חאתם עבד אלחמיד: "הגוף היה כמו סמרטוט, הבנתי שיש לי קורונה"

"בדקה הראשונה רצתי קדימה ואחורה והרגשתי שאני מתמוטט", מתאר חאתם עבד אלחמיד בריאיון מיוחד לוואלה! ספורט את המשחק בו נטל חלק שלשום (ראשון) מול צ'כיה, כשהוא לא יודע שהוא כבר חולה בקורונה. בכדורגל הישראלי התרגלנו עד כה לשחקנים שנאלצו לוותר על משחקים אחרי שנמצאו חיוביים לקורונה. זו אחת הפעמים היחידות בהן שחקן מסיים משחק, מיד אחריו מרגיש שהוא לא יכול לעמוד על הרגליים וכעבור יממה מבין שהוא נדבק בנגיף.

"אני מכיר את הגוף שלי ויודע כל רגע במגרש איך אני מגיב", ממשיך אלחמיד. "ופתאום אני אומר לעצמי: 'חאתם, מה זה? מה קורה איתך?' אבל לא חשדתי לרגע. הרי עשינו בדיקת קורונה ביום שישי בערב כשהגענו לארץ מסקוטלנד והתשובות הגיעו בשבת ויצאתי שלילי כמו כולם. אמרתי אולי קצת התקררתי מהמזגן או שבגלל שאני רגיל לקור בסקוטלנד, פתאום קשה לי עם החום והלחות של חיפה. אמרתי, אני אמשיך, ונהיה קשה לי. איתן טיבי דיבר איתי ואני מעופף כזה. נמצא ולא נמצא. אמרתי, אולי אני אבקש חילוף אבל החלטתי להמשיך ובמאמץ גדול לנסות להיכנס למשחק".

והיה לחץ כבד של הצ'כים. לא נתנו לכם לנשום.

"אני חושב שרק פעם אחת בעונה שעברה, בדרבי נגד ריינג'רס, חוויתי לחץ כזה גדול כמו שהצ'כים הפעילו עלינו. אבל הלחץ פחות השפיע עלי כמו העייפות. נהיה קשה לי לנשום ולרוץ אבל החלטתי לא לוותר".

מה היה בהפסקה?

"נכנסתי לשירותים ושפכתי עלי המון מים כדי לקרר את עצמי. בסוף המשחק הרגשתי מותש. הגוף היה כמו סמרטוט. הבנתי שיש לי קורונה. לא היה לי ספק בזה. נשכבתי בחדר צדדי באיצטדיון ורק חיכיתי לחזור הביתה לכפר כדי להיות בבידוד עד שיעשו ל את הבדיקה".

החום עלה?

"עד עכשיו לא. רק כאבי ראש חזקים ועייפות. הגוף כואב ומותש. התשובה הגיעה מרופא הנבחרת שצלצל ואמר שאני חיובי".

עכשיו אתה בבית בחדר מבודד וצריך להיזהר על האישה והילד.

"חמישה חודשים לא ראיתי את אשתי והבן שלי כי אני נשארתי לבד בסקוטלנד והם היו בישראל. עכשיו אני איתם באותו הבית וצריך להיזהר. מנאר אשתי והבן שלי חמודי כבר נדבקו בקורונה לפני שלושה שבועות, כך שאני מקווה שהם כבר לא יידבקו. בכל מקרה אישמר מפני ההורים שלי שגרים כאן והם ייבדקו גם. ככה נעביר את העשרה ימים האלה עד שאחזור לסקוטלנד".

בסלטיק בטח לקחו קשה. קודם ניר ביטון ועכשיו אתה.

"בטח לקחו קשה כי יש להם גם שחקנים נוספים מהקבוצה שנדבקו כמו ריאן כריסטי. אנחנו נפסיד דרבי מול ריינג'רס ומשחק מול מילאן בליגה האירופית. נקווה לחזור לבריאות בהקדם".

בוא נדבר על המשחק מול צ'כיה. ציפיתם לכזו נבחרת טובה שתעשה כזה לחץ?

"אני לא מבין. מה, חושבים כאן שצ'כיה זו נבחרת של נגרים? הפסדנו לנבחרת ממש טובה. אני לא אומר שאנחנו צריכים להיות מרוצים מהפסד, אבל צריך גם להיות ריאליים. אתה יודע מה משגע אותי? מצד אחד מזלזלים בנבחרת ויורדים עלינו שאנחנו לא טובים ואז מגיעה לכאן צ'כיה ומצפים שננצח אותה בקלות. זה אמיתי? תהיו עקביים. לא מבין למה הגישה הזו. אנחנו השחקנים מנסים לעשות הכל. שיחקתי 90 דקות עם קורונה אחרי שיומיים קודם גמרנו 120 דקות בגלזגו וטסנו טיסה קשה לארץ. אז למה הזלזול הזה בנבחרת ישראל? אני יודע שנתנו את הכל בשני המשחקים האלה. שמנו הכל על הדשא. לעשות תיקו בגלזגו ב-120 דקות, זה כישלון? בחודש שעבר גם עשינו איתם תיקו ונגד סלובקיה בארץ היינו צריכים לנצח.

"אנשים לא רוצים לראות שום דבר חיובי בנבחרת. מחפשים רק את השלילי. שום מילה חיובית על השילוב של אלמקייס ואבו פאני. על מנור סולומון. יש הרבה דברים חיוביים בנבחרת ואף אחד לא מדבר. אני באופן אישי כבר לא מחכה להערכה ומילה טובה מאיש אבל חבל לי כי אנשים באים ונותנים הכל בשביל הנבחרת מאהבה ומרצון טוב. אנשים יכולים לנוח או להיות בחופשה. אנשים נדבקו בקורונה כחלק מהאהבה שלהם לנבחרת. אז אני לא מבין למה הנגטיב הזה כלפי הנבחרת כל הזמן".

בקרוב תעלה שאלת המאמן הלאומי. השחקנים בנבחרת מעריכים את רוטנשטיינר?

"רוטנשטיינר הוא המאמן וצריך לבטוח בו. הוא עשה כמה דברים בכדורגל וצריך לכבד אותו. הרי הנבחרת לא נראית זוועה תחתיו. הוא משקיע 200 אחוז בכל אסיפה. אתה רואה שהוא עבד והשקיע לפי כל אסיפה. בכל משחק נראינו לפרקים לא רע בכלל והתמודדנו מול שחקנים טובים. מבחינה מנטלית וילי שיפר את הנבחרת. מול סלובקיה סיימנו את המשחק עם בעיטה של זהבי לקורה וגם מול צ'כיה עם בעיטה של מנור לקורה. זה הרבה לזכותו של וילי שלא נשברנו".

אתה עדיין סוחב את הנאום של זהבי?

"התרגשתי מאוד. כל הגוף שלי היה צמרמורת מהדברים של ערן. כל שחקן בארץ צריך ללמוד מהי מקצוענות מהבחור הזה. אני עם ערן לא מעט בנבחרת ומעולם הוא לא דיבר כך. הוא אוהב להיות בשקט שלו עם המוסיקה שלו. בפעם הראשונה הוא דיבר כך ואם זה ריגש אותי עם כל האדישות שלי, תבין אילו עוצמות היו לדברים שלו".