שבע שנים בגן אדן: אדן הזאר נפרד מצ'לסי עם תואר

בתוך כל הסיפורים שליוו את גמר הליגה האירופית - הבחירה ההזויה בבאקו כמאחרת והיעדרותו של הנריך מחיטריאן , סגירת המעגל המרגשת של פטר צ'ך אשר הפכה לייחודית במיוחד לאור מינויו המסתמן למנהל הספורטיבי של צ'לסי, וההופעה של אוליבייה ז'ירו מול האקסית - העלילה של אדן הזאר קצת הלכה לאיבוד. אולם אל דאגה, הקוסם הבלגי דאג לסדר את העניינים בעצמו וזהר במרכז הבמה עם צמד, בישול והצגה סנסציונית במשחק הפרידה שלו מצ'לסי. אחרי שריקת הסיום, כל הזרקורים היו עליו, בעודו מנסה לסכם את שבע השנים בסטמפורד ברידג'. והיה זה סמלי במיוחד כי היריבה האחרונה שלו היתה ארסנל.

עוד בנושא
הגמר העצוב מכולם: מאחורי גמר הליגה האירופית ההזוי בבאקו
אדן הזאר נפרד מצ'לסי, בספרד טוענים: יוצג בריאל כבר בשבוע הבא
ארסנל מוכה, צ'ך בכה: "גאה בהופעה שלי, למרות כל הספקולציות". הפרשנים קוטלים

כי הזאר היה אוהד התותחנים. ארסן ונגר אוהב לספר כיצד "כמעט" החתים את ליאו מסי ואת כריסטיאנו רונאלדו, אבל במקרה של היהלום הבלגי זה באמת היה קרוב. ממש קרוב. "אנחנו רוצים להגשים את החלום שלו", אמר מנג'ר ארסנל ב-2011, אחרי שהזאר הצעיד את ליל לאליפות ונבחר לשחקן העונה בצרפת. מבחינת הפליימייקר, היתה זו האופציה המועדפת בפער ניכר, ואפשר להבין את כמיהתו לעבור לאיצטדיון האמירויות. הוא נולד בדיוק בזמן הנכון כדי להידבק בחיידק של ונגר. כאשר נחת המאמן הצרפתי בלונדון, היה הזאר בן חמש. האליפות הראשונה הגיעה כאשר היה בן שבע. בעונה ללא הפסד ב-2003/04 הוא חזה בהיותו בן 13. זינדין זידאן תמיד היה האליל הגדול עבורו, ומכאן אהבתו הרבה לריאל מדריד, אבל תיירי הנרי היה במקום השני. הזאר רצה לעבוד עם ונגר, והמגעים היו בשלבים מתקדמים מאוד.

ואולם, בקיץ 2012 הוא עבר דווקא לצ'לסי. ונגר טוען כי היה זה בשל הנחיתות ממנה סבלו התותחנים בהיבט הכלכלי: "לא היתה לנו אפשרות להשוות את ההצעה". אלא שזה לא בהכרח מדויק. לשיקולים מקצועיים נטו היתה השפעה עצומה על ההחלטה, והזכיה המפתיעה של הכחולים בליגת האלופות היתה משמעותית בהקשר זה. בעונה חלשה מאוד, אחרי שהמאמן אנדרה וילאש-בואש נזרק בפברואר, הדהימה צ'לסי את אירופה בדרך להנפת הגביע אשר חמק ממנה בתקופות טובות הרבה יותר, ורוברטו די מתיאו התפנה לשוחח עם הזאר על התוכניות לעתיד. קצת מוזר לחשוב על זה בדיעבד, אבל היתה זו אחת התרומות החשובות של האיטלקי לכחולים. וגם ג'ו קול תרם את חלקו. הקשר האנגלי, ששיחק בהשאלה מליברפול בליל ב-2011/12, לא הפסיק להלל באוזניו של הזאר דווקא את תקופתו בסטמפורד ברידג'. "זו הקבוצה הנכונה עבורך", הוא אמר. הבלגי הקשיב.

הוא מעולם לא הצטער על כך, וכעת יעזוב את צ'לסי כאחד השחקנים הגדולים בתולדותיה. אמנם הוא לא יעשה זאת לקראת סיום הקריירה, כפי שעשו דידייה דרוגבה, ג'ון טרי ופרנק למפארד. אמנם הוא לא השתוקק לתלות את הנעליים כשחקן הקבוצה, כפי שהצהיר צ'ך לפני שהועזב בניגוד לרצונו כאשר הודח מההרכב לטובת טיבו קורטואה. בדיוק להיפך - הזאר מעולם לא הסתיר את שאיפתו לעבור לסנטיאגו ברנבאו. הוא ראה בצ'לסי תחנה אחת בלבד במסלול הקריירה, אבל היתה זו תחנה משמעותית מאוד, והוא בילה בה זמן רב מאוד. רב הרבה יותר מהתחזיות המוקדמות. הדבר מחזק מאוד את מורשתו בקבוצה, בין היתר כי גם כאשר שאיפותיו לעזוב לא התממשו, הוא לא עשה מזה סיפור גדול. הוא רק שידרג את יכולתו.

העונה האחרונה מהווה דוגמא מצוינת לכך. "אחרי שש שנים נהדרות בצ'לסי, זה הזמן לנסות משהו חדש", הצהיר הזאר מיד אחרי המונדיאל, עוד על אדמת רוסיה. כריסטיאנו רונאלדו בדיוק עזב את ריאל לטובת יובנטוס, וזה היה העיתוי האידיאלי להיכנס למשבצת שהתפנתה, אולם ראשי צ'לסי לא הגמישו את עמדותיהם במשא ומתן, והכוכב נשאר לבסוף בלונדון. הוא צלל אל תוך הברדק הניהולי שליווה את פיטוריו של אנטוניו קונטה ומינויו של מאוריציו סארי, והבריק לאורך כל הדרך. מבחינה סטטיסטית, היתה זו עונתו הטובה ביותר באנגליה. כאשר הרשית אתמול פעמיים בבאקו, הוא חצה לראשונה בקריירה הכחולה את רף 20 השערים בכל המסגרות והתייצב על 21. בנוסף, הוא הוכתר למלך הבישולים בפרמייר-ליג עם 15. הוא היה מעורב ישירות ב-31 מתוך 63 שערי הקבוצה בליגה - כלומר במחציתם. בלעדיו, מקום שלישי והעפלה לליגת האלופות היו בלתי אפשריים בעליל.

"אם אעזוב אי פעם את צ'לסי, אעשה זאת אחרי זכיה באליפות", אמר הזאר ב-2016. ואולי היה נכון מבחינתו לעשות זאת אחרי שכיכב בדרך למקום הראשון ב-2017 במערך 3-4-3 המהפכני של קונטה אשר שיחרר אותו כמעט לחלוטין ממשימות הגנתיות ואיפשר לו לפרוח יותר מתמיד. כעת, בחלוף שנתיים, זה כבר בלתי אפשרי, והזאר יודע היטב שאין טעם למשוך זמן. במצב העניינים הנוכחי, הפסגה בפרמייר-ליג רחוק מאוד מצ'לסי שנערכת לשינויים חדשים בקיץ, בעוד עתידו של סארי מעורפל. הוא גם יתקשה מאוד לזכות בליגת האלופות - אפשרות שכה קרצה לו כאשר צייץ ב-2012: "אני מצטרף לאלופת צ'מפיונס-ליג". שובו של זידאן לתפקיד מאמן ריאל רק חיזק עוד יותר את החלום שלא עזב אותו לרגע. הוא מחכה בכליון עיניים לסיום מוצלח של המגעים בין שני המועדונים, והפעם כל הקלפים בידיו, כי חוזהו מסתיים בקיץ הבא, וצ'לסי לא יכולה להרשות לעצמה לאבד אותו כשחקן חופשי. העסקה תושלם, זו שאלה של "מתי" ולא "אם". אלא שהוא ממש לא רצה לעזוב בידיים ריקות. היה דרוש אקורד סיום חיובי מאוד על מנת להיפרד עם חיוך ולהודות לקהל הכחול.

