אחד האתגרים הגדולים ביותר מבחינת מקבלי החלטות בכדורסל הוא לדעת כיצד לתרגם. איך מתרגמים, למשל, שחקן של שמונה נקודות וארבעה ריבאונדים מהליגה הספרדית לעברית מדוברת? איך מתרגמים לדוגמא, רוקי מצטיין מה-ACC לאירופאית? מובן מאליו שהדוגמאות שניתנו כאן גסות למדי, ובמסגרת בירור מידת ההתאמה של שחקן, נלקחים ונשקלים מדדים רבים ומגוונים. חלקם סטטיסטיים, חלקם השוואתיים, חלקם אישיותיים ואחרים, אבל בסופו של יום, אם תלחצו חזק על מאמנים/ מנהלים/ עסקנים, הם יודו שלא אחת מצאו עצמם תרים אחר משוואה שתסייע בתרגום. וכאן, לא אחת, נעשה שימוש בדוגמאות מהעבר. אם שחקן X ששיחק בקבוצה או בליגה Y ושיחק ברמה Z, עבר לקבוצה והצטיין, אז יש סבירות גבוהה שגם המועמד הנוכחי, בעל הרזומה הדומה, יחתום ויהפוך לשיחוק. או לפחות כך מקווים.
כשג'ואל פרילנד חתם בקיץ שעבר כמחליפו של סשה קאון בצסק"א מוסקבה, אחת המועמדות הטבעיות והאוטומטיות לזכייה ביורוליג, נראה המהלך כסביר בהחלט בהתחשב באופציות הקיימות בשוק השחקנים. בעונתו האחרונה בליגת ה-NBA, השורה הסטטיסטית של הבריטי במדי פורטלנד עמדה על 48 משחקים (מהם פתח בחמישייה 9 פעמים), עם 12.9 דקות בממוצע למשחק, 3.5 נקודות ו-4 ריבאונדים. כיאה לשחקן עם אוריינטציה הגנתית, התהדר פרילנד גם ב-0.5 חסימות למשחק. וכל זה הספיק כדי שהאלופה העתידית של היורוליג תשלח אליו חוזה עם הרבה אפסים.
עוד בנושא:
אמארה סטודמאייר הצטרף רשמית להפועל ירושלים: "חלום שמתגשם"
מה נשאר חוץ מהשם? סטודמאייר מגיע להפועל ירושלים כחידה גדולה
פיאניג'אני יאמן אותו או יעבוד אצלו? השאלות הגדולות שאחרי ההחתמה
דירוג עשרת המשחקים הכי טובים של אמארה סטודמאייר ב-NBA
ההחתמה של אמארה סטודמאייר בירושלים נתקלת מראשיתה, בלא מעט תהיות וציניות. נו באמת, השחקן הגמור הזה, שבא לעשות סיבוב על גבם של הפראיירים מירושלים. אם הוא לא היה גמור, יודעים אלה שיודעים, הוא לא היה נודד עד לעיר שחוברה לה יחדיו וליורוקאפ שדווקא התפצל לו יחדיו? מאחר שהיכולת הנבואית שלנו קטנה מזו של אלה שיודעים, נתחיל דווקא בסטטיסטיקה. זוכרים את המספרים של ההוא שהונחת כדי להיות הסנטר הפותח של צסק"א מוסקבה? אז הנה לכם אלו של הזקן הגמור שהגיע לבירת ישראל הקדושה, בעונתו האחרונה ב-NBA: ב-52 משחקים במדי מיאמי (בעונה הסדירה), מהם עלה בחמישיה 36 פעמים, הוא רשם 14.7 דקות בממוצע למשחק, 5.8 נקודות ו-4.3 ריבאונדים. אה, ומאחר שהוא כבר לא יכול לשמור, תוסיפו 0.8 חסימות למשחק. מספרים שמספיקים לקבוצה בעלת שאיפות ביורוליג? ביורוקאפ? בשלולית?
אבל בואו נלך דווקא לדוגמא מוכרת הרבה יותר במחוזותינו, וזו שעולה אוטומטית בהקשר של כוכב NBA מזדקן שעושה את דרכו לישראל. ההוא עם ה-0 מ-14 מול ברצלונה, אתם יודעים. נו, טום צ'יימברס. עם כל הכבוד לשחקני NBA גדולים שנחתו בליגה שלנו כמו פרוויס שורט או מייק מיצ'ל, ואם נתעלם מכמעט ההחתמה של שוגר ריי ריצ'רדסון במדי הפועל רמת גן בשנות השמונים, אז צ'יימברס הוא הדוגמא הדומה ביותר שניתן למצוא כדי לתרגם את הנתונים של סטודמאייר לעברית, בטח אם נתייחס למספר ההופעות באולסטאר של ה-NBA כמדד.
צ'יימברס נחת בתל אביב בגיל 36, אחרי עונה ביוטה במסגרתה שיחק 81 פעמים (ארבע בחמישייה), עם נתונים של 15.3 דקות, 6.2 דקות ו-6.2 ריבאונדים. אך למרות אותו משחק בלהות מול ברצלונה (ופסק הזמן מהגיהינום בגמר הגביע מול הפועל ירושלים ועדי גורדון), הזקן היה שווה 17.7 נקודות (64% ל-2) ו-6.3 ריבאונדים למשחק בליגה. בגביע אירופה לאלופות, אם אתם שואלים, סיפק הזקן 15.1 נקודות למשחק ו-6.8 ריבאונדים ב 32.8 דקות. לא רע, לדעתי, למרות עונה בינונית ומטה באירופה, עם מאזן 6:8.
עוד בנושא:
הצביעו: מי שחקן הכדורסל הכי גדול שהגיע אי פעם לישראל?
בלאט: "זה פנטסטי למדינה שלנו". התגובות להחתמה של סטודמאייר
המכתב המרגש של סטודמאייר לאחר עזיבת ה-NBA: "זו לא פרידה"
דבר נוסף שחשוב להגיד. אמארה סטודמאייר הוא לא זקן. ברכיים בעייתיות והכל זה נכון, אבל הילד מפלורידה עדיין לא חגג 34. כל ההשוואות הסטטיסטיות שביצענו עד כה הן מעוותות בהגדרה, זה ברור. העובדה שפרילנד ייצר את המספרים שלו בקבוצה שסיימה במקום הרביעי במערב איננה שווה, בהגדרה, לאלו של זה שניפק את הסטטיסטיקה שלו בזו שסיימה שלישית במזרח (בעונה שאחרי). סיטואציות שונות, ציפיות שונות הכל נכון. ובסופו של יום, כמובן, שהעונה של פרילנד בצסק"א הייתה רחוקה מאוד מלענות על הציפיות. ועדיין, תשאלו את עצמכם: האם החתמה של ביג מן, ותבחרו אתם את השחקן המסוים, עם נתונים סטטיסטיים כאלו - מהעונה האחרונה בכל קבוצת יורוליג, הייתה נראית בעיניכם כהחתמה מרשימה? סביר להניח שכן. אני מתקן - בטוח שכן. והפועל ירושלים, למגינת לבה (וכנראה שגם למגינת לבו של מר ברתומאו), היא בסך הכל קבוצת יורוקאפ.
הגעת אגדת ה-NBA לליגה שלנו ולהפועל ירושלים תעשה רק טוב. אם נייט רובינסון הפך כאן סדרי עולם, אז השילוב של סטודמאייר יטריף ויטרוף את הקלפים. שיווקית, מיתוגית, יח"צנית, רייטינגית, בידורית הכל. מקצועית, מדובר בשאלה מורכבת מעט יותר. סביר להניח שפיאניג'אני, לו היה בוחר בעצמו באם להחתים את הביג גאי או לא, היה מהסס. בלשון המעטה. להנחית מגה סטאר כזה כהחתמה סוגרת סגל, על כל מורכובתו האנושיות והמקצועיות, לתוך קבוצה בנויה עם קונספט מקצועי מסוים, מטלטלת את הספינה טלטולים עזים.
אם דיברנו עד כה על קבוצה ששמה את הדגש על קו אחורי דומיננטי, פתאום הדברים נראים אחרת. עד כה הורכב הקו הקדמי מליאור אליהו כפאוור פורוורד המובהק היחידי, ולצידו פטרסון בעמדות 4-5, פלוס רוזפלט ושון ג'ונס בעמדת הסנטר. כרגע, אם נתעלם ממגבלות רישום הזרים בזירה המקומית בכל משחק, נראה שילוב השחקנים כאתגר מקצועי לא קטן. קשה להאמין שהעמדה שתתאים לסטודמאייר במצבו הנוכחי היא עמדת הפאוור פורוורד. בנוסף, קשה במקביל, לדמיין אותו משחק לצידם של חלק משותפיו לקו הקדמי. בכל מקרה, אין ספק שתדרש התאמה מבחינתו של סטודמאייר לענייני תזמון, ריווח, סגנון משחק ומעמד. במקביל, מעניין לבדוק אם פטרסון יוכל לשבת באופן קבוע על עמדה ארבע, או לחילופין, אם יוכל ג'ונס לייצר ציוות ראוי לצד האגדה החיה.
הגעת סטודמאייר יוצרת הרבה שאלות לא פשוטות, ולא רק אנחנו מתקשים להמר כיצד זה ייגמר. היו סמוכים ובטוחים שאנשי ירושלים, לצד ההתרגשות העצומה והתקוות הגדולות, משקשקים מפחד. התשובה להן תהיה טמונה פחות בברכיים הבעייתיות, ככל הנראה, ויותר במצב הנפשי איתו ינחת בנתב"ג. עזבו את החודש-חודשיים הראשונים, בהם הכל יהיה יופי טופי. הסיפור יוכרע כשהטירוף הראשוני יחלוף, ותחתיו תגיע שגרה משונה ובלתי מוכרת, עם משחקים מבאסים באולמות כמו אשקלון או גן נר. מול יציעים שאינם מלאים, נגד שחקנים שאינם מוכרים או מוערכים (על ידי סטודמאייר), לצד שופטים שלא יהססו לפרק דווקא את הסמל החדש של הליגה ואחרי שיתחילו הפסדים ויגיע תור השאלות המעצבנות מעיתונאים מציקים ופרשנים מרושעים.