כעת, כאשר מכירתו של דניאל פרץ ממכבי תל אביב לבאיירן מינכן הושלמה, ואנחנו מציינים את אחת העסקאות המרגשות והמרתקות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, זה הזמן לעצור את הצהלות לרגע קט ולנסות להעריך ברצינות את סיכויי ההצלחה של השוער במדי אחד המועדונים הגדולים בתבל.
לשם התחלה, חשוב לא להסתנוור מסכום ההעברה שנאמד ב-6 מיליון יורו. לבאיירן מעולם לא היתה בעיה להודות בטעות ברכישות, קל וחומר כאשר מדובר בהוצאות נמוכות יחסית בסטנדרטים של המועדון. לצורך העניין, הקשר הספרדי מארק רוקה הוחתם מאספניול תמורת 9 מיליון יורו בקיץ 2020, והוגדר אז בידי הפרשנים כמציאה. הוא כמעט ולא שותף באליאנץ ארנה במשך שנתיים, בילה את כל התקופה על הספסל, ואז שווק ללידס. באופן מופלא, הצליחו הבווארים לעשות עליו רווח, כי הם קיבלו תמורתו 12 מיליון, אבל זה לא משנה את העובדה כי רוקה היה כישלון חרוץ. המאמנים סברו שאינו מתאים ברמתו לקבוצה, והוא לא הוכיח את עצמו - או לכל הפחות לא קיבל הזדמנות לעשות זאת.
דוגמא מרהיבה אף יותר שייכת למגן הצרפתי-סנגלי בונה סאר, שהגיע באותו קיץ 2020 ממארסיי תמורת 8 מיליון יורו, והוא עדיין שם, כנראה עד סוף חוזהו ב-2024, למרות שאינו רואה דשא, ורוב האוהדים שכחו לחלוטין על עצם קיומו. טעויות קורות, ואף אחד לא מתכוון לשלב בכוח שחקן בגלל ששולם תמורתו סכום כלשהו.
עוד על המעבר של דניאל פרץ לבאיירן
סיכוי סביר לשחק כבר העונה
זה נכון, כמובן, עוד יותר במקרה של שוער שאינו מיועד לפתוח בהרכב בטווח הזמן המיידי, אבל המקרה של פרץ מיוחד, כי הוא באמת צפוי לקבל הזדמנויות כבר בעתיד הקרוב - ואז יצטרך להוכיח את עצמו. נכון לעכשיו, מנואל נוייר עדיין פצוע, וסוון אולרייך מוגדר כמחליפו בין הקורות. פציעתו או השעייתו של אולרייך, או אפילו ירידה חדה בכושרו, עשויות להעניק לפרץ את הצ'אנס עליו הוא חולם כבר עכשיו - אולי כבר בספטמבר. אם ייכשל על המגרש ולא יעמוד בציפיות, דרכו החוצה תהיה סלולה. השאלה המרכזית היא מה יקרה אם יצליח, ובהתחשב בכשרונו הרב וביכולתו להתעלות ברגעים המכריעים במדי הנבחרת הצעירה, זו בהחלט אפשרות סבירה יותר.
האם, בהינתן הצלחה מסוג זה, יוכל פרץ להפוך ליורשו הטבעי של נוייר בן ה-37? אולרייך בן ה-35 לא מהווה תחרות כלל בטווח הרחוק, ואין לו שאיפות להמתין לפרישה של הקפטן - מי יודע, אולי הוא אפילו יתלה את הכפפות לפניו. ואם זה המצב, הגיוני להניח כי פרץ יקבל את האפודה מספר 1 של אלופת גרמניה לשנים ארוכות. מה יכול למנוע זאת ממנו, פרט לכישלון אישי שלו? בואו ננסה לנתח את הסיטואציה.
הנסיבות שהובילו להחתמה
לצורך כך, חשוב להבין כיצד הגיעה באיירן לאופציית פרץ בשבוע האחרון. הפרשה החלה בדצמבר, כאשר נוייר יצא לגלישת סקי, שהיתה שגרתית מאוד לטענתו, על מנת לנקות את הראש אחרי הדחתה הטראומטית של גרמניה בשלב הבתים במונדיאל. הוא ריסק את רגלו, נזקק לניתוחים, גמר את העונה, וגם המשך הקריירה הועמד בסימן שאלה, במיוחד בהתחשב בגילו. אולרייך לא נחשב אז לאלטרנטיבה בטוחה מספיק, במיוחד בשלב הנוקאאוט בליגת האלופות, ולכן נדרש שוער בכיר באופן מיידי. לאחר שקילת אלטרנטיבות רבות, החתימה האלופה את יאן זומר השווייצרי מבורוסיה מנשנגלדבאך.
הקדציה של זומר באליאנץ ארנה היתה סבירה, אך לא מושלמת, ושני הצדדים חשו כי לא כדאי להאריך אותה. באיירן לא ראתה בו מחליף לנוייר בטווח הארוך, מה גם שהוא עצמו בן 34, בעוד זומר לא רצה לשבת על הספסל כאשר הקפטן האגדי ישוב לכשירות. לכן אורגן המעבר לאינטר, ממנו הרוויחו כל המעורבים, אבל באיירן היתה צריכה פתרון חדש.
במהלך יולי ותחילת אוגוסט, החלה האטה בתהליך ההחלמה של נוייר, נפוצו הדיווחים על כך שמשחק הרגל שלו נפגע באופן מהותי ביותר, ובבאיירן הוחלט להחתים שוער ברמה הגבוהה ביותר, אם אפשר בהשאלה, בהנחה כי יצטרך לעמוד בין הקורות במשך כל עונת 2023/24. המאמן תומאס טוכל העדיף את קפה, אבל הספרדי של צ'לסי הלך לריאל מדריד במקום טיבו קורטואה הפצוע. בהנהלה רצו את חרונימו רולי מאיאקס, אבל הוא נפצע בעצמו במחזור הפתיחה בליגה ההולנדית. היו גם שמות רבים נוספים, אולם באמצע אוגוסט חלה תפנית מפתיעה, כאשר התברר כי קצב ההבראה של נוייר דווקא השתפר מאוד. נמסר כי הוא צפוי לחזור לאימונים מלאים תוך שבועות ספורים, והאסטרטגיה השתנתה. הוחלט להשאיר את אולרייך כשוער ראשון עד להחלמה, ולהחתים מישהו צעיר ומבטיח על תקן שוער שלישי, בשאיפה כי יצמח לשוער הראשון בעתיד. זו המשבצת אותה נבחר למלא פרץ.
פוליטיקה פנימית מורכבת והשפעה עצומה לנוייר
כעת, כאשר אנחנו מבינים את הדינמיקה, קל יותר להבין כי המחסום המהותי ביותר בפניו של פרץ נעוץ בפוליטיקה הפנימית בתוך המועדון. חלוקת הסמכויות בבאיירן מעולם לא היתה טריוויאלית, וכיום עובר המועדון טלטלה ניהולית עצומה, אשר הסממן הראשון לבואה היה כאשר המאמן יוליאן נאגלסמן ניצל את הפציעה של נוייר כדי לפטר בינואר את מאמן השוערים טוני טפאלוביץ', שהוא החבר הקרוב ביותר של הקפטן. המהלך נתפס כפגיעה מכוונת וחזקה מאוד בנוייר, עד כדי נסיון להעזיבו, והשוער עצמו הגיב בסדרת ראיונות בהן ביקר בחריפות גדולה מאוד את המועדון.
לאחר מכן פוטר נאגלסמן, ולא לגמרי ברור עד כמה הושפעה ההחלטה הסנסציונית מתקרית טפאלוביץ'. המנכ"ל אוליבר קאן והמנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'י'ץ', שנתנו את האישור לנאגלסמן לפטר את טפאלוביץ', אבל אז הדיחו את נאגלסמן עצמו, הלכו בעקבותיו מיד בתום העונה. מי נשאר? נוייר, כמובן. כדאי בהקשר זה לשים לב לכך שטוכל החמיא לקפטן מיד אחרי מינויו למאמן, והדגיש עד כמה הוא מייחל לחזרתו - מילים שלא נעמו לאוזני של זומר והאיצו את בחירתו לעזוב.
האם טוכל באמת ממתין בקוצר רוח לנוייר, או אולי היתה זו התבטאות לצרכים פוליטיים? קשה מאוד לענות על השאלה הזו, אבל לפי הדיווחים תמך המאמן באופן נחרץ בהחתמת שוער בכיר בקיץ, ודעתו לא השתנתה לאור שיפור מצבו של הקפטן. הבכירים, עם קרל-היינץ רומניגה שחזר למועצת המנהלים ואולי הנס שמושך בחוטים כנשיא הכבוד, היא שדחפה לכיוונו של שוער צעיר, כלומר פרץ.
האם טוכל שלם עם ההחתמה?
ואלה לא חילוקי הדעות היחידים בין טוכל לבין הממונים עליו. במשך שבועות, דרש המאמן להחתים קשר מרכזי חדש, "מספר 6 קלאסי" הגדרתו, למרות שיוזואה קימיש טען שהוא אמור לשחק בדיוק בעמדה זו. ההנהלה הלכה עם קימיש, ובשבוע האחרון התבשר המאמן כי בקשתו לא תיענה בחלון ההעברות הנוכחי. הדיונים הפומביים על כך בתקשורת מצביעים על מתיחות פנימית לא מבוטלת בין הגורמים השונים, וטוכל עלול להרגיש שכיסאו מתחיל להתנדנד קלות כבר בתחילת העונה.
ועוד לא התחלנו לדבר על חילוקי הדעות הקבועים בין רומניגה להנס, ועל השפעתו של המנכ"ל החדש יאן-כריסטיאן דרזן, שהיה עד כה אחראי על הכספים. האם פרץ יוגדר בתוך המועדון כרכש שמזוהה עם דמות ספציפית? לצורך העניין, האם טוכל ירגיש שהחתמת הישראלי נכפתה עליו בניגוד לרצונו, והחלישה בכוונה את הסגל בסיבוב הראשון? אם השוער הצעיר יהווה קלף מיקוח במאבקים הפוליטיים הסבוכים במועדון הידוע כפ.צ הוליווד, זה לא יפעל לטובתו, על אף שאין לו באופן אישי שום קשר לכך, והוא עלול להיפגע על לא עוול בכפו.
מה יהיה עתידו של נובל?
למכשול אפשרי נוסף של פרץ קוראים אלכסנדר נובל. מדובר במקרה סבוך ולא שגרתי, וגם העיתונאים המקורבים ביותר לבאיירן לא מבינים עד הסוף את השיקולים המקצועיים והפוליטיים שעומעדים מאחוריו. בפשטות, נובל הוחתם ב-2020 בהעברה חופשית משאלקה, מועדון נעוריו של נוייר עצמו, על מנת להיות יורשו של הקפטן בטווח הארוך. זו היתה המטרה המוצהרת, אבל המהלך נעשה באופן מגושם ביותר, תוך כדי הדלפה לתקשורת של סעיפי חוזה הזויים ביותר לפיהם הובטחו לנובל דקות משחק כבר מעונתו הראשונה.
האם זה באמת היה נכון? כנראה לא, גם כי מדובר באבסורד מוחלט, וגם כי בפועל "ההבטחה" לא קוימה, ונובל לא שיחק ב-2020/21. כן ידוע שלאחר מכן הוא סירב להישאר בסגל באיירן כל עוד אינו השוער הראשון, והמועדון שלח אותו בהשאלה למונאקו למשך שנתיים. השוער לא החמיץ דקה בליגה הצרפתית בתקופה זו, השתדרג מקצועית, אבל לא רצה להמשיך בנסיכות בעונה הבאה. במצב עניינים רגיל, היה הגיוני להחזירו לבאיירן לנוכח הפציעה של נוייר, אבל האופציה הזו כלל לא היתה על השולחן.
במקום זאת, עבר נובל בהשאלה לשטוטגרט. חוזהו בבאיירן מסתיים בקיץ 2025, ולכן בעוד שנה תידרש החלטה על עתידו - האם להחתימו על חוזה חדש או למכור אותו סופית? האפשרות הראשונה תהיה רלוונטית רק אם הבווארים באמת בונים עליו בטווח הארוך, כלומר הוא מיועד להיות לאפודה הראשונה - וזה יפעל, כמובן, לרעתו של פרץ. נובל הוא שוער מנוסה יותר, ויש לו איכויות לא מבוטלות, אבל המוניטין שלו נפגע משמעותית בשל התנהלותו והתנהגות סוכניו, וייתכן שבאיירן לא מעוניינת בו עוד. ימים יגידו.
ומה עם בוגרי האקדמיה?
כמו כן, בגרמניה נשמעים קולות של פרשנים שתוהים מדוע לא נעשה שימוש באקדמיה של המועדון. כדוגמא, מזכירים את המקרה של כריסטיאן פרוכטל, שעשה רושם טוב בקבוצת המילואים, אבל לא קיבל מעולם הזדמנות בסגל הראשון של באיירן על אף שהצטרף למועדון בגיל 14. בקיץ שעבר, הוא נמכר לאוסטריה וינה תמורת חצי מיליון יורו בלבד כאשר היה בן 22, ולאור מצוקת השוערים בקיץ האחרון היו שביקשו לבחון את האופציה להחזירו למועדון בו צמח. ואם כבר מדברים על קבוצת המילואים, הרי שרק אתמול חתם טום ריצי הולסמן בן ה-19, שוער המתנשא לגובה של שני מטרים, על חוזה מקצועני עד 2026. מאמנים שעבדו איתו עד כה בקבוצות הנוער בגילאים השונים מעריכים אותו מאוד, וכשחקן מקומי שלומד באקדמיה מגיל 13 תהיה לו תמיכה גדולה בקרב האוהדים.
בשורה התחתונה, אם המזל יהיה לצידו, פרץ עשוי לערוך את הופעת הבכורה בבאיירן מינכן בהקדם. אם המזל יהיה לצידו עוד יותר, החזרה של נוייר תתעכב ואולרייך יפשל, ואז הדלת להרכב תהיה פתוחה לרווחה. בהתחשב באופיו ובכישוריו, הסיכויים לקחת את צ'אנסים מסוג זה בשתי הידיים גבוהים יחסית, אם כי אי אפשר לחזות דבר בוודאות, וייתכנו בעיות לא מעטות בדרך. העובדה כי באיירן מינכן סימנה אותו כיעד מרכזי לפי האסטרטגיה החדשה שגובשה לאחרונה והחתימה אותו בתום משא ומתן לא טריוויאלי מול מיץ' גולדהאר היא מחמאה עצומה. גורמים לא מבוטלים בתוך המועדון מעריכים את פרץ מאוד ורואים בו מועמד ראוי ורציני לקבל את האפודה הראשונה בבוא העת.
לצד זאת, חשוב לקחת בחשבון שלא הכול תלוי בו, במיוחד במועדון עם פוליטיקה פנימית מורכבת ומסועפת. פרץ צריך לעשות את המקסימום כדי להוכיח את עצמו בכל דקה שיקבל על המגרש, אבל בתסריטים מסוימים גם זה עלול לא להספיק. הוא יזדקק למזל טהור לא רק באופן מיידי, אלא גם בהמשך הדרך.