באקו האש: התסבוכת הפוליטית סביב הנריך מחיטריאן

הכתובת היתה על הקיר. עוד באוקטובר לא נכלל הנריך מחיטריאן, כוכבה הארמני של ארסנל, בסגל הקבוצה למשחק הליגה האירופית מול קרבאך בבאקו. הסיבה לכך פשוטה - הוא חשש לבטחונו, בשל המתיחות הפוליטית העצומה בין ארמניה לאזרבייג'אן. לא היה טעם להסתכן במשחק נוח יחסית על הנייר. ואכן, התותחנים עלו בהרכב חסר יחסית, ובכל זאת הביסו את היריבה הנחותה 0:3. עם זאת, ההשלכות היו ידועות כבר אז, כי אופ"א קיבלה החלטה שנויה במחלוקת לקיים גם את גמר הטורניר בבאקו.

לפיכך, ייחלו האזרים בצוותא עם פקידי אופ"א להדחתה של ארסנל. הם ממש לא רצו להתעסק עם תפוח האדמה הלוהט הזה. הם שמחו כאשר הלונדונים הפסידו במשחק הראשון בשמינית הגמר 3:1 לראן. הם פיתחו תקוות כאשר התותחנים הוגרלו מול נאפולי ברבע הגמר. הם החזיקו אצבעות לוולנסיה בחצי הגמר. ואולם, אונאי אמרי הוא המומחה האולטימטיבי לליגה האירופית. הוא זכה בה שלוש פעמים ברציפות עם סביליה בין 2014 ל-2016. כעת הוא הצעיד לגמר גם את קבוצתו החדשה, והדרבי מול צ'לסי צפוי להיות לוהט. באופן אירוני במיוחד, משחקו האחרון בקריירה של פטר צ'ך, אשר הודיע כבר מזמן כי יתלה את הכפפות בסיום העונה, יהיה מול האקסית המיתולוגית בשורותיה בילה 11 שנה. השוער הצ'כי היה אמור להיות נושא השיחה המרכזי לקראת המפגש הפיקנטי. במקום זאת, הסוגיה הפוליטית עושה את הכותרות הגדולות.

כדי להבין מדוע מחיטריאן הוא פרסונה נון גראטה בבאקו צריך להכיר את ההיסטוריה. נגורנו קרבאך הוא איזור הררי שנמצא פיזית בתוך אזרבייג'אן, אך מאוכלס ברובו בארמנים. הסכסוך על השליטה בו פרץ עוד בתקופת ברית המועצות וגלש למלחמה אכזרית בתחילת שנות ה-90'. אזרבייג'אן טענה שהשטח שייך לה, הארמנים דרשו עצמאות, והקרבות גבו לפחות 20 אלף קורבנות, בעוד רבים מאוד בשני הצדדים הפכו לפליטים. כפרים שלמים של אזרים ננטשו והפכו לעיירות רפאים - ביניהם אגדם, אשר קבוצת הכדורגל שלה שמרה על השם קרבאך אך משחקת כבר רבע מאה בבאקו. כאן המקום להזכיר כי ישראל מכרה באופן פעיל נשק לצד האזרי. הרוסים, בעלי חושים עסקיים מפותחים כהרגלם, חימשו את שני הצדדים, אך היו גם אלה שתיווכו כדי להשיג הפסקת אש אומללה למדי ב-1994.

מאז אין יותר מלחמה בקנה מידה נרחב, אך אין גם שלום. רחוק מכך. מבחינת החוק הבינלאומי, נגורנו קרבאך עדיין שייכת לאזרבייג'אן, אך היא מתנהלת הלכה למעשה כרפובליקה עצמאית בשליטה ארמנית, והפצעים עדיין מדממים. שני העמים, שחיו פעם בשכנות טובה, הפכו לאויבים. אזרבייג'אן לא מכירה בשום אופן בשלטון הנוכחי בחבל, וכל מי שמבקר בנגורנו קרבאך אינו מורשה להיכנס לבאקו.

כאן נכנס לתמונה מחיטריאן, אשר נסע פעמים רבות לנגורנו קרבאך בהיותו שחקן שחטאר דונצק בתחילת העשור. הקשר המחונן עשה זאת בתמיכת מועדונו, אך בעיקר באופן עצמאי. אמנם הוא מעולם לא השמיע אמירות פוליטיות מובהקות, אבל היתה לו כמיהה לעזור לארמנים בנגורנו קרבאך, לשפר את רמת חייהם, ואף לקדם את הכדורגל באיזור. לפי הדיווחים, תרם מחיטריאן לתושבים מכשירי חשמל, כגון מכונות כביסה, מקררים וטלוויזיות. הוא העביר כדורים ומדים לקבוצות הילדים, וב-2012 אף ביצע תרומה משמעותית למשפחות החיילים שנהרגו במלחמה. בקרב בני עמו הארמנים, הדבר חיזק מאוד את מעמדו, והוא דמות נערצת לא רק בשל כשרונו על הדשא אלא גם בזכות אישיותו ונדיבותו. אצל האזרים, מוגדר מחיטריאן לאויב במלוא מובן המילה. זו לא קלישאה.

לשני הצדדים לא מומלץ להיפגש על מגרש כדורגל. הפעם האחרונה בה התקיים משחק בין קבוצה אזרית (נפטצ'י) וקבוצה ארמנית (פיוניק) היתה במסגרת טורניר ידידות של רפובלוקות ברית המועצות לשעבר במוסקבה ב-2005. ידידות לא היתה שם. הצדדים היו מעורבבים בקטטה המונית עוד בבית המלון בהשתתפות שחקנים, מאמנים, ואפילו רופאים ומעסים. במהלך המשחק עצמו נערכו קרבות ביציעים, ומאות אוהדים נעצרו על ידי המשטרה הרוסית. שנה לאחר מכן, כאשר שתי הקבוצות שוב היו צריכות להתמודד בחצי גמר הטורניר, פיוניק פשוט ויתרה ולא התייצבה. מאז אף אחד לא מעלה בדעתו שאירוע כזה אפשרי.

פיפ"א ואופ"א פתרו את הבעיות בין שתי המדינות באופן "יצירתי" - הן פשוט לא מאפשרות לנציגות ארמניה ואזרבייג'אן להיות מוגרלות זו מול זו. מאחר ומדובר בנבחרות חלשות יחסית, סיכוייהן להעפיל לטורנירים הגדולים נמוך ממילא, ולכן מפגש במסגרת המונדיאל עצמו, למשל, אינו רלוונטי. כך גם באשר למועדונים - הם מודחים מליגת האלופות ומהליגה האירופית בשלבים מוקדמים יחסית, ולכן ההפרדה לא פוגעת בתחרותיות. אבל מה קורה כאשר שחקן ארמני בכיר כמו מחיטריאן, אשר משחק בליגה אחרת, מוגרל מול קבוצה אזרית? כאן כבר איש לא יודע מה לעשות.

המקרה הראשון התרחש ב-2015, אז הוגרלה בורוסיה דורטמונד של מחיטריאן מול גבאלה האזרית בשלב הבתים בליגה האירופית. מזכ"ל אופ"א דאז, ג'אני אינפנטינו, הכריז: "אנו מצפים כי כל שחקן יוכל ליטול חלק בכל משחק, ללא קשר לאזרחותו". ואולם, אנשי גבאלה הכריזו בגלוי כי לא כדאי לכוכב לדרוך על אדמת אזרבייג'אן ורמזו כי הוא עלול להיעצר ולהיאסר. דורטמונד החליטה לא להמר על חייו, וגם לא לעורר מהומות. כולה נסיעה למשחק שולי למדי, בו אפשר לנצח גם בלי הפליימייקר. פייר-אמריק אובמיאנג כבש אז שלושער בדרך ל-1:3 קליל. במשחק מול גבאלה בגרמניה, אגב, מחיטריאן בישל פעמיים וכבש בעצמו.

ארסנל בחרה להתנהג כמו דורטמונד באוקטובר, וסביר מאוד להניח כי מחיטריאן היה זה שקיבל את שתי ההחלטות. הוא לא מעוניין לסכן את חייו במדינת אויב כדי להשתתף במשחק לא ממש חשוב. ואולם, גמר הליגה האירופית ב-29 במאי דווקא חשוב מאוד. זהו תואר יוקרתי, ועוד בדרבי מול יריבה לונדונית מושבעת, ועל כך המאזניים מונחת גם ההעפלה לליגת האלופות. התותחנים מעדו במחזורים האחרונים בפרמייר-ליג, סיימו רק במקום החמישי ולא עלו לצ'מפיונס-ליג. רק זכיה בליגה האירופית תעניק להם את הכרטיס הנכסף. עבור אמרי, מחיטריאן אינו שחקן קריטי ביותר - הוא לא באנקר בהרכב. אלא שהוא בהחלט נחוץ מאוד בסגל ובעל איכויות ייחודיות. ייתכן שיפתח בהרכב בגמר, אולי ישולב כמחליף, אבל קודם צריך שהאופציות האלה יהיו מעשיות. הוא צריך להיכנס לבאקו.

