הוואלוורדה הלא נכון: האנשים שעשו את ההבדל בקלאסיקו

ברצלונה נראתה חסרת מעוף כמו ארנסטו ואלוורדה, ריאל מדריד שידרה נחישות, פעלתנות ויצירתיות כמו פדריקו ואלוורדה. מיכאל יוכין מסכם קלאסיקו בשליטה לבנה, בו המפגינים בברצלונה הבעירו את הרחובות אבל על הדשא אפילו לגארת' בייל היתה יותר אש בעיניים מלשחקני בארסה

עריכת וידאו: ניר חן

בווידאו: התגובות של ואלוורדה וזידאן בסיום המשחק

לאוהדי כדורגל יש נטיה, טבעית ונטולת הגיון בו זמנית, להתלונן על תוצאות תיקו מאופסות. כי אמנם ברור לגמרי שהרבה יותר כיף לצפות במותחן עם שבעה שערים, אבל במה שונה מהותית 0:0 בהשוואה ל-0:1? האם הנאת הצופה הנייטרלי היתה משתנה פלאים לו פרלאן מנדי לא היה בנבדל של מילימטרים בדרך לשער של גארת' בייל? ריאל היתה חוגגת אז ניצחון יוקרתי, ושום כותרת לא היתה מזכירה שעמום ואכזבה. האם הנאת הצופה הנייטרלית היתה משתנה פלאים לו ג'ורדי אלבה היה מצליח לשים ברשת את הכדור שהגיש לו במסירת זהב ליאו מסי? כולם היו מהללים אז את הגאון הארגנטינאי שהכריע שוב משחק גדול, ושום כותרת לא היתה מזכירה שעמום ואכזבה.

בעצם, אפילו הסטטיסטיקה לפיה לא היה 0:0 בקלאסיקו מאז 2002 לא נכונה עובדתית. היה 0:0 ב-90 דקות, בגמר גביע המלך ב-2011, במסגרת סדרת המפגשים המרתונית בין פפ גווארדיולה לז'וזה מוריניו - המשחק השני מתוך ארבעה, אחרי קלאסיקו בליגה ולפני שני הקרבות בחצי גמר ליגת האלופות, הכל תוך קצת יותר משבועיים. כריסטיאנו רונאלדו נגח אז את שער הניצחון בדקה ה-103, רשם 0:1 בפרוטוקול וזכה בתואר הראשון שלו במדים הלבנים. אתמול לא היתה הארכה, כמובן. האם זה הופך אוטומטית את המשחק לפחות טוב בהשוואה לגמר ההוא במסטאייה? מובן שלא, אבל אוהדים אוהבים למצוא סיבות להתבכיין.

עוד בוואלה!

ברצלונה וריאל מדריד נפרדו ב-0:0 בקלאסיקו הראשון העונה

לכתבה המלאה
בואו לא נתלונן הפעם (צילום: רויטרס)

8:32 בכדורים לרחבה

אז בואו לא נתלונן, ונדבר על התובנות מהמשחק בו חזינו - והיה זה משחק מסקרן במיוחד, במיוחד כי מדובר בקלאסיקו הראשון עם זינדין זידאן על הקווים אך ללא רונאלדו בסגל. היה מעניין מאוד לראות באיזו טקטיקה יבחר המאמן הצרפתי בקאמפ נואו, והתשובה הגיעה כבר בדקות הפתיחה. ריאל הלכה על ניצחון, ושאפה לשלוט במתרחש. המחצית הראשונה התנהלה בשליטתה המוחלטת, וגם הסטטיסטיקה הסופית מעניקה תמונה יוצאת דופן.

האורחת לא רק נהנתה מיתרון 9:17 בנסיונות בעיטה לשער ו-2:6 בקרנות. היא שלחה 32 כדורים לרחבה של מארק-אנדרה טר שטגן, לעומת שמונה כדורים שהגיעו לרחבה של טיבו קורטואה מהתקפותיה של בארסה. ואם זה לא מספיק, הרי שהכדור בילה 61 אחוזים במחצית המגרש של ברצלונה. כאן, למעשה, הכל מתחיל - זה מסביר את העליונות בבעיטות ובכדורים לרחבה. כי לקטלונים היה יתרון קליל בהחזקת כדור (52 אחוזים), אבל הם הניעו אותו יותר בחלק המגרש שלהם, בעוד ריאל שאפה לדחוף אותו לחלק המגרש של היריבה. והיא לא עשתה זאת במתפרצות, כפי שנוטות היריבות לשחק בקאמפ נואו, אלא בהתקפות מסודרות - אחרת בארסה היתה הרבה יותר דומיננטית בהחזקת הכדור ומגיע כהרגלה ל-65 אחוזים או יותר.

עוד בוואלה!

ואלוורדה הסביר למה בוסקטס לא שיחק והודה: "ריאל מדריד נעלה אותנו"

לכתבה המלאה
נוסק לרמה של כוכב אמיתי בגיל 21. פדריקו ואלוורדה (צילום: GettyImages)

דה יונג לא ממצה את הפוטנציאל האדיר

המסקנה מכך ברורה - הקישור של ריאל אכל את הקישור של ברצלונה, וזה לא דבר של מה בכך בבירת קטלוניה. בקרב הישיר בין פדריקו ואלוורדה לפרנקי דה יונג, ניצח האורוגוואי את ההולנדי שוק על ירך. "הציפור הקטנה" חווה עונת פריצה מזהירה, אבל ההצגה בקלאסיקו מזניקה אותו מספר מדרגות נוספות למעלה. הוא נוסק לרמה של כוכב אמיתי בגיל 21 - מנהיג של ממש במרכז המגרש שלא מהסס לקחת את המשחק על עצמו, וגם לאיים על השער. הוא לא היה רחוק מלהכניע את טר שטגן במחצית הראשונה, שלח כדור מסוכן גם אחרי ההפסקה, והיה חיובי מאוד במסירותיו.

גם קאסמירו, אגב, ניסה את מזלו ממרחק, ובאופן כללי ריאל השתשמה בנשק הזה ביעילות. זה לא הניב פירות כי עמד מולה אחד השוערים הטובים בעולם, אולם הגישה הזו רק הדגישה את היעדר האיומים על השער מצד קשרי בארסה. כי אצל ארנסטו ואלוורדה, גם על האיומים מחוץ לרחבה אחראי בעיקר מסי. לאיבן ראקיטיץ' יש בעיטה מצוינת, אבל הוא לא עושה בה שימוש. דווקא את קורטואה כדאי היה לבחון לאור התקופה הבעייתית בה נמצא הבלגי, אך הוראות כאלה לא ניתנו. שחקני בארסה הונחו כרגיל להביא את התחמושת למסי.

לדה יונג אין מיומנות של בעיטה ממרחק, ואת הצ'אנס היחיד שקיבל אתמול הוא גילגל לידיו של קורטואה. הוא אמור לעשות דברים אחרים לגמרי. הוא לא סקורר אלא אדריכל. הוא אמור לחבר את כל חלקי הקבוצה ולבנות מהלכים, בזכות ראיית המשחק, התנועה ללא כדור, וגם היכולת לדהור עם הכדור קדימה באופן בלתי צפוי. זה מה שהוא עשה באיאקס, וכך עלה לגדולה. הפוטנציאל שלו אלוהי, וכאשר כיכב באמסטרדם הזכירו לעתים תכופות ביציעיו את הסגנון של אנדרס אינייסטה. בקאמפ נואו זה לא בא לידי ביטוי, בלשון המעטה, ואנחנו עדים לדה יונג מסורס שמרבה למסור לרוחב ולא לוקח אחריות. מול ואלוורדה, ההבדל הזה זועק לשמיים, והאשמה לא בהכרח מונחת על כתפיו של השחקן.

עוד בוואלה!

זעם ותסכול במדריד: "נשאר רק לתהות מה קרה לשופטי ה-VAR"

לכתבה המלאה
אמור לעשות דברים אחרים לגמרי. פרנקי דה יונג (צילום: GettyImages)

יריבות אמיצות שולטות מול בארסה

הכתובת העיקרית לביקורת היתה ונשארה אחת - המאמן. יש להניח שאוהדי בארסה היו מוכנים לשלם לא מעט כדי להחליף את ואלוורדה שלהם ב-ואלוורדה של ריאל. זידאן היה יצירתי, שלח את איסקו למרכז המגרש ויצר שם יתרון מספרי. הבאסקי על הספסל שמנגד לא הכין הפתעות טקטיות. אנטואן גריזמן שוב היה תקוע משמאל והתבזבז, ועשה פעולות חיוביות רק כאשר פינה את השטח לאלבה. כך גם נוצרה ההזדמנות המצוינת של המגן, אבל באופן כללי לא היה למארחת ניצוץ בעיניים. כמו ואלוורדה עצמו, היא נראתה כבויה. ניכר כי תוצאת תיקו לא היתה מאכזבת אותה כלל וכלל.

זה לא מקרי, וברצלונה איפשרה ליריבות לטאטא אותה מהמגרש במשחקים גדולים לא מעטים העונה. דורטמונד עשתה את זה במחזור הראשון בליגת האלופות, והקטלונים הרוויחו אז 0:0 רק בזכות ההצגה של טר שטגן שעצר בין היתר את הפנדל של מרקו רויס, חברו לשעבר למנשנגלדבאך. אינטר היתה דומיננטית מאוד בקאמפ נואו במחזור השני בליגת האלופות והובילה 0:1 - אבל נכנעה לצמד של לואיס סוארס אחרי ההפסקה. אתלטיקו מדריד היתה ראויה לניצחון בכורה של דייגו סימאונה על בארסה בליגה, אבל בארסה ניצחה גם אותה בזכות הברקה של מסי.

עוד בוואלה!

"כריסטיאנו רונאלדו נראה כמו שחקן NBA. הוא שהה באוויר שעה וחצי"

לכתבה המלאה
לא הכין הפתעות טקטיות. ארנסטו ואלוורדה (צילום: AP)

ללא שינוי מנטלי, העונש יגיע

בקיצור, ברצלונה לא שילמה את המחיר עד כה, אבל קבוצות אמיצות שמעזות לנסות לשלוט במרכז המגרש נוטות להצליח במשימתן (גם אם לוח התוצאות לא משקף זאת). אפילו סלביה פראג עשתה זאת פעמיים, ויצאה עם תחושת החמצה בפה אפילו אחרי 0:0 בקאמפ נואו. בשנתיים הקודמות, המחיר על כך היה דווקא גבוה מאוד - ההפסדים המפורסמים לרומא ולליברפול שחוללו קאמבקים במשחקי הגומלין בליגת האלופות. פעמיים דרשו האוהדים את ראשו של ואלוורדה אחרי הפיאסקו. פעמיים הוא שרד בתפקידו, וכעת - לאור היכולת שמגלה הקבוצה במשחקים מול יריבות ראויות - בולטת העובדה כי הלקח לא נלמד, ובארסה עלולה להתבטל כאשר מופעל עליה לחץ הולם.

בעוד המפגינים מבעירים את הרחובות, ניתן היה לצפות למוטיבציית שיא של שחקני ברצלונה. במקום זאת, ראינו במשך דקות ארוכות קבוצה מתה, ואפילו אצל בייל - כן, אותו בייל שצוהל עם דגל "וויילס, גולף, מדריד. בסדר הזה" - רואים יותר אש בעיניים. אז ברצלונה שוב לא הפסידה, והיא עדיין בפסגה, אבל המשחק אתמול סיפק איתות ברור. על מנת לשמור על הכתר, יידרש שינוי מהותי מאוד אצל ואלוורדה. לעומת זאת, ריאל עם ואלורודה שלה עושה צעדים מדודים בכיוון הנכון.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

עוד בוואלה!

חלון בשיגעון: האנגליות רודפות אחרי ויקטור אוסימן

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully