קוסם להם: לונזו בול מגיע ללייקרס כדי להחזיר את הקסם של מג'יק

זו הפעם השנייה השבוע שקבוצה עם בחירה בטופ של הדראפט חושפת לכולנו את הקלפים שלה עם טרייד מקדים. אחרי הבלוקבאסטר בין בוסטון לפילדלפיה, הלייקרס שלחו את ד'יאנגלו ראסל לגלות בברוקלין – ממש כפי שניבאו בסדרת האנימציה הסאטירית "game of zones" – יחד עם החוזה הנפוח של טימופיי מוזגוב, בתמורה לברוק לופז ובחירה בסוף הסיבוב הראשון.

ההשלכות של הטרייד הזה ברורות - הראשונה היא שהלייקרס מתכוונים ללכת על לונזו בול בן ה-19 עם הבחירה השנייה בדראפט שיערך הלילה (בין חמישי לשישי). ולא, הם לא חושבים שבול וראסל יכולים לשחק יחד. כשמסתכלים על הפרופיל ההגנתי של השניים, אפשר להבין את ההחלטה של מג'יק ג'ונסון ורוב פלינקה ה-GM. כמו ראסל, גם בול הוא גארד גבוה שלא ניחן בזריזות שתאפשר לו להישאר לפני הגארדים הסילוניים ב-NBA. כמו ראסל, יכול להיות שהעמדה שהוא הכי מתאים לשמור עליה היא עמדת הסקנד גארד. נכון, השניים גבוהים מספיק כדי להחליף בהגנה, גם על פורוורדים מסוימים, אבל מה זה שווה שאתה יכול להחליף אם אתה לא יכול לשמור על האיש שלך?

עוד בנושא

מרקל פולץ ופילדלפיה: החיבור המבטיח שמאיים ליצור קונטנדרית אמיתית
הימרו בגדול: ניתוח הטרייד בין הסלטיקס לסיקסרס על בחירות 1 ו-3 בדראפט
מחפשים את דירק נוביצקי הבא: האירופאים שיכבשו את דראפט 2017
לא רק פולץ ובול: הכירו את עשרת הכישרונות הגדולים בדראפט 2017

אז ראסל סולק, ופינה את הבמה לעידן בול. לוואר בול, כמובן. הבן דווקא נראה די שקט. הלייקרס, שעושים מאמצים לגייס את פול ג'ורג' לשורותיהם, ינסו בינתיים לפתח את הגרעין הצעיר והמוכשר שלהם – ברנדון אינגרם, ג'וליוס רנדל, לארי נאנס ג'וניור וכמובן בול. אך מעבר להתפתחות שלו עצמו, בול יישפט גם על ידי קצב ההתקדמות של האחרים.

זאת מפני שבול הוא רכז "טהור" מהסוג שכבר הפסיקו לייצר. הוא שמח רק אם אתה שמח. כמו בזק, הוא כאן בשבילך. מרומי 198 הס"מ שלו הוא רואה את כל המגרש, ומסוגל לשגר כל מסירה לכל אזור בו. אך לא די בהסבר הזה כדי לעשות צדק עם יכולת עשיית המשחק של הרכז מ-UCLA. לבול יש את "זה". מה זה "זה"? לא יודע, אבל היה את "זה" גם לג'ייסון קיד, סטיב נאש, מארק ג'קסון, וכן, גם למג'יק. יש את "זה" ללברון ג'יימס, לריקי רוביו (עוד שחקן שהושווה לבול), ולמאנו ג'ינובילי.

בול ניחן בחוש למשחק שלא ניתן ללמד, הוא דובר את שפת הכדורסל באופן שוטף. לפעמים, כשצופים בהתקפה הנהדרת שהנהיג בקולג', מקבלים תחושה שהוא מניע את חבריו לקבוצה למקום הנכון בכוח המחשבה בלבד. צריך לראות כדי להבין. מעבר להיותו גאון במונחים של כדורסל, ההתנהלות של בול על המגרש כל-כך קבוצתית, שזה מדבק.

UCLA ליקקה את הפצעים מעונה זוועתית ב-2015/16, לפני הגעתו של בול, אותה הם סיימו במאזן שלילי 17:15. כמה זוועתית הייתה העונה של הברוינס? מספיק בשביל שהמאמן סטיב אלפורד ירגיש צורך לפרסם מכתב התנצלות לאוהדים, לתורמים ולבוגרי הקולג', שבו הוא אפילו "מוותר", לדבריו, על הארכת החוזה שלו. עד כדי כך זוועתית.

בול הגיע לחדר הלבשה מפורק, ואיחה את השברים. הוא תמיד הרים את הראש אחרי ריבאונד, וחיפש כל תירוץ להעיף אותו הלאה לשחקן שרץ בכנף, הוא תמיד הניע את הכדור לשחקן הפנוי, ותמיד שיחק מן כזו חדוות משחק, שהקבוצה התחברה סביבו. המנהיגות השקטה שלו חלחלה לכולם. תחת שרביטו, הברוינס הסירו את הטעם המר עם מאזן 5:31, וההתקפה הכי מרגשת במכללות. 274 האסיסטים האסיסטים שמסר היו לשיא כל הזמנים בעונה אחת ב-UCLA. הוא מסר יותר משלושה אסיסטים על כל פעם שאיבד את הכדור.

עוד בנושא

לוואר בול יורה בלי חשבון: "לונזו יותר טוב מסטפן קרי"
לוואר בול מכה שנית: "הייתי הורג את ג'ורדן באחד על אחד"
לוואר בול שוב פותח את הפה: "ג'ורדן? הוא לא לונזו בול"

בול, שהיה גבולי כבחירת לוטרי במרבית תחזיות הדראפט בתחילת העונה, זינק לטופ 10, טופ 5, ועכשיו הוא כמעט נעול בתור הבחירה השנייה בדראפט. ואת כל זה הוא עשה עם היכולת שלו לשפר את מי שסביבו, יותר מכל סל שקלע בעצמו.

ועכשיו, כשמנסים להבין מה בול יהיה בשלב הבא, המנטליות שלו כמוסר מעלה יותר סימני שאלה. פתאום יוסג' רייט חסכני של 18.1 אחוזים יותר מלחיץ ממרשים – כמה אולסטארים אתם מכירים שהשתמשו בכל-כך מעט פוזשנים בקולג'? הרבה נאמר ונכתב גם על סגנון הקליעה הייחודי של בול, שמביא את הכדור לצד השמאלי של ראשו לפני שהוא משליך אותו חזרה במסלול היתולי ליד ימין הדומיננטית שלו.

האם בול לא רוצה לקלוע, או לא יכול? מדובר בשאלה, לכל הפחות, בשלב הבא. מדובר דווקא בקלעי מוכשר ביותר, הוא קלע 41.2 אחוז מהשלשות שלו, ולקח 6.1 כאלה בכל ארבעים דקות. ניתן רק לשער כמה טוב היה עם מכניקה נכונה יותר, אבל בעיקר קשה לראות אותו משיג מצבי קליעה מכדרור במקצוענים. מגנים יישבו על צד שמאל שלו, יעברו מתחת לכל חסימה שתוביל אותו ימינה, ובמצבי בידוד ייקחו ממנו את המהלך היחיד שהראה בעקביות – צעד חזק לאחור אחרי כדרור שמאלה. בחדירות לסל בול לא הראה יכולות סיום אקרובטיות בתוך יער הגבוהים, או יכולת ניתור מרשימה על רגל אחת, שתאפשר לו לסיים מעל הסבך במקום זאת. עם 3.1 זריקות מהקו לארבעים דקות לא הולכים למכולת, ובטח שלא למשחק האולסטאר. בול יצטרך לקחת צעדים רציניים כדי להפוך לאיום כסקורר, ולו רק כדי לאפשר ליכולת המסירה שלו לזרוח. תשאלו את רוביו איך נראים החיים של מוסר עילאי שלא מסוגל לעשות נקודות בעצמו.

דווקא ללא הכדור המשחק של בול אמור להיות מתורגם נהדר – הוא הראה יכולת לקלוע בקאץ'-אנד-שוט. בניגוד לעלייה מכדרור, המכניקה שלו לא מונעת ממנו זריקות פנויות כשהוא זורק אחרי מסירה. הוא זז נפלא ללא כדור, וסיים לא מעט אלי-הופים כשהתגנב מהצד החלש מאחורי מגנים שאננים.

ראינו את גולדן סטייט מסובבת הגנות כמו ספינרים עם התקפה המבוססת על מסירה ותנועה בלתי פוסקת ללא כדור, עם רכז שעושה את הנזק שלו עם הכדור ובלעדיו. בול יכול להשתלב נהדר בסוג חופשי כזה של קריאות ספונטניות אחרי מסירה. מאמן הלייקרס, לוק וולטון, שכמובן לקח חלק במשחק היפה של הלוחמים, מנסה להטמיע את השיטה הזו גם ב-LA אך האם בול מסוגל להיות המנוע של ההתקפה, אם הוא לא מסוגל לייצר מצב קליעה אפילו לעצמו?

ייתכן שהחששות מוגזמים. בול ארוך וחכם ולא נטול אתלטיות. אפשר לראות אותו מוסיף שרירים בשלב הבא והופך לנכס גם באזור המיד-פוסט, סטייל שון ליווינגסטון. השליטה שלו בכדור בסיסית אך אינה גרועה. יש לו יכולת לסיים גם ביד שמאל קרוב לטבעת. הוא הוריד שישה כדורים חוזרים למשחק ב-UCLA, כך שיש לו יכולת לייצר התקפות במשחק המעבר, שם הכל פתוח, אין מפלצות בצבע, והאפשרויות עסיסיות יותר. הוא לא הראה הססנות, כידוע, להפציץ גם מטר או שניים אחרי קו השלוש, לא מדובר בשחקן שמתבייש לזרוק.

אם האפקט שלו על הבייבי-לייקרס יהיה דומה לזה שהיה לו על הברוינס, מדובר בשחקן שמסוגל לשנות את פניה של הקבוצה, גם אם לא בהכרח להיות השחקן הטוב ביותר של קבוצה המתמודדת על אליפויות. כזה שמתאים למג'יק לבחור.