"ההחלטה של קליבלנד לוותר על צ'די עוסמאן תמורת שני שחקנים עם חוזה שנגמר, מראה שהעונה הקרובה תהיה ההזדמנות של דני אבדיה להוכיח את עצמו כשחקן העתיד של הקאבס בעמדה מספר 3. המאמן ג'יי בי ביקרסטאף, שאימן באופן נדיר למדי את הקבוצה גם בליגת הקיץ, ציין לטובה את השילוב בין אבדיה לבין דאריוס גארלנד בלאס וגאס".
(מתוך: כתבה שהייתה יכולה להתפרסם בחודש הבא בעולם נורמלי)
התלמידים מתרגלים למורות ולמורים בבית הספר, יוני רכטר עשה את הבוחטה השנתית כאילו היה מריה קארי בחג המולד, חצבים פורחים, סיכומי שנה נכתבים ומתפרסמים בעיתונות העברית - כל הסימנים מעידים שאנחנו בספטמבר. בעולם נורמלי, זה היה השלב שבו היינו מתכוננים לעונה הבאה ב-NBA, שאמורה להיפתח באמצע אוקטובר, ומנתחים את תוצאות הדראפט ואת ההשלכות לקראת עונת 2020/21. אבל משק כנפי העטלף הסיני בווהאן (או פנגולין, אם כי לפנגולין אין כנפיים) שינה במעט את ההיסטוריה, וכעת, למרות שלוח השנה מראה ספטמבר, אין לנו מושג מי תזכה באליפות 2019/20, מתי העונה הבאה תתחיל, ותאריך לדראפט נקבע רק לפני יום-יומיים.
חוץ מזה הכל תקין
דראפט 2020 היה אמור להיערך במקור בסוף יוני. הקורונה שינתה את התוכניות של כדור הארץ ובמסגרת ההתכווננות המחודשת, נקבע 16 באוקטובר כתאריך היעד - ימים ספורים לאחר התאריך האפשרי האחרון לסיומה של סדרת הגמר, 12 באוקטובר. רק שבינתיים קרו כמה דברים, ביניהם שביתת המחאה שעצרה את הליגה לשלושה ימים וביטול מחנות המבחן למועמדים, כך שבמהרה הלך והתברר שדראפט ב-16 באוקטובר כבר לא יהיה. נכון לדיווח שפורסם ברביעי לפנות בוקר באתר The Athletic, הרגע הנכסף היה אמור להגיע בכל זאת מתישהו באוקטובר. עברו כמה שעות, ו-ESPN דיווחו ש-18 בנובמבר, יום רביעי, יהיה תאריך היעד.
אז איך הגענו למצב בו דווקא בליגה של הקומישינר המצוין אדם סילבר, תאריך כל כך קריטי כמו דראפט בחירת השחקנים לשנה הבאה נשאר בערפל בשלב מתקדם כזה? בשביל להבין למה, אנחנו הולכים להתחיל במשהו אחר שקרה במזרח הרחוק, והפעם בוודאות באוקטובר - 4 באוקטובר 2019.
עוד בוואלה! ספורט
כאשר דריל מורי התעורר במהלך מסע המשחקים של יוסטון רוקטס ביפן והחליט לצייץ את תמיכתו במפגינים למען דמוקרטיה בהונג קונג, הוא בטח לא תיאר לעצמו שיגרום למשבר בינלאומי. דווקא המנג'ר עם הרקע הכי אנליטי בליגה, שכל החלטה שלו בנוגע לשכר של שחקן יכולה לקבוע את העתיד הכלכלי של הרוקטס וכמה יוכלו להתחזק, גרם לליגה נזק כלכלי כבד - שהתבטא בניתוק היחסים מצד חלק מהחברות והגופים הסיניים שהיו בקשרים מסחריים עם ה-NBA. ההערכות דיברו על עשרות ואולי מאות מיליוני דולרים שנגרעו מהחשבון. רשמתם? רשמתם.
תקרת השכר לקבוצה בעונת 2020/21 הייתה אמורה להיות, על פי תחזיות הצמיחה של הליגה אי שם לפני שנה, כ-115 מיליון דולר - שיפור של כ-6 מיליון לקבוצה - כאשר אפשר להגיע עד 139 מיליון דולר בלי לשלם קנס לליגה. וכאן צריך להסביר לרגע איך נקבעת התקרה, אז תהיו איתי: הליגה לוקחת את כל ההכנסות שיש לה, Basketball Related Income או בקיצור BRI - ומחלקת אותו בערך חצי חצי. חצי הולך לכיס של בעלי הקבוצות, וחצי הוא ערימת הכסף המקסימלית שיכולים השחקנים להרוויח באותה עונה. העונה היה מדובר על כ-3.8 מיליארד דולר.
את הסכום הזה לוקחים, מחלקים ל-30 קבוצות, והנה לכם הממוצע שקבוצה יכולה לשלם אם כל הסכום הזה ינוצל. מכאן גוזרים דברים כמו תקרת השכר, מהו חוזה מקסימום לשחקנים עם ותק מסוים (30, 35 או 40 אחוז מתקרת השכר הקבוצתית - לדוגמה, אם תקרת השכר היא 100 מיליון דולר, חוזה מקסימום לשחקן ותיק יכול להתחיל ב-40 מיליון דולר), חוזי מינימום, ואפילו חוזי רוקיז. לליגה יש צוות גדול שמסתכל על המספרים בכל שנה כדי לקבוע מה תהיה תקרת השכר הבאה. רואי החשבון מחשבים הכנסות מחוזי פרסום, מרצ'נדייזינג, זכויות שידור, כרטיסים באולמות. בעולם נורמלי זה נמשך כשבועיים בסוף יוני, וערב העונה החדשה, מתפרסם מספר הקסם - תקרת השכר לעונה הבאה - שעל פיו כל הקבוצות יכולות לתכנן אסטרטגיה, הצעות לשחקנים פנויים, וגם דראפט.
זוכרים את הכסף הסיני שהלך לאיבוד? מי היה מאמין שתוך פחות מחצי שנה יתברר שמדובר בכסף קטן. הקורונה הפסיקה את העונה כאשר נשארו כחמישית ממשחקי העונה הרגילה וכל הפלייאוף; מהמאזן הכללי נגרעו עוד 350-450 מיליון דולר על הכנסות ממשחקים, ועוד כ-200 מיליון דולר על הכנסות אחרות. תקחו מזה עוד הוצאה בלתי צפויה קטנה של 150-180 מיליון דולר על הקמת הבועה באורלנדו; תורידו מזה הרבה משחקים שלא שודרו בגלל סדרות שנגמרו מוקדם (במזרח, למשל, נערכו רק 29 מתוך 42 משחקי סיבוב ראשון ושני פוטנציאליים); ובסופו של דבר, תקרת השכר הייתה אמורה לרדת משמעותית במקום לעלות. רק שמה לעשות, לקבוצות כבר יש מחויבויות שנים קדימה שהתבססו על תחזיות הצמיחה הישנות, כך שירידה בתקרת השכר הייתה מכניסה כמעט את כל הקבוצות לברוך כלכלי.
הפתרון, כפי שדיווח בסוף יוני איש המספרים ג'ון הולינג'ר - סטטיסטיקאי שגם עבד במשך שנים בתפקיד בכיר בהנהלת ממפיס גריזליס - יהיה כנראה "החלקה" של תקרת השכר, וניתוק שלה ממתכונת החצי-חצי, כך שהתקרה לא תיפול יותר מדי (וזאת בניגוד למצב ההפוך ב-2016, בזכות הסכמי הטלוויזיה החדשים, שם השחקנים סירבו ל"החלקה" - והתקרה זינקה ב-24 מיליון דולר). במקרה שכזה, השחקנים יקבלו בעונה הקרובה יותר מ-50% מההכנסות; בתמורה, בשנים שאחרי, כשהקורונה תיעלם והקהל יחזור למגרשים, הבעלים יגזרו נתח גדול יותר מההכנסות. "הסכם העבודה הנוכחי לא היה בנוי למגיפה עולמית", הסביר הקומישינר אדם סילבר. אז במונחים שכולנו מכירים: גם ב-NBA מנסים לשטח את העקומה.
חותם על הצ'ק, פחות מיליון דולר
עד כאן שיעור זריז בכלכלה ומתמטיקה - תודו שזה לפחות היה מהיר יותר מהניסיון לחבר את הילדים לשלושה שיעורי זום במקביל. עכשיו להשלכות על הדראפט. מתקרת השכר נגזר גם שכרם של הרוקיז, שהיה אמור לצמוח גם הוא, כאשר הנבחר ראשון בדראפט 2019, זאיון וויליאמסון, ידע שהוא הולך למשכורת של 8.1 מיליון דולר, והנבחר הראשון ב-2020 כבר אמור היה להשתכר 8.6 מיליון. אם גם כאן תקרת השכר תוקפא, המשמעות היא שאם דני אבדיה ייבחר רביעי, לדוגמה, המשבר הכלכלי יעלה לו במיליון דולר שכר (18.5 במקום 19.5 מיליון) לשלוש השנים הקרובות, ואם ייבחר שישי, זה יעלה לו בכ-800 אלף דולר (15.3 מיליון במקום 16.1).
אבל לא על דני אנחנו מדברים כאן. בבנק יחייכו אליו בכל מקרה. הסיפור הוא הקבוצות שלחוצות מתחת לתקרת השכר, לבעלים אין אורך רוח בגלל גודל השוק המקומי או גודל השוק שחטפו מהמשבר הכלכלי. נניח שאתם שיקגו, בעונה הבאה אתם כבר עכשיו מחויבים ל-106.8 מיליון דולר, ואין לכם עניין מיוחד באחד השחקנים הבכירים שבדראפט, אבל ממש מתחשק לכם לקחת שחקן שאמור להיבחר במקום ה-20-25. ויתור על הבחירה הרביעית תמורת הבחירה ה-20, למשל, חוסכת כ-3.5 מיליון דולר רק לעונה הקרובה. "למרות שהדראפט הנוכחי אינו עתיר בסטאר פאוור, כוכבים אינם החלק היחיד בקבוצה אלופה", הסביר קווין אוקונור ב-The Ringer, "האם שווה להמר על שחקן טופ-3 כשיש קלעים טובים יותר בפחות סיכון ופחות כסף?".
אבל בסוף לא מדובר רק על מספרים אלא גם על אנשים. מעבר לחוסר היכולת של חלק משחקני הקולג' להוכיח את עצמם בטורנירי סוף העונה שבוטלו, או להגיע לאימונים אישיים ולמבחני יכולות פיזיות, ההמתנה המנטלית היא לא פחות קשה. ועבור חלקם, כשחוסר הוודאות שולט, זה כבר לא היה שווה את זה. ב-21 באוגוסט פרסמה הליגה כי כמעט 100 שחקנים ויתרו על הרשמתם לדראפט 2020, ביניהם מועמדים לסיבוב ראשון או תחילת השני כמו אייזיה ג'ו ששיחק בג'ורג'טאון, מאק מקלאנג מארקנסו, וגם שבעה שחקנים בינלאומיים, רובם אלמוניים. כל אלה חזרו ל-NCAA (לא ששם יודעים איך העונה הקרובה תיראה) או לאירופה. המספר לכשעצמו אינו חריג בהרבה לעומת שנים קודמות, רק שהפעם לא מעט שחקנים ציינו את חוסר הוודאות כסיבה לחזור לקולג'ים.
"עבור החבר'ה שיש להם סעיף יציאה ל-NBA, המצב עוד טוב", מסביר לוואלה! ספורט מישקו רז'נאטוביץ', סוכן העל הסרבי, "כי שחקנים אמריקאים חדשים לא מצטרפים כעת לקבוצות באירופה, ושחקנים אירופים צעירים מקבלים הזדמנות גדולה יותר. אבל למי שאין סעיף יציאה, אין ברירה. בצד של הקבוצות, מועדונים גדולים לא יכולים לתת לשחקנים האלה לעזוב, יש להם מסגרות חשובות להתחרות בהן; קבוצות קטנות שחלק מהתקציב שלהן מגיע מתשלומים מצד קבוצות NBA יהנו מכך יותר".
"עבור השחקנים האלה, קשה מאוד לעזוב קבוצה באמצע העונה", מוסיף אמיליאנו קארצ'יה, עורך אתר חדשות הכדורסל Sportando. "אם הם נבחרים בסיבוב הראשון אז יש עוד חוזה מובטח לפחות לשנתיים, ואז עוד הגיוני לעזוב. לשחקנים שייבחרו בסיבוב שני, זה סיכון גדול לעזוב את הקבוצה שלהם בדצמבר, ללכת למחנה אימון ולקוות שיתקבלו לסגל הסופי. בדרך כלל הם יכולים ללכת לליגת ההתפתחות, אבל שם לא ברור בכלל אם ומתי תשוחק העונה הבאה".
זכרונות מקטשפר
אצל אבדיה, מחשבות על ויתור לא עברו בראש מן הסתם. המקום שלו בלוטרי נראה מובטח, ובימים אלה, בין אימון קליעות לצלילי קובי אפללו לבין עבודה בחדר כושר, הוא וסוכנו מתן סימן-טוב ממתינים לעדכונים במתקן האימונים P3 באטלנטה. התאריך הסופי לדראפט מתחשב בכך שהליגה צריכה לתת לרואי החשבון מספיק זמן לכל החישובים, שהפעם מסובכים מתמיד. רק כשהם יבינו כמה כסף יחסר לליגה העונה בהשוואה לציפיות המקוריות, ולאחר הידברות עם ארגון השחקנים, תיקבע תקרת השכר.
"שחקנים כמו אבדיה, קיליאן הייז, תיאו מאלדון - הם לא יושפעו. המקום שלהם ב-NBA מובטח", אומר קארצ'יה, "הבעיה העיקרית עבור חלקם - לא עבור דני - תהיה שאם ה-NBA תתחיל בחורף 2021, הם יסגרו כמעט שנה בלי כדורסל תחרותי. מצד שני, קח שחקן כמו פול אבואה האיטלקי-קמרוני, שהיו שמועות שייבחר בסיבוב השני. הוא עדיין החליט לא לחתום בשום מקום, נשאר שחקן חופשי, ורצה להחליט רק אחרי הדראפט - ואז פתאום דוחים את הדראפט שוב בחודש. ומצד שני, בגלל כל הפרישות, יש סיכוי שבדראפט 2020 תיבחר במקום גבוה יותר מזה שהיית אמור להיבחר בו".
אבל המחשבות של אוהד הכדורסל הישראלי מגיל 35 ומעלה, באופן טבעי, נודדות אחורה, לתקופה בה ים מדר ואבדיה עדיין לא נולדו. בשנות ה-90' הצליחה מכבי תל אביב ליירט - במרכאות או שלא - שני ישראלים שיכלו לתקוע דגל כחול לבן במדינת הפסים והכוכבים. דורון שפר נבחר בסיבוב השני של דראפט 1996 ומשהתברר שאין דרך סלולה ל-NBA, כיוון שהיה צריך לעבור דרך מחנה האימון של הקליפרס המדכאים דאז, מיהרה מכבי תל אביב והציעה לו חוזה דומה - כ-400 אלף דולר - למה שהיה עשוי להרוויח באמריקה, רק בלי מחנה אימון ועם סביבה קרובה לבית. שלוש שנים עברו, הדיווחים דיברו על עיסקה קרובה בין עודד קטש לניו יורק ניקס - ואז הושבתה הליגה בשל סכסוך בין בעלי הקבוצות לשחקנים, וגם קטש נשאר צהוב כחול.
הפעם דווקא האדומים מרוויחים קפטן, לפחות נכון לעכשיו - במידה שמדר ייבחר בדראפט, סיכוי שעלה גם בזכות היכולת הטובה שלו בפלייאוף וגם בזכות הפרישה של מספר דו-ספרתי של מועמדי סיבוב שני, תהיה הערכת מצב מחודשת. עד עכשיו שבעת האירופים שפרשו מהדראפט הם לא ממש סופרסטארים ורובם לא היו מועמדים גם לסיבוב השני. מה שכן, שחקנים שאינם שייכים למכללות קיבלו הארכה - עד 6 באוקטובר לפי התאריך של 16 באוקטובר, תאריך שגם הוא עוד עשוי להידחות - כדי להחליט סופית.
עבור מדר מדובר בהחלטה לא פשוטה - אמנם יש לו סעיף יציאה, ובסיטואציה הנוכחית הוא עשוי להשתחל לסיבוב השני בזכות הפרישות של כמה ממתחריו; מצד שני, עונה חזקה בישראל ואולי גם באירופה יכולה לשפר את מעמדו ולהכניס אותו לסיבוב הראשון של דראפט 2021, כך שגם האפשרות לפרוש מדראפט 2020 ולחסוך את כאב הראש התיאורטי, עדיין קיימת.
"מן הסתם, צריך לבחון כל סיטואציה לגופה", מסכם נבן ספאחיה, לשעבר מאמן מכבי תל אביב ובשנים האחרונות עוזר מאמן ב-NBA, באטלנטה הוקס וכיום בממפיס גריזליס. "אבל בגדול, אם אני שחקן אירופי ונבחר בסיבוב השני בדראפט - אני מעדיף להעביר את העונה הקרובה באירופה".