בווידאו: מסיבת העיתונאים של ערן זהבי לקראת המשחק מול סלובניה
1. אריאל הרוש ואופיר מרציאנו נכנסו לפריזר ביחד, לפני שנתיים, בחיחון. מרציאנו, שפתח בשער נבחרת ישראל רק בגלל שדודו גורש היה מוצהב, חטף רביעייה מנבחרת ספרד. לא הכמות היתה מביכה אלא האיכות, ומרציאנו אכן הפך לאבק בהמשך הקמפיין של אלישע לוי וגם בליגת האומות. שנתיים חלפו, והוא עדיין לא הופיע בין קורות הנבחרת.
הבמה היתה של הרוש, שעשה את מה שהוא לרוב עושה כשהבמה שלו - מאבד אותה. ראיון תוקפני כלפי המאמן לוי בידיעות אחרונות גרם להשעייתו מהמשחקים הבאים בתור, מול מולדובה ואלבניה. "תמיד היה מישהו שבא והורס לי את החלום ברגע האחרון", אמר אז, וצדק. רק שלמישהו הזה, שאכן תמיד בא, קוראים אריאל הרוש.
ערב פתיחת קמפיין מוקדמות יורו 2020, הרוש נמצא בטריטוריה מוכרת: שוב הבמה שלו. לפי גורם בנבחרת ישראל, זה הג'וב שלו לאבד. כלומר, רק אימונים רעים שיסריחו מעודף חלודה יעבירו את האפודה למרציאנו. זאת למרות ששוער הפועל באר שבע לא עמד בין קורות כמעט חודשיים; זאת על אף שמרציאנו חזר לעצמו. "זו החלטה קשה", אמר הרצוג השבוע כששאלתי על כך. אז בואו נעזור לו להחליט.
או שמא נקשה עליו.
כל העדכונים לקראת פתיחת מוקדמות יורו 2020
ערן זהבי לקראת החזרה לחיפה: "כולם בכדורגל הישראלי קיבלו סטירה"
בנבחרת מודאגים: "יציעים ריקים עלולים לגרום לאפקט שלילי מאוד"
סיבות לאופטימיות: הנתונים של הנבחרת במשחקי פתיחת קמפיין
2. לפני המשחק מול סכנין לקח ברק בכר את השוער הפתאום-שני שלו, הרוש, לשיחה. אני מבין שהנבחרת חשובה לך, אמר לו המאמן, ואם תהיה לי אפשרות אתן לך לשחק. בצוות אפילו דיברו על כך שאם הרצוג יבהיר שהרוש יוזמן לנבחרת רק אם ישחק בקבוצתו - אפילו פעם או פעמיים לפני פרסום הסגל - הדבר היה נשקל. אבל הבעיה של הרוש היתה כפולה: האחת - אוהד לויטה פשוט נהדר מאז שקיבל את הצ'אנס. השנייה, וזו אולי בעצם לא בעיה - בבאר שבע קיבלו מכיוון הנבחרת את המסר ההפוך. לפיו, הרוש יוזמן בכל מקרה. בקבוצה עשו אחד ועוד אחד וקיבלו לויטה, שהחזיר בהופעה מחשמלת בדוחא ובשער נקי נוסף מול נתניה השבוע.
זה גם סיפור על לויטה, שאיכשהו מצליח לחמוק מעמדת השוער השני, עמדה אליה נקלע בגלל הרוש. לויטה העלה את מכבי נתניה לליגת העל, ובקיץ 2014 הונחת עליו השוער שהגיע אז מבית"ר. חמש שנים לאחר מכן המעגל נסגר, כשאותו הרוש הפך את לויטה לשוער ראשון - בעונה ובלוקיישן שאף אחד לא ראה את זה קורה.
אבל הרוש מותג מזמן כאחד שלא מפספס הזדמנות לפספס הזדמנות. לא תמיד באשמתו, אבל אם תרצו, מדובר באיוב עם כפפות. בבית"ר הסתבך עם הקהל כי נקט עמדה בפרשת הצ'צ'נים ואז בבוררות מול טביב, בנתניה ספג בסיטונות, עם הפועל תל אביב ירד ליגה, ועונה נהדרת שלו בקפריסין לוותה בחתימת בזק בנגב, בפרשת אפודה, ברשתות מחוררות (הרבה באשמת ההגנה, למען ההגינות) ואז בספסול. זה התחיל בגלל פציעה, זה היה אמור להיות חד פעמי, אבל הרוש, שוב, הצליח לפספס כשלאחר משחק הסביר שהספסול שלו מקצועי למרות שמאמנו בכר התראיין והסביר שמדובר בפציעה.
מאז, לויטה לא הסתכל לאחור. כשהוא בשער, באר שבע סופגת שער כל 126 דקות - לעומת כל 67 דקות עם הרוש; לויטה נכנע רק על כל 8.83 איומים למסגרת - הרוש כל 2.96. הבדלים של שמיים וארץ, וכנראה שאין פלא שאת הריצה הסבירה הראשונה שלה העונה משלימה האלופה היוצאת עם השוער החדש שלה.
בבאר שבע הסבירו השבוע שלויטה ממשיך בשער אך ורק מסיבות מקצועיות, גם אם הספסול הראשוני של הרוש נבע מקצת יותר מזה. לויטה, שיודע להריח מצבים, התאמן נהדר בשבוע הבעייתי של הרוש. "באימונים היה אפשר לראות שהרוש שומר את עצמו", הסביר גורם בקבוצה. "זה קורה הרבה לשוער ראשון שפתאום מרגיש בטוח מדי וחושב קדימה מדי. מולו, במקרה של לויטה, ראית בן אדם שנלחם ומתאבד על הזדמנות". ומצ'אנס אחד זה הפך לשני, וככל שהזמן עבר לויטה הרשים עוד יותר, עד שלא היתה דרך חזרה.
אבל צריך יותר מזה כדי לשכנע את הרצוג ללכת נגד הרוש.
3. אחרי אחד המשחקים בחדר ההלבשה של היברניאן, הילדים של החבר'ה התרוצצו ושיחקו בכדורים קטנים. אחד הילדים החזיק כדור בידו ולפי עד ראייה, הבן של מרציאנו הגיע אליו ועשה תנועת חתימה בידו הריקה מעט. כך כנראה ראה את אבא עושה - חותם על כדורים של אוהדים. איך אמר עד הראייה, "אופיר מאוד פופולרי כאן".
ככה ייעשה לאיש שהעלה את הקבוצה מהליגה השנייה ונעצר רק במקום הרביעי של ליגת העל הסקוטית בעונה שעברה. לשם כך התעלם מעצת רופאיו ודחה ניתוח באצבע השבורה למשך ארבעה חודשים. ואם הרמיזה על הרוש על ידי אנשי באר שבע היא שהיה נראה שהוא שומר על עצמו למען הנבחרת ובשל כך איבד את מקומו בהרכב הקבוצה, אצל מרציאנו הסיפור היה הפוך - עודף טירוף בקבוצה עלה לו כנראה בסיכוי לשחק בנבחרת.
היברניאן העבירה לשורותיה את אדם בוגדן ההונגרי, איש ליברפול, שימלא את החלל, ומרציאנו ראה שוב את האפודה רק כשבוגדן נפצע בעצמו. מרציאנו שמר על שער נקי במשחק החזרה מול המילטון, גם מול סלטיק, ובמשחק הבא, מול ריינג'רס, נפצע לאחר 14 דקות בלבד. בוגדן תפס שוב את מקומו של הישראלי חסר המזל. בדיוק חודש לאחר מכן, ההונגרי ספג זעזוע מוח במשחק גביע מול אלגין סיטי, ומרציאנו נכנס ל-11 הדקות האחרונות. הוא נמצא בשער מאז - בוגדן עדיין לא התאושש מהמכה.
בדיוק אז נכנסה הקבוצה לתקופה קשה, שכן המנג'ר ניל לנון, זה שהביא את מרציאנו, הסתבך ועזב. אבל מאז חתם הקואץ' החדש בעל השם האדיר - פול הקינגבוטום - מרציאנו והיבס מראים יכולת נהדרת ומ-9 בפברואר הם סופרים 5 ניצחונות ותיקו, מול ריינג'רס, והפסד אחד בודד, בגביע מול סלטיק. "הוא טוב מאוד", מעיד העיתונאי המקומי דייויד הארדי מ"אדינבורו איבנינג ניוז". "אולי בישראל מתלבטים לגביו, אבל מבחינת אוהדי היבס - הוא השוער הכי טוב שהיה לקבוצה זה שנים רבות".
אבל צריך יותר מזה כדי לשכנע את הרצוג ללכת נגד הרוש.
4. יכול מאוד להיות שבעת קריאת שורות אלו הרצוג ראה כמה סימנים רעים מכיוון הרוש ובחר במרציאנו, אבל שוב, נכון לכתיבתן של שורות אלו, האוסטרי נותן עדיפות למי שהביאו עד הלום. אצלו הכול ברור - דקות בקבוצה לא מהוות שיקול עיקרי למשחקי הנבחרת. "ראיתי את הביטחון של הרוש במשחקים של הקבוצה שלנו ומגיע לו בונוס על כך", אמר. "בגלל זה הוא בסגל שלנו, ואני מקווה שהוא יראה לנו שהוא בכושר טוב מאוד".
מן הסתם, אם יש התלבטות עבור הרצוג, היא בין התחושות לעובדות, בין הזיכרון הקרוב למספרים. על פי כל הנתונים היבשים, מרציאנו צריך לקבל את האפודה. אבל הרצוג זוכר מה הרוש הביא לו - וזו ההזדמנות להזכיר שהרוש היה נהדר במשחקי הבית של הנבחרת בליגת האומות, וכשהולכים אחורה, גם באיטליה, גם מול ספרד.
עבור הרוש, גם אם יקבל את הג'וב, הסיטואציה לא פשוטה. באופן אירוני, דרך הנבחרת ינסה להוכיח למאמנו בקבוצה, בכר, מה הוא שווה. הוא לא שיחק כמעט חודשיים ולבטח הדבר ירבוץ על כתפיו, בטח בתחילת המשחק. רמת הציפיות של הרוש תהיה בשמיים - כך נראה כבר באימונים - והשאלה תהיה האם יצליח להתפקס.
נכון, גם טואטחה למשל לא שיחק בפרנקפורט יותר מ-125 דקות ליגה העונה, והוא לא היחיד שמגיע באותו המצב. כמה אנשי מקצוע שונים ציינו אתמול ששוער שלא משחק זמן רב זה לא כמו שחקן שדה - לשוער המלאכה תהיה קשה יותר. אבל להתקפת התזה יש לציין את סרחיו רומרו, למשל, שעמד בשער ארגנטינה עד 2018 למרות שמ-2013 תפקד כשוער שני בקבוצותיו, וב-2014 הגיע עם האלביסלסטה לגמר על אף שרשם רק שלוש הופעות ליגה עם קבוצתו מונאקו באותה העונה.
מסקר קצר בין כמה שחקני נבחרת בכירים אין להם העדפה. "אני מרגיש בנוח עם כל אחד מהם", אמר ייני. רוב השחקנים הספיקו לשחק עם שני השוערים, ובטח בפורמה הנוכחית של הגנת באר שבע - בטח ללא חאתם אלחמיד שמתואשש מתאונת דרכים שעבר ונגרע מהסגל - העמדה הנייטרלית של רובם מובנת לחלוטין.
היום כנראה נגלה מה מרגיש הרצוג, ויותר מכך - נגלה האם סוף סוף לא יהיה האיש שיבוא ויהרוס להרוש את החלום ברגע האחרון.
בית ז'
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 פולין10 8 1 1 5-18 25 2 אוסטריה10 6 1 3 9-19 19 3 סלובניה10 4 2 4 11-16 14 4 צפון מקדוניה10 4 2 4 13-12 14 5 נבחרת ישראל10 3 2 5 18-16 11 6 לטביה10 1 0 9 28-3 3