פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מלא תירוצים כרמון

        הציפייה הלא הוגנת של חיים רמון לתרומות להפועל תל אביב לא עולה בקנה אחד עם הלך הרוחות החברתי ונראית כמו אליבי לקראת עזיבה. בטטת הכורסה מסכמת שבת ושמחה על סיומה של פגרת הנבחרות המעיקה

        מלא תירוצים כרמון

        צפו ב-0:2 של מ.ס. אשדוד על עירוני קרית שמונה

        "שים ידך על תנור חם דקה וזה ייראה לך כשעה. שב ליד אישה יפה במשך שעה וזה ייראה לך כדקה" (אלברט איינשטיין).

        ימיו של אוהד ספורט עוברים לפי כמות האירועים שהוא צורך. קיץ אי זוגי, כזה שאין בו מונדיאל, יורו ואולימפיאדה, הוא ארוך וקשה, בעוד הקיצים הזוגיים הם תענוג של ממש, גלולה אמיתית של פוריות בתקופה שחונה. פגרת החורף של אמצע דצמבר היא לאוהד הגרמני גיהינום של ריקנות, כשממש באותו זמן לא מפסיק חברו האנגלי לבלוס כדורגל עמוס ואינטנסיבי של חג המולד.

        שבועות נבחרת הם פגרת חורף של כלל אוהדי הכדורגל, בכל מקום על הגלובוס. הם רצופי שעמום וסובלים ממחסור חמור באקשן. את הקנאות והאהדה הטהורה מחליפה פטריוטיות מצועצעת ודרמות שנראו כאילו נקנו מערוץ נחות. כולם מגויסים, כולם מחויבים להריע. לא אצל כולם זה ככה, אבל אפילו האנגלים וההולנדים הקנאים יודו שזה לא אותו דבר כמו לעקוב אחרי הקבוצה. ואצלנו? הרי מדינה שחיה על חרבה, כמו שאמר המאמן הלאומי, מה עוד יש לה מלבד הנבחרת?

        אל תבינו לא נכון – הביקורת כאן מופנית לנבחרת ישראל רק בגלל היותה נבחרת ישראל. אין זו טרוניה על רמת המשחק, על הטקטיקה, על הסיכויים שלנו לעלות לברזיל. הנבחרת שלנו לא מייצגת את התמונה המלאה, היא חלק קטן מתופעה בלתי נמנעת וחיונית, אולי, אבל גם מאוד מעצבנת. פתאום אין משחקים בפרמייר ליג (ד"ש משתי תוצאות 2:4 בשבת האחרונה), לפתע חדלו קרבות הצמרת באיטליה (ד"ש מה-2:3 של לאציו על מילאן), רונאלדו של פורטוגל לא מעניין כמו רונאלדו של ריאל ומסי של ארגנטינה, מוצלח ככל שיהיה, לא נוצץ כמו מסי של ברצלונה. הנה, אפילו ה-4:4 בין גרמניה לשבדיה נראה פתאום כמו זיכרון רחוק אחרי ה-4:5 של ברצלונה בלה קורוניה. וזה עוד לפני שדיברנו על ליגת האלופות, שבימות הסתיו סוגרת פינה יפה באמצע השבוע

        כדורגל הוא לא רק המשחק עצמו – הוא גם מה שמסביב. התרחשות סביב קבוצה עולה עשרות מונים על דרמה מזויפת סביב חוסר הזימון של שחקן זה או אחר לנבחרת. ציטוט כמו "יש לנו סיכוי, נילחם עד הרגע האחרון", נשמע טוב יותר כשהוא מגיע משחקן קבוצת תחתית מאשר במסיבת עיתונאים לאומית. אין מה לעשות, זה פשוט יותר יצרי.

        אז בסופו של דבר השבועיים הסיוטיים האלה נגמרו, תודה לאל. לא שהכדורגל שלנו הוא אישה יפה, אבל הוא עדיין עדיף בהרבה מהתנור הרותח הזה שנקרא פגרת נבחרת.

        תומר חמד שחקן נבחרת ישראל (משמאל) נוגח בכדור (ברני ארדוב)
        המשחק עצמו עוד נסבל, אבל כל מה שקורה לפני ואחרי הוא שעמום המחץ. תומר חמד ונבחרת ישראל (צילום: ברני ארדוב)

