פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יום חמישי השחור: "עונג שבת" על ההחלטות של ברקת, בכר ושרצקי

        הטיימינג של ברקת? בעייתי. התדמית של בכר? נפגעה. ההתנהגות של שרצקי? קפריזית. הדרך נוראית, אבל גיבורי פרשת ב"ש/ק"ש קיבלו החלטות ראויות. "עונג שבת" על משחקי הכס בצמרת ומחזור הנעילה בתחתית

        יום חמישי השחור: "עונג שבת" על ההחלטות של ברקת, בכר ושרצקי

        נפתח בתהיית טריוויה: האם יש תקדים עולמי למאמן שמפוטר שלושה מחזורים לסיום העונה, בזמן שקבוצתו במקום השני ועם סיכוי תיאורטי לזכייה באליפות?


        בארצות הברית קוראים לזה בלאק מאנדיי. יום שני השחור. היום שלאחר השבוע האחרון בעונה הסדירה. מצד אחד, הפלייאוף יוצא לדרך וענייני האליפות עומדים להיסגר; מצד שני, כל הקבוצות שסיימו את העונה מתחילות בתכנון העתיד הקרוב. וכן, היום שבו לא מעט מאמנים וג'נרל מנג'רס הולכים הביתה. בארצנו, כמובן, זה לא מסודר עד כדי כך. הטיימינג בעייתי, הדיאלוגים מלוכלכים, התדמיות נפגעות.

        אז במקום יום שני השחור קיבלנו את יום חמישי השחור. או במקרה הספציפי הזה, יום חמישי האפור. יום שבו כמעט כולם היו לא בסדר, אבל עשו את הדבר הכי נכון עבורם.

        אלונה ברקת בעלים הפועל באר שבע (ברני ארדוב)
        ברקת (צילום: ברני ארדוב)

        אלונה ברקת

        הטיימינג - שישה ימים לפני קרב על תואר ראשון מזה 18 שנה - נוראי.

        שישה ימים לפני גמר הגביע זה לא טיימינג טוב להפועל באר שבע, ושמעתם את התגובות הכנות של שחקני הקבוצה. זה גם לא תזמון שמכבד את אלישע לוי, מאמן שנתן הכול למועדון - ואחד האנשים הכי מכובדים בכדורגל הישראלי. ברקת היתה צריכה לחשוב על זה קודם, לחתוך בבשר חודש לפני כן, לפחות, וכך לחסוך שתי פרשיות לא נעימות – בבאר שבע ובקרית שמונה.

        אבל כשחושבים על כל הסיפור לעומק: במה טעתה גברת ברקת פרט לטיימינג?

        מונטי וויליאמס שיפר את ניו אורלינס בכל עונה ועונה. העונה הוא (ואנתוני דייויס, ברור) הביאו אותם לפלייאוף במערב ה-NBA, הישג הרבה יותר מאתגר מאשר מקום שני/שלישי וגמר גביע בכדורגל של ארץ הקודש. השבוע פוטר. אי אפשר לומר שהחרב הגיעה לו, אבל גם אי אפשר לומר שאלו פיטורים שערורייתיים.

        שם בדיוק נמצא אלישע לוי (וגם פאקו אייסטרן באותה המשבצת, אגב). גם אם ההישג יפה, זכותה של הבוסית להחליט שהיא רוצה יותר ממה מיפה. המאמן, האוהדים והתקשורת יכולים להיעלב - אבל זה ספורט מקצועני, זה ביזנס, ומי שעסוק בהיעלבויות נשרך מאחור. וכמו שפאיוביץ' ואג'ידה לא היו צריכים לבכות על שרצו להעביר אותם בינואר, כך אפשר להבין גם את המהלך הקר הזה של ברקת. יותר מזה - אפשר אפילו להעריך אותו. לא, הרזומה של אלישע בבאר שבע לא מחייב הפסקת עבודה, אבל זה בהחלט לא סקנדל ולא מחדל.

        כנראה שברקת חשבה שעם אלישע לא תגיע גבוה יותר. האם מאמן אחר – למשל, ברק בכר – יצליח להביא אותה צעד אחד קרוב יותר? לא בטוח. את זה עוד נשפוט בעתיד, אבל שום נימוק הגיוני לא יכול לפסול את ההחלטה שלה על הסף.

        לפי כל הדיווחים, במקום ללכת מאחורי הגב, ברקת הודיעה לשרצקי על רצונותיה. היא סיפרה לו שהבינה שבכר חושק במינוי, וביקשה את ברכת הדרך. היא יכולה היתה לשים פס על כל העולם, וכולנו – כולל שרצקי ואלישע לוי – היינו מגלים את זה בבום. אבל ניסתה לצאת בסדר עם כל הצדדים.

        אז ברקת ניסתה לצאת בסדר עם הקולגות, ובמקביל להיות נחרצת ושאפתנית. מה אתם יודעים, כל אוהד באר שבע צריך להיות שמח על כך שהבוסית שלו מחזיקה בתכונות הללו. האנשים הכי מצליחים בעולם הם אנשים שכל הזמן מנסים לשבור את תקרת הזכוכית; שלא מסתפקים בשום דבר. שתמיד ירצו יותר ממה שיש להם, תמיד ינסו להתקדם. שלא יסתפקו במקום שמיני במערב ה-NBA. שלא יסתפקו בגמר גביע. זוכרים את הציוץ של ברקת בטוויטר אודות גרינפלד, בבוקר משחק העונה? זה היה ציוץ קטן. המהלך שעשתה השבוע הוא הכול חוץ מקטן. חריף, תוקפני, תחרותי.

        ברק בכר מאמן עירוני קרית שמונה (ברני ארדוב)
        בכר (צילום: ברני ארדוב)

        ברק בכר

        עשיתם פעם עסקה שהתחרטתם עליה מיד ברגע הרכישה? הזמנתם מלון באינטרנט ורק כשהגעתם לחדר גיליתם שאין נוף לים אלא לסמטה? בחרתם שניצל והתבאסתם שלא הזמנתם המבורגר? כך לבטח הרגיש ברק בכר, ברגע שסיכם בקרית שמונה לעונה נוספת.

        אותי, לפחות, הסיכום שלו בקרית שמונה הפתיע. היה נראה שמיצה את עצמו, והמניה בעלייה, והיה ברור שהסגל של עירוני קרית שמונה 2015/16 לא יהיה טוב מזה ב-2014/15. הישגים והפתעות כמובן שאפשר לגרד, בטח עם בוס חד כאיזי שרצקי ושקט תעשייתי כזה, אבל לא עניין ולא רייטינג, ורוב הסיכויים שגם לא אליפות.

        אם בכר היה צריך לבחור שוב, לבטח היה מחכה לפני שאומר לאיזי"I do". אבל הוא הרגיש שבשרשרת המזון יש כמה מאמנים לפניו (רב"ש/רוני לוי), חשש שיישאר בלי כלום (מכבי חיפה/הפועל באר שבע) והתפשר על הבית המוכר. יכול להיות שבשבועות האחרונים הבית הפך פחות מוכר; וצדק וקהת היו על המדף, והכיוון של איזי היה יותר שחקנים מהנוער. אולי היחסים אף הורעו ככל שהזמן התקדם. בכל מקרה, נוצר פתח לקריצה דרומה.

        תדמיתית, בכר נפגע מהמהלך. הרי סיכום היה מול שרצקי, אפילו אם בעל פה. בכר נתפס עד כה כדמות צחורה ונקייה (כמו אלונה, הו, האירוניה), ופתאום גילינו שיניים ותככים. גם הגישושים, ראשוניים ככל שיהיו, מול קבוצה שנאבקת על אותו הספוט בליגה, לא מצטיירים טוב. זאת למרות שלפי גורם במועדון, שרצקי הבהיר לבכר שאם קבוצה גדולה תתעניין, הוא לא יעמוד בדרכו.

        אבל פרט לתדמית, אם וכאשר יחתום בבירת הנגב (נכון לכתיבת שורות אלה זה לא קרה), זה יהיה המהלך הכי טוב עבור בכר.

        לפני כמה חודשים עוד חשבו על מכבי חיפה בהקשר של בכר. זה, למשל, מקום מפחיד עבור המאמן הצעיר. יותר מדי ציפיות, יותר מדי כסף, יותר מדי אכזבות ויותר מדי יענקל'ה שחר על הכפתיים. באר שבע, כך נראה, במקום הכי טוב על הסקלה. קבוצה גדולה שעוד מתרחבת, קהל נהדר (אוטוטו רבבת מנויים תבטיח מקומה בטרנר סטאדיום), באזז ורייטינג; ומצד שני, קבוצה שלא לקחה אליפות מאז 1976, ועם סגל שחקנים מאיר פנים למאמן טרי.

        הרבה יגידו 'לא חוכמה להצליח בקרית שמונה', ו-'קופץ למים מוקדם מדי'. יכול להיות, אבל גם שנתיים נוספות בקרית שמונה לא היו מעדנות את הקלישאות, ומי בכלל יודע אם קבוצה גדולה היתה פנויה בעוד שנתיים, ואם המניה של בכר היתה בכלל באותו גובה. עכשיו יגיע מבחן התוצאה. כי גם הרחשושים של איזי, מציקים ככל שיהיו, לא ישתוו לאלפי שריקות בוז ביציע. רצה הד? הד יקבל. עכשיו הזמן להתמודד איתו.

        איזי שרצקי, עירוני קרית שמונה (יוסי ציפקיס)
        שרצקי (צילום: יוסי ציפקיס)

        איזי שרצקי

        כמו שהעין חדה, כך הלשון חריפה. ההימור הכי באנקר שלא היה בווינר - איזי שרצקי לא יגמור טוב עם בכר, כשם שלא גמר טוב עם רב"ש. אוי, כמה שזה היה ברור.

        בהחלט אפשר להבין את איך שהרגיש שרצקי. כל בוס בכל מקצוע היה כועס אם עובד סיכם אצלו על המשך העסקה, ובמקביל מברר אצל המתחרה. וכל בעל אגו כשל איזי שרצקי היה מקציף מהאוזניים. התגובה של איזי לא השאירה מקום לדמיון. הוא רתח, הוא כעס, הוא היה אימפולסיבי כמו שכתוב בספר.

        אפשר היה להכריז על ברוגז. אפשר היה גם להתקשר לבכר ולהגיד לו: הסיכום בינינו - פיניטו. שרצקי בחר לפטר. מיידית. צעד קיצוני, אין ספק. רק שבזמן שהוא ניסה לשרוף את בכר, הוא גרם לכוויות לאנשים אחרים. שרצקי יכול היה לחשוף קצת פחות את השיחות האישיות שלו עם ברקת, למשל.

        שרצקי, מאז ומתמיד, אהב את אור הזרקורים, ונקודת השבר לרוב הגיעה כשהמאמנים שלו מתחרים בו על אהדת הקהל והמדיה. הידע שלו והאגו שלו עוזרים לו ומסנוורים אותו כאחד. מצד אחד, הוא נותן לכל מאמן שלו המון כלים לפרוח. מצד שני, הוא רואה בכל מאמן כבר-תחליף. אחרי שרב"ש הפתיע והצעיד אותו לכתר, ניסה מחדש, והמליך את בכר הצעיר. וגם בכר הפתיע והביא המון נחת. עכשיו תור סלאח חסארמה להיות הנסיך שאיזי הופך למלך. לאור התקדימים, אסור לנו לזלזל בסיכוי של שניהם להצליח. לאור התקדימים, יש סיכוי שאנחנו כבר יודעים איך זה ייגמר.

        ג'ורדי קרויף, מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        (צילום: ברני ארדוב)

        ג'ורדי קרויף

        חצי שעה לאחר שכל הכאוס צף החוצה בגזרות ב"ש/ק"ש, מכבי תל אביב הודיעה על הארכת חוזהו של ג'ורדי קרויף בשנתיים. הטיימינג היה מושלם. כאילו לא מספיק הפער הכלכלי בין האלופה שבדרך לסגניותיה, הצהובים גם משוויצים ביציבות שלטונית. מהלך טוב להולנדי, מהלך טוב למכבי. ולפאקו? עוד נראה.

        אייסטרן היה במסיבת העיתונאים השגרתית שלו הבוקר, כששמע על ההתרחשויות. "זה לא נראה נורמלי", היתה תגובתו הראשונית כשסיפרו לו שפוטר מאמן הקבוצה היחידה בליגה שעוד יכולה להתחרות בו על האליפות, שלושה מחזורים לסיום העונה.

        "זה לא נראה נורמלי".

        וזה כל ההבדל.

        המחזור ה-34 בפלייאוף העליון

        מכבי תל אביב - עירוני קרית שמונה (ראשון, 21:00, בלומפילד) (עיבוד תמונה)

        בא בטוב: פאקו אייסטרן. בלי מלך השערים שלו, מול קרית שמונה במומנטום, זה היה יכול להיגמר רע לבאסקי והלחץ היה בשמיים. אבל אז הטוענת לכתר החליטה להתפרק, והמאבק ביום ראשון נראה יותר צפוי משחשבנו.

        בא ברע: לא רק שערן זהבי יתקשה לשבור את שיאו של ניסים אלמליח בגלל שייעדר מהמשחק הזה, הוא יחמיץ את מה שכנראה יהיה משחק האליפות.


        מכבי פתח תקוה - בית"ר ירושלים (שני, 20:30, המושבה)

        הבטן: 1:2 לבית"ר ירושלים

        בא בטוב: רן בן שמעון. גם הוא לא האמין שעם קצב צבירת נקודות כה איטי בפלייאוף עליון, הוא יוכל להיות במקום שמוליך לאירופה שני מחזורים לסיום.

        בא ברע: חנן ממן. לא קל להיות שחקן בעונת חוזה בקבוצה של אלי טביב, וממן חווה זאת על בשרו. הכישרון ישנו; בעונה הבאה יצטרך גם לממש אותו.


        מכבי חיפה - הפועל באר שבע (שבת, 16:00, סמי עופר)

        הבטן: 1:2 למכבי חיפה.

        בא בטוב: אובידיו הובאן. עם הגול יבוא התיאבון?

        בא ברע: אלישע לוי. העסק עוד טרי, ובטוח שהמאמן פגוע. זה המועדון השני ברציפות שהוא עוזב לאחר שקידם אותו ומבלי שנכשל. עד כה, במכבי חיפה, לא מצאו תחליף טוב יותר. נראה איך יילך לבאר שבע.

        המחזור האחרון בפלייאוף התחתון

        הפועל חיפה - מכבי נתניה (שבת, 20:30, סמי עופר) (עיבוד תמונה)

        בא בטוב: חמדי סליחי. נמנם יותר מדי, אבל כשהתעורר, התעורר בגדול.

        בא ברע: מ.ס. אשדוד. לארי קאיודה, כך פורסם, לא צפוי להיות משותף. רק זה היה חסר לג'קי בן זקן.

        הפועל תל אביב - מ.ס. אשדוד (שבת, 20:30, בלומפילד) (עיבוד תמונה)

        בא בטוב: אופיר מרציאנו. עוד 90 דקות זה נגמר.

        בא ברע: ניר קלינגר. אחרי 14 משחקים רצופים ללא ניצחון, הרבה מהירידה תדבוק בו. יהיה מעניין לראות כיצד הקבוצה תיראה על המגרש, ובאם תרד, כיצד קלינגר יסביר את העונה הזו.


        הפועל פתח תקוה - הפועל רעננה (שבת, 18:00, המושבה)

        הבטן: 0:2 לרעננה.


        הפועל עכו - בני סכנין (שבת, 20:30, טוטו-עכו)

        הבטן: 0:2 לסכנין.

        שבת שלום.

        orenjos@walla.co.il