היא רק רוצה לרקוד: האם דני אבדיה יעזור לשיקגו לחזור לימי הזוהר?

במשחק בית אחד, בנובמבר האחרון, משהו אצל ג'רי ריינסדורף נשבר.

דניאל גרינברג אפילו לא זוכר אם היה מדובר בתבוסה הביתית ליוסטון ב-10 בחודש, בהפסד הביתי לברוקלין ב-17 לחודש, אולי בהפסד מול מיאמי ב-23 בחודש - אגב, בטח שמתם לב למכנה משותף לשלושת המשחקים. הוא רק זוכר שזה היה משחק ביתי בסוף שבוע, ושהרגיש משהו חריג אצל יושב הראש המיתולוגי של שיקגו בולס.

"בדרך כלל, בכל משחק בית כל הכרטיסים נמכרים", מספר לוואלה! ספורט גרינברג, עיתונאי ספורט משיקאגו, "ובאותו משחק שהייתי בו, היו כל כך הרבה מושבים ריקים - אפילו היריבה לא הייתה רעה. גם חלק מהאוהדים שכן באו בעיקר צעקו 'תפטרו את פורמן'. ראו על ריינסדורף שהוא מבין שאי אפשר להמשיך ככה. בתחילת אותו חודש, אגב, הלייקרס הגיעו לשיקגו, וההרגשה הייתה של משחק חוץ. בהנהלה לא ממש היו מאושרים מזה".

ריינסדורף, בלי קשר למירי מסיקה, זוכר את נובמבר. זו הייתה רק ההתחלה. אחרי נובמבר הגיע פברואר. בפברואר הבולס אירחו את משחק האולסטאר. בדרך כלל, הזדמנות להפנות זרקור חיובי לעיר המארחת ולמורשת הכדורסל שלה. כך שעל פניו, זו הייתה אמורה להיות חגיגה בעיר הרוחות. אפילו אנתוני דייויס, שגדל בשיקגו, נתן שביב של תקווה כאשר השאיר את הדלת פתוחה לחזרה אפשרית, בפאנל בו השתתף. אבל לבולס לא היה אפילו נציג אחד בין 24 השחקנים במשחק הכוכבים המרכזי. במקום חגיגה, נזכר גרינברג, "כולם פשוט צחקו על הבולס. כבר שנים שהם הבדיחה של הליגה, נחשבים לאחד הארגונים המיושנים ביותר".

פברואר הלך, מארס הגיע עם פגרת הקורונה, ועוד עונה מאכזבת הסתיימה - כך יתברר כשתתפרסם תוכנית הבועה - עבור שיקגו. בשלוש העונות האחרונות הם ניצחו בפחות משליש מהמשחקים שלהם, ומאז העזיבה של ג'ימי באטלר גם לא הגיעו לפלייאוף. נכון שבסך הכול מדובר על שלוש עונות, אבל כאן זו לא שארלוט ולא סקרמנטו שבהן אפשר גם לחיות עשור בלי פלייאוף ואף אחד ברמה הארצית לא יזיל דמעה. זו עיר ענקית עם קבוצת כדורסל שנושאת על גבה הר של מסורת. וכשהגיע אפריל, שיקגו בולס חזרה להיות הקבוצה שכל אמריקה מדברת עליה, וג'רי ריינסדורף - בזכות סדרה תיעודית אחת - שוב הרגיש איך זה להיות בטופ.

"הריקוד האחרון" הייתה אמורה לעלות למסך ביוני אחרי סדרת הגמר, אבל, אתם יודעים מה קרה. באמצע אפריל, בהיעדר כל ספורט ממשי אחר, הסדרה הדוקומנטרית על מייקל ג'ורדן והבולס של שנות ה-90, שזכתה רק השבוע באמי, התפוצצה על המסכים ברחבי העולם. עשרות מיליונים על פי ההערכות צפו בתופעה, ובשום מקום באמריקה לא היה לה רייטינג גבוה יותר מאשר במדינת אילינוי. שבוע לפני הפרמיירה, ריינסדורף נענה לבקשת האוהדים מנובמבר (ומכל חודש אחר, פחות או יותר, בשנים האחרונות), ופיטר את הג'נרל מנג'ר גאר פורמן, שהוחלף באיש המקצוע המוערך מדנבר, שחקן העבר האגדי ששיחק בברצלונה 1992 נגד ג'ורדן: ארתוראס קרנישובאס.

"על ההנהלה של הבולס תמיד יש לחץ", מסביר גרינברג, "זו שיקגו בולס. אבל הסדרה הגבירה את הלחץ. האנשים בשיקגו רצו שוב את האווירה הזו, רצו שהבולס יחזרו להיות רלוונטיים". בהתחשב בעניין שגילו הבולס (למרות שההנהלה, כזכור, התחלפה) בדני אבדיה במהלך העונה, ייתכן שעל הישראלי תוטל חלק מהאחריות להחזיר עטרה ליושנה.

אחרי שצפה בפרקים 3-4, קרנישובאס הנרעש החליט סופית מי יהיה הג'נרל מנג'ר החדש שיעבוד תחתיו: מארק אוורסלי, עם עבר בהנהלת פילדלפיה ובנייקי בין היתר, הפך לשחור הראשון בתפקיד המנג'ר של הבולס. "הייתי כל כך אמוציונלי כשצפיתי בסדרה, שחשבתי לעצמי - למה לחכות עד יום שני? נראה אם הוא ער", סיפר קרנישובאס ל-ESPN על הרגשות שגדשו אותו באחת בלילה.

לא ברור אם הליטאי כתב "ערה?" ואם אוורסלי ענה בסמיילי קורץ, אבל לבולס נולד מנג'ר חדש, שהוכרז ב-1 במאי. לא חלף הרבה זמן, וגם המאמן ג'ים בוילן קיבל הוראה להתחיל לארוז. "בוילן ספג ביקורת עצומה על כך שניסה להשתיל קשיחות ומנטליות של צווארון כחול בחבורת השחקנים שהייתה שם, ובעיניי זה לא הוגן", אומר בריאן אורינגר, סקאוט NBA במשך 7 שנים וכיום מפעיל החשבון "Scouting with Bryan", "זו הייתה קבוצה סופר-צעירה בלי שום מושג איך לנצח".

השבוע צורף לחבילה גם מאמן חדש, בילי דונובן, שירוויח על פי הדיווחים 24 מיליון דולר ל-4 העונות הקרובות. דונובן עזב רק לפני כחודש את אוקלהומה סיטי, דווקא לאחר שהוביל אותה הרבה יותר רחוק מאשר בתחזיות האופטימיות ביותר. בתחילת העונה נתנו להם 2% סיכוי להגיע לפלייאוף; בסופו של דבר, הם היו רחוקים מהלך אחד מחצי גמר אזורי. רק שעם כריס פול בחוזה כבד לקראת שלהי הקריירה, וערימת משאבים ובחירות דראפט לשנים הקרובות, בהנהלה החליטו לשנות כיוון. לדונובן זה פחות התאים. "הוא הסכים לשינויים קטנים", מספרת שרה דיוברי, עורכת אתר Welcome to loud city המסקר את הת'אנדר, "אבל הת'אנדר רצו להתחיל בפירוק ושינוע מטען למקומות אחרים, או במלים אחרות, שינוי גדול".

"עם המינויים האלה, הבולס חזרו להיות מועדון מכובד", אומר גרינברג, "ההנהלה הקודמת היתה מאוד אולד-סקול, ניסו להתאים את עצמם, אבל זה לא היה זה. תחת השלטון החדש, יש כבר מאמן שהיה שחקן ויודע לתקשר עם שחקנים. הם מביאים קבלות ואמינות, משהו שחסר לבולס בשנים האחרונות". אורינגר מוסיף: "בוילן פיתח כמה שחקנים שיכולים לשמש כשחקני רוטציה בליגה. אני מקווה שהם למדו לשמור ולשחק חזק, אלה הרגלים שיעזרו להם אצל בילי".

אחת הסיבות שבגללן הועלה חשש שדני אבדיה יגיע לניו יורק ניקס, היא המאמן טום ת'יבודו, שידוע ככזה ששוחק את שחקניו עד דק באימוני פרך. אז גם על דונובן, מתברר, לא חסרים אנשים שיתנו סיפורי אימה. "אין מאמן שעבדתי עבורו כל כך קשה כמו דונובן, ועברתי גם אצל ת'יבס", סיפר הקלע דאג מקדרמוט לסם סמית', אותו סם סמית' מ"הריקוד האחרון", ב-NBA.com. "בילי מגיע לאולם ב-5 וחצי בבוקר. הוא נשאר עד מאוחר בלילה. כולו בנאדם של כדורסל". גרינברג מוסיף: "הוא מאמן שעבורו שחקנים מוכנים לרוץ דרך קיר לבנים".

את הסמכותיות ואהבת השחקנים הללו, מעידה דיוברי, דונובן לא משיג דווקא דרך תס"חים. "הוא יכול ליצור קשרים בקלות עם השחקנים, בעיקר הצעירים שבהם. למשל סטיבן אדאמס, שהוא בחור רגוע ונינוח שאוהב להשתטות, היה נוהג להתראיין כשהוא יחף. אני לא זוכרת שזה היה קורה אצל סקוט ברוקס, המאמן הקודם. דונובן יחסית נינוח גם הוא, וכך הוא גורם לאנשים להתקרב אליו, להקשיב לו, לשאוב ממנו רעיונות. הצעירים ממש אהבו את זה. יש סיבה שהוא היה מאמן מכללות מצליח".
דונובן הוביל את אוניברסיטת פלורידה להישגים נהדרים, כאשר באחת מתקופות השיא שיחקו אצלו צמד גבוהים שהמשיכו לקריירות NBA מרשימות - ג'ואקים נואה ואל הורפורד. נואה, שכבר היה מחוץ לליגה וחזר להופעות אורח בודדות אצל הקליפרס בבועה, עוד עשוי לחזור לבולס, הקבוצה בה פרח בתחילת העשור הקודם, כדי להיות מנטור בחדר ההלבשה או בצוות המקצועי. לגבי הורפורד… בעצם, תכף נגיע לזה.

אחרי המכללות, דונובן עבר למקצוענים והגיע לאוקלהומה סיטי כדי לנסות ולהוציא אליפות מהעונה האחרונה של קווין דוראנט וראסל ווסטברוק. הת'אנדר של דונובן מיררו את החיים בפלייאוף 2016 לאלופה המכהנת, גולדן סטייט, והובילו עליה 1-3. הווריורס עשו מהפך ועלו לגמר, ובפעם הבאה שדונובן הגיע להעביר אימון באוקלהומה סיטי, דוראנט כבר היה שחקן של הווריירס.

גם בלי דוראנט, הת'נדר בהובלת ווסטברוק עדיין המשיכו להגיע כל שנה לפלייאוף. העונה, כאשר ווסטברוק נשלח ליוסטון תמורת כריס פול ושפע בחירות, נראה שהרצף יסתיים. בזכות פול הוותיק, וצעירים שהתפתחו נהדר כמו שיי גילג'ס אלכסנדר ולוגנץ דורט, עוד נשאר שם טעם של עוד. רק שכאשר השעון הראה חצות, הת'אנדר התחילו להתעניין בדחפורים וטרקטורים לצרכי בנייה מחודשת. דונובן, למרות שנבחר על ידי הקולגות שלו כאחד ממאמני העונה, החליט לעזוב, והפך לאחד המאמנים המבוקשים בשוק. פילדלפיה ואינדיאנה, שתי קבוצות פלייאוף, הוזכרו כאופציות. אז למה הוא הלך לשיקגו?

"אני לא כל כך מבין - באוקלהומה סיטי הוא לא רצה להיות חלק מבנייה מחדש, ואז הוא הולך לשיקגו, שגם שם צריך מהפכה בסגל?", תוהה אורינגר. "בשיקגו הוא לא בא ל'ריבילד' רגיל", מסביר גרינברג, "הוא בא לשים את שיקגו בולס בחזרה על המפה". ודיוברי מחדדת: "את זאק לאבין הוא יצטרך לקחת עוד רמה קדימה".

הסגל הנוכחי של הבולס, איך לומר, לא ממש מזכיר את ימי הזוהר. כן, יש להם שוטינג גארד סקורר שמעופף לשחקים, אבל כאן בערך נגמרות הנקודות להשוואה בין ה-GOAT לבין זאק לאבין. "זאק לא הוכיח שהוא יכול להיות מספר 1, לאורי מרקאנן איבד את הביטחון שלו", אומר אורינגר, ודיוברי מוסיפה: "צריך לזכור שלאבין יעבור אצל מאמן שישי בשבע שנים. יהיה כיף לראות את הבולס מתפתחים עם דונובן. היו להם בעונה האחרונה לא מעט משחקים בהם ההתקפה הייתה טובה, ואז נתקעה והופכת לצפויה מדי, ואז הכול נפל על לאבין".

גרינברג מעיד שמהפך בסגל בהחלט נמצא בתוכניות של קרנישובאס, אוורסלי ודונובן. "אני חושב שתוך שנתיים, פחות או יותר, לא יישאר הרבה מהסגל הנוכחי", אומר העיתונאי המקומי. "בהנהלה לא חושבים שהסגל הנוכחי מספיק טוב. הם מחכים לשוק החופשי של 2021. זאק כנראה יישאר, לפחות בטווח הקרוב. לאורי סבל מאוד, אבל הסוכן שלו מקורב מאוד לארתוראס. לקובי ווייט היה הרבה פוטנציאל ואנשים התרגשו ממנו, ויש את וונדל קרטר ג'וניור - כשהוא הגיע מהדראפט הישוו אותו לאל הורפורד. יכול להיות שדונובן ירצה להפוך אותו לשחקן כזה".

בעונה שעברה, בעזרת השולף המהיר ווייט וכמה שיפורים נוספים, הבולס התחילו להתקדם לכדורסל של שנות ה-2020 - יותר קצב, יותר שלשות. לפחות עניין הקצב צפוי להישמר אצל בילי, לדברי גרינברג. "זו קבוצה צעירה, אין סיבה שהשחקנים יתעייפו. אני רואה אותם רצים וזורקים שלשות, לא בונים על התקפות עומדות. דונובן הוא מאמן הגנתי מאוד, אבל דווקא בצד ההתקפי ראו אצל הת'אנדר בבועה לא מעט יצירתיות בדקות האחרונות".

את אבדיה, גרינברג - עם משפחה בישראל - מכיר היטב. יש לו מנוי למשחקי ליגת ווינר והוא גם ראה אותו אישית בשנים האחרונות. "לטעמי הוא השחקן הכי טוב בדראפט", אומר גרינברג, "הוא מגן מאוד אנדרייטד, יכולת המסירה שלו מאוד מתאימה למה שהבולס מחפשים. הבעיה היחידה היא שאני לא יודע איך הוא יתאים כשאוטו פורטר, שכנראה יממש את האופציה בחוזה על 28 מיליון דולר לעונה הקרובה, אמור לשחק לו על הבלטה. אני לא רואה את פורטר יורד לספסל בשביל אבדיה. אבל תלוי איך הדראפט יתקדם. אם דני לא ייבחר עד המקום הרביעי, יכול להיות שהבולס ינסו להעביר את פורטר לקבוצה אחרת ואז יקחו את דני. אני מאוד אשמח אם הוא יגיע לכאן".

כחלק מהשלטון החדש, הבולס מינו - פחות מיממה אחרי דונובן - סקאוטרית בינלאומית חדשה. וניה צ'רניבץ, סלובנית שניהלה את פעולות ה-NBA ממשרדי הליגה במדריד, ובין היתר הייתה שותפה בארגון מחנות "כדורסל ללא גבולות" - באחד מהם, שנערך בישראל, היא שיתפה פעולה עם מתן סימן-טוב, סוכנו של אבדיה. האם יש כאן רמז לעתיד? לא בטוח. מה שכן בטוח זה שקרנישובאס, ליטאי שמגיע מהמערכת המאוד מוצלחת של דנבר, המתבססת על צמד סרבי-קנדי, מכיר בערכם של שחקנים בינלאומיים. "ההצלחה של דנבר פתחה את התיאבון לאוהדים כאן", מציין גרינברג. דונובן, מצדו, אימן באוקלהומה סיטי את דנילו גלינארי, שחקן שהושווה - ולא ברור למה, לאור סגנון המשחק השונה לגמרי - לאבדיה.

ואולי עכשיו, עם אפשרות לבחור עוד שחקן בינלאומי, דונובן ימצא אבן פינה חדשה למעצמה שהוא רוצה לבנות בשיקגו.