לדני אבדיה היו הרבה היילייטס בעונה האחרונה, אבל אם היו צריכים לערוך סרטון הפוך, של "לואו-לייטס", כנראה שהיו שם הרבה דקות מהמשחקים הראשונים בסדרת חצי גמר הפלייאוף נגד הפועל תל אביב.
ים מדר נדבק לאבדיה כמו מסטיק לשולחן בכיתה (הערת אגב: הוותיקים שבינינו עוד זוכרים שפעם בני הנוער נהגו ללכת למוסד חינוכי בשם "בית ספר", אז הדימוי קשור לזה), ומירר לו את החיים. למרות פער הסנטימטרים, מדר גרם לו לאיבוד ועוד איבוד, עירער לו את הביטחון והוציא אותו כמעט לגמרי מהמשחק. באותם רגעים, היה נדמה שאבדיה - השחקן היחיד מבין המועמדים הבכירים בדראפט ששיחק באותם חודשים, כך שלא היתה לו הרבה תחרות על תשומת לבם של הסקאוטים ומנהלי הקבוצות - עוד חייב לעבוד המון על הובלת הכדור לקראת האתגרים שיחכו לו, תרתי משמע, מעבר לים.
"ים הכיר אותו היטב מהעתודה. הם באותו גיל, הוא יודע בדיוק מה היתרונות והחסרונות שלו", סיפר לוואלה! ספורט השבוע תומר גינת, חברו של מדר להפועל תל אביב בפלייאוף 2020. "היה ברור לנו שצריך להוציא אותו מאיזון. אם נותנים לו לשחק חופשי, בליגת העל, אז קל לו יותר, והיינו צריכים להקשות עליו באיזושהי דרך. להוציא אותו מאיזון, ללכת בלחץ חזק על הכדור, לא לתת לו את החדירה ימינה. בעיקר במשחק השני, הצלחנו לעשות את זה בצורה בולטת ומרשימה".
השורה הסטטיסטית מאותו משחק היתה אחת הגרועות בקריירה הצעירה, אם לא הגרועה שבהן, עבור הכוכב של מכבי. ב-22 דקות, אבדיה רשם 0 נקודות, 0 מ-3 לשלוש, אפס זריקות ל-2 או מהקו, וארבעה איבודי כדור. גינת קלע 21 לאדומים שניצחו והישוו ל-1:1. לרוע מזלם, אבדיה פיצח גם את האתגר שהעמיד בפניהם יאניס קסטריטיס; במשחק השלישי הוא קלע 22 נקודות עם 10 ריבאונדים והוביל את מכבי לניצחון חשוב בדרך לאליפות.
"בין המשחק השני לשלישי היו בסך הכל שלושה ימים", משחזר גינת. "לא לומדים להקפיץ ולא לומדים לשחק נגד לחץ בשלושה ימים. אנחנו באנו עם אותה תוכנית משחק, אבל הוא עשה התאמות מהצד שלו וידע להתמודד עם הלחץ שלנו הרבה יותר טוב, ובסופו של דבר הכריע את המשחק לטובתם. הוא מסוג השחקנים האלה שגם כשאתה מקשה עליו, שם עליו גוף, מוביל אותו למקום שהוא רוצה - אז מספיקה חצי שנייה של חוסר ריכוז כדי שהוא ישיג יתרון קטן עליך, והוא יעשה נקודות".
הורג אותי בסוויצ'ים
דני אבדיה, כפי שהסברנו לפני כחודשיים, משחק בתפקיד הכי מבוקש ב-NBA. בימים בהם מהעמדות הישנות של 1 עד 5 נשאר מעט מאוד, אפשר להגדיר את אבדיה כ"ווינג ורסטילי". שחקן כנף בעל כישורים רבים שעל פניו משחק איפשהו בעמדות 3-4, אבל מעשית יכול גם להוביל כדור, לקלוע ובעצם לעשות הכל. בהגנה, הוא צריך לדעת לשמור על שחקנים לפחות בשלוש עמדות; בשאיפה, בארבע; וכשאתה ממש טוב - אז על כל חמשת השחקנים של היריבה.