כאן עולה באופן טבעי השאלה כיצד שובץ הגמר למדינה כה בעייתית? העובדה כי שתי קבוצות מלונדון צריכות להרחיק עד אזרבייג'אן רק מדגישות את גודל האבסורד. "אין לי מושג איך בוחרים את המקומות האלה", אמר אמרי, והדגיש שהנסיעה מאתגרת מאוד עבור האוהדים. אז מדוע באקו? כי אזרבייג'אן, בדומה לקטאר, קיבלה החלטה אסטרטגית פוליטית לקדם את המדינה באמצעות הכדורגל. פרסומת מטעם ממשלת אזרבייג'אן פיארה את חולצותיה של אתלטיקו מדריד במשך מספר שנים. נעשה נסיון ממוקד ומוצלח ליצור קשרים חזקים באופ"א ובפיפ"א על מנת לזכות בהכרה. ולראיה - לא רק גמר הליגה האירופית ייערך בבאקו, אלא גם חלק ממשחקי יורו 2020 אשר פוזרו באופן ביזארי ברחבי היבשת. אף אחד לא חושב על האוהדים. רק פוליטיקה וכסף משפיעים, ויש יסוד להניח שצ'קים שמנים עברו לידיים הנכונות מתחת לשולחן כדי שהכל יסתדר.

ואולם, סוגיית מחיטריאן משחקת נגד אזרבייג'אן מבחינת יחסי ציבור ברחבי הגלובוס. לכן מיהר משרד החוץ האזרי לפרסם הודעה רשמית לפיה כל שחקני ארסנל יוכלו להגיע לבאקו ללא בעיות. "אזרבייג'אן קיימה אירועי ספורט רבים בהשתתפות ספורטאים ארמנים. ספורט היה תמיד מחוץ לפוליטיקה", הוצהר בה. הקשר וקבוצתו לא השתכנעו. הם דורשים ערבויות מאופ"א לבטחונו של השחקן. הצדק איתם. די לקרוא את התקשורת האזרית כדי להבין את הלך הרוח במדינה לקראת הגמר.

בכותרת בלוג שמפורסם באחד האתרים הפופולריים במדינה, הממומן על ידי האיחוד האירופי, צוין: "כדאי למחיטריאן להישאר בלונדון, כי כאן עלולים לתקוע לו בקבוק" - וזהו רמז ברור לאונס, אשר כל אזרי מבין היטב. "אנחנו יודעים שמחיטריאן מימן את צבא הכיבוש בנגורנו קרבאך, כלומר שילם על מנת שהחיילים הארמנים יהרגו ביעילות רבה יותר את בני עמנו. כיצד יכול משרד החוץ שלנו לתמוך באירוח של אדם כזה? למה לנו לתת לו ערבויות? מה אם פליט מקרבאך יחליט לנקום ולירות בו? ההמולה התקשורתית תהיה גדולה ותימשך שנים. אנחנו לא זקוקים לצרות כאלה. לא צריך לתת לו אשרת כניסה, ואם ארסנל לא מוכנה להגיע בתנאים כאלה - אז שישחקו בלונדון. אם הם לא מבינים אותנו, שיכלו לעזאזל. אזרבייג'אן חייבת לשמור על הכבוד הלאומי", נכתב שם.

זו לא אמירה חריגה. אלה התחושות של מיליונים ברחבי אזרבייג'אן, וההשפעה הפוליטית של כניסת מחיטריאן עצומה גם בזירה הפוליטית הפנימית. שלטונות אזרבייג'אן נמצאים במלכוד. הם לא יכולים לקבל את מחיטריאן בזרועות פתוחות, ואסור להם גם לדחות אותו. וכך הופך גמר הליגה האירופית לסוגיה פוליטית מורכבת במיוחד. כיצד העסק ייגמר? זה מסקרן לא פחות מהתוצאה על הדשא.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק