיץ שעבר, וכעת עוד קופה אמריקה. בעוד שנה נחוש ניימאר ליטול חלק גם במשחקים האולימפיים שייערכו בריו, על מנת לתקן את המעוות ולהביא סוף כל סוף מדליות זהב לסלסאו. הוא לא נח לרגע, תמיד רעב לכדור, ובכל זאת לא מושך את המשחק לכיוונו, קל וחומר כאשר הוא משחק לצד מסי וסוארס.

החברים בבארסה מעריכים מאוד את הברזילאי. רק השבוע היה צ'אבי, עבורו יהיה הגמר בשבת משחקו האחרון בברצלונה, נחרץ מאוד בתחזית: "יש לו אישיות מדהימה. ידעתי שהוא מפורסם מאוד בברזיל, אבל הוא בכל זאת נשאר צנוע, ויש לו השפעה חיובית בחדר ההלבשה. הוא גם מצוין על המגרש, ואין לי ספק שניימאר יחליף את מסי כשחקן הטוב בעולם כאשר ליאו יפרוש".

כעת נרגש ניימאר לקראת אחד האתגרים הגדולים בחייו. "רונאלדו אף פעם לא זכה בליגת האלופות, וזה רק מדגיש עד כמה המשימה קשה. יש לנו הזדמנות לעשות את זה, ואתן את כולי על מנת שזה יקרה", הצהיר הברזילאי. לא ממש אכפת לו מי יבקיע. תהיו בטוחים שאם יכבוש את שער הניצחון, או את השער הרביעי בפנדל בדקה ה-120, הוא לא יוריד את החולצה ויעשה פוזות למצלמה כאילו אין איש מלבדו. ברצלונה הנוכחית בנויה על שיתוף פעולה בין שחקניה, ולניימאר לא איכפת להיות השלישי בדירוג מבחינת התקשורת והאוהדים, כל עוד רצף ההישגים נמשך. מצד שני, הוא ממש לא יתנגד גם להיות הכוכב הגדול של השואו בברלין.