לפני שנה, כאשר כבר התכונן לארוז את החפצים ולעבור למדריד, הפרס האחרון היה אמור להיות הגביע האנגלי. במשחקו "האחרון" בצ'לסי, כבש הזאר את השער היחיד בגמר בוומבלי מול מנצ'סטר יונייטד והיה מאושר לסיים עונה עגומה למדי עם תואר. המזוודות נותרו בלונדון למשך שנה נוספת, והפעם הגביע לא היה רלוונטי כי דווקא השדים האדומים העיפו את הכחולים עוד בשמינית הגמר. גם גביע הליגה חמק מידיו של הזאר בדו קרב הפנדלים מול מנצ'סטר סיטי בגמר. אז נותרה הליגה האירופית, בה היה חלקו מינורי יחסית לאורך העונה כי סארי העדיף לתת לכוכב שלו מנוחה בזירה זו. בגמר, היה זה אתמול משחקו הרביעי בלבד בהרכב במפעל, אבל הפעם לא היה צורך לשמור כוחות. "יהיה אסון אם לא נזכה", אמר הזאר, והמוטיבציה שלו היתה בשיא.

כי היתה זו סגירת מעגל בכל כך הרבה מובנים. הרי את הגמר האירופי היחיד שלו עד כה, לפני שש שנים מול בנפיקה באמסטרדם, הוא החמיץ בגלל פציעה. כעת, מול המועדון בו התאהב בילדותו, הוא השתוקק להיפרד כראוי מהמועדון בו הוא מאוהב עכשיו. "לא אוכל לשחק בקבוצה אחרת באנגליה", הצהיר הבלגי, ודאג לזכיה בתואר השישי שלו בצ'לסי.

בעצם, רק עונת 2015/16 האומללה הסתיימה ללא תואר של הזאר. הוא לא הבקיע אז בליגה עד אפריל, וספג ביקורת נוקבת ביותר על יכולתו. המוטיבציה שלו הוטלה בספק, כאשר לא רק ריאל אלא גם פריז סן ז'רמן ניסו לפתותו. זה לא בהכרח נכון, כי הזאר עצמו הסביר בהזדמנויות רבות שלא היה כשיר ושיחק עם פציעה במקום להיעדר ולהחלים בנחת. כך או כך, אפילו בניסבות אלה הוא דאג להבקיע את שער האליפות. אמנם האליפות היתה של לסטר, אבל השיוויון במשחק האלים מול טוטנהאם שחיסל רשמית את תקוות התרנגולים לסיים בפסגה שווה לא מעט עבור אוהדי הכחולים - היריבות בין המועדונים עצומה. איכשהו, גם כאשר היה חלש מאוד, הצליח הזאר להיות הווינר ולגרוף כותרות.

מעבר לכך, לא פשוט לבחור את עונתו הטובה ביותר בסטמפורד ברידג'. הזאר עצמו מציין את האליפות הראשונה ב-2014/15. "הפגנתי אז יציבות גדולה יותר", הוא אומר, אבל יש אוהדים שנהנו יותר מביצועיו באליפות של קונטה, ויש שיגידו כי מבחינת התרומה האישית אל מול היכולת הקבוצתית הבעייתית דווקא העונה הנוכחית היא הטובה מכולן. לכל אחד זכרונות משלו משחקן שהבקיע 110 שערים וחילק 81 בישולים ב-352 משחקים. את הכדרורים, האלתורים, מסירות העקב, המסירות הכפולות וההקפצות אי אפשר אפילו לספור. הזאר הוא שחקן מיוחד ונדיר - מסוג הגאונים שגם שונאיה הרבים של צ'לסי נהנו מאוד לראות על המגרש. כעת הליגה האנגלית נפרדת ממנו, והיא תהיה מלהיבה פחות בלעדיו, אבל האוהדים קיבלו אתמול מתנת פרידה נהדרת מהאיש שהפך את סטמפורד ברידג' לגן אדן הפרטי שלו.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק