עונת 2023/24 בליגה הצרפתית שנפתחת הערב (שישי) עשויה לבשר על שינוי דרמטי הרבה יותר מאשר הצמצום ל-18 קבוצות אחרי יותר משני עשורים, וזה סיום שלטון היחיד של פריז סן ז'רמן. נכון, מונפלייה עשתה אליפות היסטורית בשנת הכניסה של הקטארים לכדורגל הצרפתי וגם מונאקו וליל הצליחו להדהים, אבל ב-12 השנים הללו זו הייתה בעיקר פ.ס.ז' עם דומיננטיות כלכלית ומקצועית מובהקת ותשע אליפויות שהפכו אותה גם לשיאנית כל הזמנים.
עכשיו יש תחושה שהפערים כבר לא כאלה גדולים. פ.ס.ז' נהנתה משנים אדירות של זלאטן איברהימוביץ' וקיבלה שערים למכביר מאדינסון קבאני. לאחר מכן הגיע סופרסטאר בדמותו של קיליאן אמבפה שלא סופר את הליגה, ניימאר כהעברה הגדולה בהיסטוריה וליאונל מסי בתור הכדורגלן הגדול בכל הזמנים. זה לא הספיק כדי להגשים את חלום ליגת האלופות, וכעת יש סיכוי לא רע בכלל שבפריז לא יהיה אפילו כוכב-על אחד, לראשונה בעידן הקטארי.
האלופה
פריז סן ז'רמן עברה קיץ מסובך, עם סאגה בלתי נגמרת ועוד אחת שככל הנראה עוד בחיתוליה. זה התחיל עם הפיטורים הצפויים של כריסטוף גאלטייה, שארכו חודשים וגרמו לעיכוב משמעותי במינוי מאמן ובהשלמת עסקאות שהיו ידועות עוד משלהי העונה הקודמת. המועמדים המובילים לתפקיד לא הגיעו ומי שקיבל את השרביט לבסוף הוא לואיס אנריקה, שכבר משמיע רינונים ואיבד את עוזרו שנטש אחרי כחודש.
רוב השחקנים החדשים כבר סגרו לפני הגעתו של אנריקה, גם אם החתימות הרשמיות היו רק לאחר מכן. מנואל אוגרטה (60 מיליון יורו), לוקאס הרננדז (45 מיליון), קאנג-אין לי, מרקו אסנסיו, מילאן שקריניאר, שר אנדור וארנאו טנאס צורפו, והשבוע חתם גם החלוץ הפורטוגלי גונסאלו ראמוס כמושאל עם התחייבות רכישה מבנפיקה בקיץ הבא (80 מיליון יורו), אבל עדיין מחכים לשם גדול שלא ממש קיים בשוק (עוסמאן דמבלה?) ובעיקר לפתרון בסוגיית אמבפה.
קפטן נבחרת צרפת לא מוכן להאריך חוזה מעבר לשנה הקרובה ותכנן לשחק עונה נוספת ולעזוב בקיץ הבא כשחקן חופשי. האלופה דורשת ממנו להחזיר לה במקרה כזה את ההשקעה באמצעות מכירה מיידית תמורת כ-200 מיליון יורו, והמאבק העז נמשך. מלך שערי הליגה בחמש השנים האחרונות לא יצא עם הקבוצה למסע המשחקים ביפן, מתאמן בנפרד וכרגע רב הנסתר על הגלוי. אז הוא יותר קרוב לריאל מדריד, מסי ברח מפריז כל עוד נפשו בו וגם עם ניימאר כבר משדרים על אותו גל: לא רוצים אותו כבר זמן רב, ולאחרונה גם הוא הבהיר כי ברצונו לעזוב. אפילו מרקו וראטי, היחיד ששרד לאורך כל העידן הקטארי, קיבל הודעה שהוא לא בתוכניות. קצת יותר משלושה שבועות נשארו לסיום החלון, וכרגיל בפריז יהיה מעניין יותר מחוץ לכר הדשא.
הסגניות
לאנס, אחת הקבוצות הכי ביתיות באירופה בעונה הקודמת (17 ניצחונות; 52 נקודות מתוך 57 אפשריות), הדהימה את צרפת עם פייט אמיתי לפ.ס.ז' שאולי גם היה מסתיים עם אליפות שנייה בתולדותיה, אלמלא אותו אדום מוקדם של של סאליס עבדול סאמד במשחק העונה בפריז. בכל מקרה היא השיגה בזכות את המקום השני, המאמן פרנק הז חולל פלאים והקהל הנפלא של הקבוצה יזכה לחוות את ליגת האלופות בפעם השלישית (1998/99 אחרי האליפות ההיסטורית ו-2002/03). העוגנים ההגנתיים בריס סמבה, קווין דנסו ופקונדו מדינה נשארו, אבל הקפטן סקו פופאנה התפתה לכסף הגדול של אל נאסר הסעודית ובמקומו הובאו אנדי דיוף הצעיר מבאזל וסטיין ספירינגס ההולנדי מטולוז. לסקורר לואיס אופנדה, שנמכר ב-43 מיליון יורו לר.ב. לייפציג, עדיין אין תחליף ולא ברור עד כמה הסגל הקצר יצליח להתמודד עם העומס הצפוי ולוח המשחקים האכזרי במחזורי הפתיחה.
כמו פ.ס.ז', גם היריבה המרה מארסיי החליפה מאמן ונפרדה מדמות דומיננטית. איגור טודור עזב אחרי עונה אחת שבה תקוות למאבק אליפות הפכו לדיכאון אחרי אובדן המקום השני, וגם הקפטן דימיטרי פאייה שמיעט לשחק בגלל סכסוך עם המאמן הקרואטי, אמר שלום אחרי שמונה שנים במצטבר (שתי קדנציות). מרסלינו הספרדי קיבל את המושכות וחיזק את מארסיי כמעט בכל עמדה: פייר אמריק אובמיאנג הוא הסטאר הוותיק בהתקפה במקום אלכסיס סאנצ'ס ששוחרר, שחקני הכנף איסמעילה סאר ואילימאן אנדיאיי הגיעו מליגת המשנה באנגליה כדי לתמוך בו, המגן השמאלי רנאן לודי והקשר האחורי ז'ופרה קונדוגביה נרכשו מאתלטיקו מדריד והקהל המתוסכל בסטאד ולודרום שמחכה לתואר כלשהו מאז 2012, יקווה לקצת פחות מעידות ביתיות הפעם.
הרודפות
ראן, הקבוצה הכי אטרקטיבית בצרפת פרט לפ.ס.ז', הייתה מסיימת גבוה יותר מהמקום הרביעי אלמלא הפציעה הקשה של כוכבה מרטן טרייה. הוא אמור לחזור בספטמבר אחרי שמונה חודשים מחוץ למגרשים, ואם יצליח לשוב לכושרו המוכר (30 שערים בעונה וחצי) אז הקבוצה של ברונו ז'נסיו אולי תוכל לשוב בשנית אל ליגת האלופות. לסגל המגוון הצטרפו הקשרים היצירתיים אנזו לה פה (20 מיליון יורו מלוריין) ולודוביק בלאס (15 מיליון מנאנט) שיחד עם לוברו מאייר הקרואטי אמורים להזין את אמין גואירי, ארנו קלימואנדו וז'רמי דוקו, אם לא יימכר לאנגליה.
מונאקו ממשיכה להחליף מאמנים ולשלוח כוכבים לפרמיירליג. בקיץ הזה אדי הוטר האוסטרי תפס את מקומו של פיליפ קלמון שלא עמד במשימת ליגת האלופות, והבלם אקסל דיסאסי נמכר לצ'לסי ב-45 מיליון יורו, חצי שנה אחרי ששותפו להגנה בנואה בדיאשיל עשה את אותו מעבר. פיליפ קון נרכש מזלצבורג כדי להתייצב בין הקורות, מוחמד סאליסו הובא מסאות'המפטון לסתום את החור שהותיר דיסאסי ובהתקפה הנטל שוב ייפול על וויסאם בן ידר, שיקווה שהילד אליאס בן סגיר ימשיך להתקדם ושמישהו ימלא את מקומו של ברל אמבולו שאחרי שחזר שוב נפצע בצורה קשה בברכו.
"המשחק הכי חשוב יהיה מול שטרסבורג, אם עדיין יהיה לליון מאמן עד אז", כך התריס לורן בלאן לאחר ההפסד לקריסטל פאלאס בשבוע שעבר. ליון הפסידה בכל ארבעת משחקי טרום העונה, לא הצליחה לכבוש והמאמן הוותיק מתוסכל מאוד, בטח כשברקע שמועות על מועמדים להחליפו ויש קושי רב לבצע חיזוק. ליון הוגבלה מבחינת הוצאות כספיות לאחר העברת הבעלות ועלולה לאבד בקרוב את הכישרונות המבוקשים קסטלו לוקבה ובראדלי ברקולה. אלכסנדר לקאזט ימשיך להוביל ואולי גם יהיה הפעם מלך השערים, אם אמבפה אכן יעזוב את הליגה. הבלם הקרואטי דויה צ'אלטה-צאר צורף יחד עם המגן הימני קלינטון מאטה מקלאב ברוז' והקשר הצעיר סקלי אלברו מסושו, בחלון צנוע שיקשה על הקבוצה לשוב למפעלי אופ"א.
שאר הליגה
פאולו פונסקה דחה הצעות רבות כדי להמשיך לקדם את ליל, אותה הצעיד למקום החמישי המפתיע בעונה שעברה. הקפטן הוותיק ז'וזה פונטה חזר הביתה לפורטוגל עם חוזה בבראגה ולנעליו ייכנס סמואל אומטיטי, כשההחתמה המסקרנת ביותר הייתה של האקון ארנר הראלדסון האיסלנדי, שנרכש ב-15 מיליון יורו מקופנהאגן ואמור לתמוך בסקורר הקנדי ג'ונתן דייויד.
גם קבוצות אחרות השקיעו: ניס, שבחרה בפרנצ'סקו פאריולי האיטלקי בן ה-34 למאמנה החדש, שברה שיא העברות עם מימוש ההתחייבות על טרם מופי (22.5 מיליון יורו אחרי חצי עונה כמושאל מלוריין) והחתימה גם את ז'רמי בוגה ומורגן סאנסון במטרה לשפר את המקום התשיעי המאכזב. שטרסבורג, שמינתה את פטריק ויירה האגדי, נהנתה מהכסף של טוד בולי וניפצה פעמיים את השיא שלה (13 מיליון על החלוץ עמנואל אמגה משטורם גראץ ואז 20 מיליון על הבלם אבקאר סילה מקלאב ברוז'). ריימס ממשיכה לתת אמון במאמן בן ה-30 וויל סטיל והוציאה 12 מיליון על הבלם ג'וזף אוקומו מגנט. ואפילו קלרמון, הקבוצה בעלת התקציב הנמוך בליגה והאצטדיון הקטן מכולם שחוותה עונה פנומנלית עם המקום השמיני, שברה את השיא הקטן שלה עם 3.5 מיליון יורו על מקסימיליאן קופרייה, הבלם שאמור היה להגיע למכבי חיפה לפני שנה ואז בחר בהשאלה לצרפת שהשתלמה לו מאוד.
מחזיקת הגביע טולוז עלולה לשלם מחיר על גחמות הבעלים מארה"ב. המאמן פיליפ מונטנייה, שהוביל לעלייה ולזכייה ההיסטורית בגביע, לא התאים עצמו לשיטות הדאטה של המועדון, הסתכסך עם מנהלת אסטרטגיית הספורט שהיא במקרה גם אשתו של הנשיא דמיאן קומולי, ונזרק לטובת עוזרו הספרדי קרלס מרטינס. פרט אליו גם התחלף חצי הרכב, כולל השף המדופלם ברנקו ואן דן בומן שנמכר לאייאקס. נאנט ניצלה בקושי בעונה שעברה ואיבדה כמה שחקנים משמעותיים, מונפלייה אמורה להיפרד מהחלוץ המבטיח אלי ווהי וגם לוריין בעיקר מכרה, אם כי שמרה על לורן אברג'ל שהיה בדרך למכבי חיפה ונתנה הזדמנות לבנז'מן מנדי אחרי הזיכוי בפרשות האונס באנגליה. ברסט הדהימה עם מינויו למאמן של כדורגלן העבר אריק רואה, שלא אימן מאז 2011 ושימש כפרשן בשנים האחרונות.
ומה לגבי העולות? לה האבר חזרה לליג 1 אחרי 14 שנים, כבר בעונה הראשונה תחת הבעלים מארה"ב וינסנט וולפה, שהביא את שחקן העבר מתיו בודמר כמנהל ספורטיבי ומינה את לוקה אלסנר למאמן. הסלובני בנה בליגת המשנה הגנת ברזל (19 ספיגות ב-38 מחזורים), אבל בינתיים החיזוק דל ובהכנה היו בעיקר הפסדים. גם למץ, ששבה לליגה מיד אחרי הירידה, מצפה משימת הישרדות לא פשוטה. לאסלו בולוני בן ה-70 תוגמל לפני מחזור הפתיחה עם חוזה לשנתיים נוספות ויקווה שהגאורגי-צרפתי ז'ורז' מיקאוטדזה, מלך שערי הליגה השנייה (23 כיבושים), לא יימכר עד לסיום החלון.