במרץ 2001 אירחה שפילד יונייטד את נוטינגהאם פורסט למשחק במסגרת המחזור ה-37 בליגת המשנה באנגליה. 5 דקות בלבד חלפו לפני שקשר פורסט, אנדי ג'ונסון, עלה לכדור גובה מול ז'ורז'ה סנטוס המארח ופגע בו עם המרפק. סנטוס נפגע באופן חמור, טופל במשך כמה דקות על כר הדשא והוחלף.
ג'ונסון לא הורחק, הוא אפילו לא ספג כרטיס צהוב. מי דמיין אז את מערכת VAR? סנטוס כבר היה בבית החולים כשסיפרו לו שיונייטד הפסידה 3:1 ושאת אחד מהשערים של פורסט כבש לא אחר מהשחקן שפצע אותו.
המרפק של ג'ונסון גרם לבלם-קשר אחורי הצרפתי (ששיחק בנבחרת כף ורדה) לפציעה חמורה בפניו. הוא עבר ניתוח שבמסגרתו הוכנסה לראשו פלטינה ובשלב מסויים היה חשש שיאבד את הראייה באחת מעיניו. ג'ונסון אם תהיתם, אפילו לא טרח להתנצל והגדיל לעשות כשטען שהמגע ביניהם נוצר באשמתו של סנטוס בגלל שזה איחר לכדור.
סנטוס גמר את העונה ובסך הכול נעדר ארבעה חודשים. וארבעה חודשים הם זמן ארוך בשביל לתכנן מתקפת נגד. כמעט כולם מכירים את סיפור הנקמה של רוי קין באלף אינגה הולאנד, אבל על הוונדטה הזו שמעתם?
בקיץ 2001 אנדי ג'ונסון עבר מנוטינגהאם פורסט לווסט ברומיץ'. את המשחק הראשון נגד שפילד יונייטד באותה עונה, הוא החמיץ בגלל פציעה, אבל לז'ורז'ה סנטוס הייתה סבלנות. וב-16 במרץ 2002, בדיוק לפני 20 שנה, הוא סיים לחכות.
המשחק בין שפילד יונייטד לווסט ברומיץ' בבראמל ליין במחזור ה-40 בליגת המשנה באנגליה בעונת 2001/02 היה סוער. השוער המארח סיימון טרייסי הורחק כבר אחרי שמונה דקות בגלל נגיעת יד מחוץ לרחבה והבאגיז עלו ליתרון 10 דקות לאחר מכן.
ככל שהמשחק התקדם, שחקני יונייטד הפכו ליותר ויותר אגרסיביים ובדקה ה-63, רגע אחרי שהקבוצה שלו נקלעה לפיגור 2:0, המאמן ניל וורנוק ביצע חילוף כפול. למגרש נכנסו פטריק סופו וז'ורז'ה סנטוס - חדור מטרה, צמא לדם, חותר למגע.
56 שניות לקחו לסנטוס למצוא את הנתיב והתזמון המושלמים בדרך לרגל של אנדי ג'ונסון. מהרגע שנכנס כמחליף ועד הגלישה הפראית שנועדה לגמור לקשר ווסט ברומיץ' את הקריירה, לא חלפה אפילו דקה.
שפילד יונייטד הייתה בפיגור 2:0 וסבלה עם 10 שחקנים החל מהדקה השמינית, אבל לסנטוס הייתה מטרה ושכל דבר אחר יילך לעזאזל. גלישה עם שתי רגליים והפקקים קדימה, לתוך השוק של הוולשי. "סנטוס שיגר את עצמו על ג'ונסון בהזדמנות הראשונה שהייתה לו", כתבו יום לאחר מכן ב"סקיי ספורטס".
עוד בוואלה!
העבירה של סנטוס עלתה לו באדום ישיר, אבל מבחינתו זה היה נזק משני כי הנקמה הושגה. 371 ימים אחרי שג'ונסון שלח אותו לניתוח שארך כחמש שעות, הוא החזיר תשובה בסגנון סרטי הנקמה של ז'אן קלוד ואן דאם. מבחינת המשחק עצמו לעומת זאת, המעגל לא נסגר.
המהלך הפרוע של סנטוס הוליד מהומה במרכז המגרש. פטריק סופו שנכנס ביחד עם הצרפתי, נגח בעוצמה בדרק מקינס וספג בעצמו כרטיס אדום. הבליידס המשיכו להשתולל וניסו לפוצץ את המשחק עם עבירות גסות, אבל השופט אדי וולסטנהולם הסתפק בצהובים ואזהרות כדי שהמשחק יגיע לסיומו. בדקה ה-77 ווסט ברום עלתה ל-0:3 וחמש דקות לאחר מכן שני שחקנים של הקבוצה המקומית "נפצעו". יונייטד נשארה בשישה שחקנים ןכך המשחק שזכה לכינוי "הקרב של בראמל ליין" הגיע לסיומו בדקה ה-82. שוברים את הכלים ולא משחקים.
הכדורגל האנגלי סער. המאמן האורח גארי מגסון אמר למצלמות: "לא יהיה משחק חוזר, לא נשוב לפה. אני בכדורגל המקצועני 26 שנה ומעולם לא ראיתי מחזה מביש כזה". במתחם חדרי ההלבשה בישר לראשי המועדון שהם ייקבע משחק חוזר, הוא יתייצב בבראמל ליין עם קבוצת הנוער.
במנהלת הליגות באנגליה לא התכוונו לתת פרס לשפילד יונייטד על ההתפרעות של שחקניה וקבעו ניצחון 0:3 לווסט ברומיץ' - התוצאה בה גם הופסק המשחק. ג'ונסון אגב, התלונן שסנטוס ניסה לגמור לו את הקריירה, אבל יצא יחסית בזול מהעבירה הברוטלית והחמיץ "רק" ארבעה משחקים.
בין המאמנים, ניל וורנוק של שפילד יונייטד וגארי מגסון של ווסט ברומיץ', התפתחה איבה. זה התחיל בעקיצות מיד אחרי שריקת הסיום ולא הסתיים גם שנים לאחר מכן. הם המשיכו לג'ובים חדשים, אבל המתיחות נותרה בעינה. ב-2005 כתבו ב"טיימס" ש"אין סימנים להסכם שלום" ביניהם ושלוש שנים לאחר מכן וורנוק התראיין ואמר: "לא אלחץ את ידו של מגסון גם בעוד מיליון שנה. אני לא אשתין עליו גם אם הוא יעלה באש".
סנטוס וסופו הורחקו משישה משחקים כל אחד. וורנוק החליט לזרוק אותם ועבור שניהם זה היה המשחק האחרון אי פעם במדי הבליידס. הצרפתי המשיך לאיפסוויץ', ק.פ.ר וברייטון, לפני שירד לליגות הנמוכות.
סופו נדד לספרד, ערב הסעודית, דובאי ונורבגיה, לפני שחתם במכבי פתח תקוה של גיא לוזון ובהמשך שיחק תקופה קצרה תחת אלון חזן במ.ס. אשדוד. "כמובן אני לא גאה במה שקרה באותו יום. אני לא בטוח שאפילו הספקתי לגעת בכדור", אמר לפני שנתיים.
אבל חלוץ העבר גם לא ממש הביע חרטה: "יחד עם זאת, כשאני מסתכל אחורה - זה אחד הרגעים שאזכור תמיד, כמו את הזכייה במדליית זהב אולימפית עם נבחרת קמרון ב-2000. אני לא יכול לדבר על הקריירה שלי בלי להזכיר את המשחק הזה".