לפני ואחרי: מ.ס. אשדוד והפועל חיפה מחליקות על אותו מדרון

מאמן אחד רב עם הבוס ערב הזדמנות אמתית לפתוח שוב את מאבק האליפות, והאתר הרשמי (!) של המועדון מוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. מאמן שני מקבל הודעה כי לא ימשיך בקבוצה, רגע לפני גמר גביע שיכול להביא לה תואר ראשון אחרי 17 שנה. וכדי לסגור את המעגל, מאמן א' יחליף את מאמן ב' במקום שאותו הוא עוזב. בצל ההתפתחויות הללו, המנהל המקצועי שהפך קבוצה מרוטה לאימפריה ועזר לה לזכות באליפות פעמיים ברציפות (בקרוב שלוש) סיכם לעוד שנתיים.

בכל יום אחר בשנה מלבד חמישי האחרון, הארכת החוזה של ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב הייתה תופסת את הכותרת הראשית, אבל ההתפתחויות הדרמטיות בגזרות מדרום ומצפון דחקו הצדה את החדשות הללו. ג'ורדי היה רק שחקן משנה בדרמה, אבל כמו בכל סרט מתח טוב, שחקן המשנה הוא זה שמקבל הרבה כוח לקראת סיום העלילה. אלישע לוי לא ימשיך בבאר שבע, ברק בכר לא ימשיך בקרית שמונה ושאלה אחת שנותרה פתוחה נשארה בידיו של קרויף: מה קורה עם פאקו אייסטרן?

עוד מליגת העל:

ניר קלינגר: הירידה היא פרק עגום שיירשם לחובתי
בכר: "איזי ידע". שרצקי: "שקר"
יואב כץ: "מבחינתי, טל בנין יישאר בעונה הבאה"
אלישע לוי: "אעשה הכול לקחת גביע"

באמצע ינואר 2013 חתם פפ גווארדיולה בבאיירן מינכן. הקבוצה הבווארית דהרה אז לאליפות, אבל לצוות הניהול המפואר היה חשוב להביא את היהלום שבכתר. הציפייה מיופ היינקס הוותיק הייתה לשייט עד לתום העונה לתואר ולהיפרד ממנו לשלום. אלא שאז קרה דבר מעניין: בעוד גווארדיולה עושה את ההכנות לעונה הבאה, היינקס הוביל את באיירן לטרבל. כל זאת, כשהוא יודע שהוא לא ממשיך במועדון. את ההמשך אתם מכירים.

לסיפור הזה יש מוסר השכל עבור אלישע לוי, שאתמול בחיפה נראה כבוי ביותר. הוא עדיין רוצה להביא את הגביע, אבל לאיש אין ספק שהמוטיבציה שלו נפגעה. כל שריר בפניו הראה כמה שהוא פגוע ונטול חשק בתבוסה 4:0. ומה עם מאמן הפיינליסטית השניה? בשני משחקים בתוך ארבעה ימים, פאקו אייסטרן עשוי, כמובן להבדיל מההישג של היינקס, להשלים טרבל ראשון בכדורגל הישראלי. השאלה מה יקרה אתו אחר כך חשובה לא רק מהזווית שלו, אלא בעיקר מזו של מכבי תל אביב.

אנחנו הרי יודעים מהי מערכת היחסים בין פאקו לקרויף. המנהל הספורטיבי לא מתלהב מהמאמן, והעובדה שמכבי תל אביב לא ניצחה בחוץ מה-24 בינואר לא מסייעת לבאסקי לקבל אהבה מגורמים אחרים. אלא שאם אליפות היא לא ערובה להשארת מאמן, טרבל (כמה חשיבות יש פתאום לזכייה בגביע הטוטו) כבר שם את הדברים בפרופורציות אחרות. במכבי תל אביב יטענו בוודאי, שבניגוד לבאר שבע וקרית שמונה הם את הסיכומים והמהלכים עושים רק בסוף העונה. אם כך, מדוע יצאה ההודעה על הארכת החוזה של קרויף ולמה בגזרת המאמן אנחנו שומעים כבר דיווחים על מועמדים לעונה הבאה?

אין איש במכבי תל אביב שלא רוצה לזכות בכל התארים, אבל יש תחושה שאם אחד מהשניים לא יקרה – אליפות כבר הערב וגביע ביום רביעי – הקלפים יפלו במקום הנכון מבחינת מקבלי ההחלטות. פאקו עשה לא מעט טעויות בשנה הראשונה שלו כמאמן ראשי, אבל השלמת זכייה משולשת בשבוע אחד תיצור עבורו קייס מטורף. רק נזכיר שלאחר הפעם האחרונה שהצהובים זכו באליפות ובגביע באותה עונה, הודח המאמן, אז דרור קשטן, והמועדון קרס מקצועית. מכבי תל אביב של היום היא לא מכבי תל אביב של אז, אבל מקרה היינקס, ומהרבה בחינות גם זה של רודי דאמיקו מהכדורסל (שפוטר לאחר שזכה בקוואדרופול, הישג חסר תקדים בספורט הישראלי, והצהובים לא זכו בגביע אירופה 20 שנה לאחר מכן) משדרים שגם אם המועדון מרגיש צודק, לקארמה יש לפעמים בעיה עם זה.

המעגליות של החיים 1. בסיום עונת 2011/12, לאחר שהשאיר את הפועל חיפה בליגת העל, טל בנין מיד עזב למכבי נתניה. הוא כעס, וגם יואב כץ כעס. באותם ימים, נדמה היה ששום דבר לא יגשר ביניהם. עונה לאחר מכן בנין פוטר ממכבי נתניה. ראובן עטר נקרא לדגל ולא הצליח להשאיר את הקבוצה, שהובסה בבית 3:0 על ידי הפועל באר שבע במחזור האחרון וירדה ליגה. השנה מונה בנין במקום עטר בהפועל חיפה, והצליח להציל את הקבוצה מירידה לאחר תיקו מאופס עם אותה נתניה. בסיום אמר כץ כי "כל עוד זה תלוי בי, הוא יישאר פה בעונה הבאה".

המקרה הזה הוא משל מצוין להפועל חיפה, מועדון שלא מתחדש, תמיד ממחזר ונשען על אותם פתרונות זמניים. בהישרדות הזו של האדומים, כמו בקודמותיה, לא היה שום דבר הרואי, לא בשורה ולא דרך. אחרי הכול, אפילו אתמול הפועל חיפה נשארה בליגת העל בזכות עזרה מהפועל תל אביב, למרות משחק בית קל על הנייר מול קבוצה מוכת בעיות שלא היה לה על מה לשחק. גם לפני שנה ההישרדות חיכתה לרגע האחרון, ובאופן כללי הפועל חיפה נוהגת למתוח את החבל. בכל עונה משתחררים עוד ועוד סיבים מהחבל הזה. סופו הוא שייקרע.

הפועל חיפה אולי נושמת עכשיו לרווחה, אבל ניסיון העבר עם קבוצות שברחו מירידה מספר שנים ברציפות מראה שלא לאורך זמן. יואב כץ והמדיניות שלו כבר לא ישתנו, חלק מהקהל ברח והקים קבוצת אוהדים והקרחות באצטדיון החדש רק חשפו עוד יותר את הנחיתות שבה נמצאת הקבוצה, במיוחד ביחס למכבי חיפה. גם אם בנין יפתח את העונה הבאה, עם הכלים שיסופקו לו סיכוייו להצליח לא גבוהים. הפועל חיפה החלה אתמול את מסע ההישרדות הבא שלה. השאלה היא כמה מהר היא תשכיל להבין את זה, לפני שתסתבך בעוד קיץ של צרות.

המעגליות של החיים 2. בדיוק לפני שנה ושבוע הגיעה מ.ס. אשדוד לבלומפילד, למפגש עם בני יהודה שבו לא היה לה על מה לשחק. בדקה ה-75 נגח בנצי מושל משני מטרים לרשת החשופה והזהובים ירדו ליגה, למרות שער שוויון של אמיר עגייב. אתמול באו השחקנים של ניר קלינגר לאותו אצטדיון, נקלעו לפיגור, קיבלו הזדמנות לאזן ועם בעיטה גרועה מהנקודה הלבנה הורידו את עצמם.

מבחינת אוהדי בני יהודה, השנאה התהומית לאשדוד לא נובעת מאותו תיקו, אלא מהמשחק שקדם לו – ה-0:5 של מכבי פתח תקוה באצטדיון הי"א, שסייע לה לאחר מכן להישאר על חשבון בני יהודה. אלה היו שבועיים שחשפו שוב את הבעיות הקבועות של מ.ס. אשדוד – קבוצה לא מחויבת שחיה משבת לשבת, במובן הכי שלילי של הקלישאה.

הרבה סיבות יש לירידה של אשדוד ליגה – המאבק של ג'קי בן זקן עם הקהל, פרשת שש הנקודות של פיפ"א שכאילו לא הוחזרו מעולם, חוסר היכולת של ניר קלינגר להפיק מהשחקנים שלו את המיטב. הכול נכון, רק שאת הבעיות הללו מאגדת תכונה אחת פשוטה: זו מאז ומעולם המהות של מ.ס. אשדוד בליגת העל. היא תמיד הייתה הקבוצה שאין לה שאיפות מוגדרות, מסתובבת על הגבול שבין תחתית הפלייאוף העליון לצמרת התחתון. אף אחד, מבן זקן ועד אחרון אנשי צוות האימון, לא ניסה לשנות את זה. תמיד התרכזו שם בבינוניות.

בסוף הם נענשו. ב-5:0 ההוא למכבי פתח תקוה נשתלו זרעי הירידה הנוכחית. זה היה המשחק שבישר סופית שלאשדוד לא ממש אכפת כל עוד היא מרגישה בטוחה מספיק (נגד בני יהודה היא נלחמה בעיקר בגלל עליהום תקשורתי שקדם למשחק). הפעם, הביטחון המופרז עלה לה ביוקר, כשכדור השלג החל להתגלגל כבר אי אפשר היה לעצור אותו. לפני 18 שנה, לאחר שאשדוד ירדה לקח לה שנתיים לחזור לליגה הבכירה. הפעם, בהתחשב בכל הנסיבות והחזיתות שנפתחו נגד בן זקן, ייתכן מאוד שזה ייקח יותר, הרבה יותר. אם בכלל.

1. לעתים דברים שקורים מקבלים פרשנות בדיעבד, אבל הפעם אפשר לנתח בדיעבד גם משהו שלא קרה. כל דקה של מאור בוזגלו על המגרש אתמול בחיפה הייתה בבחינת משחק באש. עם העצבים שלו אחרי הצהוב שספג, הכרטיס האדום היה בטווח ראייה. למזלו של אלישע לוי, בוזגלו שרד עד למחצית והוחלף מעט לאחר פתיחת המחצית השניה. עם אדום לבוזגלו, השבוע שעבר בבאר שבע היה נראה כמו טיול שבת בפארק הירקון לעומת זה שרק החל.

2. דור חוגי הבקיע שער חמישי בשלושה משחקים לזכות הפועל פתח תקוה. יש האומרים על הילד הזה שהוא הכישרון הגדול ביותר שיצא בעונות האחרונות מקבוצת הנוער של מכבי חיפה. צפו לראותו ממשיך בליגת העל גם בעונה הבאה.

3. ניחוש: אין בהיסטוריה תקדים, ולא רק של ליגת העל, ליורדת שניצחה 2:4 בשני המשחקים האחרונים של העונה.

4. במכבי חיפה שמרו על פרופורציות אחרי ה-0:4 על באר שבע, וטוב שכך. בשלב הזה כולם שם כבר מבינים שמעבר לטעם טוב וכרטיס לאירופה, אין יותר מדי מסקנות חיוביות שאפשר לקחת מהעונה הזו.