המירוץ לצמרת של דני אבדיה

"אתה כבר לא עוד בנאדם": כך זה מרגיש לשחק לראשונה ב-NBA

ג'ו אלכסנדר חטף טראש טוק מפירס וגארנט. גל מקל קיבל השראה מנוביצקי. ג'רון בלוסומגיים הופתע מכמה שהסופרסטארים היו נחמדים. וכולם הבינו שכמה שהם התכוננו ל-NBA, ברגע האמת מגלים דברים שלא חשבת עליהם. התחלות חדשות, גרסת הליגה הטובה בעולם - בקרוב אצל דני אבדיה

  • דני אבדיה
  • NBA
ערן סורוקה
דני אבדיה מכריז על הרשמתו לדראפט (באדיבות מכבי תל אביב)

יש דברים שג'ו אלכסנדר רצה לומר. והוא לא אמר. אז באיחור אופנתי של כ-12 שנים, הוא אומר אותם עכשיו.

"היי, סקוט, אני מקווה שאתה מבין שכשאתה מכניס אותי למשחק היום, ואני עולה על המגרש לראשונה כשחקן NBA, יגיע הרגע שהתאמנתי והתכוננתי לקראתו כל השנים האלה, כל החיים שלי. זה הכל בשבילי".

יום אחד, בעוד כ-3-4 חודשים בתקווה, גם דני אבדיה יעלה לראשונה על פרקט במשחק NBA. הפרפרים יצטרכו להיעלם, ההתרגשות תהיה חייבת לחלוף, הכרוז יקרא בשמו, האוהדים - בטלוויזיה או ביציע - יצפו בדריכות. גם עבור דני, זה יהיה הרגע שעליו חלם שנים. מה קורה בגוף ובראש, רגע לפני? מה לא מספרים לך על הליגה הזו, ומה מספרים לך ועדיין אתה לא מבין עד שאתה פוגש מגובה הפרקט? לרגל ראש השנה, חזרנו לשלוש התחלות חדשות, של שלושה שחקנים - אחד ישראלי, אחד אמריקני, אחד גם וגם - כדי להבין איך זה מרגיש.

עוד בוואלה! NEWS

"דני אבדיה השחקן הטוב ביותר בדראפט, הוא צריך להיבחר ראשון"

לכתבה המלאה

2.11.2008, מדיסון סקוור גארדן, ניו יורק סיטי
"אתה הולך עם 5 דולר או 10,000 דולר בכיס?"

ג'ו אלכסנדר ערך את הופעת הבכורה שלו ב-NBA באולם הספורט המפורסם ביותר בעולם. 3:01 לסיום הרבע הראשון, הוא החליף את ריצ'רד ג'פרסון במדי מילווקי באקס. עם המאמן סקוט סקיילס עוד לא היתה לרוקי מערכת יחסים של ממש, כך שאת הנאום הנרגש הוא השאיר בצד. "פשוט הייתי עצבני מדי, לא הייתי יכול להגיד את מה שתכננתי", הוא מסביר לוואלה! ספורט.

הפורוורד, כיום בעירוני נהריה אצל דני פרנקו, כן זוכר איך המאמן דאז - סקיילס - בא לשבור את הקרח לפני המשחק. "הייתי בחדר ההלבשה, וסקוט בא ואומר לי 'ג'ו, כמה כסף יש לך בכיס?', ולא הבנתי אז שאלתי, 'אתה צריך כסף?', אז הוא ענה: 'אני רק רוצה לדעת, אתה הולך עם 5 דולר או עם 10,000 דולר? איזה בחור אתה?'. הוא רצה לראות אם אני מוכן. התבדח איתי".

הבאקס ניצחו באותו ערב. אלכסנדר לא קלע. כעבור חמישה ימים, במשחקו השלישי כמקצוען, ג'ו פגש את האלופה הגאה מבוסטון, עם שניים מגדולי הטראש טוקרים ב-NBA במאה הנוכחית, קווין גארנט ופול פירס, ובאותו ערב רשם את הנקודות הראשונות שלו כמקצוען. את המפגשים איתם באותה עונה הוא זוכר גם ממרחק של 12 שנים.