"היום, שחקנים עם סט הכישורים הזה הוא בהחלט הכיוון שהליגה הולכת אליו", מספר לוואלה! ספורט דווין בלייר, שעבד בצוות האימון של יוסטון רוקטס בחמש העונות האחרונות. "אם פעם הקבוצות היו מחפשות את השחקנים המתמחים בהגנה או שלשות, כיום שחקני הכנף צריכים לשמור על עמדות 1 עד 4, לפחות 2 עד 4, ואם הקבוצה היריבה משחקת בלי סנטר 'קלאסי', אז שחקן ששומר 1 עד 5 הוא מדהים. כל שחקן שיש לו את היכולות האלה יהיה יתרון אדיר לקבוצה שלו הגנתית".
"להיות שחקן שמסוגל לנוע בין עמדות רבות, זה דבר חשוב ובעל ערך", אומר לנו עידן רבין, אחד המאמנים האישיים הבולטים ב-NBA בעשרים השנה האחרונות, שעבד עם שחקנים כמו לברון ג'יימס, קווין דוראנט, סטף קרי, כריס פול, כרמלו אנתוני ובלייק גריפין בתחילת דרכם. "מכיוון שכל הליגה עברה למשחק של שלשות, קבוצות אוהבות את הסוג הזה. בשאיפה, הן רוצות חמישה שחקנים כאלה על המגרש".
הווריורס לקחו כך שלוש אליפויות בארבע עונות, ובחצי גמר המזרח האחרון שיחקו טורונטו, בוסטון, מילווקי ומיאמי, ארבע קבוצות שמחזיקות בשחקני מפתח בתפקיד המדובר. יאניס אנטטוקומפו הוא ה-MVP, ג'ימי באטלר נתן פייט ענק ללברון ג'יימס בגמר, ג'ייסון טייטום הוא אחד הכוכבים העולים של הליגה ובטורונטו פסקל סיאקאם עשה עוד צעד קדימה אחרי שנבחר לשחקן המשתפר של העונה ב-2019. מילווקי ניגפה מול ההיט, והשלוש האחרות הן קבוצות שמסוגלות לחסל אותך בהגנת חילופים: בעידן שבו התקפות רבות מתחילות בפיקנרול, והגארדים מחפשים את החוליה החלשה בהגנה, הסיכוי שלך לנצח עולה אם אין לך חוליה חלשה כזו. וכשהיריבה מחפשת מיס-מצ'ים, כדאי שיהיו לך גם שומרים באיזור ה-2.00-2.05 מטר שמסוגלים להתמודד כמעט עם כל סנטר בליגה.
הקבוצה שלקחה את הרעיון הזה הכי רחוק בניסיון להתמודד עם ההצלחה של גולדן סטייט, היתה יוסטון רוקטס. "אחרי האולסטאר של 2018, היינו מחויבים מאוד לפילוסופיה הזו של Switch Everything", ממשיך בלייר. "ידענו שבשביל לקחת אליפות נצטרך לעבור את הווריירס, אז התחלנו להתאמן ולשחק כמה שיותר בסגנון הזה. "הרעיון נשמע פשוט, אבל לעשות אותו נכון זה הרבה יותר קשה. גרמנו לקבוצות הרבה צרות. חלק מהגארדים ניסו לחדור לסל מול קלינט קאפלה, ברמת הרעיון זה נראה הגיוני, אבל קאפלה גרם להם לזריקות קשות והוציא קבוצות מהקצב. אתה חייב את כוח האדם הנכון, וכשיש לך את זה, הרבה יותר קל".
הרוקטס ההם לקחו את הווריירס בשיאם לשבעה משחקים, ואלמלא פציעה של כריס פול בשריר ההמסטרינג, ביתרון 2:3, לכו תדעו אם הרוקטס לא היו עושים סוויץ' ממעמד של "כמעט" למעמד של אלופה. כאשר גם הווריירס וגם הרוקטס, שתי הקבוצות שנותנות כזה שואו בגמר המערב, דוגלות בפילוסופיה זהה - כמו שקורה פעמים רבות ב"ליגת החקיינים" הנקראת NBA, כולן מסתכלות בחלון הראווה ואומרות: "אנחנו רוצות כזה".
זריז, ארוך, אתלטי
רק שעם אחריות גדולה מגיעות גם ציפיות גבוהות. מאוד. העמדה הזו תובענית ודורשת מהשחקנים כמעט את כל סט הכישורים שיש לשחקן כדורסל. על הקליעה כבר דיברנו לפני כחודש, אבל היא רק חלק מהחבילה הנדרשת; ב-NBA, יחכו לאבדיה שומרים פיזיים ואתלטיים בעמדות הכנף, וגם כשגארדים יבואו וילחצו אותו אם וכאשר יידרש להוביל כדור, הם יהיו לא פחות אכזריים מאשר החבר ים מדר.
"אתה חייב שלושה דברים כדי להצליח בעמדה הזו - להיות זריז, ארוך ואתלטי", אומר בלייר, המאמן גם בקבוצת ההתפתחות של הרוקטס - ריו גרנדה ואלי וייפרס. "מי שיש לו את כל החבילה הזו, אלה שומרי העלית. אתה לא חייב את שלושתם, אבל כדאי שאם יש לך שתיים מהתכונות האלה, הן יוכלו לכפר על מה שאין. לדוגמה, אם אתה לא מספיק זריז, אז מוטת ידיים מרשימה יכולה לעצור שחקנים. אם לא תהיה ארוך, אז צריך שתהיה מספיק מהיר ואתלטי כדי למנוע משחקן לקבל את הכדור. מאסה, למשל, היא כבר אלמנט פחות חשוב בהתחשב בכמות המועטת של שחקנים בליגה שמשחקים עם הגב לסל".
מעבר לתכונות הפיזיות, בקבוצות הטובות שמקדשות הנעת כדור ומאפשרות ליותר שחקנים ליזום עם הכדור, נחוצים גם חושים חדים. זה לא קורה רק ב-NBA, אלא מהרמות הגבוהות של אירופה ואילך. "אני לא יודע אם לקרוא לזה דווקא הובלת כדור, כמו היכולת להוריד כדור לרצפה, לתקוף מול שומרים שסוגרים עליך במהירות", אומר גינת, המשחק כפאוור פורוורד בלוולואה הצרפתית. "בלי זה, קשה מאוד לשחקנים בעמדות הללו לשחק. אם בחילופים ההגנתיים פתאום גארד שומר עליך, יש להם שיטות לדחוף ידיים ולנסות לחטוף לך את הכדור, וגם זה יוצר אתגר".
בעמדות של גינת שיחקו פעם חבר'ה כמו תומר שטיינהאור ושמעון אמסלם, והוא יודע שזה כבר לא אותו משחק. "כשגדלתי, המודלים לחיקוי שלי היו ליאור אליהו ואלישי כדיר. סגנון המשחק של שניהם, עם הסמול-בול, המסירות והתנועה ללא כדור, הזכיר כבר אז את הכדורסל של היום. היום שחקנים בעמדות 4 ו-5 צריכים לעשות דברים קצת אחרת ממה שהיה פעם, וכל העניין של משחק עם פנים לסל, יכולת מסירה וקליעה - די הכרחיים ברמות הגבוהות בכדורסל. לכל שחקן, בכל עמדה".
ברוקטס של ד'אנטוני, מודל 2019/20, הכדור היה רוב הזמן בידיים של ג'יימס הארדן או ראסל ווסטברוק. לשאר השחקנים, מספר בלייר, היה תפקיד מוגדר מאוד. "אתה צריך לדעת לקלוע שלשה; לתקוף את השחקן שסוגר עליך; להיכנס לסל לצעד וחצי; או להוציא בחזרה מסירה לשחקן על קשת השלוש. אלה הדברים הבסיסיים, אבל תופתע עד כמה רק למעט מהשחקנים ברחבי הליגה יש את היכולת הזו. בכל מקרה, כשאתה רוקי או שחקן שנה שנייה, התפקיד שלך בסיסי יותר - לא לפשל".
עובד במפעל
הדבר האחרון שאבדיה רוצה זה לפשל. הציפיות ממנו, כבחירת טופ-6 כמעט ודאית על פי הניתוחים כיום, יהיו גבוהות, ולמרות שלא מדובר בדראפט עם סופרסטארים מוכחים, קבוצה כלשהי תשים את הז'יטונים על הצעיר הישראלי. ולכן, מאז שהגיע לאמריקה לפני כחודשיים עם סוכנו ומנהלו מתן סימן טוב, אבדיה לא רק מתאמן גופנית במתקן האימונים P3 באטלנטה, הנחשב לאחד הטובים בעולם; הוא גם עובד על חידוד הכישורים המדוברים עם שני אימונים ביום - אחד קליעה, ואחד שמוקדש לנושאים כמו הגנה או כדרור. המעטפת הזו מגיעה מגוף אחר, הנקרא TSF: The skill factory.
ה-TSF נוסד ב-2011 בג'ורג'יה על ידי ג'וש בר, במטרה לאפשר לשחקנים להתמקצע באלמנטים ספציפיים של המשחק, באימונים על יסודות. ג'רמיה בוסוול, שהצטרף לארגון בשלב מוקדם בתפקיד בכיר, סיפר ל"אטלנטה ג'ורנל קונסטיטושן" ב-2014 כי "המטרה שלנו היא ללמד שחקנים איך לשחק כדורסל - במובן של תנועה, עבודת רגליים, הבנת משחק. כל האלמנטים הקטנים שעוזרים לספורטאים להתפתח ולצמוח ככדורסלנים". האימונים נערכים עוד מגיל 5 וברמות שונות, כאשר בין הקליינטים המפורסמים שלהם ב-NBA נמצאים ג'יימס הארדן, ג'ון וול, קמבה ווקר, השחקן המשתפר של 2019/20 ברנדון אינגרם, פול מילסאפ, ועוד עשרות שמות.
אבדיה נותן לעתים הצצה למשטר האימונים שלו בתמונות ובסרטונים במדיה החברתית. אבל מי שרוצה לראות אותו מכדרר שני כדורים במקביל כמו סטף קרי, כהוכחה לכך שאבדיה מתאמן על שליטה בכדור, כנראה יישאר מאוכזב. ולדברי רבין, שבעצמו המציא כמה תרגילים יצירתיים ומקוריים - ע"ע כרמלו אנתוני מכדרר ביד אחת ומתמסר בשנייה עם כדור טניס, ועוד טריקים שכיכבו גם בקמפיין פרסומי בו צולמו השניים - התרגילים עצמם אינם העיקר, אלא הביצוע שלהם.
"אתה יכול גם לכדרר ארבעה כדורים, איך זה יתורגם לשיפור ביצועים?", שואל המאמן האישי. "אני רואה הרבה גימיקים ועזרים טכנולוגיים ברשתות החברתיות, אבל רק לעתים נדירות אני אומר לעצמי 'וואו, זה משהו ממש חכם שגם יבוא לידי ביטוי במשחק עצמו'. כשעבדתי עם לברון, סטף, דוראנט, בלייק גריפין כצעירים, לא היינו משתמשים באותם עזרים טכנולוגיים ומדעיים, ועדיין ילדים מכל העולם מנסים לחקות את הרגלי האימונים שלהם. חברת נעליים יכולה לייצר נעליים מדהימות, אבל זה שתנעל אותן, לא יהפוך אותך לספורטאי אולימפי".
בלייר מחזק את הנקודה הזו. "זוכר את המשחק 'גיטר הירו' או את 'Dance Dance revolution'? אז היתה פעם גרסה כזו, רק של כדרורים ומהלכי כדורסל", הוא נזכר. "אבל לא ראיתי אף קבוצת NBA משתמשת בזה, מקסימום בליגת המכללות. ב-NBA לא הולכים על גימיקים. נותנים למאמנים לעבוד עם השחקנים מהבסיס וקדימה. שום דבר מהטכנולוגיות לא נותן לך סימולציה של ללכת באחד על אחד מול מגן. אתה חייב לדעת לשלוט בכדור, או שלא תהיה מסוגל לקלוע".
המשחקים האחרונים של דני אבדיה היו בישראל, נגד ראשון לציון והפועל תל אביב. המשחק הבא של דני, מכיוון שאין ליגת קיץ (או חורף), רחוק מאיתנו שלושה חודשים במקרה הטוב. עד אז, ובתור התחלה עד שתהיה לו קבוצה, הוא ינצל כמה שיותר זמן לשיוף האלמנטים הטעונים שיפור במשחק שלו. "יש לו מתנה גדולה, וכישרון עצום - גם כשמקשים עליו הוא מוצא פתרונות", מסכם גינת. "היכולת שלו להוביל כדור ולקלוע בגובה שלו, זה יתרון משמעותי בפוטנציאל שלו להצליח ב-NBA. ואין לי ספק שהוא יצליח".