        טביב עדיין כאן

        הנה משהו שקרה, שלא במפתיע, יום לפני חזרתה של הליגה הסדירה: חיים רמון פרסם פוסט בעמותת אוהדי הפועל תל אביב ובו קונן על מצבה הכלכלי של הקבוצה. למי שפספס, תוכלו לקרוא את תוכן הדברים המלא כאן, ולעצלים שביניכם רק נספר את עיקריהם: רמון מתלונן על כך שאוהדים שהבטיחו כי יתנו כסף כשאלי טביב יעזוב לא קיימו. "קשה לי להסביר את עומק אכזבתי מאותם אנשים בעלי ממון שהבטיחו לי ולאוהדים מהעמותה כי ברגע שטביב ייצא מהפועל הם ייכנסו וייתרמו מיליונים, יעזרו לגיוס כספים ולא יתנו למועדון לשקוע כלכלית.בפועל, אף אחד מאותן דמויות לא עמד במילתו, ויתרה מכך, רק לצורך המחשה, אחד מאותם אוהדים עשירים אמר לי שבתקופת טביב הוא היה מוכן לתת מיליון שקלים, אבל כעת כשהוא רואה אותי ושהכל מסתדר הוא מוכן לתת רק 150,000 שקל, שגם אותם אגב טרם ראיתי".

        מה מסתתר בין השורות? לא מעט, ולא דברים טובים. נראה שרמון כבר מחמם את הקרקע לאקזיט מהיר, במיוחד עכשיו כשהבחירות בפתח. הרי 'לא הלך כמו שתכננתי' היה גם הטיעון של אלכס שניידר, של דניאל יאמר, של גאידמק, של ברק אברמוב שבסך הכל תמך כמה חודשים בבני יהודה. אם אנחנו מבינים זאת נכון, רמון בעצם הבטיח בעלות על סמך ספקולציות ללא ערבויות ממשיות. במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הרכישה הוא אמר: "אנחנו מתכוונים שחצי מהקבוצה יירכש על ידי האוהדים והחצי השני יונפק בצורה כזאת שכל אוהד יוכל להגיד שיש לו שבריר מנייה בהפועל ת"א במחיר שמעורך כרגע ב-150 שקל כי האוהדים הם הלב והנשמה של הקבוצה". העיקר הכוונה, הא, מר רמון?

        יש משהו פסול ביצירת תלות כספית באוהדים, אמידים ככל שיהיו. מאוהד אמיתי של קבוצת כדורגל ניתן לצפות לדבר אחד בלבד: שירכוש מנוי או כרטיס למשחק. כל דבר מעבר לכך הוא בונוס. בימים שבהם אנשים יוצאים לרחובות בגלל מחירי קוטג' ונכנסים לחובות כבדים רק משום שחטאו והביאו ילדים לאוויר העולם, בזמן שבו כל אדם שמרוויח משכורת גבוהה מהממוצע ומקבל רכב צמוד זוכה לגידופים, לא הוגן ולא נכון לצוות על גורמים פרטיים שיכניסו יד לכיס ויתרמו. מותר להם לבחור לעשות זאת, אי אפשר להשתמש נגדם בהבטחות שלהם, ולא משנה כמה הן חסרות כיסוי.

        הבשורה המדאיגה יותר מבחינת אוהדי הפועל תל אביב היא שבסופו של דבר, הקבוצה עדיין לא יצאה מידיו של טביב. בחוזה הזה יש כל מני התניות מעורפלות ולא מובנות לעין הבלתי מיומנת, אבל לפי דברי רמון, לקבוצת ה"רוכשים" שבראשותו אין כרגע כסף להוריד את הגרשיים משמם. ההצהרה של רמון לפיה תם עידן טביב בהפועל תל אביב תעמוד בקרוב למבחן נוסף. האמת? לא נהיה מופתעים כבר משום דבר.

        ראש קבוצת הרכישה של הפועל תל אביב חיים רמון (קובי אליהו)
        מישהו חתם על מסמך? מישהו חייב לך משהו? חיים רמון (צילום: קובי אליהו)

        יואב כץ צריך לבחור

        הראיון של שוער הפועל חיפה קאלה דרשלר לשלמה וייס ביום שישי היה, כצפוי, חושפני, מעניין, אחר. דרשלר הוא אחד שלא שומר בלב, ובגילו ובמעמדו הוא גם לא מפחד להגיד הכל בפנים, גם אם חלק גדול מחצי הביקורת מופנה לבעלים שלו. "יש כאן הרבה חיילים", הוא קונן, "והם לפעמים לא יכולים לבוא לאימון. בושה למועדון כמו הפועל חיפה שלא מסדר לשחקנים האלה להגיע לאימונים ולהסתדר עם הצבא. ראיתי במועדונים אחרים איך חיילים כמעט ולא הולכים לצבא ומסדרים להם אישור".

        דווקא המשפט השולי הזה, לכאורה, מצביע על האישיות המסתורית, האניגמאטית, של יואב כץ. מחד, הוא מעולם לא היה בעלים ששכב על הגדר עבור השחקנים שלו, ומאידך, הוא לא נגוע בתרבות הקומבינות הישראלית. מנקודת המבט של קאלה מדובר בחוסר מקצוענות, אבל יש בכך גם משהו תמים, ישן יותר, חזרה לימים שבהם כדורגלן היה מתקשה להגיע לאימון משום ששירת בצה"ל או כי הפקקים בכביש האריכו את זמן הנהיגה שלו בקו ב"אגד".