"ג'ו, אתה מבין שאתה נכנסת בקווין גארנט?". ג'ו אלכסנדר (צילום: AP)

"כל המשפחה והחברים שלי ראו את המשחק נגד בוסטון בטלוויזיה, ופעם אחת גארנט בא בהתקפת המעבר לאיזור קו העונשין וניסה לעשות חסימה לפיק'נ'רול. ניסיתי לטרפד את המהלך ונכנסתי בו חזק, כי למה לא, לעזאזל, הייתי בחור גדול. הוא התחיל לקלל, 'מה אתה עושה?'. אחרי המשחק אחי מתקשר ואומר לי 'ג'ו!! אתה מבין שאתה נכנסת בקווין גארנט?' אמרתי לו, 'אני אעשה את זה לכל מי שעל המגרש המזורגג'. היה מצחיק, אבל זו היתה הגישה שלי. לא משנה נגד מי אני משחק, אהיה איתו קשוח".

ברגע אחר, אלכסנדר לקח את פירס כפרויקט. "הרגשתי ממש טוב עם עצמי, עשיתי מהלך טוב והחלטתי ללחוץ על פירס על כל המגרש. אמרתי למייקל רד 'עזוב, אני לוקח את פול'. אז פירס עשה תרגיל של שחקן ותיק והוציא עבירה. וכל הדרך לקו העונשין אנחנו הולכים ביחד והוא אומר לי 'יא חרא, לא לימדו אותך איך לשחק? תחזור לקולג' ותשתוק כבר'. והוא מגיע לעונשין והוא וגארנט ממשיכים לדבר עליי. 'לא לימדו אותו כלום?'".

מעבר לצחוקים, אלכסנדר - שהמשיך מה-NBA לקריירה באירופה, כולל שנים רבות בישראל בה גם קיבל אזרחות - ממליץ לכל מי שמגיע ל-NBA בפעם הראשונה לאמץ גישה כמו שלו. לא להסתנוור גם כשמולך הכוכבים הכי גדולים בעולם, אלה שכמה שנים קודם רק פינטזת להיות איתם על אותו פרקט. "אם אתה הולך ל-NBA, אי אפשר להיות מסונוור. כשאתה בא עם העצמות והלב והאדרנלין, אתה רוצה לאכול אנשים אחרים על המגרש. כל מי שעבר לידי, רציתי להרוג אותו. להתלהב מהכוכבים זה בשביל הקהל. אם תסתנוור מהם, לא תהיה בליגה. הפעם היחידה שבה התלהבתי מכוכב, היתה כששיחקתי בשיקגו, ומייקל ג'ורדן בא לבקר אותנו בחדר ההלבשה".

"כשאתה שם אתה לא באמת מחשבן למישהו". גל מקל (צילום: GettyImages)

30.10.2013, אמריקן איירליינס סנטר, דאלאס
"אחרי המשחק הראשון, נפתח הפקק"

"זה היה נגד אטלנטה, נכון?". גל מקל לא טעה. "התרגשתי מאוד. בקדם עונה קיבלתי הרבה דקות - חוסה קלדרון, הרכז הראשון, היה פצוע. לפתיחת העונה הוא בדיוק חזר, אז הכנתי את עצמי לזה שלא אשחק הרבה. לא היה לי משחק גדול, קלעתי 2 או 4 נקודות (2 מ-2 מהעונשין ב-8:51 דקות, עם 2 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, לרקורד), אבל היתה הרבה התרגשות. דווקא אחרי המשחק הרגשתי שנפתח הפקק, ויצאתי לרצף משחקים טובים. הפרפרים עברו והרגשתי הרבה יותר משוחרר. למשחק השני נגד יוסטון ועמרי כספי, כבר הגיעו אבא שלי, אשתי דניאל ודודה שלי".

במשחק השני, הרכז הישראלי, בן 25 דאז, פגש גם את ג'יימס הארדן ודווייט הווארד. במשחק הרביעי הוא כבר שיחק נגד סטיב נאש. "כשאתה שם אתה לא באמת מחשבן למישהו, לפחות זו המנטליות שלי. אני בא לנשוך כל אחד שעומד מולי. קשה להפחיד אותי, והיו משחקים שקיבלתי פידבקים מאוד חיוביים בתחילת הדרך מהיריבים, שאמרו לי להמשיך לשחק כמו שאני. ג'ורג' היל, ג'ף טיג, טיי לאוסון, וגם מייק קונלי, שעליו היה ממש קשה לשמור. אבל כן, שמע, זה כיף. שמות, כוכבים, כדורסל ברמה גבוהה".

