בלילה שאחרי גמר הגביע הטלפון הסלולרי של יוסי אבוקסיס שבק חיים. הוא הספיק עוד לקרוא את עשרות ההודעות שקיבל ואז הלך קצת לחגוג עם המשפחה עמוק אל תוך הלילה. אחרי שעות ארוכות של תיקון אתמול, הוא שוב יכול היה לענות לשיחות ובהן כל הברכות.
איך מרגיש מאמן שלוקח שני גביעים ברצף?
"מתוק מאוד. ממש מתוק. זה אושר גדול מאוד. עד עכשיו לא יורד לי החיוך מהפנים".
אפשר להשוות בין שני הגביעים? גביע עם בני יהודה מול גביע בבאר שבע.
"בשניהם היה לי כיף באותה המידה. היה חסר לי מאוד שלא היה קהל בגמר הזה. תחשוב על זה אם היו 20 אלף אוהדים בבלומפילד שלא היו נוסעים אחרי זה הביתה וחוגגים איתנו".
אם הייתי אומר לך בתוך סגר הקורונה שתסיים כך את העונה?
"בסגר התפללתי שנחזור לשחק. ממש קיוויתי שהעונה הזו תחזור כי תזכור שלפני הקורונה ניצחנו את מכבי חיפה ברבע הגמר בחוץ והרגשתי שאנחנו יכולים לזכות בגביע המדינה. ידעתי שאם הליגה חוזרת, אנחנו חזק בתמונת הגביע".
במשך יותר מארבעים יום של הפלייאוף העליון, הכנת את עצמך למשחק אחד. אם היית מפסיד, היית חוטף הרבה ביקורת.
"אני תמיד אומר שכאשר אתה מאמן כדורגל, אתה צריך לעשות מה שאתה חושב ולא מה שאחרים אומרים. אם הייתי נותן לכל ההרכב הזה של הגמר לשחק כל הפלייאוף, היינו מגיעים למשחק החשוב הזה בלי חמישה שחקני הרכב שהיו נפצעים קודם. נתתי להם הרבה מנוחה בפלייאוף וזה גם היה על דעת הצוות הרפואי ויתר העוזרים שלי".
גם לפני חצי הגמר הלכת למשחק ליגה בהרכב חסר. זו היתה המתכונת?
"אם היינו בעונה רגילה לא הייתי עושה את הרוטציה הזו. אבל ברגע שאתה משחק 12 משחקים ב-43 ימים, אתה חייב לשמור על השחקנים. אל תשכח שהם חזרו לשחק אחרי אימוני בית. פחדתי שלא יהיו להם היכולות הגופניות לעמוד בזה. לשמחתי חילקתי את הכוחות כמו שצריך".
אל תפספס
אני מניח שאיביץ' לא היה בין אלה שבירכו אותך אחרי הגמר הזה, אבל יש משהו מאוד דומה ביניכם. אני חושב שלשניכם השחקנים מאוד מאמינים ובמיוחד באסיפה שעשית לפני שבועיים שאחריה באה התפנית של הפועל באר שבע.
"היו כמה אסיפות קשות העונה. היו כמה פעמים שהייתי צריך לעשות סדר. אבל אני יכול להגיד לך שגם בבני יהודה וגם בבני סכנין קיבלתי את החיבוק הכי גדול מהשחקנים שלא פותחים בהרכב בכל משחק. לא מהכוכבים. גם בבני יהודה וגם בבני סכנין השחקנים שהכי אהבו אותי היו אלה שהיו על הספסל. הם ידעו שאין אצלי אחד בפה ואחד בלב וכל מה שאני אומר להם זו האמת שלי. הם כיבדו אותי".
כמו ז'וזואה.
"אני לא יכול ללמד את ז'וזואה כדורגל. אין ספק לגבי היכולת המקצועית שלו אבל היו לו עימותים עם שופטים ואת זה סידרנו. רצינו גם להפוך אותו לשחקן עם מספרים יותר טובים. הוא ווינר אמיתי. בכל משחק ובכל אימון הוא נותן מאה אחוז".
איך זה להכין קבוצה פייבוריטית לגמר גביע? אתה הרי הצלחת בקבוצות שבאו נחותות יותר.
"ההכנה היתה פשוטה: 'חבר'ה, בסופו של דבר מנצחים על כר הדשא'. רציתי שהשחקנים יהיו מרוכזים. שלא יאבדו את הראש, אם ינסו לעצבן אותם".
אל תפספס
הנשיא רובי ריבלין עמד לידך לפני המשחק ואחריו. מה היה ביניכם? הוא הרי אוהב את יוסי אבוקסיס של בית"ר ירושלים.
"הוא לא אמר משהו מיוחד. רק מזל טוב. הגיע לכם".
לא אמר בהצלחה בנבחרת?
"לא, לא אמר. אמר רק מברוכ".
מה מכאן? מחכה לנבחרת?
"מה שיהיה, יהיה. אני באמת לא עוסק בכך יותר מדי. מה שצריך לקרות יקרה".
מה שיוצא אני מרוצה כמו שמחנכים את הילדים?
"ממש כך. מה שייצא, אני אהיה מרוצה".
אין משהו שאתה רוצה יותר?
"אמרתי גם אחרי המשחק בלי להתבייש שאני רוצה לאמן את הנבחרת. כל מאמן רוצה להיות מאמן הנבחרת. אבל באמת שאני מרגיש שכל מה שייצא, אהיה שמח בחלקי".