קודם כל, צריך להגיד בהגינות: צירוף נדיר של נסיבות, עליהן דיברנו בין היתר אתמול, גורם לכך שדני אבדיה מגיע לדראפט 2020 בעמדה אידיאלית, אולי הכי טובה מכל השחקנים שצפויים להיבחר בצמרת. זה לא אומר שהוא לא היה נבחר בלוטרי בשנה אחרת, למשל, אבל ב-2020 נראה שכל הכוכבים הסתדרו עבורו. או, בעצם, אולי "לא הסתדרו" זו ההגדרה הנכונה.
בעונה רגילה, יש לסקאוטים, אנליסטים ומעריכי כשרונות לא מעט דרכים לבחון תפקוד של שחקנים. יותר מכל, הם מחכים לראות אותם ברגעי הכרעה, עומדים בלחץ - כשביציעים עשרות אלפי אנשים ועל הכף מונחים תואר או הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמם. העונה, האירוע הגדול ביותר שיש לשחקני המכללות - טורניר ה-NCAA, כמו גם הטורנירים האיזוריים שלפניו - בוטל בעקבות מגיפת הקורונה, והשאיר המון סימני שאלה פתוחים. חלק מהשחקנים הללו הלכו לטורנירי קיץ כמו The Basketball Tournament, אבל הרוב יגיעו לדראפט כשהם אחרי שבעה חודשים ומעלה ללא משחק תחרותי. מצד שני, אותם חודשים בבידוד גם איפשרו לשחקנים הללו יותר זמן לשפר חולשות ולפתח את הגוף. שחקנים בכירים אחרים בדראפט הזה אפילו לא עברו דרך המכללות.
מסגרת נוספת שבה אפשר להעריך שחקנים היא ה"קומביין", אירוע המדידות הגדול בו בודקים נתונים שונים הקשורים לכוח, אתלטיות, זריזות ומימדים פיזיים. האירוע שנערך מסורתית בשיקאגו עם רוב המועמדים הבכירים יתקיים הפעם, על פי דיווח ב-ESPN בימים האחרונים, רק בספטמבר, ובמתכונת וירטואלית - במספר אולמות ברחבי ארה"ב, אחרי בדיקות קורונה, כשהקבוצות צופות בווידאו ויכולות לראיין את השחקנים. מועמדים בכירים רבים, כך דווח, יעדיפו לוותר הפעם על התענוג.
אבל בסופו של דבר, המסורת חזקה מהכל. הלילה ייערך הלוטרי בו יוגרל סדר הבחירות, ליל 16 באוקטובר יגיע ודראפט, וירטואלי או אמיתי, ייערך. שחקנים ייבחרו, יתרגשו, יתראיינו, יעוררו דיונים, גיחוך, קריאות השתאות. אחד מהם יהיה דני, אבל הוא לא אמור להיות ראשון וגם לא שני, על פי האתרים הבכירים בארה"ב - ש-6 מהם (ESPN, CBS, NBC, The Athletic, NBADraft ובליצ'ר ריפורט) נבחרו לצורך דירוג משוקלל, ובו אבדיה מדורג בממוצע 5.8. זה בסדר, אין מה להיכנס לפאניקה. בואו ותכירו את חבריו של אבדיה למחזור 2020, או לפחות את הבכירים שבהם.
אנתוני אדוארדס, דירוג ממוצע 1.3: הגארד הגדול הבא?
אם הייתם צריכים ליצור במשחק מחשב את האבטיפוס לגארד האידיאלי ב-NBA, כנראה שהייתם הולכים על משהו כמו 1.96 מטר גובה, 2.13 מטר מוטת ידיים, 102 קילו ועוצמה של שחקן פוטבול, ניתור אדיר, יכולת לחתור למגע ולשרוד, אקספלוסיביות ואפילו סטפ-בק. אנתוני אדוארדס מאוניברסיטת ג'ורג'יה יצוק לתוך התבנית הזו, ואם תחפשו סרטוני היילייטס שלו, תראו משהו בין ג'יימס הארדן לדונובן מיטשל, בראדלי ביל או ויקטור אולדיפו. אגב, הוא אפילו היה שחקן פוטבול.
