מגדות הדנייפר: הרכב האוקראינים הגדולים ביותר ששיחקו בישראל

השוער שהיום אפשר רק לפנטז עליו, הבלם שהפך לסמל של בית"ר, הקשר שעבר ממכבי חיפה לאימפריה אירופית והמפציץ ששבר לאוהדי בני יהודה את הלב. לכבוד הגעתה של שחטאר דונייצק ביום חמישי, הרכבנו את נבחרת יוצאי אוקראינה שכבשו את ישראל

אזכרה במלאת 20 שנה למותו של ניקולאי קודריצקי (צילום ועריכה: קובי אליהו)

התפוררות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 הייתה גם הזדמנות להרבה מאוד אנשים בשלל תחומים. בפינה הקטנה והאפלולית שנקראת "הכדורגל הישראלי", היה מי שפקח עיניים, שלף פנקס צ'קים וידע לפתות לנתב"ג כדורגלנים מהטופ האירופי. הנהירה הגדולה נבלמה רק בגלל מגבלת הזרים, אבל בשנות ה-90 היו כאן כמה שחקנים שהיכולת שלהם לא תאמה את האיכות בבלומפילד, קרית אליעזר, וסרמיל וכו'.

ב-15 השנים האחרונות בקושי הגיעו לפה כדורגלנים מארצות ברית המועצות לשעבר, אבל העבר נותר מפואר. לקראת המפגש הכפול של מכבי תל אביב עם שחטאר דונייצק, החלטנו לבחור את הרכב השחקנים האוקראינים הגדולים של הליגה הבכירה בישראל (מערך 3-4-3).

אולג קוזנצוב ואיבן ירמצ'וק היו נכנסים לרשימה אם היא הייתה מורכבת רק מקורות חיים - הרי מההיבט הזה הם שניים מהזרים המרשימים שנחתו כאן - אבל הבחירה נעשתה על פי היכולת וההשפעה בישראל בלבד. גם סרגיי קונובאלוב ודמיטרי מיכאלנקו, לכל אחד מהם יותר מ-20 הופעות בנבחרת אוקראינה - נשארו בחוץ אחרי התלבטות רבה. עוד פספסו במעט את המקום בהרכב: אולג קושליוק, סרגיי גוסב ורומן פיליפצ'וק.

עוד בוואלה!

אברהם גרנט: "מנור סולומון יכול היה להיות כוכב במכבי תל אביב, בשחטאר הוא עוד שחקן ספסל"

לכתבה המלאה
ויקטור צ'אנוב (צילום: צילום מסך, טוויטר)

שוער:

ויקטור צ'אנוב

על שוערים כאלה יכולים היום בישראל רק לפנטז. צ'אנוב הביא איתו לנתב"ג רזומה של 3 אליפויות ו-4 גביעים בברית המועצות, 21 הופעות במדים הלאומיים - כולל במונדיאל ואליפות אירופה - ומאות משחקים תחת המאמן האגדי ואלרי לובנובסקי. במאי 1986 עמד בין הקורות של דינמו קייב ונעל את השער בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע. הקבוצה שלו הביסה את אתלטיקו מדריד 0:3 והניפה את התואר. זכה עם מכבי חיפה באליפות ושני גביעים אחרי שסיפק הופעות נפלאות, קיבל ציון 10 אחרי משחק בלתי נשכח נגד מכבי תל אביב בסוף עונת 1990-91, שיחק עונה בבני יהודה ושב למולדתו. בפברואר 2017 מת בנסיבות מסתוריות.

עוד בוואלה!

יעקב שחר: "הבאתו של ויקטור צ'אנוב למכבי חיפה היוותה קפיצת מדרגה למועדון"

לכתבה המלאה

הגנה

רומן פץ

בניגוד להרבה מאוד כדורגלנים אוקראינים שנחתו בישראל, לבלם גבה הקומה דווקא לא היו קורות חיים עוצרי נשימה והוא הגיע בגיל יחסית צעיר: 24 בלבד. פץ לא היה מהיר, אבל הוא ראה את המהלכים של היריבים שלו לפני שהם העזו לחשוב עליהם ובזכות חוכמת המשחק שלו, נחשב עד היום לאחד הבלמים הטובים ששיחקו בישראל. שימש בורג מרכזי באליפות המיתולוגית של 1993-94, אבל הכול נעצר אחרי אותו תיקול מפורסם של מאיר מליקה. אחרי שחזר, לא הצליח לשחזר את היכולת והמשיך לשנתיים בצפרירים חולון.

אנדריי באל

עוד אחד מאותם שחקנים שהיום אפילו לא היו קורצים בכיוון של ישראל. שיחק בעיקר כקשר, אבל גם כמגן ימני ואצלנו הוא משובץ בחלק האחורי. חברו של צ'אנוב לדינמו קייב הגדולה, שחקן נבחרת ברית המועצות שכבש נגד ברזיל במונדיאל 1982שהצטרף למכבי תל אביב בעונת 1990-91 אחרי שאסף עוד ועוד תארים בברית המועצות. רשם 32 הופעות במדים הצהובים והצליח להתבלט למרות עונה רעה של הקבוצה (מקום חמישי, 33 נקודות מאחורי האלופה מכבי חיפה). המשיך לשנתיים בבני יהודה בהן שימש כ"מאמן על המגרש" ורשם יכולת גבוהה. פרש ב-1993 ואיחד כוחות עם גיורא שפיגל, כעוזרו במכבי חיפה. באוגוסט 2014 עבר אירוע לב ונפטר.

סרגיי טרטיאק

אחד מגדולי הבלמים של בית"ר ירושלים בכל הזמנים. חכם, אגרסיבי, בטוח, מנהיג. בשמונה השנים שלו במדים הצהובים-שחורים, זכה בשלוש אליפויות והיה האיש הכי חשוב בחלק האחורי. אחד הסמלים הגדולים של שנות ה-90 המוצלחות של בית"ר ירושלים ומי שבמועדון מהבירה המשיכו לסמוך עליו גם הרבה אחרי שחצה את גיל 30. בניגוד לחלק מהשחקנים האחרים ברשימה, לשיא הקריירה שלו הגיע בישראל, כאן הפך במבחן ההיסטוריה לאחד הבלמים הטובים שהיו פה.

עוד בוואלה!

ויקטור סיקרט: הקריירה המפוארת של ויקטור צ'אנוב לפני הגעתו לישראל

לכתבה המלאה

קישור

אולג נדודה

הקשר הלעתים פרוע של מכבי הרצליה, ששיחק בקבוצה מהשרון בשנים 1995-2000 וכשנחה עליו המוזה, גילה ניצוצות גאונות שבדרך כלל לקוחים מליגות גדולות בהרבה. נדודה היה קשר יצירתי נמוך קומה, שבזכות הכישרון הרב שלו צורף ב-1994 לספרטק מוסקבה הגדולה וזכה איתה באליפות. רשם שלוש הופעות בליגת האלופות לפני שבאפריל 1995 גם ערך הופעת בכורה במדי נבחרת אוקראינה. מהפסגות הללו הוא איכשהו התגלגל למכבי הרצליה ובישראל הפך לשחקן דומיננטי. "היו לי פציעות בשרירים", הוא נזכר לפני כמה שנים, "מישהו מספרטק ניגש אלי ואמר לי: 'יש הצעה בשבילך מישראל. תיסע לשם, תהנה בשמש ואתה תהיה בסדר'. במשחקון הראשון באימון בהרצליה הבקעתי שני שערים ובישלתי עוד אחד. הרגשתי נהדר. אבל לא האמנתי שאשאר בישראל שש שנים". ב-2000 חזר לאוקראינה ולפני גיל 30, פרש מקריירה מקצוענית.

סרגיי קנדאורוב

רבים יגדירו את הדינמו של מכבי חיפה בשנים 1993-1997 כאוקראיני הכי גדול ששיחק בישראל. הגיע לכרמל בגיל 21 בלבד והפך לאחד מבעלי הבית במרכז המגרש, באותה קבוצה ירוקה אגדית. קנדאורוב היה אחד מאותם שחקנים שנדמה שנמצאים בכל מקום ומעורבים בכל מהלך. דומיננטי, נייד, ורסטילי. הוא כבש ותיקל, בישל וחילץ, זכה באליפות וגביע, אבל החותמת האמיתית על ההצלחה שלו בישראל הייתה מעבר ממכבי חיפה לבנפיקה הגדולה. שיחק גם במ.ס. אשדוד בעונת 2002-03.

ויקטור מורוז

קשר יצירתי עם חוש לכיבוש שערים ורגל שמאל אימתנית. כדורגלן מבית היוצר של דינמו קייב, שהילך אימים על שוערי ישראל בכל פעם ששחקני ההגנה והקישור האחורי נתנו לו מרווח של מטר או שניים לבעיטה. בשתי עונות בהפועל באר שבע כבש 20 שערים וביסס את מעמדו כאחד הזרים הטובים בליגה, ובקיץ 1995 "נגנב" על ידי מכבי תל אביב. כשלצדו סוללת כוכבים, מורוז התקשה להתבלט כמו בבירת הנגב, אבל עדיין רשם 34 הופעות וזכה בדאבל. בתום העונה המשיך לצפרירים חולון.

דניס אונישנקו

דאבל עם הפועל תל אביב, שותפות מלאה במסע עד רבע גמר גביע אופ"א, עבודה שקטה במרכז המגרש. אונישנקו הצטרף לקבוצה של דרור קשטן בפברואר 2000 ובשלוש עונות וחצי הספיק להיות חלק משושלת מרשימה. הוא תמיד היה הצלע הפחות נוצצת במרכז המגרש, לעתים גם נשלח למלא חורים כמגן ימני. הרבה פעמים עלה מהספסל, לא פעם סבל מפציעות, אבל בכל שלב מילא תפקיד טקטי חשוב ולכן היה אחד החיילים החביבים על דרור קשטן. שיחק 180 דקות נגד צ'לסי, פתח בכל המשחקים נגד לוקומוטיב מוסקבה, פארמה ומילאן. ברק לא היה שם, אבל עבודה בלתי פוסקת דווקא כן.

דניס אונישנקו (צילום: GettyImages)

התקפה

ניקולאי קודריצקי

מגדולי שחקני בני יהודה בכל הזמנים, מפציץ נפיץ נמוך קומה, שהבקיע מכל מקום ובכל אתר - רק תנו לו רבע מצב והוא יידאג להקפיץ את השכונה. הספיק לרשום 51 שערים ו-18 בישולים ב-85 משחקי ליגה במדים הזהובים, 62 שערים ו-25 בישולים ב-105 הופעות בכל המסגרות. נהרג בתאונת דרכים בגיל 31 בלבד והפך למיתוס בקרב אוהדי בני יהודה. עד היום המועדון והאוהדים דואגים להנציח אותו בשלל דרכים.

איגור פטרוב

קשר-חלוץ מבריק, שיכולת המסירה שלו לא נפלה מהסיומת שלו, למרות שהיה כובש מצטיין. שהצטרף לבית"ר תל אביב ב-1991 אחרי שירות בן 10 שנים בשחטאר דונייצק. היה אחד מהשחקנים המצטיינים בעונת 1991-92 וכבש 10 שערים, כשהחבורה של יצחק שום הגיעה לפלייאוף העליון וסיימה את העונה במקום החמישי. הבקיע עוד 10 גם בעונה הבאה, אבל לא מנע ירידת ליגה. את עונתו השלישית והאחרונה העביר בעירוני אשדוד שהופיעה לראשונה בתולדותיה בליגה הבכירה. הצטיין בעיר הנמל עם 8 שערים, אבל בסיום העונה חזר לאוקראינה.


איבן גצקו

חלוץ אימתני עם טכניקה לוקה בחסר, אבל מוסר עבודה גבוה ויכולת כיבוש גבוהה. חתם במכבי חיפה כמה חודשים אחרי שערך הופעת בכורה במדי נבחרת אוקראינה (וגם כבש בהפסד 3:1 להונגריה) ושיחק במדים הירוקים בשנים 1992-1994. למרות שלא תמיד היה שחקן הרכב, הוא הותיר חותם משמעותי עם 23 שערי ליגה ב-53 משחקים, כולל שלושער נגד הפועל חיפה בדרבי ושלושער נוסף מול הפועל פתח תקוה, אחרי שנכנס כמחליף. עזב את מכבי חיפה בטריקת דלת בינואר 1995 ועד סיום הקריירה המשיך לכבוש בכמה קבוצות ברוסיה ואוקראינה.

עוד בוואלה!

ניקולאי הראשון: הקריירה הסובייטית של ניקולאי קודריצקי

לכתבה המלאה
איבן גצקו (צילום: אתר רשמי, ויקיפדיה)

נשארו בחוץ

רוסלן לוברסקי, ואלרי קורלנצ'וק, אנדריי פיליאבסקי, ויטלי קומרניצקי, ולדימיר בסונוב, אלכסנדר גאידש, ואסילי קרדש, אולכסנדר קוסירין, דמיטרי מיכאלנקו, גנאדי פריפדנקו, אולכסנדר סטסנקו, יורי טראסוב, ואדים טישנקו, אנטון בראטקוב, גנאדי ז'ילקין, קונסטנטין ויזיונוק, אנדריי מישנקו, איבן ירמצ'וק, יורי סולוביינקו, ויטלי מינטנקו, יורי מורוז, אולג מוזגובי, סרגיי פוצ'קוב, ואסילי מוקאן, איגור מאליש, ואסילי נובוחצקי, ויקטור בלקין, איגור ז'בצ'נקו, סרגיי פוגודין, אולג קושליוק, ולדימיר גורילי, סרגיי גוסב, דמיטרי דמייננקו, אנדריי טלסננקו, ואסילי אבסייב, ייבגני שאחוב, ויטלי ציגנקוב, יורי מוקריצקי, אנדריי לוזובסקי, ולנטין מוסקבין, אלכסנדר שצ'רבקוב. הם ואחרים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully