בטיסה מפרנקפורט לישראל הערב (שלישי) יהיה לחאתם עבד אלחמיד הרבה זמן להרהר על כל מסע הקריירה שלו. אין הרבה כדורגלנים בישראל עם סיפור כמו שיש לו. בחודש הבא יהיה בן 30, ועם המעבר להפועל באר שבע, הוא ניצב שוב בפני תחנה חדשה בחייו. הגעגועים למשפחה שנשארה בישראל בשנה האחרונה הכריעו, אבל הגעגוע האמיתי שאלחמיד נושא בקרבו הוא געגוע לחלומות שהיו לו. לתסריט שאיתו הוא יצא לסקוטלנד לפני יותר משנה וחצי.
שינויים הם משהו שהוא מורגל אליהם כל החיים והוא לא חשש אף פעם מלקום וללכת, כך שמבחינתו עונה אחת בסלטיק היתה צריכה להספיק למעבר עליו חלם כל לילה. הוא היה משוכנע שמגלזגו יגיע לפרמיירליג עם המהירות יוצאת הדופן שלו והאלמנטים היחודיים. שחקני הגנה באי הבריטי מקבלים הרבה כבוד. אלחמיד היה בטוח כשאלונה ברקת מכרה אותו ב-1.8 מיליון יורו שלונדון היא רק שאלה של זמן. הוא היה בטח מוכן להתפשר גם על קבוצה קטנה יותר. רק להיות חלק מהליגה האנגלית.
ההתחלה היתה מאוד מבטיחה. אלחמיד שתה את הליגה הסקוטית בקלות. גילה שבסקוטלנד אפילו יותר קל מאשר בארץ. הוא קיבל פידבקים חיוביים כמעט אחרי כל משחק. במקביל נהנה ממעמד גבוה גם אצל אנדי הרצוג בנבחרת ישראל. הכל היה כפי שתיכנן. אבל אז נפצע ונעצר. אז גם גילה שבניגוד לאשדוד או באר שבע, בהן רק חיכו שיחזור, בסלטיק אין זמן לעצור. מי שבחוץ, יכול להישאר בחוץ להרבה זמן.
במקביל החלה תקופת הקורונה שהקשתה עוד יותר על החיים בעיר כל כך קרה ואפורה כמו גלזגו. בשלב מסוים החליט ביחד עם רעייתו לשוב לישראל כי כל הליגות היו מושבתות. כשחזר כבר לכפר מנדא רעייתו מנאר פתחה עסק כמאמנת כושר ונשאבה פנימה. לאלחמיד היה ברור שהוא יצטרך לחזור לגלזגו לבדו. בלי מנאר ובלי בנו אליו הוא מאוד קשור.
העונה הזו היתה כבר בטעם אחר לגמרי. סלטיק אמנם סימנה לעצמה מטרה לזכות באליפות עשירית ברציפות, אבל מהר מאוד איבדה את הקצב. הראש של אלחמיד כבר היה במקום אחר. הוא רצה לחזור לישראל ופעל בכל הכוח. מי שמכיר אותו יודע כמה הוא נוח באישיות שלו. אחד שמתאהבים בו בקלות. אבל יש גם צד אחר. קשוח, עקשן, לא מתפשר. כשהחליט בלילות הארוכים בגלזגו שהוא חוזר לישראל בחלון הנוכחי, היה ברור ששום דבר לא יעצור אותו.
אל תפספס
מכבי תל אביב ומכבי חיפה הרהרו ולא קפצו לבריכה כל אחת מסיבותיה. הטיימינג בבאר שבע היה מושלם מבחינתו. ברקת חזרה לעניינים בצורה מלאה בדיוק לפני חודש וחיפשה לתת מכה שתלמד על קאמבק אמיתי. היא הבינה שאפשר להחזיר את אחד הישראלים הטובים שיש וצללה לעסקה. הסקוטים רצו הרבה כסף. הם שילמו 1.8 מיליון יורו והבינו שברקת מוכנה ללכת רחוק.
ברקת הסכימה לשלם 700 אלף יורו בלבד, אבל הם לא נשברו והמשיכו לעמוד על שלהם. בשבוע שעבר הציעו כבר שבאר שבע תקבל את אלחמיד בהשאלת חינם עד סוף העונה ובקיץ ידונו מחדש בדמי ההעברה. ברקת לא הסכימה. רצתה כבר עכשיו לדעת שיש לה את הבלם הטוב בארץ, כהגדרתה, לשלוש השנים הבאות. היא העלתה את ההצעה ל-900 אלף יורו, מחצית ממה שקיבלה, וסגרה עניין ביום חמישי שעבר.
רק בגיל 16 וחצי חאתם עבד אלחמיד עלה על כר דשא. המורה לחינוך גופני בכפר מנדא המליץ לו ללכת להיבחן בבני סכנין. הוא צד את העין, הוצב כחלוץ והגיע עד נבחרת הנוער של אלי אוחנה. למרות שאיבד את אחיו בתאונת דרכים ממש מול עיניו, לא נשבר ויצא למסע מכובד מאוד ממכבי תל אביב דרך שרלרואה, גנט, דינמו בוקרשט, סלטיק וגם מ.ס. אשדוד שם היה זה ג'קי בן זקן שהחליט כי החלוץ ששיחק כמגן ימני וכקשר אחורי צריך להיות רק בלם.
יניב טוכמן על החיזוק של הפועל באר שבע
מספר העמדות שמילא אלחמיד בקריירה משתווה למספר התחנות בהן נגע באירופה. המעבר הנוכחי להפועל באר שבע יוצא דופן. מעולם לא נרכש בלם ישראלי בסכום שמתקרב למיליון יורו מקבוצה באירופה כשהוא בן 30. אלחמיד שוב יצר תקדים. בניגוד לקנייה הקודמת של ברקת בקיץ 2017 אז שילמה עליו 5.5 מליון שקל למ.ס. אשדוד, הפעם מגיע אלחמיד להפועל באר שבע שעל פרשת דרכים.
בהגעה הראשונה נחת לתוך קבוצה אלופה וחזקה שעשתה יחד איתו אליפות שלישית ברציפות. הוא היה בורג חשוב, אבל היו שחקנים בולטים לידו. הפעם אלחמיד צריך להיות המוביל. ברקת הביאה אותו בהשקעה כספית לא קטנה כדי להחזיר את באר שבע למאבק אמיתי על אליפות. זה לא יקרה השנה אבל החוזה שלו לשלוש שנים בשכר שינוע סביב 300 אלף יורו, מלמד בדיוק על הכוונות של בעלת הבית.
הערב כשינחת אלחמיד מפרנקפורט בטיסת החילוץ של ישראלים שנתקעו באירופה, הוא ייסע קודם כל הביתה לאישה ולילד. העובדה שהיה חולה קורונה אמורה לפטור אותו מבידוד. פרק חדש מתחיל בחייו. הגעגוע למשפחה יחלים עם האיחוד כאן, אבל הצביטה בלב בטח תישאר עוד הרבה זמן. אין משוכנע גדול ממנו, שהתסריט ההוא על המעבר דרומה לאנגליה עליו חלם היה יכול בסיטואציה אחרת להתממש.