        זהו בדיוק יואב כץ, איש שנע בין אדישות, עקשנות וזרות לתמימות ול"פאסט טיים", לשימור הרומנטיקה הישנה מהכדורגל. אדם שסופג עלבונות ביציעים אבל עדיין רואה באוהדי הפועל חיפה משפחה בדומה למודל האוהדים ב-NFL. אלא שלא חולף זמן רב, והוא מתלונן עליהם בצורה קיצונית.

        פניה של הפועל חיפה, בינתיים, כפני התנהלותו של הבעלים שלה. היא חולמת על צמרת אבל מסתפקת בתחתית, היא מסוגלת לשחק טוב אבל לא יכולה להבקיע. אחרי שבעה משחקים, לשחקנים של ניר קלינגר יש שלוש נקודות, שלושה שערים והם מסובכים עמוק בתחתית. לא נעים להגיד, אבל יכול להיות שכץ צריך להתאים את עצמו למציאות הישראלית. כי היא מעולם לא התאימה את עצמה אליו.

        יואב כץ בעלי הפועל חיפה (קובי אליהו)
        כנראה שהגיע הזמן להתאים את עצמך למציאות הישראלית. יואב כץ (צילום: קובי אליהו)

        בין השורות

        מאמן בית"ר ירושלים אלי כהן לשחקניו לפני המפגש עם בני יהודה: "אנחנו בית"ר ירושלים, האוהדים רק מחכים שתדליקו אותם".

        רוצה לומר: "אנחנו בית"ר ירושלים, ועם המקום שלנו ואיך שאנחנו נראים, האוהדים שלנו כבר דלוקים מזמן".

        מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי אחרי ה-0:0 בקרית אליעזר: "הפועל חיפה היא קבוצה טובה, ותיקו משקף את מה שקרה במשחק".

        רוצה לומר: "זה לא שהפועל חיפה קבוצה טובה, פשוט אנחנו לא כאלה טובים".

        מאמן הפועל תל אביב יוסי אבוקסיס על הפציעות של שחקני קבוצתו: "מובן שהפציעה של ורמוט רעה מאוד כי הוא שחקן חשוב מאוד במערך, אבל אני לא רוצה להתחיל בתירוצים. גם אלרואי (כהן) יהיה חסר ומדובר בשני שחקני קו, אבל אנחנו רוצים להתרכז במי שנמצא".

        רוצה לומר: אני לא רוצה להשתמש בתירוצים. תחזיקו אותי, שלא אתחיל להשתמש בתירוצים. תחזיקו אותי, אמרתי... אופס, לא החזקתם מספיק חזק.

        מאמן עירוני קרית שמונה ברק בכר לאחר ה-2:0 באשדוד: "אין ספק שהתוצאות מדברות בעד עצמן".

        רוצה לומר: איך התיק הזה נפל עלי? מה היה רע לי בתור עוזר מאמן?

        שחקן מכבי תל אביב מהראן ראדי לאחר ה-0:2 על הפועל עכו: "זה לא נראה קל כמו שזה נראה, היה לנו משחק קשה מאוד פה".

        רוצה לומר: "מה שראיתם זה מה שהיה - משחק קל".

        מאמן עירוני קרית שמונה, ברק בכר (ברני ארדוב)
        מה היה רע לי בתור עוזר מאמן? (צילום: ברני ארדוב)

        הכי מוזר ש...

        מ.ס. אשדוד מסרבת להיכנע, להתרפס, להיות שטיח וכל הדברים שציפו ממנה אחרי המחזור הרביעי.

        מכבי תל אביב ניצחה בעכו. מסתבר שכשאתה יותר טוב אתה מנצח גם מנחוסים ואמונות טפלות.

        בספורט1 עשו דיווח חי ליציאה של אוסקר גרסיה לשירותים. לא לשכוח לשאול בראיון הבא מה הוא אכל היום.

        הפועל רמת גן נראית כמו קבוצת מרכז טבלה לגיטימית.

        מספר המשחקים השונה של קבוצות ליגת העל נראה כמו הטבלה האנגלית במחזורי חג המולד.

        עוד מליגת העל:

        ניר קלינגר אחרי ה-0:0 של הפועל חיפה עם באר שבע: "לא ביקשתי גיבוי מיואב כץ"

        יוסי אבוקסיס: "הפציעה של ורמוט רעה, אבל לא אשתמש בתירוצים"

        בית"ר ירושלים מחפשת ניצחון ראשון מול בני יהודה

        אכזבה בקרית שמונה: "לא עמדנו במבחן התוצאה"

        אוהדי מכבי נתניה נגד אחמד סבע וקובי דג'אני