סטף קרי עובר את קו החצי ומסמן תרגיל. מטעה ימינה, מכדרר שמאלה ודוהר דרך חסימה מדריימונד גרין. בצד אחד קליי תומפסון יוצא בתנועה מעגלית, חופשי לשלשה, מושך אליו שומר וההגנה מתערערת. דני אבדיה בורח לצד השני, מקבל את הכדור ובלי למצמץ שולח מסירת הקפצה לאנדרו וויגינס שחתך לסל דרך קו הבסיס, לדאנק מהדהד על שומר שמאחר בסגירה. הקהל בצ'ייס סנטר עף לשמיים, אבדיה מודה באצבע לקרי בדרך להגנה.
סנאפ בק טו ריאליטי... אוקיי, בעצם למה סנאפ בק טו ריאליטי? תנו לחלום קצת. על פי לא מעט תחזיות דראפט - כמו אלה שעלו רק בימים האחרונים באתרי The Ringer ו-Complex - זו עשויה להיות המציאות, ממש עוד כמה חודשים, כשהעונה הבאה, איפה ואיך שזה לא יקרה, תיפתח. טוב, אולי קהל באולם בסן פרנסיסקו הוא כן תסריט דמיוני. נשים את זה רגע בצד.
שתי דקות לתוך הראיון הראשון שלי עם עמרי כספי, בסדרת הכתבות על דני אבדיה, עלה לראשונה השם של גולדן סטייט ווריירס כאופציה עבורו. "הסגנון שהכי יתאים לאבדיה אלה קבוצות שבהן כל שחקן יכול ליצור מהלך מספרי ויתרון, ולקבל החלטה נכונה", אמר שחקן הווריירס בעונת 2017/18, "קבוצות כמו הווריירס או כמו שהיתה סן אנטוניו בשנותיה היפות". סטיב קר, ששיחק תחת גרג פופוביץ' בספרס, לקח מהאדמו"ר מפופוויטש לא מעט שיעורים ותרגילים למפרץ של סן פרנסיסקו. ויותר ויותר קבוצות מנסות לשחק כיום כדורסל של ורסטיליות, חילופים הגנתיים ותנועה ללא כדור - כולל שתי העולות לגמר המזרח האחרון, מיאמי ובוסטון.
הציטוטים הללו של עמרי היו עוד לפני הלוטרי. בהגרלת סדר הקבוצות, נקבע כי הווריירס יבחרו במקום השני, אחרי מינסוטה, שלפי רוב ההערכות, תבחר בגארד לאמלו בול או תוותר על הבחירה לקבוצה אחרת. כשהווריירס יקבלו את זכות הבחירה, אבדיה צפוי להיות פנוי. מבחינת סגנון המשחק, אבדיה מתאים להם. מצד שני, משהו לא מסתדר בראש - יכול להיות שהווריירס בונים על בחור בן 19, מוכשר ומתאים להם ככל שיהיה, כחוליה החסרה שלהם בדרך להסתערות מחודשת על אליפות, אחרי קטיעת רצף חמש ההופעות בגמר?
"הם מחפשים מישהו שייכנס למשחק ויהיה ורסטילי", מסביר לוואלה! ספורט ג'אס קאנג, המסקר את הווריירס בבלוג Blue Man Hoop. "יש להם חור בעמדה מספר 5, אבל את זה הם ינסו לפתור דרך החתמה בשוק החופשי או דרך טרייד. אני לא רואה אותם לוקחים שחקן פנים כמו ג'יימס וייזמן או אונייקה אוקונגוו, אלא מישהו שיכול לשחק בכמה עמדות, יכול לשמור לפחות על עמדות 1-4, ולהשפיע על משחק ההתקפה. מאחורי קרי, תומפסון, גרין ו-וויגינס, אין הרבה דברים כרגע: אריק פסקל, קוון לוני שטוב כשהוא בריא, מרקיז כריס וג'ורדן פול ובערך זהו. הם מחפשים מישהו שקודם כל יתרום מיידית, וכשהסגל הנוכחי יזדקן, יהיה שם אחריהם".
וויגינס לא יכול להיות יום אחד הפנים של המועדון?
"הוא יכול להיות השחקן השלישי או הרביעי בקבוצה שרצה לאליפות. אני לא רואה אותו כמי שיכול להוביל. הוא יהיה הפנים של המועדון רק אם הווריירס רוצים שאחרי קרי, תומפסון וגרין יהיה להם מאזן שלילי של 57:25".
ללמוד מהטובים ביותר
בערך 24 דקות לתוך הפרק הראשון בפוד של כספי, התחילו עמרי ודני לדבר על גולדן סטייט. אבדיה וסביבתו מספרים כל הזמן איך היה מנג'ס לשחקני ה-NBA של מכבי תל אביב על מה שעברו בליגה הטובה בעולם; בתוך האולפן של כספי, אפשר היה לראות את העיניים של דני נפערות ואת הילד מנסה לשאוב כמה שיותר ידע. הסיפורים שסופרו בפוד העברת הלפיד הסבירו למה הווריירס הופכים היום לאחד המועדונים הנחשקים ב-NBA.
"מה שאהבתי אצלם במיוחד זה הרצון לנצח מצד אחד, ומצד שני הצניעות", סיפר עמרי לדני. "אחרי שזכו בשתי אליפויות והפסידו בגמר אחד ללברון, כשהגעתי לשם הבעלים יושב איתי ועם אשתי ואשתו ואומר לי 'איך אנחנו יכולים להשתפר? אתה איתנו כבר חודשיים, מה אתה רואה? מה חסר? מה ראית בקבוצות אחרות שאנחנו לא עושים וצריך להביא לקבוצה שלנו?'. ואתה אומר: בוא'נה, זו מערכת שמסוגלת לספוג תובנות משחקנים - ועם כל הכבוד, לא הייתי אז ב-7-8 שחקנים הראשונים בקבוצה". אבדיה, במבט משתאה, ענה: "זה אדיר".
אותה תרבות ארגונית, שעליה כבר נכתבו ספרים רבים בשנים האחרונות, שהביאה את הווריירס לקבל פרסים יוקרתיים על ניהול ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת ובכלים סטטיסטיים משוכללים, עשתה מהפך של 180 מעלות בקבוצה שהיתה רק לפני עשור אחת הבדיחות העצובות של הליגה. "בליגה יש מסורתית 7-8 קבוצות שתמיד תהיינה אטרקטיביות, ועוד 22-23 שאתה לא יודע אם אתה רוצה ללכת אליהן", אומר קאנג. "לווריירס יש עיר גדולה ויפה, מזג אוויר טוב, אפשרויות השקעה בעמק הסיליקון, מתקן אימונים מפואר, תנאים אדירים, והנהלה שמוכנה לשלם על הכל. לא רחוק משם, בסקרמנטו, הבעלים ויווק רנאדיויי מעורב עמוקות בפעילות היומיומית של הקבוצה. ההנהלה בווריירס כל כך טובה מכיוון שבעלים טוב יודע לשכור את האנשים הנכונים - ולזוז הצידה".
הווריירס הם גם הקבוצה היחידה מבין 8 שוכנות הלוטרי שמסומנת כמועמדת פוטנציאלית לאליפות בעונה הבאה. גם זה כנראה מושך את אבדיה, השחקן היחיד מבין הבכירים בדראפט שמגיע ממועדון גדול, מקצועני, עם ציפיות גבוהות. ואולי זה גם עובד בצורה ההפוכה. "הווריירס מתאימים לו מכיוון ששם, בניגוד לקבוצות אחרות, לא יהיה עליו לחץ להיכנס מיד ולהיות המושיע. הוא יכול לעלות מהספסל כשחקן שביעי-שמיני, ללמוד את כל הניואנסים הקטנים של המשחק ולשאוב מהשחקנים הטובים ביותר. הם מועדון שטוב לכל שחקן צעיר להגיע אליו. אתה לא חייב לשחק שם 35 דקות כל לילה, ויכול להתאים בהתחלה גם ל-15 דקות בערב".
רק סייג אחד חייבים לשים: כדי שכל הפנטזיות האלה יתגשמו, אבדיה יהיה חייב לשפר את הקליעה. לפחות 37% לשלוש, לפחות 75% מהעונשין. בלי זה, הבחור לא יוכל להיות על הפרקט ברגעים מכריעים. בצד החיובי, ראינו כמה הוא השקיע בשיפור הקליעה בשנה האחרונה - ועכשיו תוסיפו לזה את מה שקורה כשאתה מקבל את המתקנים והאמצעים הטכנולוגיים הכי טובים שיש לעמק הסיליקון להציע, ומקבל טיפים מקליי וסטף קארי.
ארבעה שחקנים, 139 מיליון דולר בעונה
ויש עוד אספקט אחד. כלכלי. כשהווריירס בחרו להעניק חוזה מקסימום לקליי תומפסון ולדריימונד גרין הארכת חוזה לארבע עונות, בקיץ שעבר, אף אחד לא ידע מה זה קורונה. הווריירס נכנסו לעונה האחרונה עם אולם ביתי מטורף ויקר, הצ'ייס סנטר: ההצלחות המתמשכות, והאפשרות לפנות לקהל אמיד באיזור המשגשג שרואה בכרטיס מנוי סמל סטטוס, יצרו מצב נדיר, בו הווריירס ציפו להרוויח 5 מיליון דולר לכל משחק בית רק מאוהדים - מספר חסר תקדים ב-NBA.
כל התחזיות הללו היו נכונות לפני שקליי תומפסון קרע רצועה בברך, ולא ממש לקחו בחשבון שגם סטף קרי ישבור את היד שבוע לתוך העונה. האוהדים ששילמו את מיטב כספם ראו את חואן טוסקנו אנדרסון, דראגן בנדר, דאמיון לי ואלן סמאיילגיץ' מקבלים בראש על בסיס יומי, ואת הקבוצה שהיתה רגילה לשחק לתוך יוני מודחת מהפלייאוף מעשית בדצמבר. אם הצרות הללו לא הספיקו, אז כשהמגיפה העולמית עגנה בחוף המערבי, הווריירס היו אמורים לארח באמצע מרץ נגד ברוקלין את משחק ה-NBA הראשון ללא קהל. הידבקותו של רודי גובר ועצירת הליגה מנעו את זה, ושערי האולם המכניס ביותר בליגה צפויים להישאר סגורים, בתסריט אופטימי, עשרה חודשים ברצף.
בלי כסף, צריך למצוא פתרונות. במהלך הפגרה, הווריירס פנו לגייס, לפי הדיווחים דרך הלוואות, לפחות רבע מיליארד דולר לצורך הוצאות שוטפות. "הם לא פיטרו הרבה עובדים עקב המצב הכלכלי", אומר קאנג. "כנראה שהגיוס נועד בעיקר למטרה הזו". כבר עכשיו, תקרת השכר הצפויה של הווריירס בעונה הבאה עומדת על 148 מיליון דולר - כאשר תקרת השכר, במקרה הטוב, תישאר כפי שהיתה השנה ותחייב כניסה עמוקה לתוך מס המותרות. כמעט כל הכסף הזה, 139 מיליון, מושקע בארבעה חוזים: של הספלאש בראדרס, של גרין ושל וויגינס.
ועדיין, אל תפתחו גיוס המונים עבור הבעלים ג'ו לייקוב ופיטר גובר. הם שורדים. "למרות תקרת השכר, הווריירס עדיין יכולים להשתמש בחלק מ'חריגות תקרת השכר' שיש להם", מוסיף הבלוגר, "הם לא ירדפו עכשיו אחרי עוד סופרסטאר, אבל מס המותרות לא ישפיע עליהם כל כך". מצד שני, כשאין כמעט נכסים להעביר בטרייד, שחקן מפתח מהדראפט, במחיר זול יחסית, הוא כמעט הכרח.
לא נגררים אחרי טרנדים. מייצרים אותם
רבות נכתב בשבועות האחרונים על כך שהפלייאוף 2020 החזיר לתודעה את הביג מן. ההצלחה האדירה של אנתוני דייויס, הנסיקה של באם אדבאיו, הדומיננטיות של ניקולה יוקיץ' שפירקה את לוס אנג'לס קליפרס, ההתרסקות של מעוז הסמול בול האחרון ביוסטון של מייק דאנטוני, כל אלה לא בישרו טובות לקבוצות שלא מאמינות בסנטרים. על פניו, הטרנד הנוכחי אמור להעלות את קרנם של וייזמן בעל המימדים הפיזיים הנדירים, ושל אוקונגוו המזכיר את אדבאיו. מצד שני, הווריורס הם קבוצה שמכתיבה טרנדים. לא כזו שנגררת אחריהם.
"הבעיה עם וייזמן", אומר קאנג, "היא שהווריורס רוצים לקחת אליפות בשנתיים-שלוש הבאות. אחריהן, קארי והחבר'ה יהיו באמצע שנות ה-30 לחייהם. וקשה לשחק בגיל 35 אלא אם אתה פריק כמו לברון ג'יימס. וייזמן רחוק שנתיים מיכולת לתרום באמת לקבוצה שרוצה אליפות. אם הוא ישמור על דייויס, זה לא ייגמר טוב. יותר הגיוני שגולדן סטייט תנסה להביא שחקן כמו מארק גאסול, שמאחוריו לוני ייתן 20-25 דקות בערב. יכול להיות שבטווח הארוך וייזמן או בעיקר אוקונגוו יהיו שחקנים טובים יותר, אבל כרגע הם רוצים שחקן כנף או מוביל כדור".
קאנג רואה רק שלושה שחקנים שיכולים להתאים לווריירס: את הרכז הגבוה טייריז הליברטון, המושווה ללונזו בול או רון הארפר, את הגארד הגבוה דווין ואסל שקלע העונה כ-13 נקודות בפלורידה סטייט ודייק ב-42% לשלוש בשנתיים בקריירת המכללות, ואת אבדיה. "הליברטון הוא שחקן הגנה ממש טוב, וכשיתחזק קצת פיזית יוכל לשמור על עמדות 1-3 בלי בעיה. אבדיה מתאים יותר התקפית, ועשוי להיות שחקן טוב יותר. את ההחלטות מי ייבחר בדראפט כל אנשי המקצוע בקבוצה מקבלים יחד, זה ערך עליון אצלם. המאמן סטיב קר והמנג'ר בוב מאיירס עובדים יחד. קר נפגש אישית עם המועמדים, הוא אוהב הנעת כדור, ריווח ושכולם מקבלים זריקות".
אז כן, קשה לדעת עכשיו מה יקרה בעוד חודש. יכול להיות שהווריירס ימצאו שותפה לטרייד, יקבלו שחקן מנוסה שיתאים להם יותר וכל הפנטזיה הזו תתפוגג לתוך הערפל מעל גשר הזהב בכניסה למפרץ סן פרנסיסקו. עד אז, לפחות, אפשר להמשיך לחלום על התקפות שבהן שני הקלעים המפורסמים בעולם חולקים את המגרש עם בחור ישראלי שרק לפני כמה חודשים עוד רץ על המגרשים בחולון, באילת ובירושלים.