אבל סרטוני היילייטס, כאלה הם, מכילים רק היילייטס. לא ישוויצו בהם ב-29 האחוזים שלו לשלוש, לא יהללו בהם את יחס האסיסטים לאיבודים הגרוע מאוד לגארד (כמעט 1:1 בשנתו היחידה בג'ורג'יה) או את האדישות ההגנתית שגורמת לו לפעמים ללכת לאיבוד על המגרש, אפילו ברגעים קריטיים. ולא יספרו בהם על כך שלמרות הכלים הפיזיים המרשימים שלו, הוא נוטה יותר מדי לזריקות וירטואוזיות מבחוץ על חשבון חדירות לסל. ואף על פי כל אלה, הפוטנציאל כנראה גדול מכדי שייפול מתוך הטופ-2.
עוד בוואלה!
לאמלו בול, דירוג ממוצע 2.2: האח המוצלח?
מיטב שמאי המקרקעין באיזור אורלנדו, חמושים במסיכות, עדיין מנסים לאמוד את הנזקים שגרם לונזו בול לטבעות הסלים באולמות בקומפלקס של ESPN: אחרי הכל, 30.5% מהשדה בשבעת המשחקים בבועה הם לא מספר שרואים כל יום. והנה אחרי מופע האימים הזה, ובהתחשב בכך שליאנג'לו בול תקוע בליגת ההתפתחות, מגיע לאמלו כדי להציל את כבוד המשפחה. מצד שני, מבט קצר על אחוזי הקליעה של לאמלו במדי אילווארה הוקס מהליגה האוסטרלית - 37.5% מהשדה, 25% מעבר לקשת - כמו גם על מכניקת הזריקה המוזרה, גורם לסקאוטים להזעה קלה.
על פניו, מדובר בקוסם עם כריזמה של סופרסטאר. להטוטן עם הכדור, רכז בגובה (2.01) שבו ביוסטון נותנים לך לשחק סנטר. אינסטינקטים מעולים, קורא מהלך או שניים קדימה, מסירות קווטרבק, עין עקומה, מאחורי הגב, גב עקום, בין הרגליים, רגליים מאחורי הגב, הטעיות, חטיפות, מחליף הילוכים בלי לאותת, פשוט כישרון אדיר. אפילו אבא לוואר כבר הבין שלעשות קרקס מכל דבר רק מזיק לילדים שלו וקצת זז הצידה. רק החוסר בקליעה יציבה, ובעיקר העובדה שהוא רזה כמו קיסם אוזניים - 82 קילו - מעלים תהיות לגבי העתיד.
אובי טופין, דירוג ממוצע 3.8: כפרי בשל
שחקנים בני 22.5 בדרך כלל לא זוכים להיבחר גבוה בדראפט. הרבה החלטות מתקבלות על סמך פוטנציאל גולמי והבנה שלשחקנים לוקח כמה שנים להתפתח עד שהם מגיעים לשיא לקראת גיל 25. המקרה של אובדאייה טופין חריג, אבל מוכיח שלפעמים שווה לחכות. טופין, יליד ברוקלין, לא היה מהנערים שזוכים לליווי צמוד של יוטיוברים כבר בתיכון, וכשסיים את כיתה י"א בגובה 1.93 לא היה לו יותר מדי מה להציע. הוא צמח בכ-13 סנטימטרים בשנה אחת, ועדיין לא היה מספיק טוב אקדמית כדי להגיע לקולג'ים. בסוף הגיע לדייטון, אוניברסיטה בינונית בגודלה, שם נאלץ לשבת שנה בחוץ מסיבות לימודיות.
כשסוף סוף עלה למגרש ב-NCAA, הוא שבר את שיא הנקודות לפרשמן בתולדות הפליירס עם יותר מ-14 נקודות למשחק, נרשם לדראפט, התאמן עבור כמה קבוצות, העלה תמונות לאינסטגרם, היה מבסוט, ניסה להתקבל לקומביין בשיקאגו, קיבל שלילי, הבין שיש לו עוד מה לשפר והחליט להישאר בקולג'. כמה שזו היתה החלטה נכונה. דייטון נתנה עונת שיא וטופין, פאוור פורוורד עם יותר מ-20 נקודות ו-7.5 ריב' לערב, שלל דאנקים עוצמתיים ואפילו 39% מעבר לקשת, טרף וגרף את תארי שחקן השנה (אבל נשאר סימן שאלה גדול בהגנה). מי שתיקח אותו יודעת מה היא מקבלת, ובמקרה שלו, זה יופי של שחקן.
ג'יימס ווייזמן, דירוג ממוצע 4.3: חבר ממימד אחר
עם 2.16 מטר גובה ו-2.28 מטר מוטת ידיים, הסנטר שבנוי לתלפיות הוא כנראה הביג מן הכי חייתי בדראפט 2020. ודווקא על הרקע הזה לא ברור למה, בצעד מוזר, החליט ווייזמן אחרי שלושה משחקים בלבד במדי אוניברסיטת ממפיס - שגם הם הגיעו אחרי השעיה של 12 משחקים בגלל קשר אסור עם פני הרדאוויי, מאמן האוניברסיטה - לקטוע את קריירת המכללות ולהתרכז בהכנות ל-NBA. יכול להיות שהוא הרגיש שהמניה שלו בשיא ומשם אפשר רק לרדת. עובדתית היא אכן ירדה מאז, ובחלק מהדראפטים הוא גם מחוץ לטופ-5, מה שפעם היה בלתי נתפס עבור שחקנים כאלה, בתפקיד ובגודל הזה.
ווייזמן לא רק נהנה ממימדים פיזיים מעולים, שמאפשרים לו לקלוט כדורים ברדיוס של קילומטר מהסל וגם לחסום כאלה. הוא גם זריז ומהיר, חכם מאוד כאדם וכשחקן, ויש לו אפילו יד רכה מחצי מרחק, שמעניקה לו רפרטואר התקפי מגוון יחסית. מצד שני, יש הטוענים שהוא מתפשר יותר מדי על זריקות מחצי מרחק, מחפש חסימות ראוותניות ולוקה בפעולות הגנה בסיסיות, ושבכלל, מי בונה היום קבוצה סביב סנטר?
ההשוואות נעות מג'ואל אמביד עד דייויד רובינסון, אבל פול פירס חרץ גורלות כשהוסיף לקלחת את אנתוני דייויס וקווין גארנט והצהיר בפברואר: "ג'נרל מנג'ר שידלג עליו, יצטרך מהר מאוד למצוא עבודה חדשה".
טייריז הליברטון, דירוג ממוצע 5.8: כאב כשנפלת מגן עדן?
"רכזים טובים מגיעים אליך מגן עדן, צריך רק למצוא אותם", אמר סטיב פרום, מאמן איווה סטייט, על טייריז הליברטון. ומה שהרשים אצל טייריז, וגרם לו להפוך משם אלמוני יחסית לרכז שצפוי להיבחר בחצי הראשון של הלוטרי, זה שהוא הצליח לפרוח אישית גם בסיטואציה מהגיהנום. עם הגובה (1.96) ומוטת הידיים של אדוארדס וחוכמת משחק סטייל משפחת בול, הליברטון נראה כמו הגארדים הוורסטיליים שמתאימים ל-NBA של היום: יכול להיות משובץ בשלוש עמדות בקו האחורי, הגנה והתקפה, לקלוע ולמסור בצורה יסודית.
הליברטון אינו שחקן נוצץ במיוחד, הוא פשוט משחק כדורסל נכון, שקט, חכם ויעיל, בעיקר בהתקפות מעבר. כשהוא מוקף בסגל חלש של איווה סטייט הוא עדיין הצליח לרשום 6.5 אסיסטים למשחק, וכשההגנות מתמקדות בו הוא עדיין קלע את 15 הנקודות שלו לערב ב-50% בריאים מהשדה, 41% לשלוש ו-82% מהעונשין. מצד שני, הבנאדם עלה נידף ברוח עם 79 הקילוגרמים שאיתם יצא מליגת המכללות, לא ממש סקורר משוכלל ברגעים שצריך שיהיה כזה, והג'אמפ שוט שלו, למרות היעילות, מאוד מוזר ועלול לעשות לו צרות ב-NBA.
אונייקה אוקונגוו, דירוג ממוצע 6.3: חסם בא
בכל חבורה כזו יש את הבחור שאוהב להרוס לאחרים, אז אונייקה אוקונגוו הוא הטיפוס הזה בדראפט 2020. למרות מימדים פיזיים לא הכי מרשימים לסנטר ב-NBA, כמו גובה של 2.06, אוקונגוו הוא מסוג שחקני ההגנה האלה שנמצאים בכל מקום, עם 2.7 חסימות לערב העונה - מלווים אותך עד הטבעת ומעיפים לך את הכדור לקיבינימט במבט מזלזל, קופצים לחסום אותך כעזרה הגנתית, ואפילו יוצאים לקשת השלוש להפריע. ב-NBA של היום זה נכס גדול, ואוקונגוו יוכל לתרום מיידית לכל קבוצה שתבחר בו.
בשנת 1999 היגרה אמו קייט, אחות במקצועה, מניגריה לארצות הברית, וכעבור שנתיים הוא נולד. אחיו הבכור, נמאדי, התחיל לשחק כדורסל לפניו בתיכון צ'יינו הילס ואז נהרג בתאונת סקייטבורד. אונייקה לובש לזכרו את המספר 21 והצטרף לצ'יינו לאחת מקבוצות התיכונים היותר מפורסמות במדינה, לצד אופרת הסבון של משפחת בול. ב-NCAA הוא נשאר קל"ב, בסאות'רן קליפורניה, וכבר במשחקו הראשון שבר שיא USC עם 8 חסימות. רק התקפית הוא פחות משוכלל - מתגלגל היטב לטבעת, קולע טוב מהעונשין, לא אפקטיבי מחוץ לצבע. משהו בין קלינט קאפלה למונטרז הארל.
אייזק אוקורו, דירוג ממוצע 8.0: אפליקציית המגן
אם אוקונגוו הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר בצבע בכיתת 2020, אוקורו הוא כנראה שחקן ההגנה הקשוח ביותר בשאר חלקי המגרש. עם 1.98 מטר גובה ו-2.08 מטר מוטת ידיים, שחקן הכנף מאוניברסיטת אובורן מסוגל לשמור על ארבע עמדות בזכות גוף חזק ושרירי, אתלטי וזריז - להתחיל בשמירה על רכז, לעשות סוויץ' ולפרסם "וולקאם" לפורוורד שינסה להיכנס עליו לסל וייתקל בסלע. אוקורו גם יודע לסיים היטב באיזור הטבעת, נהנה ליצור מגע ולסחוט עבירות ומשמש כ"גלו גאי" שיכול לתרום לכל קבוצה.
עם זאת, אוקורו - גם הוא בן להורים מניגריה - לא עובד לפי ספר ההדרכה לשחקנים שרוצים לשחק בתפקיד ה"3 and D" ובינתיים מוותר על החלק של השלשות. בעונתו היחידה באובורן הוא קלע פחות משלשה למשחק בפחות מ-30 אחוז לשלוש, וגם אחוזי העונשין שלו בעונה האחרונה, 67, נמוכים יחסית לשחקן בעמדות חוץ. את החלק ההתקפי הוא חייב לשפר וללטש, כדי שיהיה יעיל באותה מידה בשני צדי המגרש.
קיליאן הייז, דירוג ממוצע 8.3: מתבגר יפה
השחקן האירופי הבכיר השני בדראפט אמנם לא שיחק ביורוליג, אבל הוא מקצוען כבר שלוש שנים, הצטיין בטורנירי הצעירים של פיב"א ולמד באקדמיה יוקרתית לספורט בפריז. קיליאן הייז אמנם נולד בפלורידה אבל גדל בצרפת, בן לאבא סקורר שיצא לשחק באירופה, ולאמא צרפתיה שהיתה כדורסלנית בעצמה. בגיל 19 כבר עזב את הבית והלך לשחק ברטיופארם אולם מהליגה הגרמנית, שם רשם יותר מ-12 נקודות ו-6 אסיסטים למשחק ביורוקאפ ומעט פחות בליגה המקומית. גם זה תהליך שעזר לו להתבגר ולהתאקלם בעולם האמיתי.
הייז, גם הוא רכז בגובה 1.96, משתמש ביד שמאל בכניסות לסל ובמסירות בזק, מיומן ומתוחכם ואפילו חובב קליעות בניתור לאחור. יש לו יופי של ראיית משחק והידיים הארוכות מאפשרות לו למצוא שחקנים בזוויות ובעמדות מקוריות. מה שכן, לפעמים המסירות שלו מקוריות יותר מדי, כפי שיעידו יותר מ-3 איבודים בממוצע למשחק ביורוקאפ, וגם הוא יצטרך להתעבות כדי לשרוד את הפיזיות בליגה של הגדולים.