"לא היה משחק שאתה בהילוך נמוך". גל מקל (צילום: GettyImages)

מה אתה רואה מגובה הפרקט שלא ידעת קודם, שאלתי. "להמון אנשים מבחוץ נראה שהמשחקים בעונה הסדירה הם בהילוך שני, שלישי. אבל עדיין האינטנסיביות מאוד גבוהה, ולפחות אצלנו בדאלאס לא היה משחק שאתה משחק בהילוך נמוך. שיחק איתי מונטיי אליס ולא הבנתי איך בחור צנום כמוהו טס ב-200 קמ"ש במעלה ובמורד המגרש, נכנס במקררים וסנטרים שגדולים וחזקים ממנו, ועושה את זה כל משחק, כל משחק. כשאתה רואה כמה שחקנים כמוהו עושים את זה, חייב להיות פה איזה קאץ'. נפל לי האסימון שבטח יש להם כמה טריקים".

לרכז של מלאגה כיום היתה גם מסקנה מעניינת, אם כי אז בא אנתוני דייויס - שפגש אותו במשחק האימון הראשון שלו במדי המאבריקס - ונותן לה גג. "מצד אחד אנשים אולי יופתעו לשמוע, אבל הרבה יותר קל לעשות נקודות ב-NBA מאשר ביורוליג, יורוקאפ או ליגה ספרדית. עם כל הריווח, שחקן כמוני עושה פיקנרול ויכול להגיע לצבע לשנייה, ואז אפשר לזרוק או לתת מסירת הקשתה לסנטר. מצד שני, באירופה אם עברת שחקן אתה כנראה כבר בסל, וב-NBA בזכות האתלטיות הם חוזרים אליך משום מקום. שיחקנו נגד ניו אורלינס, עשיתי פיקנרול, פיצלתי את השמירה עליי, ראיתי את הסל, דייויס והמגן שלי כבר נשארו מאחוריי, ופתאום הוא שלח את היד, תפס לי את הכדור ביד אחת וחטף אותו. נדהמתי. זה נחרת אצלי בזיכרון עד היום".

"במשחק השני כבר הכניסו אותי לרוטציה". ג'רון בלוסומגיים (צילום: GettyImages)

5.12.2018, קוויקן לואנס ארינה, קליבלנד
"היתה דרך קשה, והכל השתלם לי"

אצל ג'רון בלוסומגיים, חברו של אלכסנדר לנהריה כיום, המשחק הראשון היה נגד אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה. אמנם הדקות הראשונות הגיעו בגארבג' טיים, אבל בלוסומגיים פסע אל המגרש בפעם הראשונה כשמנגד כבר יושבים על הספסל סטף קרי וקווין דוראנט מגולדן סטייט, שטיילה לניצחון 105:129. "כשהלכתי לאולם מחדר ההלבשה, הייתי המום", הוא מספר לנו. "כל מה שעבדתי עליו, הדרך שלי ל-NBA שהיתה קשה, הכל השתלם לי".

שנה קודם בלוסומגיים נבחר בסיבוב השני על ידי סן אנטוניו, ושיחק במדי אוסטין טורוס, קבוצת ליגת הפיתוח שלהם. בתחילת עונת 2018/19 הוא הועבר בטרייד לקנטון צ'ארג', קבוצת הפיתוח של הקבאלירס, וכעבור חודש שיחק לראשונה בליגה של הגדולים. הקאבס בעונה שאחרי עזיבת לברון ג'יימס ל-LA כבר היו במסלול המהיר ללוטרי, ומהר מאוד בלוסומגיים הבין שהוא הולך לקבל הרבה יותר הזדמנויות מרוקי רגיל במעמדו. "במשחק השני כבר הכניסו אותי לרוטציה, הייתי קצת בהלם מכמות הדקות. גם מהמהירות ומרמת הכישרון, אבל הסתגלתי מהר. הקאבס האמינו בי ובמשחק שלי, וזו היתה חוויה ממש כיפית".

ג'רון, בן 25 דאז, נזרק למים העמוקים ופתח בחמישייה בארבעה מתוך 27 משחקיו במדי הקאבס באותה עונה. "שיחקתי בעמדות 3-4, והייתי צריך לשמור על יאניס אנטטוקומפו, קוואי לאונארד, בראדלי ביל". אולי זו הליגה שהשתנתה והשחקנים נהיו יותר חברים ופחות אויבים, אולי פשוט כבר לא מייצרים טראש-טוקרים כמו גארנט ופירס, אבל הפורוורד לא זוכר יותר מדי קללות ולוחמה פסיכולוגית מהצד השני. "הופתעתי מכמה שהיריבים היו נחמדים. מיירס לאונרד מפורטלנד החמיא לי על האתלטיות והמשחק שלי, גורדון הייוורד מבוסטון סיפר שהמאמן בראד סטיבנס אהב את המשחק שלי. 6 שנים קודם הייתי בקולג' ושיחקתי באחד המחנות שלו. משם הכרנו".

"הכי קל להגיד שהמהירות והאתלטיות הם הדבר שקשה להסתגל אליו, אבל מבחינתי זה היה בעיקר הגודל של כולם", הוא נזכר. "אני בחור די גדול וחזק, 2.01 מטר, ואני מגיע ל-NBA ואנשים בגובה שלי משחקים כרכזים או שוטינג גארד. כל כך מוכשרים, הם נראים מעולם אחר. ועדיין כשאתה ב-NBA, בסגל של קבוצה, מקבל דקות משחק, זה אומר מבחינתי שיש לי כישורים, יש לי ערכים, יש לי עתיד".

מקבל עוד כמה עצות בחינם. דני אבדיה (צילום: דני מרון)

דצמבר 2020/תחילת 2021, אולם לא ידוע, עיר לא ידועה
"מתייחסים אליך כמו לאל"

העתיד של דני אבדיה אמור לקבל צורה חודשיים מהיום, ב-18 בנובמבר. בתחזיות הדראפט מיד לאחר הלוטרי ההערכה הרווחת היתה שייבחר איפשהו בין שיקאגו הרביעית, קליבלנד החמישית ואטלנטה השישית, אם כי השבוע כבר הציעו בלוגרים של מינסוטה (הבוחרת ראשונה) וגולדן סטייט (בחירה 2) שיילכו על דני. פלייאוף 2020 כנראה עשה פלאים לכישורים וערכים כמו יכולת מסירה, קבוצתיות ויסודות הגנתיים טובים, בעוד הכוכבים האחרים בדראפט זכו דווקא לשנמוך: רכזים ללא קליעה כמו לאמלו בול, סקוררים ללא הגנה כמו אנתוני אדוארדס, או סנטרים "ענקיים" כמו ג'יימס ווייזמן, כבר ארזו כולם את המזוודות ועזבו את הבועה.

לאן שלא יילך, אבדיה מקבל כאן כמה עצות בחינם, כאלה שיכולות להיות שוות זהב. מקל, למשל, זכה לשחק לצד דירק נוביצקי, וכוכב כזה יכול להכתיב לכל הקבוצה את רמת האינטנסיביות. "קודם כל הוא בנאדם מדהים, אפשר לראות את זה מבעד למסך. ההתנהלות השלווה, הצניעות שלו, הוא לא מהמנהיגים הקולניים שמחלקים הוראות ותופס את כולם בחולצה כדי להחדיר מוטיבציה. הוא, בשקט שלו, עושה את האחרים לידו טובים יותר".

מצד שני, לא כולם זוכים לחלוק חדר הלבשה עם שחקן היכל התהילה. לפעמים פשוט צריך ללכת ולתפוס את השחקנים הוותיקים בקבוצה, כמו שמספר בלוסומגיים. "מי שהכי יכול לעזור לך בתחילת הדרך אלה הווטרנים. אצלנו היו טריסטן תומפסון, קווין לאב, צ'אנינג פריי. הייתי צעיר והם ראו אותי, נתנו לי טיפים ועזרו לי. תמיד תקשיב לווטרנים שלך - יש סיבה שהם שם. תמצא שחקן ותיק, תלמד ממנו כל יום כמה שאתה יכול, והכי חשוב שתמשיך להאמין בעצמך - אחרת, לא יאמינו בך".

אלכסנדר מזכיר שעל הפרקט החיים עדיין פשוטים יחסית למה שמתרחש מחוץ למגרש. "הדבר העיקרי זה שמתייחסים אליך כמו לאל. הכל משתנה. מערכות היחסים שלך, אנשים רוצים להיכנס לך לחיים, אתה כבר לא עוד בנאדם. לוקח זמן להבין את זה ולהתאים את עצמך". והנה טיפ אחרון: "לכל שחקן יש צוות. מאמן אישי, בן משפחה, מישהו שיכול לדבר איתך. שים את האנשים האלה על מטוס, תסדר להם דירה וקח אותם איתך. לאנשים שהצליחו בליגה על המגרש, יש קבוצה משלהם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully